גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גורמים ברשות ההגבלים העסקיים: "לא היה שום לחץ של נתניהו לאישור מיזוג בזק-yes"

מדוע אנשי רשות ההגבלים העסקיים לא התבקשו למסור עדות בנוגע למיזוג בזק-yes? המשטרה לא מצאה לנכון להזמין את ד"ר אסף אילת, שחתם על אישור המיזוג, לעדות במשטרה

שאול אלוביץ ובנימין נתניהו / צילומים: תמר מצפי
שאול אלוביץ ובנימין נתניהו / צילומים: תמר מצפי

1.

התאריך: 26.3.2014. רשות ההגבלים העסקיים, האמונה על התחרות ועל מיזוגים, מאשרת את מיזוג בזק-yes. על ההחלטה חתום ד"ר אסף אילת, ממלא מקומו של פרופ' דיויד גילה, אז הממונה על ההגבלים העסקיים, שהיה מנוע מלקבל החלטה בגלל ניגודי עניינים.

ד"ר אילת הוא מהרגולטורים המוערכים במערכת הכלכלית והיום הוא מכהן כיו"ר רשות החשמל. בניגוד לקודמתו בתפקיד, אורית פרקש-הכהן, אילת כמעט אינו מוזכר בתקשורת, ולא בכדי. הוא מתרחק ממנה, בעוד שרבים מהרגולטורים רודפים אחרי פרסום תקשורתי במקום לרדוף אחרי החלטות נכונות.

המיזוג אושר בכמה תנאים, כמו איסור על הגבלת לקוחות בצריכת שירותי אינטרנט לפי נפח גלישה, הגבלות על חסימת שירותים והצעת סל שירותים, בתנאי שבזק ו-yes יבטלו את כל הסדרי הבלעדיות שהן צד להם בנוגע לתכני טלוויזיה שאינם הפקות מקור ועוד.

מי שחושב שההחלטה התקבלה בן-לילה או באישון לילה, או שזו חותמת גומי בלבד, לא יודע על מה הוא שח. נעשתה בדיקה מקיפה במשך חודשים ארוכים, והיא כללה הקשבה לכל השחקנים בשוק התקשורת.

בקשת המיזוג הוגשה קרוב לשנה לפני ההחלטה - ב-26.5.2013. בהודעה שליוותה את אישור המיזוג נכתב בהא לישנא: "בשנה האחרונה ערכה רשות ההגבלים בדיקה מחודשת של התנאים לאור בקשת יורוקום. הבדיקה העלתה כי מאז ההחלטה להתנגד למיזוג בין בזק ל-yes (ב-2006, א"צ), חלו בתחום התקשורת בארץ מספר שינויים. בין היתר עלה כי בשנים האחרונות חלו שיפורים טכנולוגיים הן בתשתית האינטרנט של בזק והן בתחום השידורים באינטרנט באופן שמאפשר כיום, יותר מבעבר, לשדר שידורי טלוויזיה על גבי רשת האינטרנט הפתוחה. על פני הדברים, עובדה זו מקלה על מתחרים פוטנציאליים להיכנס לשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית. כמו כן, נראה כי כיום ישנם מספר מתחרים פוטנציאליים אשר נמצאים על סף כניסה לשוק הטלוויזיה, עובדה אשר מפחיתה באופן משמעותי את הפגיעה התחרותית הנובעת מגריעתה של בזק כמתחרה בתחום זה. התנאים החדשים, שבכפוף אליהם מאושר המיזוג, נועדו למנוע מהחברה הממוזגת להקשות על גופים המבקשים להיכנס לתחום שידורי הטלוויזיה על גבי תשתית האינטרנט".

המטרה של המיזוג הייתה, בין היתר, ואת זה כותבת רשות ההגבלים בשאלות ותשובות על אישור המיזוג, לאפשר לבזק ו-yes להציע סל שירותים מתחרה לחברת הוט, בכפוף למגבלות שקיימות על בזק במשרד התקשורת, וזאת בתנאי שניתן יהיה לרכוש את שירותי הטלוויזיה של yes בנפרד באותו מחיר שבו הוא מוצע במסגרת רכישת הסל.

