גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבחירות בפתח, ואין הכרעה בתיק פיירברג

האם בפרקליטות יעדיפו לגלגל את התיק לביהמ"ש, כמו שעשו בתיק וינרוט?

ראשת עיריית נתניה, מרים פיירברג / צילום: שלומי יוסף
ראשת עיריית נתניה, מרים פיירברג / צילום: שלומי יוסף

עוד פחות משבועיים, ב-30 באוקטובר, יתקיימו הבחירות לרשויות המקומיות, ובכירי הפרקליטות עדיין לא הכריעו האם לזמן את ראשת עיריית נתניה, מרים פיירברג, לשימוע לפני העמדה לדין פלילי או לסגור את תיק החקירה נגדה. הפרקליטים, ובראשם פרקליט המדינה שי ניצן, נקלעו למצב מוזר: הם קמים בבוקר בתחושה שיש בידיהם די ראיות כדי לבסס סיכוי סביר להרשעה של מרים פיירברג - ובלילה הולכים לישון בתחושה שמדובר בתיק שיש בו גם סיכוי סביר לזיכוי של ראשת העיר. ההתלבטות שלהם היא קשה ומורכבת.

חקירת פרשת השחיתות בעיריית נתניה הסתיימה כבר לפני שנה וחצי, ב-21 במארס 2017. המשטרה הודיעה אז על סיום החקירה ועל גיבוש תשתית ראייתית לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים על-ידי פיירברג; עבירות ניסיון קבלת שוחד על-ידי בעלה לשעבר, אליהו פיירברג; ועבירות שוחד על-ידי בנה, צפריר פיירברג.

ההתלבטויות הרבות בפרקליטות באשר לגורל התיק של פיירברג, המיוצגת על-ידי עו"ד נתי שמחוני, נובעות מקשיים ראייתיים משמעותיים בתיק. כך למשל, החקירה לא ביססה בראיות את החשד שלפיו פיירברג נהנתה מהטבות אסורות שקיבלה מיזמי נדל"ן, שהיא נכנסה לשותפויות עימם. החשד היה שפיירברג ובני משפחתה קיבלו מקבלנים ומיזמים זכות לרכוש חלק בפרויקטים שונים בשותפות, בעלויות פחותות משמעותית. הטבות שלימים הניבו לראשת העיר זכות לדירה במחיר מופחת - הטבה של מאות אלפי שקלים. ואולם הפרקליטים שעוסקים בתיק סבורים כי קשה יהיה להוכיח שפיירברג אכן תרמה מעט וקיבלה הרבה בתמורה. זאת, לאור המערכת ההסכמית המפותלת והנסתרת בחלקה, שהייתה בינה לבין אותם קבלנים.

הקושי של ניצן ואנשיו גדל בשל ההנחיה שהוציא ניצן כבר בחודש יוני למשטרה ולפרקליטים הכפופים לו לנסות לקדם ולסיים את הטיפול בכל תיקי החקירה של ראשי ערים וראשי רשויות עד הבחירות. זה ייראה רע מאוד אם דווקא בתיק של עיריית נתניה, שהוא אחד המשמעותיים והגדולים שנחקרים ושהחקירה בו נמשכת כבר זמן רב, לא תתקבל החלטה של ניצן.

אבל הקושי של הפרקליטות לקבל החלטה בתיק עיריית נתניה/פיירברג לא נגמר כאן. כפי שחשפנו ב"גלובס", בכירי היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה), ובראשם המפקד תת-ניצב כורש בר-נור, לוחצים על פרקליט המדינה להעמיד לדין את פיירברג. הסמכות להחלטה הסופית בתיק היא כמובן של ניצן, אבל לא פשוט לקבל הכרעה שעומדת בניגוד לעמדה של בר-נור, שהוא לא רק קצין משטרה בכיר, אלא גם משפטן מוערך. מה שכבר בטוח זה שפיירברג לא תועמד לדין בגין שוחד, אלא לכל היותר בגין עבירות של מירמה והפרת אמונים. וגם זה, כאמור, בספק.

