אלון חסן ורונאל פישר / צילום: רפי קוץ
אלון חסן, לשעבר יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד, ומי שחשף את פרשת השחיתות לכאורה של רונאל פישר, התייצב הבוקר (ה') בבית משפט המחוזי בירושלים על-מנת למסור את עדותו כעד תביעה נגד פישר.
חסן היה זה שסיבך את פישר בתיק הפלילי המתנהל נגדו. עו"ד רונאל פישר, שהיה סנגור מוכר, מואשם שסחר ועשה שימוש במידע סודי מחקירות משטרתיות שהתקיימו בלהב 433 עבור לקוחותיו. את המידע השיג פישר באמצעות רפ"ק ערן מלכה, מי שהיה קצין משטרה בלהב 433 ונשלח לעונש של 8 שנות מאסר בעקבות המידע שמכר לפישר בתמורה לשוחד. לפני כ-4 שנים קיבל פישר מידע חסוי ממלכה בדבר החקירה החסויה המתנהלת כנגד אלון חסן ובעלי תפקידים נוספים בנמל אשדוד. פישר, על-פי האישום המיוחס לו, מיהר להיפגש עם חסן, לחשוף בפניו פרטים חסויים מהחקירה המתנהלת נגדו, להתריע בפניו כי הוא עומד להיעצר במסגרת החקירה, והציע לו לפעול לסגירת התיק נגדו באמצעות קשריו בתמורה לתשלום.
חסן החליט לדווח למשטרה על ההצעה המוזרה שקיבל מפישר, והסכים לשתף פעולה עם חוקרי מח"ש על-מנת לתעד את פישר בשעת מעשה, כולל תיעוד פגישה אליה הגיע חסן מצויד במזוודה עם שטרות שקיבל מהחוקרים. לאחר העברת הכסף לפישר, זינקו עליו החוקרים ועצרו אותו.
בעקבות שיתוף-הפעולה עם חוקרי מח"ש, קיבל חסן מעמד של עד מדינה במסגרת ההליך הנוכחי, ואולם במקביל הוא עמד לדין בפרשה אחרת שכונתה פרשת השחיתות בנמל אשדוד, אך לפני מספר חודשים זוכה חסן בפסק דין מטלטל מכל האישומים נגדו, שכללו גם עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים. הפרקליטות הגישה ערעור חלקי על זיכויו של חסן, כשבחרה לערער רק על זיכויו של חסן ובן-דודו מעבירות של מרמה והפרת אמונים עובד ציבור בתאגיד.
חסן פתח את עדותו בתיאור הרקע שהוביל אותו אל דוכן העדים היום - עבודתו של חסן בנמל אשדוד, החקירה הפלילית נגדו וההיכרות עם פישר. חסן סיפר כי החל משנת 2002 ועד יום מעצרו ב-2014 בחשד לשחיתות, הוא שימש כיו"ר ועד עובדי נמל אשדוד, ותיאר את פגישתו הראשונה עם פישר: "פגשתי את פישר לראשונה אחרי כתבת תחקיר שפורסמה עליי בערוץ 2, ביוני 2013. הגעתי אליו דרך עו"ד בני כץ, בגלל מסע הכפשה מתוזמר נגדי. בני כץ הפנה אותי לעו"ד פישר שיטפל בי בעניינים של תביעת לשון הרע יחד איתו. לא הוגשה תביעה לבסוף, כל פעם משכו אותי להביא עוד ועוד מסמכים, משכו ומשכו - עד היום שנעצרתי. למעשה כל המעצר שלי כולו היה על אותה כתבה. אני טענתי שאם התביעה הייתה מוגשת, אז בעצם לא היה מעצר. לדעתי זה היה מתוכנן".
לדברי חסן, "נעצרתי במאי 2014 על עבירות מאוד חמורות: סחיטה באיומים, שוחד. מיחזרו בכתבה סיפורים מפעם, ועל זה נפתחה חקירת משטרה. היה משפט במחוזי בבאר-שבע, וזיכיתי פוזיטיבית מכל האישומים".
התובע, עו"ד דן בהט, ביקש מחסן לספר על הפגישות שהיו לו עם פישר, מה הוביל אותו למח"ש ועל החתימה על הסכם עד המדינה, וחסן גולל את הסיפור מנקודת מבטו: "הגעתי לרונאל פישר באמצעות עו"ד בני כץ, להגיש תביעת דיבה על כתבות שפורסמו בתקופה הזאת. הרגשתי שזה דבר שהולך ומתפתח, גם הפרסומים היו כאלה. נחתם הסכם שכר-טרחה בהתאם לסיכום שדיברנו. התחלתי לשלם עם התקדמות הפרשה, בהתאם להסכם. התחלנו לעבוד.
"היו לי מספר פגישות עם רונאל וחלק מאנשי משרדו, אבל היו בינינו גם פגישות בארבע עיניים. התחברנו, הוא נראה לי על הכיפאק. הבנתי שהוא מקושר ומכיר, אהבתי לשמוע את הסיפורים שלו. התנהלנו מול הנמל ומול העיתונים, פה מכתב, שם מכתב. באיזשהו שלב הבנו מכלי התקשורת שיו"ר הדריקטוריון (של הנמל) הגיש תלונה, ושיש מהלך כלשהו.
"חצי שנה לפני המעצר קרא לי רונאל ובקש לדבר איתי בארבע עיניים. רונאל אמר לי: 'תשמע אלון, יש צוות משימה בעניינך, חקירה גדולה. תיזהר לדבר בטלפון, להיראות'. הוא הזהיר אותי, ואני הודיתי לו על זה, למרות שלא היה לי מה להסתיר. חשבתי שהוא בא בכוונה טובה, ומאוד הערכתי את זה. אחרי מספר חודשים קורא לי רונאל ואומר: 'הגיע המאני טיים. תשלם כסף, ואני הורג את החקירה'. אמרתי לו שאין מצב שאשלם את הכסף. לא עשיתי שום דבר, ואין לי מה להסתיר. שיחקרו מה שרוצים. אין לי מה לחשוש ולהסתיר. מאוד הערכתי את זה כאדם וסירבתי.
"מספר ימים אחרי זה בא אליי אחד החברים שלי שחיברתי אותו לרונאל, שהייתה לו בעיה עם באשקלון עם מטמנת פסולת. הוא שאל אותי למה אני לא משלם כסף וגומר את הסיפור. אמרתי לו שאין מה לדבר, אני לא משלם לא שוחד ולא כלום. לא מוכן לעשות זאת. נפרדנו. בד-בבד רונאל אמר לי שהולך להיות בלגן ושהוא לא רוצה להיות מופתע בתור עורך הדין שלי. ביקש שאגלה לו על השלדים בארון, כדי שיתכונן מראש. אמרתי לו שאין מה להסתיר. בשנת 2008 הייתה בוררות סודית... אבל בסוף לא קרה שום דבר. זה מה שאמרתי לו, שאולי הייתה כוונה למשהו. ונגמר הסיפור. יום לפני המעצר, ע' מהמשרד של רונאל מתקשרת אליי ואומרת לי שרונאל מבקש שאגיע עכשיו לאולפני הרצליה. נסעתי, ואז מקבל טלפון: 'אלון, אל תגיע, רונאל לא יכול לראות אותך'. ישר הבנתי שאולי קרה משהו. יום אחרי זה הגיעה המשטרה".
האישום נגד פישר הרלוונטי לעדותו של חסן, מתייחס לכך שלפני כ-4 שנים קיבל פישר מידע חסוי ממלכה בדבר חקירה חסויה המתנהלת כנגד אלון חסן ובעלי תפקידים נוספים בנמל אשדוד. פישר, על-פי האישום המיוחס לו, מיהר להיפגש עם חסן, חשף בפניו פרטים חסויים מהחקירה המתנהלת נגדו, התריע בפניו כי הוא עומד להיעצר במסגרת החקירה, והציע לו לפעול לסגירת התיק נגדו באמצעות קשריו בתמורה לתשלום. פישר טען בפני חסן כי בכוונתו להעביר את התשלום האמור לידי גורם משטרתי שבכוחו לפעול לגניזת החקירה נגדו.
חסן החליט לדווח למשטרה על ההצעה המוזרה שקיבל מפישר, והסכים לשתף פעולה עם חוקרי מח"ש על-מנת לתעד את פישר בשעת מעשה, כולל תיעוד פגישה אליה הגיע חסן מצויד במזוודה עם שטרות שקיבל מהחוקרים. לאחר העברת הכסף לפישר זינקו עליו החוקרים ועצרו אותו.
"נפל לי האסימון"
חסן גולל את סיפור מעצרו, ואיך פישר הכין אותו לכך שיהיה נגדו אישום, והציע לו לסדר עבורו את העניינים בעזרת קשרים שיש לו. "קראו לי למשטרה, רונאל אמר לי שהוא לא חושב שהוא יגיע. החוקר בחקירה אמר לי שרונאל פישר הוא עורך הדין שלי. אמרתי לו שאני לא יודע אם הוא עורך הדין שלי, אבל גם בני כץ הוא עורך הדין שלי. בני הגיע, ייצג אותי בהארכת המעצר. רונאל לא הגיע פעם אחת לבקר אותי, לא הוא ולא רותי. לא אהבתי את זה.
"השתחררתי ב-6.6, יום שישי. כמה ימים לאחר מכן, כשאני במעצר עם תנאים מגבילים, הגעתי לרונאל לפגישה עם אבא שלי. רונאל אמר לי 'ברור לך שיש כאן כתב אישום חמור'. אמרתי לו שהייתי עצור ועניתי על כל השאלה, לא הפתיעו אותי בכלום, אבל עם האווירה הציבורית וכל הבלגן, הבנתי שיש כאן עניין. אמר לי: 'אם היית מקשיב לי, אז לא היינו במצב הזה היום', או שבעצם אני אמרתי לו שחבל שלא הקשבתי לו. הוא ביקש מאבא שלי שיצא החוצה. ואז אמר לי: 'לא הקשבת לי אז. תן לי לבדוק מה אני יכול לעשות. יהיה כתב אישום חמור, לא משנה אם עשית או לא. יש שם שוטרים שאני יודע איך הם עובדים. יש פרקליט מלווה', שזו פעם ראשונה ששמעתי את המושג הזה. אמר לי שיסדרו את זה כך שיהיה כתב אישום, לא משנה מה אגיד. אמרתי לו שיש אור ירוק, כי נלחצתי. אמר לי שאתן לו לבדוק. יצאנו".
עוד הוסיף חסן כי אביו לא אהב את פישר. "בדרך חזרה אבא שלי אומר לי שהוא לא אוהב את הדיבור של רונאל, ושבחיים הוא לא שמע עורך דין שמדבר ככה. זה עורך דין או מה? היה ויכוח מאוד קשה עם אבא שלי", אמר. "בראש שלי הבן אדם מקושר, מייצג את אפי ברכה, יודע דברים. ראיתי שזה קורה גם בשטח, כתבות מכאן ועד הודעה חדשה, ואין קשר בין הכתבות לבין המציאות".
לדבריו, בהמשך הוא החל לחשוד בהתנהלות לא ראויה של רונאל על רקע חקירתה של אשתו במשטרה. כשהגיע הביתה, העיד חסן, סיפרה לו אשתו כי היא הוזמנה לעדות בלה"ב 433. "אמרתי לאשתי שהיא לא מעידה נגד בעלה, ובזה היא יכולה לסגור את העניין, ואני חשבתי שפתרתי את הבעיה... היא התקשרה לבני (כץ), שהפנה אותה לרונאל שיכין אותה לחקירה. רונאל הפחיד את אשתי מאוד. הקשבתי לה, והיא ממשיכה ואומרת לי שהזמינו אותי לחקירה, וכשהלכה לפישר, אמרה לו שאני ביקשתי שתגיד שהיא לא מעידה נגד בעלה. פישר אמר לה שלא תעשה את זה. הבטיח לה שתהיה לה חקירה הכי קלה שיש. 'שמעתי את הסיפורים בדיוק כמוך, אמרה לפישר', 'לא מכירה את ההאשמות שמאשימים את אלון'. סיפרה לי שהגיעה למשטרה יחד עם אבא שלי, ושהחקירה הייתה קלה. בדיוק אז הבנתי שיש לי בעיה עם רונאל, שיש לו קשרים במשטרה. נפל לי האסימון שבמקום שייתן לה ביטחון, הוא ניסה לסחוט ממנה מידעים שלא שמע ממני".