חשוב מכול: 4.5 שנים מאז ההחלטה של ד"ר אילת, המציאות בשוק התקשורת הוכיחה שהוא צדק מעל לכל ספק. השליטה של הוט ו-yes בשוק הטלוויזיה בכבלים החלה להתערער בעקבות התקדמות הטכנולוגיה וכניסת מתחרים חדשים כמו נטפליקס והמיזמים האינטרנטיים בטלוויזיה של סלקום, פרטנר, הוט ו-yes עצמה. השירותים הללו רוכבים על התשתית של בזק (תוצאה של הרפורמה בשוק הסיטונאי), הם משקפים את הגברת התחרות בשוק הטלוויזיה וגרמו לנטישה של עשרות אלפי מנויים ב-yes ובהוט. לכן, בסביבה תחרותית כזו אין ולא הייתה שום סיבה שלא לאשר את המיזוג. נהפוך הוא: המיזוג היה מתבקש.

2.

מה שמדהים בתיק 4000, על שעות החקירות הרבות שלו, הוא שהמשטרה, כפי שאני חושף כאן, לא מצאה לנכון להזמין את ד"ר אילת, שחתם על אישור המיזוג, לעדות במשטרה. זה מדהים ומוזר מפני שדווקא את יו"ר מועצת הכבלים והלוויין לשעבר, ד"ר יפעת בן-חי-שגב, המשטרה החליטה לזמן לעדות, אף שהיא הרגולטור משני בחשיבתו בעניין המיזוג.

כזכור, ד"ר בן-חי-שגב אמרה באחד מראיונות הפרישה שלה כי "ההמלצה לאשר לאלוביץ את מיזוג בזק-yes הייתה מקצועית נטו, ואני עומדת מאחוריה גם היום. ההיכרות בין בנימין נתניהו ושאול אלוביץ בכלל לא הייתה על השולחן". אז ככה, לתשומת-לבה של המשטרה: גורמים ברשות אומרים לי ש"לא היו שום לחצים ושום טלפונים מצדו של נתניהו ואנשיו לאשר את מיזוג בזק-yes, וההחלטה הייתה מקצועית". מעבר לכך, הם מוסיפים, כמובן, שאין להם שום מושג מה קרה מרגע שניתן האישור.

כיצד קרה, אם כן, שהמשטרה, שמשקיעה משאבים רבים בתיקי נתניהו, במאמץ להשיג כל בדל של ראיה, לא חשבה שהיא צריכה לשמוע את הדברים מפיהם של הרגולטורים? האם מבחינתה התשובות היו ידועות עוד לפני שנשאלו השאלות? התשובה, להערכתי, היא אחת: מדובר ברשלנות משטרתית.

3.

אז מה קרה אחרי אישור המיזוג של רשות ההגבלים? מה שצריך לקרות: העניין עבר עוד רגולטור (מועצת הכבלים והלוויין) והגיע בסוף למשרד התקשורת, ליועצת המשפטית שלו (דנה נויפלד) ולחתימתו של שר התקשורת, אז בנימין נתניהו. קשה להניח שכל שומרי הסף הללו הסתובבו על האצבע של מישהו (במקרה הזה נתניהו ואלוביץ יחדיו) וזה גם לא עולה מעדויותיהם. הם ביצעו הליך די ארוך, וסדור, ובסופו של דבר החליטו, בצדק, שהמיזוג יאושר, לטובת הצרכן.

אלא שכעת המשטרה והפרקליטות נתלות בהסבר אחר לכל התשתית שהם מניחים בתיק 4000, ולפיו היה תאריך מאוד מסוים, 23.6.2015, שבו נתניהו היה חייב לחתום על אישור המיזוג בין בזק ל-yes, בבחינת להיות או לחדול, בגלל החלטת הדירקטוריון של בזק. אם לא היה חותם, לא היה מיזוג ומכאן הם גוזרים שהייתה "הטבה".