ב-16 בדצמבר 2013, ביום שבו נכנס ניצן לתפקידו כפרקליט המדינה הוא אמר ש‎‏"אם פרקליט מוצא שהראיות נגד חשוד מקימות סיכוי סביר להרשעה, חובתו להגיש כתב אישום ולנהל משפט ללא חשש וללא משוא-פנים, ויהיה החשוד בכיר, עשיר או בעל כוח כאשר יהיה". אבל ניצן יודע שלקבל החלטה לסגור תיק נגד חשודה בכירה כפיירברג, זו החלטה קשה לא פחות. לפעמים, יותר קל לגלגל תפוח אדמה לוהט שכזה אל פתחו של בית המשפט ולחסוך לעצמו את הביקורת הציבורית. ולמרות כל זה. אולי בגלל כל זה, בשורה התחתונה, ניצן נוטה לסגור את התיק נגד פיירברג.

המאבק של וינרוט

ב-31 בדצמבר 2009, אחרי לבטים רבים, החליטה הפרקליטות להגיש כתב אישום נגד פרקליט הצמרת, יעקב וינרוט, שהלך השבוע לעולמו, ולגלגל את תפוח האדמה הלוהט של תיק וינרוט לפתחו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב. וינרוט הואשם שבינו לבין פקיד שומה גוש דן דאז, שוקי ויטה, נוצרה מערכת יחסים מושחתת, במסגרתה גבה וינרוט שכר-טרחה מופחת מויטה כשהעניק לו ייצוג משפטי, ובתמורה אישר ויטה הסדרי מס מקלים ללקוחותיו של וינרוט, בהם מיכאל צ'רנוי וארקדי גאידמק - מהם קיבל וינרוט שכר-טרחה של כ-30 מיליון שקל.

יעקב וינרוט / צילום: יונתן בלום

חקירתו הראשונה של וינרוט במשטרה נערכה באפריל 2008. וינרוט היה בהלם מהסיטואציה של החקירה. "פתאום אמרו לי משהו כמו 'מתעורר חשד ששוקי ויטה טיפל בלקוחות שלך, באותו זמן שאתה טיפלת בענייניו ושיש בכך סטייה מהשורה'. לא הבנתי מה הם מטפסים עליי פתאום", הוא תיאר מאוחר יותר את תחושותיו.

לדבריו, "אחר כך עלה בחקירה גם עניין השוחד. באותו רגע חרב עליי עולמי. אני 37 שנים במקצוע הזה. הסתכלתי בעיניים של החוקר וראיתי שהוא בעצמו לא מאמין במה שהוא חוקר. אני לא איש חזק ולא גיבור ישראל. זה הרג אותי". וינרוט המשיך ואמר: "מי שנותן שוחד מתחבא. אם היה לי איזהו אבק שוחד בראש לא הייתי מסתובב בראש חוצות ומנופף בדגל (על הקשר עם ויטה. ח"מ) אני לא מצפה שיתנו לי את 'חזקת החפות' אבל לפחות שיתנו לי את 'חזקת האינטליגנציה'".

וינרוט סיפר כי הוא התנהג בחקירתו במשטרה באופן שונה מהאופן שבו הוא יעץ ללקוחותיו כשהיו במצב דומה. "עשיתי את ההפך הגמור ממה שאני מייעץ ללקוחות ולא שמרתי על זכות השתיקה, כי אני הייתי הנחקר. במעמדי כסנגור פלילי, יש לי חובות גם בחקירה. אמרתי לחוקרים תיקחו את כל החומר שאתם רוצים".

משפטו של וינרוט היה סוער ורב יצרים. בחקירותיו ובעדותו העלה וינרוט לא פעם תיאוריית קונספירציה לפיה אלמלא היה מדובר בו, לא היה מוגש כלל כתב אישום בפרשה. "לא יעמידו עו"ד לדין על אותו דבר אלא אם קוראים להם יעקב וינרוט", הטיח וינרוט בתובעת במשפטו, עו"ד שרון כהנא, באחד הדיונים. כשכהנא ביקשה להבהיר שלא מדובר בעניין אישי, השיב וינרוט: "זה לא אישי? שוטר בכיר אמר לי שבפרקליטות 'רצו להוריד את הדוס הזה מהכביש'".

סוף סיפור העמדתו לדין של וינרוט ידוע: ב-31 באוקטובר 2011 זוכה וינרוט מכל האישומים נגדו על-ידי שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, גלעד נויטל. נויטל קבע, שבניגוד לטענות התביעה, אופן התנהגותו של וינרוט כלפי פקיד השומה ויטה לא היה בהכרח חריג או מיטיב, בהשוואה להתנהגותו של וינרוט מול לקוחות אחרים של משרדו. זאת, לאחר שוינרוט הוכיח באותו ובמופתים כי הוא נהג להעניק ייצוג משפטי פרו-בונו או בשכר-טרחה מופחת לרשימה ארוכה של אנשים שנזקקו לזה.

לאחר הכרעת הדין, טענה הפרקליטות שוינרוט זוכה מחמת הספק בלבד והוסיפה שהעובדה שזיכויו של וינרוט הוא מחמת הספק מוכיחה כי כתב האישום נגדו היה ראוי לבירור בבית המשפט.

אתמול (ד') ציינתי את העובדה הזאת בידיעה על מותו של וינרוט. בעקבות הדברים פנו אליי כמה ממקורביו של וינרוט וטענו בפניי שאין שום קביעה בפסק הדין של נויטל שאומרת שהזיכוי של וינרוט הוא מחמת הספק. ואכן, חזרתי ובדקתי ואין בהכרעת הדין שום קביעה שהזיכוי היה מחמת הספק.

יעקב וינרוט ניהל הרבה מאבקים משפטיים בחייו למען אחרים, אבל אין ספק שהחשוב מכולם עבורו היה הקרב על חפותו שלו. שבע שנים חלפו מאז שוינרוט יצא מנצח מהקרב המשפטי הזה. קרב שלמרות הניצחון הותיר בו חותם ורדף אותו. הוא חלה בסרטן שנים בודדות אחרי תום המשפט והתחושה שהרשויות "טיפסו" עליו רק בשל היותו וינרוט, לא עזבה אותו עד יומו האחרון.

עוד כתבות

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

נאייקס מפטרת קרוב ל-6% מעובדיה, רובם בישראל

חברת הפינטק תפטר כ-70 עובדים, רובם בישראל ● לפי החברה, הרכישות האחרונות שביצעה יצרו חפיפות בתפקידים מסוימים ● מניית החברה זינקה בכ-53% מאז השפל האחרון באפריל על רקע מלחמת הסחר

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך / צילום: אסף גלעד

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: מי מהן תורמת יותר לכלכלת ישראל?

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

הגופים המוסדיים היו הגופים הפעילים ביותר בשוק המניות בשבוע החולף

המגמה התהפכה: כספים זורמים מחו״ל לישראל. אלה המספרים

יוני הפך לאחד החודשים החזקים בבורסת תל אביב, גם הודות להזזת כספי משקיעים מקרנות נאמנות המשקיעות במדד S&P 500 אל הבורסה המקומית ● לידר: "קשה לראות תפנית שלילית משמעותית או תיקון בשוק" ● במגדל מזהים הזדמנות במניות נדל"ן מסחרי ותקשורת

פלסטינים ברצועת עזה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

דיווח: בבית הלבן דנו לאחרונה בתוכנית הגירה מרצון מעזה

דיווח: נשיא לבנון מסר את התשובה על המתווה האמריקני לפירוק חיזבאללה מנשקו ● "מבצע דגל שחור": 20 מטוסי קרב השתתפו במבצע בתימן הלילה, ותקפו באמצעות יותר מ-50 חימושים ● שעות לאחר התקיפה: 2 טילים שוגרו מתימן לשטח ישראל - תוצאות היירוט בבדיקה ● טראמפ בשיחה עם כתבים: ניתן להגיע לעסקה בעזה עוד השבוע● נשיא איראן טוען שישראל ניסתה להתנקש בו ● 50 חטופים - 640 ימים בשביעדכונים שוטפים

