גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"גלובס" חוגג 35 שנה: מדינת ישראל השתנתה, אבל היד נשארה על הדופק

הפרשנית סטלה קורין-ליבר היא אחת העיתונאיות הוותיקות ביותר בעיתון ומלווה אותו מכמעט-לידתו ● בראיון חגיגי היא מספרת כיצד התגלגלה לעיתונות כלכלית, איך עשו עיתונות פעם, מי היו המתחרים, מי בחש ומי התעניין ● וכמובן על האיש שבדמותו נבנה העיתון - חיים בר און

35 שנה ל"גלובס" \ איור: גיל ג'יבלי
35 שנה ל"גלובס" \ איור: גיל ג'יבלי

"גלובס" התחיל להתגלגל לו בתחילת שנות ה-80 של המאה שעברה. שנת 1982 למעשה, עוד לפני שהתחלנו לחגוג את יום הולדתו הרשמי. זה היה דף מידע יומי שעסק בעיקר בבורסה בתל-אביב. עם מפולת המניות בתחילת 1983 נקלע דף המידע לקשיים, והבעלים שלו, יצחק דוידוף, החליט שכדי להציל אותו הוא חייב להתרחב ולהופיע כעיתון ערב. וכך נולד הגיליון הראשון, ב-17 באוקטובר 1983 - 8 עמודים מלאי חדשות. והימים ימי המפולת במניות הבנקים, ולמרות העיתוי החדשותי המוצלח, העיתוי הכלכלי היה בעייתי יותר.

יו"רית ובעלים משותף ב"גלובס", אלונה בר און: לתווך את המציאות, להשיב אמון ולהציף סוגיות ועוולות

עורך "גלובס" לשעבר, אדם ברוך: "גלובס"? מה זה?

בגיליון חגיגות ה-20 שנה ל"גלובס" סיפר מי שהיה אז עורך העיתון, חגי גולן, כי כשנה לאחר ש"גלובס" החל לצאת לאור, התברר כי העיתון שסיקר עסקים פחות ידע לעשות עסקים בעצמו, ובמהרה עובדי ועורכי העיתון מצאו את עצמם מחפשים משקיעים. הכתובת הטבעית לבעל בית חדש נמצאה בהוצאת מוניטין, שמחזיקה בעיתון עד היום, בדמותו של חיים בר און. מוניטין כבר ניהלה בזמנו שבועון כלכלי בשם "כספים", והחיבור היה טבעי, אם כי המיזוג הסופי לקח עוד קצת זמן.

35 שנה ל"גלובס": הכותרות של אירועי הכלכלה הגדולים

 

"אני באתי מ'העולם הזה' והחלטתי שאני רוצה משכורת קבועה, ולא מתאים לי להיות פרילנסרית והתחלתי לעבוד בעיתון 'מוניטין'", מספרת פרשנית "גלובס", סטלה קורין-ליבר, שהיא אחת מהעיתונאים הוותיקים בעיתון, לצידם של משה ליכטמן ואלי ציפורי. "יום אחד, כמה שנים אחרי שהגעתי לשם, באים אליי חיים בר און (מבעלי מוניטין ומי שיהפוך בהמשך לבעלים של "גלובס" - א"ט) והעורך אדם ברוך ואומרים לי: 'אנחנו רוצים לדבר אתך'. אמרתי 'בסדר', והם אמרו: 'אנחנו רוצים לפתוח עיתון כלכלי'. אמרתי: 'יופי לכם'. אז הם אמרו: 'אנחנו רוצים שתכתבי שם'. על זה אמרתי להם: 'סליחה, אני הייתי אחות ונהייתי עיתונאית ב'העולם הזה' ואחר בכך ב'מוניטין'. מה אני מבינה בכלכלה'. ואז אמר לי אדם ברוך ברצינות רבה: 'זה הכול היגיון וחוסר היגיון'".

היו עיתונים כלכליים אחרים?

"באותה תקופה היו שלושה יומונים כלכליים, שלושתם של ההסתדרות ואותו מו"ל. כנראה שגם הכתבים היו אותם כתבים, שהיו ממציאים לעצמם שמות שונים בכל עיתון. במוניטין פתחו את 'כספים', שהיה מגזין שבועי בענייני כלכלה. ככל ש'כספים' הפך לעיתון יותר רציני, כך גם הלכו ונעלמו העיתונים האחרים. צריך לזכור שההסתדרות כבר הייתה בנפילה, היא איבדה בהמשך את בנק הפועלים, והם והעיתונים האלה איבדו את כוחם.

"במוניטין הריצו את 'כספים' במקביל ל'גלובס'. המיזוג היה רק ב-88'-89'. בזמנו לא היה לנו קשר ל'גלובס', שהיה עיתון 'בורסה', ו'כספים' היה יותר עיתון 'כלכלי'. לא היינו קשורים בכלל. 'גלובס' התעסק בעיקר בשוק ההון - המניה הזאת עלתה, וההיא ירדה. בתי השקעות היו כותבים טורים. היו המלצות על מניות וכו'.

"אליעזר פישמן לא יכול היה להצטרף בהתחלה, כי בתחילת שנות ה-80 הוא לא היה יכול להכניס כסף כשמצבו היה כל-כך קשה, אחרי קריסת הקרנות שלו. הוא היה צריך להחזיר כסף לכל-כך הרבה נושים. אבל ראיינתי את פישמן ל'מוניטין', וזה היה יוצא דופן, כי הוא לא היה מדבר עם עיתונאים ולא הסכים להצטלם. ואז הוא אמר במהלך הראיון: 'את יודעת מה? זה נראה נורא מעניין, עיתונות'. אז אמרתי לו: 'יאללה, תבוא'. מאוד חיבבתי אותו בזמנו, חשבתי שהוא נהג בסדר אז. ואחרי איזה גיליון או שניים הוא התחבר ל'גלובס'.

"בתקופה הזו 'כספים' המשיך לעבוד ,כי הוא הרוויח והיה צריך לסגור הלוואה לפועלים השקעות. אז הוא המשיך לעבוד, עד שבר און החזיר את ההלוואה שלו ואז סגר את 'כספים', והכול התחבר ב'גלובס'. ואז חיים אמר לי: 'בואי ל'גלובס'', ואמרתי שאני לא מבינה בשוק ההון, והוא אמר שאפסיק לבלבל במוח, כי גם בעבר אמרתי שאני לא מבינה כלום, לפני שהתחלתי לעבוד ב'כספים'. וכולנו עברנו לרחוב יגאל אלון".

ובשלב הזה "גלובס" נהיה הגוף שאנחנו פחות או יותר מכירים היום.

"עיתון ורוד, שמגיע לבתים של אנשים בשעות הערב. זה היה הגימיק. אנחנו כמו ה'פייננשל טיימס'. צריך לזכור שאנחנו כבר בעולם שאחרי המשבר הכלכלי בישראל של 85', אחרי משבר הבנקים והמשבר של פישמן בבורסה. צריך לזכור שיצאנו מתקופה מאוד קשה כלכלית, למשל היו מגבלות על מט"ח, אסור היה להוציא כסף מהארץ, וכולם היו קונים ברחוב לילינבלום דולרים בשחור. היו לסוחרים בחנויות שם מקפיאים שבתוכם הם היו שומרים את הדולרים. הבורסה עדיין הייתה ברחוב אלנבי, והכול שם היה צעקות.

"מדינת ישראל השתנתה בתקופה הזאת, וכל הזמן הזה 'גלובס' ו'כספים' היו עם יד על הדופק. היה עמוד בענייני כלכלה בעיתון 'הארץ', וזהו. 'גלובס' ליווה את כל המהלכים - כמעט שלא הייתה ביקורת עיתונאית אחרת.

"אנחנו גם לא היינו עיתון של הממשלה. למשל, בעיתונים אחרים אתה רואה עד היום סיקור של משרדי ממשלה ומשרד האוצר בעיקר. 'גלובס' היה תמיד העיתון של הביזנס, של הבורסה. ראיינו את הרקנאטים, את אהרן דברת ודומיהם. זה מאפיין את 'גלובס' גם היום. לא התעלמות מהממשלה, אבל לעיתון היה קו ועמדה לטובת הביזנס".

סטלה קורין ליבר / צילום: תמר מצפי

למרות רשימת עורכים מכובדת, נראה שבר און שמר על השליטה בעיתון.

"תמיד היו עורכים ב'גלובס', אורי גוטליב, מתי גולן, אדם ברוך, חגי גולן. היו שמות רציניים. חיים ישב בקומה אחרת, אבל הוא ידע את הכול, וכל ההחלטות היו עוברות דרכו. האישיות שלו הייתה הכי דומיננטית בעיתון, ולא משנה מי היה העורך, בלי קשר לכמה מוכשרים הם היו.

"תמיד היו התערבויות ואינטרסים. למשל, פעם כתבנו משהו לפני הפיצול של בתי הזיקוק בשנות ה-90, שלא מצא חן בעיניהם, והם הפסיקו את הפרסום שלהם, וחיים אמר - 'אז תפסיקו'.

"יום אחד הלכתי לחיים, והמזכירה אמרה לי 'חכי פה בחוץ, כי יש אנשים חשובים אצלו'. חיכיתי, ופתאום יצא מהחדר מנכ"ל של בנק גדול. אלה היו השנים שאחרי פרשת ויסות מניות הבנקים, והמנכ"לים הודחו רק אחרי שהייתה ועדת חקירה ותבעו אותם. בינתיים המנהלים המשיכו לעמוד בראש הבנקים, למרות המעורבות שלהם בפרשת הוויסות. והנה המנכ"ל יוצא עם הבכירים, והם מסתכלים עליי בעיניים מזרות אימה והולכים.

"נכנסתי לחיים ושאלתי אותו 'מה זה היה?', והוא אמר לי שזה בכלל לא קשור אליי, ושלא אתערב. הסברתי לו שראיתי את המבטים שלהם, ואני יודעת שזה היה קשור אליי, והוא אמר שזה רק נדמה לי, ואני תמיד רואה מבטים כאלה, אבל התעקשתי עם חיים. ראיתי את העיניים שלהם - מזרות אימים ומרושעות. ואז חיים נשבר ואמר לי: הם באו להגיד שאת מקבלת שוחד. חיים אמר לאותו מנכ"ל: תביא לי הוכחות בדוקות וסגורות, ועד אז - אל תעז להיכנס לפה'.

"חיים היה מצפוניסט, לוחם צדק. הוא היה מקורב ליגאל אלון, והצדק החברתי היה מאוד חשוב לו. ההופעה שלו בטי-שירט וג'ינס הייתה חלק מההצהרה שלו. הוא אמנם היה יושב לאכול עם העשירים והמקושרים במסעדת אולימפיה המיתולוגית, אבל הוא ראה את עצמו לוחם. אולי מיקי אלבין (שגם היה שותף במוניטין, א"ט) עשה עיתונות בשביל להשפיע. חיים לקח את זה בשביל לתקן עולם".

אבל היה גם פיקוח על העיתונאים?

"חיים היה מוודא גם מה העיתונאים שלו כותבים. ידעתי שהוא רוצה לדעת על סמך מה אני כותבת דברים. איך נקבעת עוצמת הדברים. הוא איפשר לכתוב, אבל גם לא רצה להסתבך. הוא לימד אותי בעצמו איך להתכונן לתביעות משפטיות. איך לשמור עותקים מהחומר הכתוב - לא בבית שלי, אלא אצל חברה שלי ביפו. הוא לימד אותי גם ללכת לדבר בטלפון ציבורי ולא מהבית או מהמערכת. אמרתי לו שבמערכת זה טלפון מרכזייה, והוא הסביר לי שגם דרך זה אפשר להקליט. אז עמדתי בטלפון ציבורי עם אסימונים. כשהתחלתי לעבוד מהמשרד של בעלי, חיים ביוזמתו היה מגיע פעם בחודש מישהו ובודק שאין לי האזנות".

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה