דירה למכירה/ צילום: שאטרסטוק
בשבוע שעבר הודיעו בלמ"ס שמחירי הדירות ירדו באוגוסט. סיבה להתרגש? ממש לא. לפי הלמ"ס, ביולי וביוני הנתונים הצביעו על עליית מחירים, בעוד שבמאי הם ירדו. באפריל הדירות שלנו התייקרו, אבל בחודש שלפני כן מחירן דווקא ירד. קיבלתם סחרחורת? גם אני. נתוני הלמ"ס - הגוף שאמור לספק לנו את הנתונים הברורים ביותר - לא מצביעים על מגמה ברורה. נתוני המדד האחרון יכולים בעיקר להגיד מה לא, יותר ממה כן - העלייה חסרת הרסן במחירי הדיור מאז 2007, שנבלמה כבר בשנה שעברה, לא פרצה מחדש לחיינו.
גם הציבור כבר אדיש לפרסומים ולהתבטאויות של מי שניסה לתאר תמונה של עליות מחירים וחזרה של קונים לשוק. אם בעבר עלייה במדד מחירי הדירות הייתה דוחפת עוד רוכשים למשרדי המכירות או לביצוע עסקאות בדירות יד שנייה "לפני שהמחיר יעלה עוד יותר", נראה שהזמנים האלו חלפו. אז מה כן יש לנו - יציבות מחירים שזה מצב לא רע בכלל ולפי כלכלנים רבים מדובר בכלל במצב אוטופי.
עם זאת, היציבות לא תימשך זמן רב, כי הירידה שקיימת בשוק מזה זמן בהיקפי העסקאות לא תימשך לנצח. גם הריבית, שסביר להניח שתעלה בעתיד הלא רחוק, עשויה להשפיע על שוק הדיור בצורה לא מבוטלת, ונראה שכולם ממתינים למשהו שיקרה.
גם במשרד האוצר ובמטה הדיור בעיקר מתחזקים את הפעולות הקיימות ולא יוצאים עם תוכניות חדשות או פעולות יצירתיות בענף הנדל"ן, והבעיה העיקרית היא שנראה שאין תוכנית אמיתית בתחום לטווח הארוך. אף אחד לא יודע עד מתי מחיר למשתכן תחזיק מעמד, כמו שאף אחד לא יודע מתי יהיו בחירות, מי יהיה שר האוצר הבא ומה תהיה הגישה שלו לטיפול בענף הנדל"ן.
בלי תוכנית ארוכת טווח, ובלי מהלכים נוספים שישפיעו על השוק, הפסיכולוגיה לבדה לא תחזיק מעמד. אם עד עכשיו היא הובילה למצב של התייצבות המחירים, קובעי המדיניות צריכים לשאול את עצמם מה יכול לעשות את השינוי הנוסף, הדחיפה הנוספת, שתעביר באופן ברור את הענף מיציבות לירידה משמעותית במחירים. אולי תהיה זו הריבית, ואולי מהלך אחר, אבל נכון להיום נראה שהשוק משווע למדיניות ברורה כדי לדעת לאן הוא הולך ולאיזה כיוון יפנו המחירים בחודש הבא ובחודשים לאחר מכן.