עד 2021, 78% מתעבורת הנתונים תהיה בווידאו / צילום: א.ס.א.פ קרייטיב / Shutterstock
הדור החמישי בסלולר צפוי לחולל מהפכה בשורה ארוכה של תחומים, וללא ספק אחד המרכזיים בהם הוא תחום הבידור והמדיה. המהפכה הזו טומנת בחובה הרבה מאוד חידושים ושיפורים, אולם היא מציבה גם אתגרים לא פשוטים עבור התעשייה הקיימת. קשה לראות איך כל השחקנים הקיימים בשוק כיום ישרדו אותה.
כדי לקבל מושג כיצד ייראה עולם המדיה בעתיד, בחרה אינטל לבצע מחקר מקיף יחד עם חברת הייעוץ הבינלאומית אובום (Ovum). הממצאים מרתקים, אך גם מדכאים במידה מסוימת, בטח בהקשר הישראלי.
מהמחקר עולה שתחומי המדיה והבידור מתמודדים עם האיום הגדול ביותר שכרוך בכניסת שחקנים ופיתוחים טכנולוגיים חדשים. לפי אינטל ואובום, "אפקט נטפליקס" שינה את כללי המשחק המוכרים בעולם המדיה. הוא פתח תור זהב חדש לטלוויזיה עם כמויות עצומות של תכנים חדשים ומרגשים, דרכים חדשות ליהנות מהם ומודלים חדשים של תשלום ששונים מאוד מהמינוי המסורתי לחברת הכבלים או הלוויין.
"אפקט נטפליקס" הוא רק ההתחלה. הגבולות בין המדיה, הבידור והטכנולוגיה הולכים ומטשטשים עוד יותר. מודלים עסקיים חדשים מושקים חדשות לבקרים, וחברות התוכן הקיימות מנסות בכל דרך אפשרית לייצר מנועי צמיחה חדשים ולספק ללקוחותיהם תכנים אטרקטיביים.
לדברי עורכי המחקר, כולם מבינים שתוכן טוב כבר לא מספיק. זה לא חזות הכול. טכנולוגיה איכותית שמאפשרת להזרים את התוכן במהירות ובצורה חלקה ללא תקלות, חשובה לא פחות. מעבר לכך, חייבים לחשוב על דרכים חדשות לאינטראקציה בין הצופה לתוכן.
ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, כך היא מאפשרת לצרכנים מצד אחד להתאים את התוכן באופן אישי להעדפותיהם, לצפות מכל מקום ומכל התקן. מצד שני, היא מאפשרת לאסוף עוד נתונים על הרגלי הצפייה של הצרכנים, מה שפותח הזדמנויות רבות לפרסום אפקטיבי יותר וממוקד יותר.
טכנולוגיית הדור החמישי היא תשתית שתאפשר את כל אלה ביתר שאת, הרבה מעבר למה שאנחנו מכירים היום. מודמים בדור החמישי מניעים מגוון של התקנים התומכים בטכנולוגיה, החל ממחשבים אישיים וטלפונים חכמים, וכלה בציוד תקשורת אלחוטית ביתי ותחנות בסיס, אנטנות חדשות בערים, רשתות גמישות ומרכזי נתונים.
סיכם זאת יפה ג'ונתן ווד, מנהל בכיר באינטל העוסק בפיתוח עסקי ובשותפויות: "הדור החמישי ינער באופן בלתי נמנע את פני עולמות המדיה והבידור.
"מדובר בנכס רב חשיבות עבור החברות אם יאמצו ויתארגנו לקראתו. אם לא יעשו זאת, הן מסתכנות בכישלון עד כדי הכחדה. השינוי לא יקרה בתחום מסוים ספציפי. הוא ישפיע על כל התעשייה, ולכן הוא מחייב עסקים לשאול את עצמם כבר עכשיו - האם העסק שלהם ערוך לכך".
הכסף הגדול נמצא בענף הגיימינג
המחקר שנושא את הכותרת "המנגנון הכלכלי שמאחורי דור חמישי ותעשיית הבידור", חוזה שהדור החמישי ישנה את כללי המשחק בתעשיית הבידור בלא מעט ממדים, ויגדיל משמעותית את היקף ההכנסות בענפי המדיה:
1. ממציאות מדומה למציאות רבודה - תקשורת מבוססת דור חמישי מאפשרת למצות את הפוטנציאל של מציאות מרובדת ווירטואלית, שני מקורות הצפויים להניב הכנסות מצטברות של 140 מיליארד דולר מ-2021 עד 2028 AR . (Augmented Reality - מציאות רבודה) תאפשר לבני אדם ליצור אינטראקציה עם המדיה בדרכים חדשות עם פריטים וירטואליים, דמויות וירטואליות ומידע הקשרי, שלא לדבר על שלל האפשרויות שייפתחו בפני יוצרי תכנים ושוחריהם.
2. משחקי ענן ששווים מיליארדים - הגיימינג יעמוד בחזית החידושים שיתאפשרו הודות לדור החמישי. סוף סוף המשחקים יהיו אינטראקטיביים באמת, הן מבחינה טכנולוגית והן כלכלית. משחקי AR צפויים להניב יותר מ-90 אחוזים של ההכנסות מ- ARעד 2028, קרוב ל-36 מיליארד דולר. משחקי ענן יתאפשרו אף הם, משום שדור חמישי יאפשר את התגובתיות המהירה והרזולוציה הגבוהה. תחום זה צפוי להניב יותר מ-100 מיליארד דולר לשנה ב-2028 בלבד.
3. להרגיש במכונית מרוץ על הספה בסלון - הטכנולוגיה תאפשר ממדים חדשים ומוחשיים מתמיד שייצרו חוויות פיזיות: הודות ל- VR (Virtual reality - מציאות מדומה) מבוססת דור חמישי, ניתן יהיה להרגיש את התנודות והסיבובים של מכונית במרוץ פורמולה וואן, את הרוח בשממות אפריקה או את הרטט של הבס בקונצרט. הסרטים שיצאו לאקרנים יכילו רובד חדש של תחושות ויאפשרו דרכים חדשות להמרת החוויה להכנסות.
4. נעמוד בפקקים ונצפה בסרטים - המכונית המקושרת תפנה את זמנם של הנהג והנוסעים לצרוך יותר מדיה תוך כדי נסיעה. מכאן יתפתחו גם מודלים עסקיים חדשים, כגון נקודות חמות של דור חמישי להורדת מפות או סרטים, או העלאת דיאגנוסטיקה של המכונית בנקודות עצירה ותחנות דלק.
5. היתרון של הכבלים יימחק - הטכנולוגיה תהיה נכס תחרותי חשוב לספקי קישוריות ותכנים ותשנה את כללי המשחק בין טלוויזיות מבוססות IP, טלוויזיה בכבלים ולוויין. הבדלי המהירות בין אמצעי התקשורת השונים יימחקו ותתאפשר אספקה חלקה של תכנים על גבי האינטרנט (OTT) מצד שחקנים שונים.
6. יותר פרסום - שוק הפרסום יעבור מהפך עם קמפיינים חווייתיים במיוחד.
בישראל גולשים יותר, התשתיות לא יספיקו
אחד הנתונים המעניינים בעבודה שהציגו החברות, נוגע להיקפי התעבורה ברשת. כידוע צריכת האינטרנט הסלולרי נמצאת בגידול שקשה לחזות. בישראל למשל היקף התעבורה צומח בלמעלה מ-50% בכל שנה.
הגידול המאסיבי בצריכת הנתונים מוביל לכך שהחברות נדרשות להשקעות כבדות כדי לשמור על חווית גלישה מספקת. כבר היום חווית הגלישה בישראל פחות טובה מאשר מדינות רבות.
הנתונים במחקר של אינטל חושפים טפח מכלל האתגרים שיאיימו תעשיית התקשורת העולמית במסגרת ציוני דרך עתידיים: עד 2023 מספר מנויי הסמרטפון כמעט ויוכפל מ-4.3 מיליארד כיום ל-7.2 מיליארד. גידול של פי שבעה בתעבורה הניידת באותה תקופה; עד 2021, 78% מתעבורת הנתונים הניידת תהיה בווידאו. דקה אחת של AR תצרוך פי 33 יותר תעבורה מדקה אחת של וידאו באיכות 480p.
אם לא די בכך, עוד לפני הדור החמישי התשתיות יתקשו לעמוד בעומס. כבר בעוד שנתיים צריכת הנתונים הניידים באמצעות טלפונים חכמים תעבור את צריכת הנתונים בתשתיות הנייחות.
