גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מבחן ראשון ליחסי נוה-שקד בעידן החשדות הפליליים

מבחן ראשון ליחסים בין יו"ר לשכת עוה"ד לשרת המשפטים בעידן החשדות נגד אפי נוה • הלשכה החליטה להתנגד להפיכת היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה למשרות אמון, חוק שמקדמת איילת שקד ● שרת המשפטים התקוממה וביקשה דיון נוסף • האם ראש הלשכה, שהצהיר כי הוא "אוהב את איילת שקד" אך הצביע נגדה, יצליח לעמוד בפרץ?

אפי נוה ואיילת שקד
אפי נוה ואיילת שקד

לשכת עורכי הדין קיבלה החלטה להתנגד להצעת "חוק היועמ"שים" - הצעת החוק אותה מקדמת שרת המשפטים, איילת שקד, לשנות את אופן הבחירה של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה. אלא שבעקבות פניית שקד לראש לשכת עורכי הדין, אפי נוה, נטרפו הקלפים, ובלשכה הוחלט לקיים דיון חוזר בסוגיה. דיון שבמסגרתו תוצג בלשכה עמדת התומכים ב"חוק היועמ"שים" - לבקשתה של שקד - כך נודע ל"גלובס".

יש לציין כי נוה מסובך בימים אלה בחקירה פלילית לאחר שנתפס מסייע למקורבת להיכנס ולצאת מהארץ ללא דרכון. שרת המשפטים שקד נותנת לנוה גיבוי ואומרת כי אין סיבה שיתפטר מתפקידו בלשכה. בצד השני של המשוואה, אין ספק שבעקבות המצב הרגיש שבו הוא מצוי והלחץ הציבורי בעניינו, נוה זקוק בימים אלה לתמיכתה של שקד, אולי יותר מאי-פעם.

הצעת החוק המכונה "חוק היועמ"שים" היא הצעת חוק ממשלתית שנויה במחלוקת שמקדמת השרה שקד. הצעת החוק נועדה לשנות את אופן הבחירה של היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה - מבחירה באמצעות מכרז לבחירה בידי השר הממונה, על-פי הצעה של ועדת איתור. הצעת החוק זכתה להתנגדות חריפה של משפטנים רבים ובראשם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שסבורים שהחוק עלול לפגוע בעצמאות היועצים המשפטיים ובאמון הציבור במשרדי הממשלה. כהגדרתו של מנדלבליט, הצעת החוק מהווה "פגיעה חמורה בשלטון החוק".

ב-15 בינואר 2018 עברה הצעת החוק בקריאה ראשונה בכנסת, והיא נדונה בימים אלה בוועדת החוקה של הכנסת. מטבע הדברים, אחד הגופים שנדרש להביע את עמדתו בנוגע להצעה הוא לשכת עורכי הדין.

לצורך גיבוש עמדה בנוגע לחוק התקיים דיון בוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין ב-20 במארס בהשתתפות היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, יצחק זמיר; היועמ"ש של משרד הביטחון לשעבר, אחז בן-ארי; ומנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה לשעבר, אביה אלף.

בתום הדיון החליט הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין בראשות אפי נוה, לאמץ ככתבה וכלשונה את חוות-דעתו של היועמ"ש מנדלבליט. כלומר, להתנגד לחוק היועמ"שים. הלשכה אמורה הייתה למסור את חוות-דעתה זו בדיון בוועדת החוקה שהתקיים ב-25 ביוני.

ואולם, לפי מידע שהגיע לידי "גלובס", זמן קצר לפני שלשכת עורכי הדין מסרה את התנגדותה לחוק פנתה שרת המשפטים שקד לאפי נוה, והתלוננה על כך שעמדת הלשכה התקבלה ללא התייחסותה או של מי מתומכי החוק.

לפי המידע שבידינו, בעקבות פנייתה של שקד התקפל נוה והחליט לקיים דיון חוזר בוועד המרכזי של הלשכה. התוצאה: עמדת לשכת עורכי הדין לא נמסרה לוועדת החוקה. דיון חוזר בהצעת החוק יערך בוועד המרכזי של הלשכה מחר, 22 באוקטובר.

זמיר: "תשובת שקד לא הניחה את דעתנו"

פרוטוקול ישיבת הוועד המנהל של הלשכה מ-20 במארס, ונחשף כאן ב"גלובס" מציג את התמונה המלאה על שהתרחש מאחורי הקלעים. בישיבה שנוהלה על-ידי אפי נוה, השתתפו בין היתר חברי הוועד המרכזי, עורכי הדין חוה קלמפפר-מרצקי (המועמדת לשיפוט בבית המשפט המחוזי בחיפה), יוסף ויצמן, שלומי, ענת סבידור ויצחק (יצי) גורדון שיזם את הדיון בנושא. לישיבה הוזמנו כאמור גם השופט זמיר, בן-ארי ואלף, כדי למסור את דעתם.

עו"ד גורדון התריע כי המשמעות של הצעת החוק היא שבסופו של דבר מי שימונו ליועמ"שים יהיו "היסמנים, המקורבים לצלחת" שימונו מסיבות פוליטיות. בהמשך הגיע תורו של השופט זמיר שמתנגד נחרצות להצעת החוק. זמיר יצא נגד הטענות של תומכי החוק שהיועצים המשפטיים במשרדי הממשלה כיום פוגעים לעתים ביכולת של השרים למשול בשל ההתערבות המוגזמת שלהם בעבודת השרים.

בשלב הזה ביקש נוה מזמיר להסביר את דבריו, וזמיר ענה: "במציאות, לא רק שהיועצים המשפטיים עושים כמיטב יכולתם, מעל ומעבר, כדי לשרת את המדיניות של השר. אני יודע שבפועל השרים, כמעט כולם, מאוד מרוצים מהיועצים המשפטיים שלהם".

זמיר ציין שהוא ונשיאי העליון לשעבר, אהרן ברק ודורית ביניש, שלחו מכתב לשקד, לראש הממשלה בנימין נתניהו ולגורמים נוספים שבו הם התריעו שהצעת החוק מסוכנת מאוד. "היועץ המשפטי לממשלה, ודאי ידוע לכם, התנגד נחרצות ובאופן פומבי להצעת החוק", הזכיר זמיר והוסיף: "זה דבר לא פשוט בשביל יועץ משפטי שעובד, וצריך להמשיך לעבוד עם שרת המשפטים. קיבלנו תשובה משרת המשפטים. התשובה לא הניחה את דעתנו".

אפי נוה: "מה היא אמרה?"

זמיר: "היא נכנסה לפרטים קטנים, והיא לא ענתה על השאלה העיקרית בשביל מה באה ההצעה הזאת".

בהמשך התערב נוה וביקש להסב את תשומת-לבו של זמיר להסבר שקיבל מתומכי הצעת החוק. הסבר שלדברי נוה, "חלקו נשמע לי מאוד הגיוני". לדברי נוה, "אמרו לי, תראה, כשמגיעים שרים למשרדים ופוגשים יועץ משפטי של אותו משרד, אז יש שתי גישות ליועמ"שים - יש יועמ"ש מהסוג שאומר 'אני נמצא כאן כדי לסייע לשר ליישם את המדיניות שהוא רוצה ליישם מכוח העובדה שהוא נבחר ציבור.. ובלבד שהוא יעשה את זה בצורה חוקית".

לדברי נוה, הסוג השני של היועמ"שים במשרדי הממשלה לפי ההסבר שקיבל הוא של "יועצים משפטיים שאתה נכנס למשרד והם אומרים לשר שאת זה אי-אפשר, וזה אי-אפשר, ובעצם הם ניצבים שם כמו מכשול".

נוה המשיך: "באו ואמרו אלה שיוזמים את ההצעה, אנחנו רוצים לוודא שהיועמ"שים שיגיעו יהיו מהסוג הראשון ולא מהסוג השני, כי אחרת יוצא מצב שיכולים להיות יועמ"שים שלא מאפשרים לממשלה הנבחרת או לשרים ליישם את המדיניות".

זמיר הגיב לדברים של נוה בכעס: "אם תרשה לי להיות גלוי וגם בוטה - אני אומר: א' - שאפשר להעלות כל טענה. ב' - הטענה הזאת היא לא טענת אמת".

נוה: "למה?"

זמיר: "זה לא נכון, משום שהיועמ"ש במשרד, כמו כל עובדי המשרד, מאוד תלויים בשר לתפקוד שלהם. הם מאוד משתדלים לשרת את המדיניות של השר".

זמיר הוסיף ואמר שלפי הצעת החוק, ועדת האיתור שתבחר את היועצים המשפטיים תכלול חמישה חברים שבה יש רוב מובטח לשלושה אנשים שהם נאמנים של השר.

נוה בתגובה העלה תהייה לפיה אולי כדאי לשנות את הרכב ועדת האיתור כך שלא יהיה רוב לשר. "מה אתה אומר?" הוא שאל את זמיר. זמיר השיב: "אני עדיין אשאל מה המטרה" (של החוק).

מי שהתלהבה מהרעיון שזרק נוה לחלל האוויר היא קלמפפר-מרצקי. מרצקי פנתה אל עו"ד גורדון ואמרה לו: "תקשיב רגע לראש הלשכה, הוא אמר לך דבר מאוד מאוד חכם ותנסו לפתוח את הראש. יש לך הזדמנות פה להגיע לאיזשהו מצב של איזון טוב יותר". מרצקי הוסיפה ואמרה: "יש לנו הצעת ממשלה שאומרת ככה אנחנו רוצים, אז אפשר ללכת במלחמת עולם ראש בראש. אומר לך ראש הלשכה, מאוד בעדינות, בוא תן לי איזשהו מקום לשפר את ההצעה הקיימת. אני נותנת 'פרשנות בגוף הסרט'.. אני חושבת שהוא (נוה) נותן סולם לרדת מהעץ".

נוה: "חוק היועמ"שים מחטיא המטרה"

הדיון בוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין נמשך זמן רב. במהלכו דיברו, כאמור, גם אביה אלף ואחז בן-ארי שהביעו תמיכה בעמדתו של זמיר והתנגדות להצעת חוק היועמ"שים. אלף, אמרה, בין היתר כי המטרה היחידה של הצעת החוק היא "פוליטיזציה של השירות הציבורי, וזה חלק מהמגמה של החלשת שומרי הסף".

גם ראש הלשכה, אפי נוה, למרות ההסתייגויות המסוימות שהעלה בדיון, בסופו של הדיון אמר שצריך להתנגד להצעת החוק. נוה סיכם את הדיון: "קיימנו כאן דיון מפורט, כל אחד הצליח להביע את דעתו ואני רואה שיש לנו מגוון דעות וזה בסדר גמור. אנחנו צריכים להביע עמדה ערכית. אי-אפשר להתחמק מזה. אתם כולכם יודעים שיש לי קשר מצוין עם שרת המשפטים, ואני מאוד אוהב אותה. אבל אני חושב שההצעה הזו היא הצעה שמחטיאה את מטרתה".

לדברי נוה, "שלטון החוק זה לא משהו שנתון לבחירה, אנחנו חלק ממערכת המשפט. אנחנו לא יכולים להכניס פוליטיזציה לתוך הליך של מינוי יועצים משפטיים".

בסופו של דבר הוחלט ברוב של 11 חברי הוועדה המרכזי כנגד דעתו החולקת של עו"ד אודי בר-עם כי "1. עמדתה העקרונית של לשכת עורכי הדין מאמצת את חוות-דעתו של היועץ המשפטי לממשלה ככתבה וכלשונה. 2. לשכת עורכי הדין קוראת להקים ועדה ציבורית שתגבש הצעה חלופית לגיבוש קריטריונים למינוי וסיום כהונה של יועמ"ש במשרד ממשלתי. ועדה כזו תכלול את כל הגורמים הרלוונטיים, כפי שבשעתו ועדת שמגר נתנה ייצוג לכל הגורמים".

את העמדה הזאת אמורה הייתה לשכת עורכי הדין להציג בוועדת החוקה של הכנסת ב-25 ביוני.

המכתב של שקד לאפי נוה 

ואולם, כאמור, ב-20 ביוני, שלחה השרה שקד מכתב לנוה. במכתב שהגיע לידינו כתבה שקד לנוה כי הובא לידיעתה שלאחרונה קיים הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין דיון בנושא הצעת החוק מינוי יועמ"שים במשרדי הממשלה על-מנת לגבש את עמדת הלשכה לקראת הדיון שיתקיים בוועדת החוקה. שקד הזכירה במכתבה שבדיון נכחו זמיר, אלף ובן-ארי ומשתתפים נוספים שהביעו התנגדות להצעת החוק.

שקד כתבה: "אני תמהה על כך שהוועד המרכזי קיבלת החלטה בדבר עמדת הלשכה בנושא, מבלי שבוצעה כל פנייה לקבלת התייחסותי או התייחסות נציג מטעמי, ומבלי שיוזמנו גם נציגים התומכים בהצעת החוק. כל זאת, על-מנת שתוצג תמונה מלאה ומאוזנת בפני הוועד המרכזי. למעשה, ההחלטה שהתקבלה הייתה לאחר שנשמעו המתנגדים להצעה בלבד".

עוד כתבה שקד לנוה: "לפיכך, אבקש כי לא תוגש עמדת לשכת עורכי הדין לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לפני שתוצג בפני הוועד המרכזי עמדה התומכת בהצעת החוק ומסבירה את טעמיה וההיגיון העומד בבסיסה".

לאור פנייתה של שקד, כאמור, החליט נוה שלא להגיש את עמדת הלשכה לוועדת החוקה במועד המקורי, ה-25 ביוני ולקיים מחר (ב') דיון חוזר בסוגיה בוועד המרכזי.

מלשכת עורכי הדין נמסר בתגובה: "הדיון בוועד המרכזי התקיים במעמד השופט יצחק זמיר, לשעבר המשנה ליועמ"ש, עו"ד אביה אלף והיועמ"ש לשעבר של משרד הביטחון, אחז בן ארי. נציין שכולם תמכו בהתנגדות לחוק. עקב שגגה מנהלית לא זומן לדיון נציג משרד המשפטים ולא נשמעו עמדות המשרד ועמדת השרה. בנסיבות אלה פנתה שרת המשפטים וביקשה שיתקיים דיון בו תישמע גם עמדת משרד המשפטים ואכן כך הוחלט בוועד. עוד נוסיף ונציין, כי מחר בדיון לא צפויה הצבעה". 

חוק היועמ"שים -  איילת שקד "מקפלת" את אפי נוה

חוק היועמ"שים - על מה נלחמת איילת שקד?

חוק מינוי היועמ"שים למשרדי הממשלה הוא הצעת חוק ממשלתית שמקדמת שרת המשפטים, איילת שקד, ומקדמים חברי כנסת נוספים מהימין. הצעת החוק נועדה להביא לשינוי בשיטת בחירתם של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, כך שבמקום שהם ייבחרו באמצעות מכרז, הבחירה שלהם תעשה בידי השר הממונה, על-פי הצעה של ועדת איתור.

לפי דברי ההסבר להצעה, התפיסה העומדת בבסיסה היא שתפקידו של היועץ המשפטי הוא לסייע לשר להגשים את מדיניותו ולהעניק לו את הכלים המשפטיים המתאימים.

ההצעה עברה בקריאה טרומית בכנסת ומחר (ב') בבוקר היא תידון שוב בוועדת החוקה של הכנסת. מאוחר יותר, בשעה 15:00 צפוי לדון הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין פעם נוספת בהצעת החוק כדי לגבש עמדה מעודכנת בנוגע אליו.

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, הביע התנגדות נחרצת להצעת החוק. מנדלבליט כתב לשקד: "קידום החוק יפגע פגיעה קשה בתפיסתו של הייעוץ המשפטי לממשלה. המהלך עלול להוביל לשינוי ב'קוד ההפעלה' של מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה, לשינוי ביחס כלפיו, ואף עלול להביא לנזקים שאת מידת פגיעתם קשה לאמוד כעת".

עוד כתב מנדלבליט כי "העצמת המעורבות של השר בהליך הבחירה והמינוי של היועץ המשפטי למשרדו, צפויים להביא להחלשת עצמאותו, אי־תלותו ואפקטיביות התפקוד של היועץ המשפטי כשומר סף. החלשה שכזו תביא לפגיעה במעמדו של מוסד היועץ המשפטי לממשלה בכללותו, תחתור תחת עקרונותיו היסודיים ביותר של מערך הייעוץ המשפטי לממשלה ועלולה לפגוע קשות בעצמאותו, באיכותו ובאמון הציבור בו".

מלשכת שרת המשפטים נמסר: "שרת המשפטים איילת שקד פנתה זה מכבר ליו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה, בדרישה לבטל את החלטת הוועד המנהל בעניין חוק היועמ"שים ולקיים דיון נוסף, בו השרה תופיע בפני הוועד. זאת נוכח העובדה כי עמדת לשכת עורכי הדין גובשה לאחר שנשמעה דעה אחת בלבד. שקד הבהירה כי לפני גיבוש עמדת לשכת עורכי הדין, על הוועד המנהל לשמוע את שני הצדדים".

***

חזקת החפות: ראש לשכת עורכי הדין אפי נוה הוא בגדר חשוד בלבד. מדובר בשלב מקדמי בהליך הפלילי, ואפי נוה הוא בחזקת חף מפשע, אלא אם יורשע

עוד כתבות

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בת"א; אקרו קופצת לאחר מיזוג הענק בשוק הנדל"ן

מדדי ת"א 35 ות"א 90 יורדים ב-0.1% ● אקרו מזנקת ביותר ב-8% לאחר העסקה עם ישראל קנדה ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר מתחזק ונסחר סביב 3.12 שקלים ● השוק הקוריאני חזר בסערה לאחר חופשת חג ● עדכונים שוטפים

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר והבעל נותר בלי זכויות בבית

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

המסחר באירופה נפתח במגמה שלילית; למה איירבוס מאבדת גובה?

הדאקס והפוטסי יורדים בכ-0.4%, הקאק מאבד מערכו כ-0.3% ● לאחר חופשת ראש השנה הירחי, הקוספי זינק בכ-3.1%; גם הניקיי הוסיף לערכו כ-0.7% ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים עליות קלות ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאד לא צפוי ● הדולר מתחזק ונסחר סביב 3.12 שקלים ● הביטקוין ממשיך לאבד גובה, הזהב חזר לרף 5,000 דולר ● עדכונים שוטפים

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"