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

מעצמה ביטחונית: המניות שהציפו לפימי רווחים של כ־3 מיליארד שקל

בפחות משנה מימשה קרן ההשקעות מניות בחמש חברות תעשייה ביטחוניות שבשליטתה תמורת מיליארד שקל וברווחים עצומים ● איתות למשקיעים? הקרן נותרה עם החזקה משמעותית בחברות

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

וול סטריט / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בוול סטריט; טסלה נופלת בכ-7% בעקבות הכרזת מאסק על הקמת מפלגה חדשה

הנאסד"ק יורד בכ-0.6% ● ארה"ב הודיעה כי מספר הסכמי סחר לקראת חתימה ● טראמפ: מאסק ירד מהפסים ● שר האוצר סקוט בסנט אמר אתמול כי המכסים ייכנסו לתוקף ב־1 באוגוסט עבור מדינות שלא יגיעו להסכם ● "השאננות זוחלת פנימה": כלכלנים מזהירים שהימורים ספקולטיביים דוחפים את הראלי בוול סטריט • וגם, אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

איראן רוצה לרכוש מטוסי קרב, וישראל מבקשת מסין: "תרסני אותה"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: ישראל חוששת מזה שסין תמכור מטוסים מתקדמים לאיראן, מה עמד מאחורי החלטה של סין לא להתערב לטובת איראן בזמן המלחמה והעיתונאית הלבנונית שקוראת לנורמליזציה בין לבנון וישראל ● כותרות העיתונים בעולם

נשיאת נציבות  האיחוד האירופי, אורסולה פון־דר־ליין ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Jonathan Raa, Fritz Nordengren

רגע האמת של אירופה: ביבשת מתלבטים איזו עסקת סחר לסגור עם ארה"ב

מסתמן שהדדליין להטלת מכסים הוארך ל־1 באוגוסט. על הפרק עומדים יחסי סחר בהיקף 1.6 טריליון דולר ● הדעות באירופה חלוקות בין תמיכה בהסכם מהיר לחשש מוויתורים ● האפשרויות המרכזיות: רכישת אנרגיה מסיבית מארה"ב לצד ״מכס מינימלי״ של 10% על סחורה אירופית

ייבוא רכבים / צילום: Shutterstock

כשהיצע הרכבים והמותגים בשיא, מי צריך את הרפורמה ל"הגברת התחרות"

בוועדת הכלכלה דורשים "לפתוח את שוק יבוא הרכב לתחרות", אבל ניתוח המסירות במחצית הראשונה של 2025 מגלה תמונה של שוק היפר־תחרותי, ביקוש ריכוזי ומלחמת מחירים שכבר שוחקת את הרווחיות ● אז למה כולם רוצים, ורצים, לקבל זיכיונות יבוא בחסות הרגולטור?

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים רוצים לחלק יותר דיבידנד ושני בעלי שליטה ייהנו מכך במיוחד

עם עודפי הון של 27 מיליארד שקל, הבנקים מעוניינים שבנק ישראל יעלה את שיעור הדיבידנד המשולם לבעלי המניות מדי רבעון מ־40% ל־50% ● מהם הנימוקים בעד ונגד המהלך, מהי עמדת המפקח על הבנקים והאם ומתי הוא ייצא לפועל?

פרופסור אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. צילום: איל יצהר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד צופה אינפלציה של 2% בשנה הבאה, ומסמן: נסללה הדרך להורדת ריבית

בהתאם לצפי המוקדם, בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה על רמה של 4.5%, בפעם ה-12 ברציפות ● ברקע ההחלטה: למרות התחזקות השקל והירידה בפרמיית הסיכון, בנק ישראל החליט כי האינפלציה לא מאפשרת עדיין להפחית את הריבית ● הנגיד פרופ' אמיר ירון אותת כי יהיו מספר הורדות ריבית בשנה הקרובה, אך ציין גורמים שעשויים לעכב זאת, בהם הגידול בביקוש לשכירות בשל המלחמה

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים אישרו את הצעת החוק להחלשת היועמ״שים במשרדי הממשלה

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה