גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

אהרון ברק: הרשות השופטת בישראל אינה עצמאית מספיק

נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר אמר את הדברים בכנס במשכן הנשיא לציון "70 שנות עצמאות למערכת המשפט" ובסימן פרישתה לגמלאות של נשיאת העליון בדימוס מרים נאור

נשיא בית המשפט העליון לשעבר, פרופ' אהרן ברק, נשא היום (ג') דברים בכנס שנערך משכן הנשיא לציון "70 שנות עצמאות למערכת המשפט" ובסימן פרישתה לגמלאות של נשיאת בית המשפט העליון היוצאת, מרים נאור.

הנשיא בדימוס ברק, כיום פרופסור בבית הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי בהרצליה, השתתף במושב הראשון שהתקיים בכנס, בנושא "עצמאות שיפוטית - היבטים חוקתיים". נושא המושב רלוונטי מאוד לתקופה האחרונה, נוכח רמיזות וקריאות מצד גורמים פוליטיים, ובהם שרת המשפטים איילת שקד, בקשר לפסיקה הרצויה שאמורה לצאת תחת ידו של בית המשפט העליון.

לפי ברק, העצמאות של השופט האינדיבידואלי בישראל קיימת, "הן להלכה והן למעשה", אולם לדבריו, אין די בעצמאות השופט, אלא יש הכרח להבטיח גם את העצמאות של הרשות השופטת כמוסד שלטוני.

משמעות הדבר, לפי נשיא העליון בדימוס, היא ש"על הרשות השופטת להתנהל, במישור הארגוני, באופן עצמאי. אל לה להיות חלק מהרשות המבצעת, והיא לא צריכה להיות כפופה להכרעות המינהליות של הרשות המבצעת".

ברק הדגיש, ספק כביקורת המופנית לשרת המשפטים שקד וספק לא, כי "המצב הקיים בישראל לעניין העצמאות המוסדית של הרשות השופטת אינו ראוי", ו"יש בו מעורבות יתר של שר המשפטים".

לפי ברק, בעוד שעצמאות השופט האינדיבידואל מובטחת ברמה גבוהה מאוד, העצמאות המוסדית של הרשות השופטת בישראל אינה מובטחת במלואה ודורשת שינויים מהותיים.

לדבריו, "הפגמים שבהסדר הקיים לא פרצו לתודעה הציבורית בעיקר בשל קשרי העבודה הראויים אשר התפתחו במשך השנים בין נשיאי בתי המשפט לדורותיהם ושרי המשפטים לדורותיהם".

המצב הראוי

אז מה הוא המודל הראוי שיבטיח את עצמאות מוסד הרשות השופטת בישראל, לפי ברק? נתק. דהיינו - ניתוק הרשות השופטת מהרשות המבצעת, תוך הענקת עצמאות מוסדית לראשונה.

מודל זה, לפי ברק, הומלץ כבר בשנת 1996 על-ידי ועדת קדמי (בראשה עמד שופט העליון בדימ' יעקב קדמי). המלצות ועדת קדמי לא אומצו ולא יושמו. מאז, כך לפי ברק, "הבעיה עומדת על סדר יומנו, בלא שנפתרה".

הנשיא בדימוס ציין בסוף דבריו כי בשיחות שהיו לו לאורך השנים עם ראשי הממשלה, שרי אוצר ושרי משפטים, הוא הציע להעלות נושא זה כחלק מסדר היום הלאומי של המדינה, אשר ייבחן על-ידי החברה הישראלית.

הפתרון, לפי ברק, אמנם אינו פשוט, אך המצב כפי שהוא היום אינו ראוי. לדבריו, יש להבטיח עצמאות שיפוטית, תוך שנשמור על הרשות השופטת מפני פוליטיזציה של החלטות המינהליות והכלכליות המתייחסות אליה.

ברק התייחס בקצרה גם לאופן בחירת השופטים במדינה והדגיש כי לדעתו, "עצמאות הרשות השופטת היא עצמאות המוסד עצמו, בלא קשר ישיר לשאלה כיצד נבחר מאן דהוא לשופט". להשקפתו, "ככל שתפחת ההשפעה הפוליטית על מינוי השופטים, כן ייטב". יחד עם זאת הוסיף ברק כי נושא בחירת השופטים הוא נושא נפרד שאינו קשור לשאלת העצמאות המוסדית של בית המשפט.

