גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אהרון ברק: הרשות השופטת בישראל אינה עצמאית מספיק

נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר אמר את הדברים בכנס במשכן הנשיא לציון "70 שנות עצמאות למערכת המשפט" ובסימן פרישתה לגמלאות של נשיאת העליון בדימוס מרים נאור

נשיא בית המשפט העליון לשעבר, פרופ' אהרן ברק, נשא היום (ג') דברים בכנס שנערך משכן הנשיא לציון "70 שנות עצמאות למערכת המשפט" ובסימן פרישתה לגמלאות של נשיאת בית המשפט העליון היוצאת, מרים נאור.

הנשיא בדימוס ברק, כיום פרופסור בבית הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי בהרצליה, השתתף במושב הראשון שהתקיים בכנס, בנושא "עצמאות שיפוטית - היבטים חוקתיים". נושא המושב רלוונטי מאוד לתקופה האחרונה, נוכח רמיזות וקריאות מצד גורמים פוליטיים, ובהם שרת המשפטים איילת שקד, בקשר לפסיקה הרצויה שאמורה לצאת תחת ידו של בית המשפט העליון.

לפי ברק, העצמאות של השופט האינדיבידואלי בישראל קיימת, "הן להלכה והן למעשה", אולם לדבריו, אין די בעצמאות השופט, אלא יש הכרח להבטיח גם את העצמאות של הרשות השופטת כמוסד שלטוני.

משמעות הדבר, לפי נשיא העליון בדימוס, היא ש"על הרשות השופטת להתנהל, במישור הארגוני, באופן עצמאי. אל לה להיות חלק מהרשות המבצעת, והיא לא צריכה להיות כפופה להכרעות המינהליות של הרשות המבצעת".

ברק הדגיש, ספק כביקורת המופנית לשרת המשפטים שקד וספק לא, כי "המצב הקיים בישראל לעניין העצמאות המוסדית של הרשות השופטת אינו ראוי", ו"יש בו מעורבות יתר של שר המשפטים".

לפי ברק, בעוד שעצמאות השופט האינדיבידואל מובטחת ברמה גבוהה מאוד, העצמאות המוסדית של הרשות השופטת בישראל אינה מובטחת במלואה ודורשת שינויים מהותיים.

לדבריו, "הפגמים שבהסדר הקיים לא פרצו לתודעה הציבורית בעיקר בשל קשרי העבודה הראויים אשר התפתחו במשך השנים בין נשיאי בתי המשפט לדורותיהם ושרי המשפטים לדורותיהם".

המצב הראוי

אז מה הוא המודל הראוי שיבטיח את עצמאות מוסד הרשות השופטת בישראל, לפי ברק? נתק. דהיינו - ניתוק הרשות השופטת מהרשות המבצעת, תוך הענקת עצמאות מוסדית לראשונה.

מודל זה, לפי ברק, הומלץ כבר בשנת 1996 על-ידי ועדת קדמי (בראשה עמד שופט העליון בדימ' יעקב קדמי). המלצות ועדת קדמי לא אומצו ולא יושמו. מאז, כך לפי ברק, "הבעיה עומדת על סדר יומנו, בלא שנפתרה".

הנשיא בדימוס ציין בסוף דבריו כי בשיחות שהיו לו לאורך השנים עם ראשי הממשלה, שרי אוצר ושרי משפטים, הוא הציע להעלות נושא זה כחלק מסדר היום הלאומי של המדינה, אשר ייבחן על-ידי החברה הישראלית.

הפתרון, לפי ברק, אמנם אינו פשוט, אך המצב כפי שהוא היום אינו ראוי. לדבריו, יש להבטיח עצמאות שיפוטית, תוך שנשמור על הרשות השופטת מפני פוליטיזציה של החלטות המינהליות והכלכליות המתייחסות אליה.

ברק התייחס בקצרה גם לאופן בחירת השופטים במדינה והדגיש כי לדעתו, "עצמאות הרשות השופטת היא עצמאות המוסד עצמו, בלא קשר ישיר לשאלה כיצד נבחר מאן דהוא לשופט". להשקפתו, "ככל שתפחת ההשפעה הפוליטית על מינוי השופטים, כן ייטב". יחד עם זאת הוסיף ברק כי נושא בחירת השופטים הוא נושא נפרד שאינו קשור לשאלת העצמאות המוסדית של בית המשפט.

את המושב הנחה המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט חנן מלצר, והשתתפו בו פרופ' אביעד הכהן, פרופ' סוזי נבות ופרופ' אבי בל.

בכנס עצמו השתתפו (ומשתתפים) גם נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין; שרת המשפטים, איילת שקד; נשיאי בית המשפט העליון בדימוס, דורית ביניש, אשר גרוניס ומרים נאור; מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא; פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן; ועוד.

עוד כתבות

סונדר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: ap, Jose Luis Magana

תחרות באנבידיה או מיזם חלל: על מה תוציא גוגל 180 מיליארד דולר?

מנכ"ל גוגל הפתיע אמש כאשר חשף את הסכום העצום שהוא מתכנן לשים השנה על השקעות הוניות ● המשקיעים קצת פחות אהבו את זה, אך מה בעצם פיצ'אי מתכנן? ● שלושה תסריטים אפשריים

קרן המטבע הבינלאומית / צילום: Shutterstock

קרן המטבע העולמית נגד תוכניות הממשלה למיסוי הבנקים וסבסוד המשכנתאות: "סיכון מוסרי"

ה-IMF פרסמה היום דוח ראשוני על כלכלת ישראל, המציג תמונה אמביוולנטית: מצד אחד, הערכה לחוסן המשק שהתאושש במהירות לאחר הפסקת האש בעזה; מצד שני, אזהרות ברורות כי המדיניות הפיסקלית הנוכחית אינה מספקת, והמלצות לצעדים שהממשלה כנראה לא תשמח לאמץ

יזמי MyOr. מימין:  ד''ר מיכאל ברנדווין, ד''ר אריאל כץ ופרופ' רוני כהן / צילום: באדיבות החברה

ליזם שהפך את אנזימוטק לסיפור הצלחה יש תוכנית חדשה לשינוי עולם הבריאות

ד"ר אריאל כץ, היזם שהוביל את חברת אנזימוטק ופרש רגע לפני שנמכרה במאות מיליוני דולרים, רוצה לרתום את קליניקות התזונה למהפכה ברפואה מונעת ● בראיון הוא מספר על המודל העסקי של חברת MyOr שהקים וצופה לה השנה הכנסות של 30 מיליון דולר

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; מניות השבבים עלו, מניות הנדל"ן איבדו גובה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● וול סטריט סגרה יום שלישי רצוף של ירידות, ה-S&P 500 עבר לתשואה שלילית מתחילת השנה ● אמזון צנחה אתמול במסחר המאוחר בכ-10%, בעקבות דוחות מעורבים שפרסמה ● הביטקוין צנח אתמול בכ-10% ונסחר הבוקר סביב 65 אלף דולר ● וגם: הכירו את מניית ה-AI החדשה שתיכנס היום למדד ה-S&P 500

האם רגולציית הסייבר לרכב תחסום יבוא דגמים מסוימים? / אילוסטרציה: Shutterstock

המהלך הדרמטי של הממשלה: התקנה שעשויה לעצור את יבוא הרכבים הפופולריים

יבוא רכבים לישראל יחוייב השנה באישורי סייבר, לפי תקנות משרד התחבורה ● ב-2025, ישראל הובילה ביבוא רכבים סיניים מופחתי זיהום ודורגה 14 בעולם ביצוא מוחלט ● וגם: עודפים מוזלים של "אפס ק"מ" גם בחודש פברואר ● השבוע בענף הרכב

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירוק; הדאו בשיא כל הזמנים, מניית אמזון צנחה אחרי הדוחות

נעילה ירוקה בבורסות אירופה ● אמזון צנחה אחרי דוחות מעורבים שפרסמה אתמול: החברה עקפה את התחזיות בשורת ההכנסות, אך פספסה קלות בשורת הרווח למניה ● גוגל הצטרפה לירידות לאחר פרסום הדוחות, וביטקוין רשם את אחת הצלילות החדות בתולדותיו וירד ל-65 אלף דולר, במהלך היום רשם התאוששות קלה וטיפס חזרה מעל 70 אלף דולר

הבקבוקים של יקב ליבנה / צילום: בני גם זו לטובה

בר ליבנה לקח את הכרם המשפחתי ולא הפסיק לנסות עד שהוציא ממנו את היין הכי טוב שאפשר

נתוני הפתיחה של יקב ליבנה היו מאתגרים, אך על הטרואר הצנוע חיפו מסירות ומגוון מרהיב של זנים ● עם כישרון ניכר, סבלנות לתהליך למידה, ויכולת מקצועית לא מבוטלת, הגיע הנכד לבית ליבנה ליינות ייחודיים ומוצלחים

מחקר אלצהיימר / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה מה הגורם שמכריע אם יהיה לכם אלצהיימר או לא

שני מחקרים חדשים מנסים לשפוך אור על השאלה - מדוע חלק מהאנשים מפתחים אלצהיימר וחלק לא, למרות שיש להם את אותם גורמי סיכון עיקריים למחלה ● הממצאים, שבין היתר מתייחסים לכמות חלבון TAU במוח, עשויים לעזור ביצירת תרופות חדשות

BYD ATTO 2

ישאיר לכם עודף מ-150 אלף שקל: קרוס-אובר חשמלי מאובזר במיוחד

BYD ATTO 2, הקרוס־אובר הקומפקטי החשמלי החדש של BYD, שומר על ממדים חיצוניים מותאמים היטב לעיר ● יש לו תא נוסעים מרווח ומאובזר, נוחות נסיעה טובה וטווח חשמלי מכובד ● המחיר נגיש אבל הפלח צפוף

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

חשבוניות פיקטיביות / איור: גיל ג'יבלי

ארגוני הפשיעה מצאו שיטה חדשה לגנוב מיליארדי שקלים מהמדינה

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● רשות המסים בלמה לאחרונה חשבוניות פיקטיביות בהיקף של 25 מיליארד שקל, וארגוני הפשיעה החלו לחשב מסלול מחדש: לפרוץ למערכות של חברות אמינות, לגנוב זהויות ולהנפיק חשבוניות "רפאים" באישון לילה ● מקבלנים שחשבונם הוקפא ועד מילואימניקים שנפלו קורבן - כך עובדת שיטת העוקץ

הזבל עולה על גדותיו / צילום: Shutterstock

בין ההצהרות למעשים: ישראל לא נגמלת מקבירת הפסולת באדמה

בישראל, בניגוד לעולם, עדיין רוב הפסולת מוטמנת בקרקע ● מדובר במצב בעייתי ממגוון סיבות, כשאחת מהן היא שהמקום הולך להיגמר ● מאמצי הממשלה לא הביאו לשינוי בשטח, והמשבר מעבר לפינה ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי הטיפול בפסולת

מל''ט הרמס תוצרת אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

זמן טיסה ארוך פי 5 לרחפנים: הכירו את הפיתוח הישראלי החדש

סטארט־אפ ישראלי נבחר בידי אלביט לפיתוח מנועים היברידיים לרחפנים ● ארה"ב ובחריין תרגלו יירוט כטב"מים במפרץ ● קטאר מצטיידת במכ"מים מתוצרת צרפת ● ואוקראינה עוברת לכטב"מים מבוססי מצלמות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

קמפיין של הלוטו / צילום: צילום מסך מיוטיוב

כ-15 מיליון שקל בשנה: תקציב הפרסום של הלוטו עובר ידיים

פרסום הגרלת הלוטו עובר ממשרד באומן בר ריבנאי למשרד אדלר חומסקי - שלמעשה יטפל מעתה במרבית תקציב הפרסום של מפעל הפיס, העומד על 60 מיליון שקל בשנה ● מקס ממתגת מחדש את הלייב פארק בראשון לציון כ־אמפי MAX ● חברת הפינטק הישראלית april חותמת על שיתוף פעולה עם פייפאל ● וגם: שורת מינויים חדשים בגלידות שטראוס תחת הבעלים החדשים ● אירועים ומינויים

בצלאל זיני / צילום: לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

בצלאל זיני, אחיו של ראש השב"כ, מואשם בהברחות לעזה במאות אלפי שקלים

הפרקליטות מייחסת לבצלאל זיני, שהיה אחראי על הכנסת כלים הנדסיים לעזה, עבירות של סיוע לאויב במלחמה, פעולה ברכוש למטרות טרור ולקיחת שוחד, אחרי שהבריח סיגריות לרצועה בשלושה סבבים ● "הנאשמים היו מודעים לאפשרות שהסחורות יגיעו לידי חמאס ויסייעו לו לשמר שרידות כלכלית ואחיזה שלטונית"

קמפיין לאומי / צילום: צילום מסך

ראש בראש: איזה בנק אחראי לפרסומת הזכורה ביותר, ואיזה בנק לאהובה ביותר?

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לגל תורן ובנק לאומי, והאהובה ביותר - זה השבוע השני - שייכת לבנק הפועלים, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, מפעל הפיס הוא הגוף המפרסם שהשקיע השבוע את התקציב הגדול ביותר, בקמפיין הספרותי עם עידן עמדי

ביטקוין / צילום: Shutterstock

שוק הקריפטו איבד 2.2 טריליון דולר משוויו, מה אומרת ההיסטוריה ומה צפוי בהמשך?

חורף הקריפטו חוזר: הביטקוין קרס ב-48% משיאו לרמה של 65 אלף דולר למטבע ● בשוק נותנים שלל הסברים מדוע המטבעות הדיגיטליים מתמוטטים עכשיו, ומנסים להעריך האם מדובר בהזדמנות קנייה או בתחילתה של תקופה ארוכה של חולשה. ומה קרה בפעמים הקודמות שהביטקוין קרס? ● גלובס עושה סדר

פרופ' נרי אוקסמן / צילום:  Conor Doherty, courtesy of OXMAN

"בכלכלה הסמויה של הטבע יש פוטנציאל עצום לתיקון העולם": נרי אוקסמן חושפת את החברה החדשה שהקימה

היא מפתחת נעליים שאפשר לשתול אחרי השימוש, מתכננת בתים שמגדלים את עצמם, ומגדלת במעבדה אוכמניות שאיש לא טעם 450 שנה ● אחרי 25 שנה באקדמיה, פרופ' נרי אוקסמן, מהחוקרות המשפיעות בתחומי הארכיטקטורה והעיצוב, רוצה ליישם את החזון שלה לסינרגיה בין בני אדם לטבע ● וגם: ההתמודדות עם הסערה שנקלעה אליה בעקבות פעילותו הפרו־ישראלית של בן זוגה, המיליארדר ביל אקמן

קריית שמונה. תצליח איפה שחיפה ובאר שבע נכשלו? / צילום: Shutterstock

בין פנטזיה למציאות בגליל: אוניברסיטה ושדה תעופה הם לא תמיד תרופת קסם

ההכרזות על שדה תעופה ואוניברסיטה בקריית שמונה מצטיירות כהבטחה למהפך בצפון ● בפועל, ניסיון העבר מלמד שנגישות ולימודים לבדם אינם משנים מגמות הגירה ● בלי תעסוקה, שירותים ואקוסיסטם עירוני מתפקד, קריית שמונה עלולה להישאר תחנת מעבר זמנית