גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

אהרון ברק: הרשות השופטת בישראל אינה עצמאית מספיק

נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר אמר את הדברים בכנס במשכן הנשיא לציון "70 שנות עצמאות למערכת המשפט" ובסימן פרישתה לגמלאות של נשיאת העליון בדימוס מרים נאור

נשיא בית המשפט העליון לשעבר, פרופ' אהרן ברק, נשא היום (ג') דברים בכנס שנערך משכן הנשיא לציון "70 שנות עצמאות למערכת המשפט" ובסימן פרישתה לגמלאות של נשיאת בית המשפט העליון היוצאת, מרים נאור.

הנשיא בדימוס ברק, כיום פרופסור בבית הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי בהרצליה, השתתף במושב הראשון שהתקיים בכנס, בנושא "עצמאות שיפוטית - היבטים חוקתיים". נושא המושב רלוונטי מאוד לתקופה האחרונה, נוכח רמיזות וקריאות מצד גורמים פוליטיים, ובהם שרת המשפטים איילת שקד, בקשר לפסיקה הרצויה שאמורה לצאת תחת ידו של בית המשפט העליון.

לפי ברק, העצמאות של השופט האינדיבידואלי בישראל קיימת, "הן להלכה והן למעשה", אולם לדבריו, אין די בעצמאות השופט, אלא יש הכרח להבטיח גם את העצמאות של הרשות השופטת כמוסד שלטוני.

משמעות הדבר, לפי נשיא העליון בדימוס, היא ש"על הרשות השופטת להתנהל, במישור הארגוני, באופן עצמאי. אל לה להיות חלק מהרשות המבצעת, והיא לא צריכה להיות כפופה להכרעות המינהליות של הרשות המבצעת".

ברק הדגיש, ספק כביקורת המופנית לשרת המשפטים שקד וספק לא, כי "המצב הקיים בישראל לעניין העצמאות המוסדית של הרשות השופטת אינו ראוי", ו"יש בו מעורבות יתר של שר המשפטים".

לפי ברק, בעוד שעצמאות השופט האינדיבידואל מובטחת ברמה גבוהה מאוד, העצמאות המוסדית של הרשות השופטת בישראל אינה מובטחת במלואה ודורשת שינויים מהותיים.

לדבריו, "הפגמים שבהסדר הקיים לא פרצו לתודעה הציבורית בעיקר בשל קשרי העבודה הראויים אשר התפתחו במשך השנים בין נשיאי בתי המשפט לדורותיהם ושרי המשפטים לדורותיהם".

המצב הראוי

אז מה הוא המודל הראוי שיבטיח את עצמאות מוסד הרשות השופטת בישראל, לפי ברק? נתק. דהיינו - ניתוק הרשות השופטת מהרשות המבצעת, תוך הענקת עצמאות מוסדית לראשונה.

מודל זה, לפי ברק, הומלץ כבר בשנת 1996 על-ידי ועדת קדמי (בראשה עמד שופט העליון בדימ' יעקב קדמי). המלצות ועדת קדמי לא אומצו ולא יושמו. מאז, כך לפי ברק, "הבעיה עומדת על סדר יומנו, בלא שנפתרה".

הנשיא בדימוס ציין בסוף דבריו כי בשיחות שהיו לו לאורך השנים עם ראשי הממשלה, שרי אוצר ושרי משפטים, הוא הציע להעלות נושא זה כחלק מסדר היום הלאומי של המדינה, אשר ייבחן על-ידי החברה הישראלית.

הפתרון, לפי ברק, אמנם אינו פשוט, אך המצב כפי שהוא היום אינו ראוי. לדבריו, יש להבטיח עצמאות שיפוטית, תוך שנשמור על הרשות השופטת מפני פוליטיזציה של החלטות המינהליות והכלכליות המתייחסות אליה.

ברק התייחס בקצרה גם לאופן בחירת השופטים במדינה והדגיש כי לדעתו, "עצמאות הרשות השופטת היא עצמאות המוסד עצמו, בלא קשר ישיר לשאלה כיצד נבחר מאן דהוא לשופט". להשקפתו, "ככל שתפחת ההשפעה הפוליטית על מינוי השופטים, כן ייטב". יחד עם זאת הוסיף ברק כי נושא בחירת השופטים הוא נושא נפרד שאינו קשור לשאלת העצמאות המוסדית של בית המשפט.

