גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גורמים ברשות ההגבלים העסקיים: "לא היה שום לחץ של נתניהו לאישור מיזוג בזק-yes"

מדוע אנשי רשות ההגבלים העסקיים לא התבקשו למסור עדות בנוגע למיזוג בזק-yes? המשטרה לא מצאה לנכון להזמין את ד"ר אסף אילת, שחתם על אישור המיזוג, לעדות במשטרה

שאול אלוביץ ובנימין נתניהו / צילומים: תמר מצפי
שאול אלוביץ ובנימין נתניהו / צילומים: תמר מצפי

1.

התאריך: 26.3.2014. רשות ההגבלים העסקיים, האמונה על התחרות ועל מיזוגים, מאשרת את מיזוג בזק-yes. על ההחלטה חתום ד"ר אסף אילת, ממלא מקומו של פרופ' דיויד גילה, אז הממונה על ההגבלים העסקיים, שהיה מנוע מלקבל החלטה בגלל ניגודי עניינים.

ד"ר אילת הוא מהרגולטורים המוערכים במערכת הכלכלית והיום הוא מכהן כיו"ר רשות החשמל. בניגוד לקודמתו בתפקיד, אורית פרקש-הכהן, אילת כמעט אינו מוזכר בתקשורת, ולא בכדי. הוא מתרחק ממנה, בעוד שרבים מהרגולטורים רודפים אחרי פרסום תקשורתי במקום לרדוף אחרי החלטות נכונות.

המיזוג אושר בכמה תנאים, כמו איסור על הגבלת לקוחות בצריכת שירותי אינטרנט לפי נפח גלישה, הגבלות על חסימת שירותים והצעת סל שירותים, בתנאי שבזק ו-yes יבטלו את כל הסדרי הבלעדיות שהן צד להם בנוגע לתכני טלוויזיה שאינם הפקות מקור ועוד.

מי שחושב שההחלטה התקבלה בן-לילה או באישון לילה, או שזו חותמת גומי בלבד, לא יודע על מה הוא שח. נעשתה בדיקה מקיפה במשך חודשים ארוכים, והיא כללה הקשבה לכל השחקנים בשוק התקשורת.

בקשת המיזוג הוגשה קרוב לשנה לפני ההחלטה - ב-26.5.2013. בהודעה שליוותה את אישור המיזוג נכתב בהא לישנא: "בשנה האחרונה ערכה רשות ההגבלים בדיקה מחודשת של התנאים לאור בקשת יורוקום. הבדיקה העלתה כי מאז ההחלטה להתנגד למיזוג בין בזק ל-yes (ב-2006, א"צ), חלו בתחום התקשורת בארץ מספר שינויים. בין היתר עלה כי בשנים האחרונות חלו שיפורים טכנולוגיים הן בתשתית האינטרנט של בזק והן בתחום השידורים באינטרנט באופן שמאפשר כיום, יותר מבעבר, לשדר שידורי טלוויזיה על גבי רשת האינטרנט הפתוחה. על פני הדברים, עובדה זו מקלה על מתחרים פוטנציאליים להיכנס לשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית. כמו כן, נראה כי כיום ישנם מספר מתחרים פוטנציאליים אשר נמצאים על סף כניסה לשוק הטלוויזיה, עובדה אשר מפחיתה באופן משמעותי את הפגיעה התחרותית הנובעת מגריעתה של בזק כמתחרה בתחום זה. התנאים החדשים, שבכפוף אליהם מאושר המיזוג, נועדו למנוע מהחברה הממוזגת להקשות על גופים המבקשים להיכנס לתחום שידורי הטלוויזיה על גבי תשתית האינטרנט".

המטרה של המיזוג הייתה, בין היתר, ואת זה כותבת רשות ההגבלים בשאלות ותשובות על אישור המיזוג, לאפשר לבזק ו-yes להציע סל שירותים מתחרה לחברת הוט, בכפוף למגבלות שקיימות על בזק במשרד התקשורת, וזאת בתנאי שניתן יהיה לרכוש את שירותי הטלוויזיה של yes בנפרד באותו מחיר שבו הוא מוצע במסגרת רכישת הסל.

חשוב מכול: 4.5 שנים מאז ההחלטה של ד"ר אילת, המציאות בשוק התקשורת הוכיחה שהוא צדק מעל לכל ספק. השליטה של הוט ו-yes בשוק הטלוויזיה בכבלים החלה להתערער בעקבות התקדמות הטכנולוגיה וכניסת מתחרים חדשים כמו נטפליקס והמיזמים האינטרנטיים בטלוויזיה של סלקום, פרטנר, הוט ו-yes עצמה. השירותים הללו רוכבים על התשתית של בזק (תוצאה של הרפורמה בשוק הסיטונאי), הם משקפים את הגברת התחרות בשוק הטלוויזיה וגרמו לנטישה של עשרות אלפי מנויים ב-yes ובהוט. לכן, בסביבה תחרותית כזו אין ולא הייתה שום סיבה שלא לאשר את המיזוג. נהפוך הוא: המיזוג היה מתבקש.

2.

מה שמדהים בתיק 4000, על שעות החקירות הרבות שלו, הוא שהמשטרה, כפי שאני חושף כאן, לא מצאה לנכון להזמין את ד"ר אילת, שחתם על אישור המיזוג, לעדות במשטרה. זה מדהים ומוזר מפני שדווקא את יו"ר מועצת הכבלים והלוויין לשעבר, ד"ר יפעת בן-חי-שגב, המשטרה החליטה לזמן לעדות, אף שהיא הרגולטור משני בחשיבתו בעניין המיזוג.

כזכור, ד"ר בן-חי-שגב אמרה באחד מראיונות הפרישה שלה כי "ההמלצה לאשר לאלוביץ את מיזוג בזק-yes הייתה מקצועית נטו, ואני עומדת מאחוריה גם היום. ההיכרות בין בנימין נתניהו ושאול אלוביץ בכלל לא הייתה על השולחן". אז ככה, לתשומת-לבה של המשטרה: גורמים ברשות אומרים לי ש"לא היו שום לחצים ושום טלפונים מצדו של נתניהו ואנשיו לאשר את מיזוג בזק-yes, וההחלטה הייתה מקצועית". מעבר לכך, הם מוסיפים, כמובן, שאין להם שום מושג מה קרה מרגע שניתן האישור.

כיצד קרה, אם כן, שהמשטרה, שמשקיעה משאבים רבים בתיקי נתניהו, במאמץ להשיג כל בדל של ראיה, לא חשבה שהיא צריכה לשמוע את הדברים מפיהם של הרגולטורים? האם מבחינתה התשובות היו ידועות עוד לפני שנשאלו השאלות? התשובה, להערכתי, היא אחת: מדובר ברשלנות משטרתית.

3.

אז מה קרה אחרי אישור המיזוג של רשות ההגבלים? מה שצריך לקרות: העניין עבר עוד רגולטור (מועצת הכבלים והלוויין) והגיע בסוף למשרד התקשורת, ליועצת המשפטית שלו (דנה נויפלד) ולחתימתו של שר התקשורת, אז בנימין נתניהו. קשה להניח שכל שומרי הסף הללו הסתובבו על האצבע של מישהו (במקרה הזה נתניהו ואלוביץ יחדיו) וזה גם לא עולה מעדויותיהם. הם ביצעו הליך די ארוך, וסדור, ובסופו של דבר החליטו, בצדק, שהמיזוג יאושר, לטובת הצרכן.

אלא שכעת המשטרה והפרקליטות נתלות בהסבר אחר לכל התשתית שהם מניחים בתיק 4000, ולפיו היה תאריך מאוד מסוים, 23.6.2015, שבו נתניהו היה חייב לחתום על אישור המיזוג בין בזק ל-yes, בבחינת להיות או לחדול, בגלל החלטת הדירקטוריון של בזק. אם לא היה חותם, לא היה מיזוג ומכאן הם גוזרים שהייתה "הטבה".