היום יותר מתמיד מתברר הפער בין היכולות של ישראל כמעצמת הייטק עולמית לבין הרגולציה בארץ שחונקת את התפתחות התעשייה. מצד אחד מרכזי הפיתוח של החברות הגדולות בעולם יושבים פה ומפתחים את הטכנולוגיות הכי מתקדמות לכל העולם, בעוד הרגולציה ושוק התקשורת נשארים הרחק מאחור בכל הקשור ליישום.
משרד התקשורת הוא זה שצריך לעמוד בראש ולדאוג שכל המערכת תיערך מבעוד מועד. בכל העולם חברות התקשורת לוחצות על הממשלות להיערך מבחינה רגולטורית לשינויים הצפויים, ואצלנו המצב כאמור לא מלהיב. משרד התקשורת צריך לשאול את עצמו - האם אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לעכב את מכרזי הדור החמישי והאם אנחנו עושים מספיק כדי לשחרר את הרגולציה החונקת.
בדרך כלל משברים כאלו מתרחשים ברגע אחד. זה קורה כאשר פתאום רואים שהרשתות סתומות ומשבשות את החיים הדיגיטליים. בישראל אין אפילו תקן למהירות גלישה, לא בסלולר ולא בקווי. פשוט אין דבר כזה.
לפני שמדברים על פריסת סיבים אופטיים כדי להגדיל את המהירות, מישהו במשרד התקשורת בדק מהי המהירות הממוצעת של החברות הסלולריות (בכל רחבי הארץ) והאם היא מספקת? יכול להיות שהחברות מספקות קצבים גבוהים יותר במרכז ופחות בפריפריה, האם זו לא סוגיה שמחייבת התייחסות?
מחובר
בזק ביצעה ניקוי אורוות
אתמול דיבר מנכ"ל משרד התקשורת נתי כהן בוועדה לביקורת המדינה, על התהליכים שעובר המשרד בכל הקשור לטיפול בדוח מבקר המדינה בנושא הטיפול של המשרד ברפורמת השוק הסיטונאי. כזכור, מדובר בדוח חמור וקשה שהצביע על שורת ליקויים באכיפת הרפורמה על בזק, שלאחר מכן התכתב עם ממצאי חקירת הרשות לניירות ערך. כהן הראה כיצד המשרד מתקן ליקויים וכיצד הוא אישית עוקב אחר התהליך. כאן המקום להזכיר שגם בזק עברה מאז פרוץ הפרשה תהליך חשוב של ניקיון וחבל שאת זה לא הזכירו בוועדה. בשנה האחרונה עזבו את בזק כל המעורבים הבכירים בפרשה, כולל חברי דירקטוריון. התהליך עוד לא הסתיים לגמרי כי יש פה ושם עוד כמה דמויות שמוטב שלא היו נשארים, אך בשורה התחתונה, בזק במקום אחר לגמרי וחשוב להגיד זאת לטובת המשקיעים.
מנותק
למי אכפת ממספר המנויים?
עדות של בכיר באחת החברות הסלולריות שהתפרסמה היום, במסגרת הליך משפטי שהוא מנהל מול החברה, הצביעה על הקומבינה בכל הקשור לאקטיבציה של כרטיסי סים. העדות לא מותירה הרבה מקום לפרשנות. בסופו של יום מסתבר שכל החברות מי פחות ומי יותר, "מגייסות" מנויים פיקטיביים לצורכי יחסי ציבור בעיקר. במלים אחרות "משחקות" עם מספרי המנויים. הנתון או העדות לא באמת חשובים מכיוון שמדובר בנושא שכל מי שקצת בקיא בשוק יודע עליו. הבעיה היא שהנתון של מספרי המנויים ממשיך להוות מדד בסיקור של דוחות החברות, ובהתאם הוא משפיע על ההכנסה הממוצעת למנוי שכה מרבים להשתמש בה כמדד. ובכן, הנתון הוא לא חשוב ולא רלוונטי. הוא מוטה מיסודו, משקף תמונת מצב לא נכונה ובכלל היה ראוי שלא רק עיתונאים, אלא בעיקר אנליסטים, יתייחסו אליו בספקנות רבה.