"בני כץ אמר לי שיש כאן סיפור"
בשלב זה פנה חסן על-פי עדותו לעו"ד בני כץ. "אמרתי לו שרונאל ארגן לי שחרור מהמעצר. שאל אותי עם מי הוא דיבר, הוא יודע שאני מטפל בהארכת מעצר. אמרתי לבני שאני יודע מה חקרו ושאלו אותי, ועניתי על כל השאלות, לא שמרתי על זכות השתיקה, מהרגע הראשון דיברתי המון. היו לי 15 הודאות, ולא הרגשתי בשום שלב שאני נפלתי או עשיתי משהו לא בסדר.
"בני אמר לי שהכול בסדר. הוא אמר לי שפישר לא יודע בכלל מה קורה בחקירה. 'אני מעדכן אותו', אמר לי בני, 'הוא לא מכיר שוטרים בכלל'. הרגשתי שבני לא חלק מהעניין. ואמרתי לבני שהוא טועה, כי רונאל מכיר שוטרים. סיפרתי לו על אותו אירוע שהיה כמה חודשים לפני כן, שהוא הזהיר אותי שיש צוות משימה, ואמר לי להיזהר מטלפונים. בני הסתכל עליי מופתע. החזיק את הראש. 'רונאל עובד עם המשטרה', אמר לי בני. הוא היה מופתע. לא האמין שדבר כזה יכול לקרות במדינה. התחלתי לחבר את עניין המעצר ואת זה שקרא לי להרצליה ואז ביטל אותי, והבנתי שמישהו ביטל אותו, ואת זה שהחוקר אמר לי שעורך הדין של הוא רונאל פישר - מאיפה הוא יודע את זה? שחזרתי את הכול לאחור והבנתי שיש בעיה.
"בני אמר לי שיש כאן סיפור, ושהוא לא יודע איך ניגשים לדבר כזה. 'זו היחידה הכי בכירה שיש, מי יאמין לך?', אמר לי בני. ואז הוא אמר לי לתעד הכול, שאין ברירה. הבנתי שאין ברירה, כי אף אחד לא יאמין לי. 'אתה מתעד כל שיחה שתהיה', אמר לי בני".
ואז, כך על-פי עדותו, החל חסן במלכת ההקלטה ותיעוד הפגישות עם פישר. "כמה ימים לאחר מכן הצטיידתי עם שני שלטים מקליטים ועם שני פלאפונים, אחד בכיס ואחד שאני מפקיד בכניסה, כי היו שיחות שהפקדתי את הטלפון בצד. התחלנו לדבר, והוא אומר לי: 'יש שתי פרשיות שהולכים לדבר אתך עליהן בחקירה הקרובה. פרשיות חדשות. פרשת מישוק ופרשת הבוררות'. אני אומר לעצמי שכל התקופה שהייתי עצור לא שאלו אותי שאלה. זה עוד יותר מחזק את זה שזה עלה כי אני אמרתי לו על העניין של הבוררות. 'תהיה מוכן', אמר לי. 'שתי הפרשות האלה', אמר לי רונאל, 'אני יכול לגרום שלא יצא לך שום דבר, זה יעלה לך 150 אלף דולר'.
"שמעתי אותו ושאלתי אם אפשר לעשות משהו עם המחיר. הוא אמר שלא, ושזה הכסף שהוא מעביר לאנשים במשטרה, והציע שאני אפגש איתם, ואחרי זה כבר לא רצה. כשמח"ש נכנסו לתמונה וביקשו שאביא שוטרים, ניסיתי להיפגש, אבל הוא לא נתן לי. אמרתי לו שאני צריך לארגן את הכסף, כי תפסו לי את כל הרכוש בתקופה הזאת, שאדבר עם אבא שלי, והסכמתי.
"באותו ערב בני מתקשר אליי ואומר לי 'תגיע לסינמה סיטי בראשון-לציון'. אני רואה שני אנשים על אזרחי. בני אמר לי שאלה שני אנשי מח"ש, ושאפשר לדבר איתם חופשי. כל מה שאומרים פה לא יכולים לעשות שימוש בלי הסכמה שלנו. אמר שהוא סומך עליהם. ובאמת הם שמעו ואמרו לי שזה חזק מאוד, אבל שצריכים הוכחות, צריכים שוטרים. 'אם אין שוטרים בתמונה, זה לא מעניין אותנו', אמרו לי החוקרים של מח"ש. הייתי בשוק - מה, זו מדינה אחרת? אמרו לי לנסות למשוך ממנו מי השוטרים".