נכון? ממש לא נכון. בדיווח של בזק לבורסה, באמצע פברואר, על עסקת המיזוג ועל עסקת בעלי העניין ותנאיה, לקראת אישורה של האסיפה הכללית, נכתב כך באחד הסעיפים: "אם התנאים המתלים לא יתקיימו עד ליום 25.3.2015, שהינו המועד האחרון לקבלת תנאי המיזוג על-ידי החברה (בזק - א"צ) ו-yes, אלא אם יוארך - אזי יתבטל הסכם הרכישה (הכוונה בפועל למיזוג - א"צ), ובמקרה כאמור לא תקום על-פיו כל זכות או עילת תביעה למי מהצדדים לו. אולם בכפוף לאישור הממונה, ככל שיידרש, לכל אחד מהצדדים להסכם הרכישה הזכות להודיע לצד השני על הארכת התקופה להשלמתו - עד שתי תקופות נוספות בנות 90 ימים כל אחת אך לא יותר מ-180 ימים במצטבר, ואם ניתנה הודעת הארכה כאמור יפעלו הצדדים גם במהלכה בניסיון להשלים את יתר התנאים המתלים".

מה הם אותם תנאים מתלים? זה נכתב בסעיף הקודם: "כניסתו לתוקף של הסכם הרכישה וביצועו הותנו בתנאים המתלים הבאים: א. יתקבל אישור האסיפה הכללית לאישור העסקה.... ב. yes תקבל את אישור שר התקשורת לעסקה, וזאת ללא תנאים על החברה ו/או yes למעט תנאים אשר לדעת דירקטוריון החברה, לפי שיקול-דעתו המלא אינם פוגעים בכדאיות העסקה (חשוב לציין שבזק קיבלה את תנאי הממונה על ההגבלים לעסקה - א"צ)... הותנה אישור שר התקשורת בתנאי שאינו זניח כאמור, יפעלו הצדדים להסכם הרכישה לצמצומו או להסרתו, ואם לא יעלה הדבר בידם, תהיה החברה רשאית להתנגד לתנאי".

המשמעות של שני הסעיפים הללו היא ברורה: אין ולא היה שום תאריך יעד שאין בלתו לעסקה. היה תאריך יעד, כמו בכל עסקה או מיזוג, אבל ניתנו שתי אופציות להארכה בזמן, של 3 חודשים ושל חצי שנה - ועובדה היא שנתניהו חתם הרבה לפני תום מועד האופציה השנייה. אפשר להניח שאם העסקה לא הייתה יוצאת לפועל בתאריך שנתניהו חתם עליה, זה היה קורה מאוחר יותר, כך שהתיאוריות של המשטרה די מוזרות. גם הדיווחים הרשמיים של בזק שוללים אותן.

4.

המשטרה והפרקליטות ממשיכים לדבוק בטענה להטבה של מיליארד שקל לבזק. הגיע הזמן להיפרד מהמספר העגול שלא מתחבר לשום מציאות כלכלית, כפי שהסברתי כאו בעבר. נתניהו אמנם חתם על מיזוג בזק-yes, אבל עסקת בעלי העניין על שווייה נחתמה על-ידי שני הדירקטוריונים, והטענות, אם ישנן (ויש, על פי רשות ני"ע), אינן מעניינו.

יש עוד נקודה כלכלית שאנשי המשטרה והפרקליטות שוכחים בלהט הכותרות: ההטבה לכאורה של מיליארד שקל היא לבעלי המניות בבזק, ואלוביץ, בשרשור, החזיק רק 10% מבזק. השאר מוחזקים בידי הציבור. כלומר, 100 מיליון שקל "הטבה" לכאורה לאלוביץ. אם כבר מנפחים מספרים, לפחות שזה יהיה בטעם, בפרופורציה ובחיבור להיגיון כלכלי, ולא עורבא פרח לגמרי.

המשטרה: "אנחנו מבצעים את כלל פעולות החקירה הנדרשות"

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה לשאלה מדוע לא הוזמן איש מרשות ההגבלים לעדות ובתגובה לשאלה על הערכת השווי של הסיגרים שקיבל נתניהו מארנון מילצ'ן: "המשטרה מבצעת את כלל פעולות החקירה הנדרשות על-מנת להגיע לחקר האמת בתיאום עם הפרקליטות. מעבר לכך אין בכוונתנו להתייחס לחקירות פתוחות". 

עוד כתבות

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות