גן ארועים בקיבוץ שדות ים/ צילום: גיל ארבל
רקע:
בדצמבר 2017 הורשעו קיבוץ שדות ים ותאגיד בבעלותו המפעיל גן אירועים לא חוקי בעבירה של שימוש חורג בקרקע ללא היתר, על קרקע שייעודה שטח ציבורי פתוח - בתחום הסביבה החופית, במשך 17 שנים.
למרות שמדובר בשימוש בקרקע במשך 17 שנה, שופטת בית משפט השלום בחדרה רקפת סגל מוהר, גזרה על הקיבוץ והתאגיד קנס כספי בגובה 150 אלף שקל (75 אלף שקל לכל אחד) בלבד, והם חויבו לחתום על התחייבות להימנע מלעבור עבירה בה הורשעו למשך שלוש שנים בסך 100 אלף שקל. על שני האנשים שמפעילים את התאגידים הוטל קנס של 15 אלף שקל כל אחד, והם חויבו לחתום על התחייבות להימנע מלבצע עבירה למשך שלוש שנים בסך 10,000 שקל כל אחד.
כמו כן, ניתן צו להפסקת השימוש החורג בקרקע, וצו הריסה למבנים בלתי חוקיים, שמועד ביצועם נדחה לסוף אוקטובר 2018 כדי שהמפעילים יוכלו לפעול להכשרת השימוש החורג בקרקע ולהכשרת הבנייה הבלתי חוקית.
המדינה, באמצעות המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה, הגישה ערעור על הקנס הכספי שניתן בגזר הדין, בו דרשה להגדיל משמעותית את גובה הקנס בהתאם לתיקון 116 לחוק התכנון והבנייה.
מה קרה מאז:
בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה ציינה המדינה כי הגן פועל בשטח פתוח בן 1.3 דונם בתחום הגן הלאומי המוכרז בקיסריה, ובמרחק של 100 מטרים מקו החוף. לטענת המדינה, גזר הדין נמוך מרמת הענישה הנהוגה במקרים דומים וללא הצדקה. "גזר הדין אינו עולה בקנה אחד עם הרטוריקה של בית המשפט עצמו שהדגיש את החשיבות בתרומתו של בית המשפט למאבק בעבירת השימוש החורג", ציינה המדינה בערעור וביקשה לקבוע מתחם ענישה שיביא לידי ביטוי את התועלת הכלכלית שהפיקו המפעילים של הגן ואת חומרת העבירות שביצעו. לטענת המדינה, גזר הדין בסך 75 אלף שקל לתאגידים שניהלו במשך שנים גן אירועים ללא היתר, שלא הפסיקו את העבירה כאשר נפתחה החקירה ונוהל משפט ושהפיקו הכנסה של מיליוני שקלים - מחטיא לחלוטין את מטרת הענישה וההרתעה כאשר מדובר בעבירות כלכליות.
המדינה ביקשה מבית המשפט לשנות את העונש באופן שיחמיר משמעותית את הקנס, ולחייב את המשיבים לחתום על התחייבות בסכום מרתיע יותר. בנוסף ביקשה המדינה מבית המשפט להורות כי צווי איסור השימוש וההריסה ייכנסו לתוקף מיידי.
מנגד טענו הקיבוץ ומפעיל הגן כי אל מול ההכנסות מהפעלת הגן, יש להביא בחשבון את "תרומתם" לקהילה בהפעלת הגן כיוון שחלק מפעילות הגן היא לקיים אירועי בר מצווה ליתומים ולחסרי יכולת. עוד טענו כי הפעלת הגן לא גורמת נזק לחברה אלא להפך: הציבור הרוויח מהכשרת השטח עליו הופעל גן האירועים ומהפיכתו במימון הקיבוץ מחורבה למקום שהציבור מקיים בו פעילויות חברתיות . כמו כן טענו המשיבים כי השימוש בגן האירועים היה מוגבל בסופי שבוע בלבד לחודשים מסוימים, וביתר הזמן היה המקום פתוח לציבור.
מה הוחלט:
השופט שמואל מנדלבום קיבל את ערעור המדינה. "הגעתי למסקנה כי גזר הדין במקרה שבפנינו חורג באופן מהותי מרמת הענישה הנוהגת במקרים דומים, ובנסיבות אלה יש מקום להתערבות בית המשפט בגזר הדין", כתב השופט בפסק הדין.
מנדלבום הוסיף כי לא זאת בלבד שהגן פועל 17 שנה ללא היתר, הגן המשיך למעשה להתנהל גם במהלך החקירה שנוהלה לאחר הגשת כתב האישום ואף במהלך המשפט ועד לסיום עונת 2017. כמו כן בשלב הטיעונים לעונש הוגשה רשימת אירועים מתוכננים שכבר נחתמו לשנת 2018. לאור זאת, ציין מנדלבום, טעה בית משפט השלום שקבע בגזר הדין כי מפעילי דן גילי חדלו מהפעלת הגן ב-2016 והחלו בהליכי רישוי.
סיבה מחמירה נוספת עליה הצביע מנדלבום היא היקף העבירה, כאשר המשיבים הפעילו את גן גילי בהיקף משמעותי- 1.3 דונם למטרה מסחרית למשך זמן רב בקרקע שהיא שטח ציבורי פתוח במתחם גן לאומי ובסביבה חופית. כמו כן הרווח הכספי שהפיקו הקיבוץ וגן האירועים מהפעלת הגן במשך תקופה של 17 שנה לפחות, גם הם סיבה מחמירה נוספת שציין מנדלבום. עם זאת ציין מנדלבום כי העובדה שרשות הטבע והגנים טענה בשלב מסוים כי אין לה התנגדות לביצוע העבודות בתחום הגן, מהווה סיבה מקלה. בנוסף קיבל בית המשפט את הטענה כי השימוש בגן האירועים היה בחודשים ספורים בשנה, כאשר ביתר הזמן הגן היה פתוח לציבור . בנוסף ציין כי יש לתת משקל לכך שהמדינה לא פעלה בדרך כלשהי כנגד הגן במשך 15 שנה. מנדבלום מצא לנכון להתערב ולהחמיר את מתחם הקנס לרף שנע בין 180-400 אלף שקל, אך קבע כי על הקיבוץ והחברה שמפעילה את הגן ייגזר הרף התחתון של מתחם הענישה כלומר, הם ישלמו כל אחד 180 אלף שקל, במקום 75 אלף שקל. עוד נקבע כי כתבי ההתחייבות לאי ביצוע עבירות בנייה של הקיבוץ והתאגיד שבבעלותו יגדלו מ-100 אלף שקל ל-200 אלף שקל.
עם זאת, מנדלבום לא קיבל את דרישת המדינה לבצע את צווי סגירת והריסת הגן למיידיים בגלל הנזק שייגרם לאורחים שהזמינו אירועים בגן בשנת 2018, והותיר את צו הסגירה של הגן לסוף אוקטובר 2018.