את המושב הנחה המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט חנן מלצר, והשתתפו בו פרופ' אביעד הכהן, פרופ' סוזי נבות ופרופ' אבי בל.

בכנס עצמו השתתפו (ומשתתפים) גם נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין; שרת המשפטים, איילת שקד; נשיאי בית המשפט העליון בדימוס, דורית ביניש, אשר גרוניס ומרים נאור; מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא; פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן; ועוד.

עוד כתבות

איור: Shutterstock

20 שנה לחוק הייצוגיות: תביעות הצרכנות מובילות ולמה דיני התחרות במקום אחרון

נתונים חדשים חושפים כי מספר התביעות הייצוגיות צנח בשנה שעברה, בעיקר בשל בלימת גל תביעות הנגישות באתרי אינטרנט ● מנגד, בתחום דיני התחרות הוגשו שבע תביעות בלבד, ובענף מסבירים זאת בחסמי כניסה גבוהים, בעלויות מומחים כבדות ובהליכים ממושכים

נפגעי עבירה לא ממצים את הזכויות / איור: Shutterstock

נפגעי עבירה לא ממצים זכויות. איך המדינה יכולה לשנות את זה?

מי שנפגעו מעבירות שונות, כמו מין ואלימות, אינם צד להליך הפלילי, אך הם יכולים לתבוע פיצויים בהליך אזרחי ● אלא שבפועל כמעט כל נפגעי העבירות לא עושים את זה - ולוואקום הזה ניסתה הממשלה להיכנס ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי קידום זכויות נפגעי עבירה

פרופ' אלישי עזרא־צור / צילום: פרטי

הפרופסור שעזב ישיבה, צבר שבעה תארים והיום בונה את הרובוטים של העתיד

פרופ' אלישי עזרא־צור פרש מהישיבה, צבר שבעה תארים והיום בונה מחשבים בהשראת המוח האנושי ודובים שחורים במינסוטה, במעבדה להנדסה נוירו־ביומורפית באוניברסיטה הפתוחה ● בראיון לגלובס הוא מספר על שיתופי הפעולה עם טסלה, אלביט ובית החולים השיקומי אלי"ן, ומסביר מה עומד מאחורי משבר הג'וניורים ולמה נחוץ תואר בבינה מלאכותית, בנפרד ממדעי המחשב

נתן צבי, קרן מנור אוורגרין / צילום: אייל אפרתי

חברת הסיעוד המשפחתית שעשתה אקזיט של 180 מיליון שקל

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● בשבוע שעבר רכשה קרן מנור אוורגרין 50% מחברת הסיעוד המשפחתית נתן, בהשקעה של 200 מיליון שקל, והצטרפה לשורה של גופים פיננסיים שהשקיעו בתחום המתנהל הרחק מאור הזרקורים ● ומה בכל זאת מעיב על פעילותן של החברות בתחום, שמגלגל סכומי עתק

רונן אלעד / צילום: יח''צ

ביהמ"ש אישר: יצרנית המגבונים דינמיק תימכר ב-178 מיליון שקל

חברת המגבונים דינמיק מאשדוד תימכר לרונן אלעד, שהצעתו גברה על הצעתם של דוד פורר וחברת נאופארם ● חובותיה של דינמיק נאמדים ב-294 מיליון שקל

ריצ'י האנטר, מבעלי קרן גרין לנטרן / צילום: יונתן בלום

קיבלה אישור: גרין לנטרן רוכשת את ביסקוטי לפי שווי של 500 מיליון שקל

רשות התחרות אישרה את רכישת מחצית ממניות רשת הקונדיטוריות ביסקוטי בידי קרן גרין לנטרן, בעסקה המשקפת לחברה שווי של כ־500 מיליון שקל ● המהלך מצטרף לשורת רכישות שביצעה הקרן בתחום המזון בשנתיים האחרונות ומרחיב את פורטפוליו ההשקעות שלה, שחצה את רף 1.7 מיליארד השקלים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בתל אביב ננעלה בעליות; מדד הביטחוניות קפץ במעל 3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.5% ● קמטק, נובה וטאואר איבדו גובה לאחר הנסיגה בסקטור השבבים בוול סטריט ● מניות הבנקים התקשו להתרומם ● תשואות האג"ח בארה"ב עלו לאחר שיו"ר הפד הדגיש כי יעד העל שלו הוא ריסון האינפלציה ● מחירי הנפט ירדו לשפל, בעוד השוק הימר על הפסקת האש של טראמפ

משרדים של בלאקרוק בארה''ב / צילום: Shutterstock

מה צפוי ב-AI, והאזהרה למשקיעים: התחזית של בלקרוק למחצית השנייה של השנה

ענקית ההשקעות שולחת את המשקיעים לחברות שמספקות את החשמל והתשתיות למהפכת ה־AI, במקום לחפש את המנצחות הגדולות ● במקביל, היא מעדיפה מניות אמריקאיות ואג"ח לטווח קצר

פיליפ הלטוויג, ממייסדי קוגניג'י ומי שמוביל את פעילות ה-AI בנייס / צילום: NiCE

מנכ"ל החברה שנייס רכשה: "קשה לסרב להצעה של מיליארד דולר"

פיליפ הלטוויג, ממייסדי קוגניג'י, שנמכרה לנייס ב-955 מיליון דולר, וכיום מוביל את פעילות ה-AI שלה, סיפר לגלובס על הסיבות למכירת החברה ועל משבר השביתה בלופטהנזה שה-AI פתר ● עוד סיפר שג'נסיס, המתחרה של נייס, הסירה את האפשרות לעבוד יחד: "זה טיפשי"

פרופ' אבי לייב / צילום: Christopher Michel

הפרופסור הישראלי מהרווארד שיחפש חייזרים עבור טראמפ

פרופ' אבי לייב, אסטרונום באוניברסיטת הרווארד, מונה לראש ועדה שתבחן את המידע הקיים בידי ממשלת ארה"ב בעניין גורמים מעופפים לא מזוהים ● הצוות קיבל גישה לקבצים שנחשבו עד כה לסודיים ביותר ● עם זאת, בראיון ל-AP שפורסם אתמול העריך לייב כי רוב המידע במאגרים הסודיים הללו יוסבר בסופו של דבר כתופעות טבע או כמעשה ידי אדם

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מכה לגוגל: הפסידה בערעור ותשלם קנס של 4.1 מיליארד אירו

בית המשפט העליון של האיחוד האירופי דחה את ערעורן של גוגל ואלפאבית ואישר את הקנס שהוטל עליהן, לאחר שנקבע כי ניצלו את הדומיננטיות של מערכת ההפעלה אנדרואיד כדי להעניק יתרון לשירותי גוגל ● בכך מגיעה לסיומה אחת מפרשות ההגבלים העסקיים הגדולות בתולדות החברה

איור: גיל ג'יבלי

איך הירידה בדולר משנה את הדרך שבה מנהלים סטארט־אפ?

הצלילה של הדולר פגשה את ההייטק הישראלי בנקודה רגישה - אחרי שש שנים של קורונה ומלחמות ועם מהפכת ה־AI שמשנה את הכללים ● איך ניתן למזער את הנזקים? ● עכשיו גם בגרסת הפודקאסט

מיכל עבאדי-בויאנג'ו, החשבת הכללית במשרד האוצר / צילום: חיים צח - לע''מ

עתירה לבג"ץ: למנוע מהחשכ"לית לעסוק באדלטק ובפרויקט שורק

קבוצת אדלטק, בעלת מניות בתחנת הכוח דוראד, טוענת כי בתקופה שבה כיהנה מיכל עבאדי-בויאנג'ו כיו"ר דוראד לפני מינויה לחשכ"לית, הפכה מחלוקת מסחרית בין בעלי המניות בדוראד ל"קרב אישי" נגד קבוצת אדלטק ובעל השליטה בה אורי אדלסבורג, ולכן יש למנוע ממנה לעסוק בענייני הקבוצה ובפרויקט תחנת הכוח שורק בשל ניגוד עניינים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בת"א: מדד הבנייה הוביל והדואליות משכו מטה

אלארום איבדה מעל 70% ● הצפי להורדת ריבית בשני הקרוב ריכך את הירידות ● אסיה ננעלה בעליות, המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת ● אתמול בוול סטריט נרשמו ירידות חדות במניות הטכנולוגיה, היום לא יתקיים שם מסחר ● והאם מניות הביטחון והחלל מהוות הזדמנות בוול סטריט או שהן מתומחרות גבוה מדי?

