בנצי ליברמן / צילום: איל יצהר
לאחר שנקבע שלא יעמוד לדין פלילי, בנצי ליברמן, לשעבר מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), הורשע בבית הדין המשמעתי של עובדי המדינה בעבירות משמעת של ניגוד עניינים והפרת ההסדר למניעת ניגוד עניינים עליו חתם עם כניסתו לתפקיד.
ליברמן הורשע בשני אישומים משמעתיים: האחד - עקב פעולותיו ביחס לפרויקט ברמת אליישיב בלוד, תוך ניגוד עניינים חמור ותוך הפרה בוטה של ההסדר למניעת ניגוד עניינים; השני - פעולותיו בניגוד עניינים ביחס לחברה קדישא שבבעלותה קרקע ברמת אביב.
ניצול הקשרים עם לנגנטל
האישום הראשון עוסק בהתחייבותו של ליברמן, בהסדר למניעת ניגוד עניינים שעליו חתם כשנכנס לתפקיד מנכ"ל רמ"י בספטמבר 2011, שלא להיות מעורב באופן ישיר או עקיף בעניינה של חברת קרדן לכל אורך תקופת כהונתו. זאת, בשל קשריו העסקיים והאישיים עם יזם הנדל"ן, עו"ד נחום לנגנטל, שהיה שותף בחברת הביצוע "אל הר" שבשליטת קרדן.
למרות זאת, התערב ליברמן מספר פעמים בטיפול בפרויקט שביצעה קרדן יחד עם עו"ד לנגנטל - "רמת אליישיב" בלוד - באופן שתאם את האינטרסים של עו"ד לנגנטל. ליברמן, שבעצמו עבד בפרויקט זה לפני מינויו למנכ"ל רמ"י, ביקש מגורמים בכירים ברמ"י לשנות החלטה קודמת של הרשות הנוגעת לפרויקט, בעניין העברת זכויות לחברה שבה היה שותף לנגנטל.
בנוסף, בתקופה זו רכשה בתו של ליברמן, בהמלצת עו"ד לנגנטל, דירה בפרויקט, והמהלך שהוביל ליברמן היה בעל פוטנציאל להשפיע על שווי הנכס של בתו. במהלך התובענה התברר כי ליברמן, ימים אחדים אחרי שהשתתף בישיבה הנוגעת לפרויקט תוך הפרת הסדר ניגוד העניינים, פנה לעו"ד לנגנטל כדי שזה יעזור לבתו בהסרת משכנתא מעל הדירה שרכשה.
בפרשה הנוספת שקשורה ליחסים בין ליברמן לעו"ד לנגנטל, השתתף ליברמן במשא-ומתן בין חברה קדישא לבין רמ"י ומשרד האוצר, בזמן שעו"ד לנגנטל ייצג את חברה קדישא.
וינשטיין החליט: דין משמעתי
נגד ליברמן נפתחה בתחילת 2014 חקירת משטרה ביחידה הארצית לחקירות הונאה, ובתחילת 2015 הודיעה המשטרה כי יש תשתית ראייתית להעמדתו לדין בעבירות של הפרת אמונים. בנוסף הודיעה במשטרה כי קיימת תשתית ראייתית להעמיד לדין גם את עו"ד לנגנטל.
למרות החקירה שהתנהלה נגד ליברמן, נמנע השר אורי אריאל שהיה שר השיכון הממונה על רמ"י באותו הזמן, מלפטר או להשעות אותו. ליברמן המשיך להחזיק בתפקיד כשנה נוספת, עם אישורי מחלה וניצול ימי מחלה וחופשה - וזאת, עד שהתפטר מהתפקיד באפריל 2016.
בתום החקירה הועבר התיק לבחינת הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה וינשטיין, שהחליט לסגור את התיק הפלילי נגד ליברמן. וינשטיין וסבר כי האינטרס הציבורי ימוצה בקיום הליך משמעתי בלבד נגד ליברמן. המשטרה חקרה שש פרשיות הקשורות ליחסים בין ליברמן ועו"ד לנגנטל, שחלקן נחשפו ב"גלובס", אך מתוכן, כפי שהחליט וינשטיין, שתיים הופנו בסופו של דבר לתובענה המשמעתית - ובהן הוא הורשע אתמול בבית הדין המשמעתי.
חברים מימי האוניברסיטה
ליברמן כיהן עד שנת 2008 כראש המועצה האזורית שומרון. ב-2008 עזב את תפקידו הציבורי ועבד בשוק הפרטי. בספטמבר 2009 מונה לראש מינהלת תנופה במשרד ראש הממשלה, וב-20 בספטמבר 2011, מונה למנהל רמ"י.
לנגנטל הוא עורך דין, יזם ויועץ לחברות שבעבר עסק בפוליטיקה, ושימש, בין היתר, כח"כ מטעם המפד"ל, המזכיר המדיני של המפד"ל ומנכ"ל משרד התחבורה. ב-2003 עזב לנגנטל את הפוליטיקה והקים חברות שבאמצעותן הוא נותן שירותי ייעוץ ומקיים פעילות עסקית.
ליברמן ולנגנטל הם חברים קרובים עוד מימי לימודיהם המשותפים באוניברסיטה לפני כ-30 שנה. טרם מינויו לרמ"י, שימש ליברמן יועץ בחברת קרדן נדל"ן, וזאת בהמלצת לנגנטל.
טרם כניסתו לתפקיד מנהל רמ"י, ערך ליברמן הסדר למניעת ניגוד העניינים מול הייעוץ המשפטי במשרד ראש הממשלה והמשנה ליועמ"ש. ב-18 בספטמבר 2011 הוא חתם על ההסדר ובו התחייב, בין היתר, להימנע בכל תקופת כהונתו כמנהל רמ"י מטיפול בעניינים הנוגעים באופן ישיר לחברת קרדן נדל"ן ייזום ופיתוח בע"מ, ולבעלי השליטה בה, וכן להימנע מטיפול בעניינים הנוגעים, באופן ישיר או עקיף, לפרויקט רמת אליישיב בלוד.
עוד התחייב ליברמן בהסדר ניגוד העניינים כי תוטל עליו האחריות להימנע מהיקלעות למצב של חשש לניגוד עניינים. לכן הצהיר כי: "בכל מקרה שבו יתעורר ספק בדבר יישום הוראות הסדר זה או סוגיות שלא נצפו מראש שעלולים להעמיד אותי במצב של חשש לניגוד עניינים, אביא את הדבר לידיעת היועץ המשפטי של רמ"י לאלתר ואפעל לפי הנחיותיו".
מודעות מלאה למעשים
גיבוש ההסדר נעשה בהתייעצות עם עו"ד יעקב (ינקי) קוינט ששימש יועץ משפטי של רמ"י, הגם שלא הוא הכין ההסדר. בהמשך, העיד קוינט נגד ליברמן בחקירה ובהליכים המשמעתיים, וחטף אש חמה מליברמן במסגרת ההגנה שלו, לאחר שזה כינה אותו "מודיע משטרתי" שיצא ל"מסע נקם" נגד ליברמן והכל במגמה "לקבור" אותו (ראו מסגרת),
בשלבי עריכת הסדר ניגוד העניינים, נאלץ ליברמן למלא שאלון לאיתור חשש לניגוד עניינים, ובמסגרת זו ציין כי הועסק בחברת קרדן כיועץ בפרויקט בלוד הנמצא על קרקע המינהל. למרות מילוי הטופס האמור, המהלכים שקדמו לחתימה על הסדר ניגוד העניינים (בהם חילופי מיילים ותיקונים לטיוטת ההסדר) והחתימה על ההסדר, טען ליברמן בפני בית הדין המשמעתי כי לא היה מודע לפרטי ההסדר עליו חתם. לטענתו, הוא היה בתודעה שההסדר שעליו חתם ב-2009, לפני מינויו לראש מינהלת תנופה חל עליו גם בתקופה שבה ישמש מנהל רמ"י.
ההסדר מ-2009 הגביל את ליברמן מעיסוק בעניינה של קרדן למשך שנתיים בלבד, ואילו ההסדר מ-2011 הגביל אותו מעיסוק בעניינה למשך כל תקופת כהונתו ברשות. ליברמן טען כי היה משוכנע כי ההסדר שחל עליו הוא דווקא ההסדר מ-2009, ולכן היה בטוח שאסור לו לעסוק בעניינה של קרדן במשך תקופה של שנתיים ימים - תקופה שהסתיימה.
טענה זו נדחתה על-ידי חברי בית הדין המשמעתי, שקבעו כי "הנאשם היה מודע להסדר שנחתם עימו קודם למינויו לראש הרשות, ולמצער עצם עיניו בפני ההסדר". בהכרעה צוין כי ליברמן היה מודע לנסיבות הנלוות להתנהגותו, ולפיכך הייתה לו מודעות מלאה לטיב מעשיו, אך גם אי-מודעות לא הייתה מסייעת לו להימנע מההרשעה.
"טענת ליברמן - מופרכת"
שופטי בית הדין - אב בית הדין עו"ד אורי כהן והחברות עו"ד אולגה רזניקוב גבאי ורחל קליינפלד - ציינו בהכרעתם המרשיעה כי "אף לו היינו מקבלים את טענת הנאשם כי נמנע מתוך היסח הדעת מלמלא את החובות שנטל על עצמו בהסדר שעליו חתם ב-2011, עדיין אין בכך כדי לפטור אותו מאחריות משמעתית". זאת, נקבע, משום שליברמן לכל הפחות התנהל ברשלנות, ודי בכך כדי לספק את הדרישה ליסוד הנפשי בעבירות משמעת.
לפי ההכרעה, ליברמן ידע כי מה שעיכב את מינויו לראש הרשות הייתה החתימה על ההסדר למניעת ניגוד עניינים; הוא היה מעורב בגיבוש ההסדר; מילא באופן מפורט ומדוקדק את השאלון, ופירט בו את תפקידיו, עיסוקיו, חברותו בדירקטוריונים או בגופים מקבילים, את קשריו לפעילות ממשלתית, ואת הנכסים שמכירתם או השימוש בהם עלול להעמידו במצב של חשש לניגוד עניינים; השיב במייל, באופן אישי, על שאלות עורכת דין מהלשכה המשפטית במשרד ראש הממשלה; וביקש לתקן ההסדר לאור הערותיו ביחס לשני סעיפים, ולשלוח אותו אליו לחתימה. "האם כל התהליך האמור השתכח מליבו או נעלם מתודעתו של הנאשם? אתמה!", כתבו בציניות שופטי בית הדין בהכרעה המרשיעה.
את טענתו של ליברמן, כי סבר שההסדר מ-2009 המשיך לחול עליו כשמונה לראש רמ"י, הגדירו השפטים כ"טענה מופרכת". "כלום נעלם מהנאשם, משפטן ותיק, שמילא תפקידים ניהוליים בכירים ביותר בשירות הציבורי, ההבדל המהותי בין שתי המשרות, לרבות אופי והיקף הסמכויות המוענקות לנושא אותן? הנאשם ידע, או שהיה עליו לדעת, בוודאות, שהזיקות המקצועיות והאישיות הנבחנות לצורך גיבוש הסדר ניגוד עניינים בתפקידו כראש מנהלת תנופה, אינן בהכרח דומות או זהות לאלה שבתפקידו כראש רמ"י. אם סבר אחרת הייתכן שטמן ידו בצלחת ולא הסב תשומת-הלב לכך לנוגעים בדבר?" , נכתב בהכרעה.
בית הדין מעניק גיבוי לעו"ד ינקי קוינט: "לא פעל מתוך 'מסע נקם' נגד ליברמן"
חלק גדול מפסק הדין עוסק בטענותיו של בנצי ליברמן, לשעבר יו"ר רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), נגד עו"ד ינקי קוינט, שהיה באותה תקופה היועץ המשפטי של רמ"י וכיום הוא מנהל רשות החברות הממשלתיות.
במהלך חקירת המשטרה התבקש קוינט למסור עדויות, ומסר לחוקרים מסמכים העוסקים בהתנהגותו של ליברמן, הן בפרשיות עם ח"כ לשעבר נחום לנגנטל והן בנושאים נוספים, שבהם התעוררו חשדות להתנהגות של ליברמן בניגוד להסדר ניגוד העניינים שלו. מידע זה נמסר גם למשרד המשפטים.
"ההגנה" נאמר בהכרעת הדין של בית הדין למשמעת של עובדי מדינה, "לא החמיצה אף הזדמנות, תוך שימוש בביטויים קשים, כדי להשתלח בעו"ד קוינט, כמי שהיה לו מניע ברור להפליל את ליברמן.. ההגנה טענה כי ב'מסע הנקם', כלשונה, עו"ד קוינט לא הצטמצם לדלת אמותיו של ליברמן, והוא ביקש ליירט את כל סביבתו הקרובה למען יראו וייראו".
בית הדין דחה את טענותיו של ליברמן, "כאילו מחלוקות מקצועיות כאלה ואחרות הביאו את עו"ד קוינט להעליל עליו. מנגד, אין לשלול טענתו של עו"ד קוינט כי אכן חש שהחשדות נגד ליברמן כבדים מאוד, ולפיכך סייע למשטרה באופן הדוק, כנדרש וכמתחייב מתפקידו.
"איננו מקבלים טענה (אם לא סברה) מרחיקת לכת זו של ליברמן. ניתן בהחלט לקבל עמדתו של עו"ד קוינט, בהיותו שומר סף, כי הסוגיות שהפנה לחוקרי המשטרה היו שאלות/חשדות שנכון היה לברר אותם, עת מדובר בעובד צביר בכיר דוגמת ליברמן".
"ההר הוליד עכבר"
בנצי ליברמן מסר בתגובה: "ההר הוליד עכבר - חקירה פלילית שנפתחה ברעש גדול הסתיימה בקול ענות חלושה של הליך משמעתי בבית הדין של נציבות שירות המדינה. לטעמי גם ההחלטה של בית הדין המשמעתי שגוייה, ובכל מקרה גם בית הדין קבע שאין במעשיי סטייה מן השורה, היינו שההחלטה לא התקבלה באופן לא ענייני. אין בדעתי להוסיף ולדרוש בחקירת-סרק וטענות מופרכות. הפרשה מאחוריי, וטוב לי בעניינים בהם אני עוסק כיום".