נכון? ממש לא נכון. בדיווח של בזק לבורסה, באמצע פברואר, על עסקת המיזוג ועל עסקת בעלי העניין ותנאיה, לקראת אישורה של האסיפה הכללית, נכתב כך באחד הסעיפים: "אם התנאים המתלים לא יתקיימו עד ליום 25.3.2015, שהינו המועד האחרון לקבלת תנאי המיזוג על-ידי החברה (בזק - א"צ) ו-yes, אלא אם יוארך - אזי יתבטל הסכם הרכישה (הכוונה בפועל למיזוג - א"צ), ובמקרה כאמור לא תקום על-פיו כל זכות או עילת תביעה למי מהצדדים לו. אולם בכפוף לאישור הממונה, ככל שיידרש, לכל אחד מהצדדים להסכם הרכישה הזכות להודיע לצד השני על הארכת התקופה להשלמתו - עד שתי תקופות נוספות בנות 90 ימים כל אחת אך לא יותר מ-180 ימים במצטבר, ואם ניתנה הודעת הארכה כאמור יפעלו הצדדים גם במהלכה בניסיון להשלים את יתר התנאים המתלים".

מה הם אותם תנאים מתלים? זה נכתב בסעיף הקודם: "כניסתו לתוקף של הסכם הרכישה וביצועו הותנו בתנאים המתלים הבאים: א. יתקבל אישור האסיפה הכללית לאישור העסקה.... ב. yes תקבל את אישור שר התקשורת לעסקה, וזאת ללא תנאים על החברה ו/או yes למעט תנאים אשר לדעת דירקטוריון החברה, לפי שיקול-דעתו המלא אינם פוגעים בכדאיות העסקה (חשוב לציין שבזק קיבלה את תנאי הממונה על ההגבלים לעסקה - א"צ)... הותנה אישור שר התקשורת בתנאי שאינו זניח כאמור, יפעלו הצדדים להסכם הרכישה לצמצומו או להסרתו, ואם לא יעלה הדבר בידם, תהיה החברה רשאית להתנגד לתנאי".

המשמעות של שני הסעיפים הללו היא ברורה: אין ולא היה שום תאריך יעד שאין בלתו לעסקה. היה תאריך יעד, כמו בכל עסקה או מיזוג, אבל ניתנו שתי אופציות להארכה בזמן, של 3 חודשים ושל חצי שנה - ועובדה היא שנתניהו חתם הרבה לפני תום מועד האופציה השנייה. אפשר להניח שאם העסקה לא הייתה יוצאת לפועל בתאריך שנתניהו חתם עליה, זה היה קורה מאוחר יותר, כך שהתיאוריות של המשטרה די מוזרות. גם הדיווחים הרשמיים של בזק שוללים אותן.

4.

המשטרה והפרקליטות ממשיכים לדבוק בטענה להטבה של מיליארד שקל לבזק. הגיע הזמן להיפרד מהמספר העגול שלא מתחבר לשום מציאות כלכלית, כפי שהסברתי כאו בעבר. נתניהו אמנם חתם על מיזוג בזק-yes, אבל עסקת בעלי העניין על שווייה נחתמה על-ידי שני הדירקטוריונים, והטענות, אם ישנן (ויש, על פי רשות ני"ע), אינן מעניינו.

יש עוד נקודה כלכלית שאנשי המשטרה והפרקליטות שוכחים בלהט הכותרות: ההטבה לכאורה של מיליארד שקל היא לבעלי המניות בבזק, ואלוביץ, בשרשור, החזיק רק 10% מבזק. השאר מוחזקים בידי הציבור. כלומר, 100 מיליון שקל "הטבה" לכאורה לאלוביץ. אם כבר מנפחים מספרים, לפחות שזה יהיה בטעם, בפרופורציה ובחיבור להיגיון כלכלי, ולא עורבא פרח לגמרי.

המשטרה: "אנחנו מבצעים את כלל פעולות החקירה הנדרשות"

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה לשאלה מדוע לא הוזמן איש מרשות ההגבלים לעדות ובתגובה לשאלה על הערכת השווי של הסיגרים שקיבל נתניהו מארנון מילצ'ן: "המשטרה מבצעת את כלל פעולות החקירה הנדרשות על-מנת להגיע לחקר האמת בתיאום עם הפרקליטות. מעבר לכך אין בכוונתנו להתייחס לחקירות פתוחות". 

עוד כתבות

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

תופי המלחמה באיראן: דיווח - משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים