זנות / זונות / נערות ליווי / צילום:Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
במשך כ-3 שנים נהגו בעלי סופר בתל-אביב להנפיק תלושי שכר על העסקתם של 21 עובדים שכלל לא עבדו בסופר. אותם "עובדים" היו למעשה נשים יוצאות חבר העמים שעסקו בזנות באזור התחנה המרכזית בתל-אביב. בעלי הסופר פעלו במרמה לאפשר לאותן נשים לקבל זכויות בביטוח הלאומי, כשהם זוכים מנגד להקטנת המס שנדרשו לשלם לרשויות המס, באמצעות הדיווח על ההוצאה הכוזבת על משכורות שלא שולמו כלל. שיעור המס ש"חסכו" בעקבות התרמית עמד על כ-2 מיליון שקל.
על בסיס עובדות אלה הורשעו השבוע בעלי הסופר בעבירות מס ומרמה, עריכת רישומים כוזבים במסמכי תאגיד, סיוע לאנשים לקבל דבר במרמה ולקבל גמלה במרמה מהביטוח הלאומי, הכנה וקיום של תרשומות כוזבות ובשימוש במרמה, עורמה ותחבולה.
הסופר שבמרכז הפרשה הוא "סופר שוק" בתל-אביב. ראשית הפרשה בשנת 2008. לפי העובדות בהן הורשעו בעלי הסופר - מיכאל רפאילוב, ארתור מורטוב וחברת סופר אלפא שבבעלותם - הם ביצעו את התרמית בשנים 2008 עד 2011. עם זאת, לפרשה יש רקע קודם - בתקופה הקודמת לה, כאשר בן-דוד של מיכאל רפאילוב, סרגיי אמינוב, שעבד אז בחברת פורד מערכות, הגה תוכנית למכירת תלושי שכר כוזבים לאנשים שאינם מקבלים תלושי שכר - בעיקר נשים יוצאות חבר העמים אשר עסקו בזנות באזור התחנה המרכזית בתל-אביב.
הרעיון שביסוד התוכנית היה לאפשר לסרגיי לקבל כספים נוספים מפורד מערכות, בדמות השכר שהעובדים הפיקטיביים יחזירו לידיו. האינטרס של העובדים הפיקטיביים להשתתף בתוכנית ולרכוש תלושי שכר היה לצורך קבלת ההטבות הכרוכות בתלושים, הכוללות הטבות מהמוסד לביטוח לאומי או הטבות אחרות כגון האפשרות להציג תלושי שכר לצורך נטילת הלוואה או שכירת דירה.
בהמשך לכך, ובכך הורשעו רפאילוב ומורטוב, חבר סרגיי לשניהם ורקח יחד עמם תוכנית עבריינית לפיה סרגיי יאתר אנשים המעוניינים ברכישת תלושי שכר כעובדים פיקטיביים בסופר וימסור את פרטיהם לרפאילוב ומורטוב, אשר מצידם ידווחו לרשויות המס, במרמה, על העסקתם בסופר וינפיקו להם תלושי שכר ומסמכים כוזבים נוספים, לרבות מכתבי פיטורים, שבאמצעותם יוכלו התובעים לקבל במרמה הטבות שונות.
כתולדה מהדיווחים הכוזבים, הוצאותיה של החברה המפעילה את הסופר בגין שכר עובדים יוגדלו, והכנסתה החייבת תקטן. עוד הוסכם כי העובדים הפיקטיביים ישלמו לסרגיי בחזרה את סכום השכר שיקבלו בהתאם לתלושים הכוזבים, בתוספת "עמלה" מסוימת. סרגיי ישיב את השכר לבעלי הסופר, ואת העמלה - בדרך-כלל בסכום של 10% בקירוב - יותיר אצלו.
בית המשפט הגדיר את התוכנית כ"תוכנית עבריינית הכוללת הונאה מתוחכמת המכוונת נגד הקופה הציבורית". על-פי הכרעת הדין, התוכנית יצאה אל הפועל, ובין השנים 2008-2011 הנפיקו בעלי הסופר הנאשמים תלושי משכורת המכילים פרטים כוזבים בדבר העסקתם של 21 עובדים שבפועל לא עבדו כלל בחברה. אותם עובדים כאמור היו נשים שעסקו בזנות באזור התחנה המרכזית בתל-אביב.
הנאשמים פעלו במרמה במטרה לאפשר לנשים לקבל זכויות בביטוח הלאומי הכוללות, בין היתר, רצף ביטוחי, דמי אבטלה, דמי לידה והבטחת הכנסה. סרגיי אמינוב היה זה שאיתר את אותם אנשים המעוניינים ברכישת תלושי שכר פיקטיביים, ומסר את פרטיהם לנאשמים, אשר דווחו לרשויות המס במרמה כי הם מועסקים בסופר והנפיקו להם תלושי שכר פיקטיביים ומכתבים כוזבים נוספים, כמכתבי פיטורים, שבאמצעותם יכלו לקבל במרמה הטבות שונות.
בדוחות המס שהוגשו לרשויות המס דיווחו בעלי הסופר על הוצאות בסך של כ-2 מיליון שקל בגין שכרם של העובדים הפיקטיביים - שכר שכאמור לא שולם בפועל.
השופט שאול אבינור התייחס לאותם עובדים פיקטיביים שקיבלו את תלושי השכר והמסמכים הנוספים במרמה, וציין כי "עסקינן בתובעים שברובם באו מאוכלוסיות מוחלשות. מדובר בנשים יוצאות חבר העמים, שעסקו בזנות באזור התחנה המרכזית בתל-אביב, אשר התקשו בשפה העברית והיו בעלות ידיעות מוגבלות למדי אודות חוקי הארץ ונוהגיה".
השופט דחה את טענת ההגנה כי אותם עובדים פיקטיביים הם "המבצעים העיקריים" או "הנהנים העיקריים" מהתוכנית העבריינית שנרקמה. "בפועל מצב הדברים היה הפוך: נאשמים 1-2 (רפאילוב ומורטוב , א' ל"ו) הם שהיו ברוח החיה והמבצעים הדומיננטיים - וגם הפיקו את מירב הרווחים - כאשר התובעים שימשו ככלים וכאמצעים בידיהם... לא מדובר כאן במקרה רגיל של סיוע לדבר עבירה אלא בפרשה רבת היקף, בה פעלו הנאשמים - 'המסייעים' באופן שיטתי בעניינם של עובדים פיקטיביים רבים".
סרגיי אמינוב הורשע, על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בכך ששימש כמתווך בין הנאשמים לבין אנשים שונים אשר ביקשו לקנות אישורי מעסיק, תלושי שכר ומכתבי פיטורים פיקטיביים, ועונשו נגזר ל-6 חודשי עבודות שירות.