עוה''ד מני נאמן ומיכל ליפל / איור: גיל ג'יבלי

התביעה הייצוגית: כלי חזק להגנה על הציבור - שמחייב מנגנוני איזון ובקרה

התובענה הייצוגית שינתה את מאזן הכוחות בין צרכנים לחברות ופתחה את שערי בית המשפט בפני ציבור שלא תמיד היה לו קול, אך כעת היא זקוקה לעבור לשלב הבא בהתפתחותה: כללים שיבחינו בין תביעות שמתקנות עוולות אמיתיות לבין כאלה שמייצרות בעיקר עלויות וחוסר ודאות

שחר דניאל, מנכ''ל חברת אלארום טכנולוגיות/ אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: יח''צ, שאטרסטוק

נפלה בוול סטריט, מתרסקת בת״א: מה קרה למניית אלארום

דיווחים לפיהם הרשויות האמריקאיות חוקרות מעורבות של חברת אלארום הישראלית, בשימוש במכשירים פרטיים המקושרים לאינטרנט ללא הסכמת בעליהם, הצניחו את מניית חברת איסוף הנתונים הדואלית ● המניה התרסקה היום בת"א ביותר מ-70% ויורדת לשווי של כ-50 מיליון שקל

צילום: Shutterstock

חברות הביצוע הופכות לנכס אסטרטגי ליזמיות הנדל"ן

בתוך פחות משנה הודיעו חמש חברות ייזום נדל"ן על רכישת חברת ביצוע, או על הקמת זרוע ביצוע משלהן ● הסיבות רבות: החל בשליטה על כל "שרשרת הייצור", דרך הרצון לוודאות גדולה יותר ללא תלות בגורמים חיצוניים - ועד בניית המוניטין ● אך יש מי שמזהיר: "אם אתה לא קבלן ביצוע בנשמה - אל תיכנס לזה"

החנות החדשה של רולקס באלפים בשוויץ / צילום: courtesy of Bucherer

הפרדוקס של רולקס: ככל שיותר קשה לרכוש אותו, כך רוצים אותו יותר

ענקית היוקרה היא כבר מזמן לא רק יצרנית של שעונים שוויצריים, אלא גם דוגמה קיצונית ומרתקת למותג שמייצר ביקוש אדיר דווקא דרך חוסר זמינות ● ומה השיעור למותגים ישראלים? ● האלגוריתם האנושי, מדור חדש

נוחי דנקנר בבית המשפט, בסוף יוני / צילום: עמירם גיל

הדרך הארוכה לפשיטת רגל: האם נוחי דנקנר יכול היה לחסוך 100 מיליון שקל?

במשך עשור ביקש דנקנר להימנע מהכרזה עליו כפושט רגל, אבל לא עמד בהסדר מול הנושים ● חוק חדלות פירעון שנחקק מאז עשוי לאפשר לו לצאת מהר מהסטטוס הזה ● לו היה פונה להליך משפטי בתחילת הדרך, ייתכן שהיו נחסכים התשלומים הגדולים שהעמידו לו בני משפחה

עו''ד מיכאל ראבילו / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

בג"ץ הורה לקיים בחירות חוזרות לתפקיד מבקר המדינה

חמישה שופטים קבעו פה אחד כי ההצבעה שבה נבחר עו"ד מיכאל ראבילו לתפקיד אינה תקפה, לאחר שחברי כנסת תיעדו את בחירתם בניגוד לעקרון החשאיות ● נקבע כי נפל פגם מהותי במישור חשאיות ההצבעה בסבב הבחירות השני, אשר עשוי היה להשפיע על תוצאות הבחירות