"לא עד מדינה"
בשעות הצהריים החל חסן להיחקר בחקירה נגדית על-ידי סנגורו של פישר, עו"ד עמית בר. בתגובה לשאלותיו של עו"ד בר על הסכם עד המדינה עמו ומה קיבל במסגרתו, חזר חסן על טענתו כי הוא לא עד מדינה. "כשהתלוננתי - התלוננתי כקורבן. ניסו לסחוט אותי", אמר.
עו"ד בר התעכב על השאלה האם הוא עד מדינה או לא ושאל את חסן "מה התמורה שאתה מקבל בהסכם?", וחסן השיב: "הזעקה שלי היא למח"ש ולפרקליטות, שיש להם אינטרס לדפוק אותי. אני לא סומך על אך אחד".
חסן המשיך לדבר מבלי להשיב לשאלה מה הובטח לו בהסכם עד המדינה, והתעקש שפישר ידע מראש שהולכים לחקור אותו, כשגם בפרקליטות לא ידעו. בשלב מסוים ביקש עו"ד בר מבית המשפט שיעצור את חסן שנואם מונולוג, וחסן השיב: "לא יסתמו לי את הפה".
כשהשופט משה סובול התערב והתעקש כי חסן יענה על השאלה בנוגע להטבות שקיבל בהסכם, השיב חסן: "הבנתי שהולכים לתפור אותי. התמורה היא שבשני הדברים האלה ספציפית לא יוגש כתב אישום".
חסן שידר נינוחות במהלך העדות, אך במקביל תקף חזיתית את כולם - החל בפישר, דרך מח"ש וכלה בפרקליטות. לטענתו, כולם מושחתים, ועם כל מי שצריך "הוא יבוא חשבון". עוד הגדיר חסן את עצמו היום כ"חושף שחיתויות" וכ"קורבן".
כאשר הוצג בדיון היום הסכם עד המדינה, איבד חסן איבד מעט את שלוותו, הרים את הקול ואמר: "מה עד מדינה? מה קיבלתי? עד מדינה זה אחד שעשה פשעים וכדי להציל את עצמו חותם על הסכם. זה לא המקרה שלי. יש מילה אחרת, אולי זה צריך להיות 'חושף שחיתויות'. אני לא עשיתי שום פשעים, הייתי קורבן".
רקע: המזימה שרקחו מלכה ופישר
על-פי כתב האישום, בסביבות תחילת שנת 2014 הדליף מלכה לפישר כי מתנהלת חקירה סמויה נגד חסן ביחידת להב 433. עוד ציין מלכה בפני פישר כי הוא אמור להיות זה שיוביל את החקירה מרגע שזו תיהפך לגלויה (מועד ה"פרוץ"), והבהיר לפישר כי שתי פרשיות ("פרשת מישוק" ו"פרשת הבוררות") לגביהן אמור חסן להיחקר צפויות להיגנז מבלי שחסן יועמד לדין בעניינן, בהתאם להמלצה שתימסר על ידו לפרקליטות בהיותו ראש צוות החקירה.
בעקבות ההדלפה האמורה, המהלך של פישר החל לרקום עור וגידים. כמתואר בכתב האישום, פישר זימן את חסן לפגישה במשרדו והציע לו כי בתמורה לסכום כסף מסוים, הוא ידאג שהחקירה אודותיו לא תבשיל. "הגענו למאני-טיים, אפשר לגמור את הסיפור הזה, ואם אתה משלם כסף, אני הורג את הסיפור הזה", אמר פישר לחסן בפגישתם.