את המושב הנחה המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט חנן מלצר, והשתתפו בו פרופ' אביעד הכהן, פרופ' סוזי נבות ופרופ' אבי בל.

בכנס עצמו השתתפו (ומשתתפים) גם נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין; שרת המשפטים, איילת שקד; נשיאי בית המשפט העליון בדימוס, דורית ביניש, אשר גרוניס ומרים נאור; מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא; פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן; ועוד.

עוד כתבות

ליונל מסי ולאמין ימאל / צילום: ap

מיהם המנכ"לים שהצליחו להמר נכון במונדיאל?

מי מהמנכ"לים והמנהלים הבכירים שניבאו את זהות אלופת העולם כבר יכולים לרשום לעצמם ניצחון, רגע לפני גמר המונדיאל בין ארגנטינה לספרד? ● וגם: החברה הישראלית שרישתה מתחמי אירוח בארה”ב במאות עמדות תאורה חכמות עם Wi-Fi ויכולות AI, ושירתה עשרות אלפי אוהדים במהלך הטורניר ● אירועים ומינויים

מלון אוריינט בירושלים, נמצא על קרקעות הפטריארכיה / צילום: Shutterstock

פרשת הפטריארכיה היוונית והקרקעות בירושלים הסתיימה: לא יהיה דיון נוסף

בית המשפט העליון דחה את הבקשה לדיון נוסף בפרשת קרקעות הפטריארכיה בירושלים, ובכך סיים את המחלוקת המשפטית ● נקבע כי מסמך הביניים שנחתם בין הצדדים לא היה חוזה מחייב, ולכן קק"ל לא תקבל את 13 מיליון הדולר שדרשה

מערכת הלייזר המתוכננת של לוקהיד מרטין / צילום: צילום מסך מיוטיוב

מערכת הנשק האמריקאית שתשנה את עולם הלייזר

המרוץ העולמי לפיתוח נשקי אנרגיה מואץ במטרה להתמודד עם האיום הגובר של רחפנים, טילי שיוט ולוויינים ● ארה"ב מפתחת מערכת לייזר חדשה בהספק שיוכל ליירט טילי שיוט ונחילי רחפנים בעלות נמוכה ● גרמניה ובריטניה מקדמות גם הן מערכות הגנה הכוללות לייזרים ורשתות יירוט ● ומה סין שואפת לשבש? • השבוע בתעשיות הביטחוניות 

רובע שדה דב, תל אביב / צילום: גיא יחיאלי

המשרד להגנת הסביבה לעיריית ת"א: עצרו את עבודות החפירה בשדה דב

לטענת המשרד, עבודות החפירה בשדה דב אינן עומדות בהנחיות שנקבעו בעקבות גילוי זיהום אפשרי בתרכובות PFAS בקרקע ● מזהיר כי "חפירת קרקע מזוהמת או החשודה כמזוהמת, ופינויה ללא פיקוח ובקרה מתאימים, עלולים להוות סיכון לבריאות הציבור השוהה בשטח התוכנית או העתיד להתגורר בה"

טרי סמית', מנהל קרן הגידור Fundsmith / צילום: Reuters, Suzanne Plunkett

"וורן באפט האנגלי" משנה כיוון ומצטרף לנהירה למניות מומנטום

טרי סמית', המזוהה עם מניות ערך הנרכשות בזול ומוחזקות לאורך זמן, משנה גישה לנוכח פיגור בתשואות הקרן שלו מול מניות ה–AI: "לתפוס סכין נופלת רק מביא לכך שהאצבעות נחתכות"

רכבת ישראל / צילום: Shutterstock, YKD

"החלטה לא ראויה": שתי דירקטוריות התפטרו במחאה מרכבת ישראל

דירקטוריון רכבת ישראל החליט השבוע על מינוי חדש לממלא-מקום מנכ"ל - יעקב מרציאנו, המכהן כסמנכ"ל הנוסעים בחברה ● אלא שההחלטה הזו לא עברה בתמימות-דעים, ואתמול שתי דירקטוריות החליטו להתפטר כמחאה

מבחני ההסמכה של לשכת עורכי הדין / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

בחינות לשכת עורכי הדין: כמה עברו, ואיזו אוניברסיטה נמצאת בראש?

לשכת עורכי הדין פרסמה את תוצאות בחינות ההסמכה ממועד יוני 2026 ● שיעור המעבר בקרב הנבחנים לראשונה עמד על 60.86%, ושיעור המעבר הכללי היה כ-42% ● האוניברסיטה העברית שוב מככבת, וגם המכללה למינהל רושמת הישג ● ומה הקשר בין שיעור המעבר לבין מקום ההתמחות?

AION של GAC שיוצרה באוסטריה

עוד התרחבות באירופה: כלמוביל קיבלה את זיכיון GAC באוסטריה

כלמוביל חתמה על הסכם לייבוא ושיווק רכבי GAC באוסטריה, וצפויה ליהנות ממעמד מפתח בהתרחבות המותג ביבשת ● משרד התחבורה צפוי להאריך את רישיון היבוא של צ’רי בידי קרסו עד 2030, למרות המלצת רשות התחרות להגביל את ההארכה ● כלמוביל וסמלת השיקו השבוע בישראל דגמים חדשים של מרצדס ו־LeapMotor, לצד היערכות להגעת מותגים ודגמים נוספים מסין ● השבוע בענף הרכב

נטפליקס / צילום: Shutterstock

נטפליקס פספסה בשורת ההכנסות ומנמיכה תחזיות. המניה נופלת

הכנסות החברה היו 12.5 מיליארד דולר, מעט פחות מהצפי, הרווח בכסנט אחד מעל הצפי ● הותירה את תחזית 2026 ללא שינוי מהותי אך צמצמה את טווח תחזית ההכנסות השנתית ● יורדת בכ-5% במסחר המאוחר

צבא ארה''ב משגר כטב''מים לעבר הבסיס הימי בנדר עבאס באיראן  (ארכיון) / צילום: ap, U.S. Central Command via AP

צבא ארה"ב: פתחנו בגל תקיפות נוסף באיראן; בישראל מעריכים - העימות יחריף

איראן לחות'ים: סגרו את מצר באב אל-מנדב אם יותקפו תחנות כוח ● פיקוד המרכז של צבא ארה"ב הודיע כי הותקפו מרכזי פיקוד איראניים, אתרי הגנה אווירית וכן מטרות בבנדר עבאס ● דיווחים באיראן: מערכות ההגנה האווירית בטהרן הופעלו ● טראמפ, זמן קצר לפני חידוש ההפצצות: "אני לא אוהב לתת דד-ליין, כדאי שיתנהגו בהתאם" ● הנשיא הודיע כי איראן שחררה אזרחית אמריקאית: "מעריכים את המחווה" ● עדכונים שוטפים

לאה פרמינגר, סמנכ''לית השקעות, אלטשולר שחם / צילום: עידו לביא

"פיזור גלובלי, חשיפה לדולר ושבע המופלאות במשקל מופחת": הנוסחה שעבדה לאלטשולר שחם בגמל ביוני

למרות הירידות בשווקים בחודש יוני, החוסכים בגמל מסכמים חצי שנה חזקה, עם תשואות של כמעט 6% במסלול הכללי ושל כ-10% במנייתי ● המנהלים המצטיינים מתחילת השנה — כלל ביטוח ("בזכות החשיפה הגבוהה לישראל ולשבבים") והראל ● אלטשולר שחם, שהצטיין ביוני: "מעדיפים חברות שנהנות מההשקעות ב–AI כמו שבבים וחשמול" ● וצפי המומחים להמשך: "הביצועים העודפים של ת"א הסתיימו"

הוד השרון / צילום: Shutterstock

תוכנית הענק שתוסיף להוד השרון 9,000 דירות, וההתנגדויות

אחרי כמעט 30 שנה בצנרת התכנון, תוכנית "נוף ירקון" בהוד השרון מגיעה לשלב ההתנגדויות הדרמטי ● על הכף: בנייה שתגדיל את העיר ב־50%, ושווי קרקעות שיזנק ל־8 מיליארד שקל לאחר אישור התוכנית ● מנגד: עיריית הוד השרון מובילה חזית של 137 מתנגדים וטוענת ל"כשלים קשים" ולפגיעה אנושה בעיר

חיילים רוסים עם כטב''ם לנסט, אשתקד / צילום: ap, Russian Defense Ministry Press Service

מסוכן יותר מרחפן: הכטב"ם הרוסי שמאיים על אוקראינה ועלול להגיע גם לישראל

ה"לנסט" של תאגיד קלצ'ניקוב, הכולל רכיבי אנבידיה ויכולות AI, גבה קורבנות רבים באוקראינה ובקרוב עלול להגיע לאזורינו ● החימוש המשוטט מנווט כמו צוללת ועוקף מערכות הגנה

הפגנת חרדים, ארכיון / צילום: אוריה תדמור

בשעות עומסי השיא: חרדים קיצוניים חסמו את כביש 4 משני הצדדים

מאות מפגינים חסמו את כביש 4 בשני הכיוונים, סמוך למחלפי אם המושבות ואלוף שדה, וגרמו לשיבושי תנועה כבדים במרכז הארץ ● המחאה מתקיימת בעקבות החלטת בג"ץ להקפיא את החוק לביטול מעצרי עריקים חרדים, ובהמשך הערב צפויה הפגנה נוספת מול כלא 10

אילוסטרציה: Shutterstock

כמה מס תשלמו על רווחי הון בתיק ההשקעות החל מגיל 60?

שני עורכי דין הגישו כמעט 100 תביעות ייצוגיות בשנתיים - בנושא אחד בלבד, מהו? ● יצרנית שבבי הזיכרון הדרום־קוריאנית SK Hynix הנפיקה בנאסד"ק. מה מיוחד בהנפקה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מימושים במניות השבבים שלחו את וול סטריט לירידות

ספייס אקס מתחת למחיר ההנפקה, הלילה היא תעמוד למבחן ● ענקית השבבים TSMC ניפצה את התחזיות אך מדאיגה את המשקיעים ● תשואות האג"ח ומחירי הנפט עלו ● נשיאת הפד של דאלאס, לורי לוגן, מאותתת שתתמוך בהעלאת ריבית

זום גלובלי / צילומים: AP-Mark Schiefelbein, Denes Erdos

מכה לטראמפ: נאלץ להחזיר סכומי עתק שנגבו בניגוד לחוק

בית המשפט בארה"ב מאלץ את הממשל להחזיר סכומי עתק של מכסים שנגבו שלא כדין ● הפרלמנט בהונגריה הדיח את הנשיא המקורב לאורבן ● ופסיקה דרמטית בארגנטינה: דגי זהב הם "יצורים בעלי זכויות" ● זום גלובלי

שלט למכשיר שמיעה בעסק (אילוסטרציה)

שני עורכי דין הגישו כמעט 100 תביעות ייצוגיות בשנתיים - בנושא אחד ויחיד

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● עורכי הדין ערן פלסר ושלומי אבני הגישו בקשות לייצוגיות נגד עסקים על היעדר מערכות עזר לשמיעה ● התביעות שהוכרעו הסתיימו בשכר-טרחה של אלפי שקלים לשניהם, אבל גם בהנגשת בתי העסק - ומכאן הדילמה לגבי השימוש בכלי המשפטי

בניין הקפיטול בוושינגטון / צילום: Shutterstock, Andrea Izzotti

הצעת החוק נכשלה, אך עשויה להצביע על שינוי דרמטי במדיניות ארה"ב כלפי ישראל

בית הנבחרים האמריקאי דחה הלילה הצעת חוק שביקשה לבטל את מלוא חבילת הסיוע הביטחוני וההומניטרי מארה"ב לישראל, כ-3.3 מיליארד דולר ● לראשונה תמכו יותר חברי קונגרס דמוקרטים בקיצוץ הסיוע מאשר התנגדו לו ● כל הרפובליקאים, למעט יוזם ההצעה, הצביעו נגד ● למרות כישלון ההצעה, היא ממחישה עד כמה השתנה השיח בתוך המחנה הדמוקרטי על ישראל

מחאה בגרמניה נגד פערי שכר. המאבק הצליח / צילום: Reuters, Michael Nguyen/NurPhoto

מאבק בפערי שכר באירופה: חובה חדשה לחשוף משכורות החברה לכל עובד

החודש נכנסה לתוקף באיחוד האירופי חקיקה שמטרתה לצמצם פערי שכר מגדריים ובין קבוצות ● המדינות שמובילות את הטמעת החקיקה, הסנקציות שיחולו על חברות שלא יעמדו בכללי העבודה החדשים, ולמה דווקא גרמניה מתעכבת