במקביל, הוחלפו הודעות וואטסאפ בין מלכה לבין העוזרת האישית של פישר, המכונה בכתב האישום "ע'". באחד מהימים בסוף חודש מאי 2014 הדליף מלכה לע' כי למחרת היום צפויה החקירה בעניינו של חסן להגיע לשלב ה"פרוץ", כלומר להפוך לגלויה, וכי חסן צפוי להיעצר. על-פי האישום, עוד באותו היום רצה פישר לעדכן את חסן בדבר מעצרו הצפוי, אך לבסוף נמלך בדעתו לאחר שמלכה עדכן אותו כי מתבצעות האזנות סתר על קו הטלפון של חסן.
לאורך כל שהותו במעצר, כפי שעולה מכתב האישום, החליפו ביניהם ע' ומלכה תכתובות וואטסאפ בנוגע לחקירתו והארכת מעצרו של חסן.
עוד נכתב בכתב האישום כי לאחר ששוחרר חסן מהמעצר, נפגש עמו פישר פעם נוספת והתרה בפניו כי לו היה נעתר להצעתו - היה נמנע מעצרו. פישר אמר לחסן כי עתיד להיות מוגש נגדו כתב אישום, וקיבל את אישורו של חסן לפעול במטרה "למזער נזקים". שבועיים לאחר מכן הציע פישר לחסן כי האחרון יעביר לו סכום של 150 אלף דולר, ובתמורה הוא ידאג לכך ש"פרשת מישוק" ו"פרשת הבוררות" ייגנזו מבלי שהוא יועמד בגינן לדין. כדבריו של פישר: "ההתחייבות היא שהפרשות של הבוררות ומישוק, הם יכולים לחקור אותן, אבל לא יהיה בהם כתב אישום". זאת ועוד, פישר אף אמר לחסן כי הוא ידאג להקל עליו גם במסגרת פרשיות "דנה ו"קליר". פרשיות אלה הן אותן פרשיות שבסופו של יום הוגש בעניינן כתב אישום נגד חסן, ממנו, כאמור, זוכה חסן לחלוטין.
פישר אף דאג להזהיר את חסן לבל ישוחח עם מישהו בעניין ההצעה שהניח בפניו. "כולנו אוכלים חרא אם אחד נהיה מטומטם", ציין פישר בפני חסן. "כולם הולכים לבית הסוהר ולהרבה שנים", הוסיף.
מה שפישר לא ידע הוא כי באותו היום שבו הציע לחסן כי יעביר לו 150 אלף דולר בתמורה לסגירת התיק, נפגש חסן בשעת לילה מאוחרת עם חוקרי צוות חשיפה של המחלקה לחקירות שוטרים. חסן סיפר להם על השתלשלות העניינים, ותודרך על-ידם להמשיך ולהתנהל מול פישר "כרגיל".
מספר ימים לאחר הצעת פישר לחסן ופגישתו של האחרון עם חוקרי יאח"ה, נערכה חקירה נוספת לחסן במשרדי יחידת להב 433. בעוד מתקיימת חקירתו של חסן, שלח מלכה לפישר מספר הודעות וואטסאפ. באחת מהן כתב לפישר: "לגבי השמן, עשינו לו שתי חקירות"; ובאחת אחרת כתב: "לטעמי תזמין אותו כבר הלילה... יביא חבילה".
בחלוף 10 ימים, וכשבין לבין ממשיכים מלכה, פישר וע' להתכתב ביניהם בנוגע לחסן והתשלום שהם מקווים שיעביר, הגיע חסן לפגישה עם פישר בבית קפה באשדוד. באמתחתו של חסן היה תיק שמסרו לו חוקרי מח"ש. התיק הכיל שטרות על סך של 100 אלף שקל, אך נחזה להכיל 150 אלף דולר, כפי שביקש פישר מחסן. חסן מסר לפישר את התיק, וכל אחד מהם הלך לדרכו. זמן קצר לאחר מכן נלכד פישר על-ידי מח"ש.
*** חזקת החפות: רונאל פישר לא הורשע בכל עבירה במסגרת המשפט המתנהל בעניינו. המשפט הפלילי מצוי בשלב ההוכחות, ובמסגרת זו נשמעים עדי התביעה תוך ניסיון של המדינה לבסס את האישומים. בשלב הבא תינתן לפישר האפשרות להציג את עדי ההגנה ואת טענותיו. במהלך המשפט טוען פישר לחפותו, וכל עוד הוא לא הורשע, הוא זכאי ליהנות מחזקת החפות.