גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אבי ארמוזה על ההתרסקות של "דה-פור": "לפעמים החלקים לא מתחברים"

אחרי ההתרסקות ברייטינג וההחלטה לקצר את העונה, חזרנו אל המפיק אבי ארמוזה, שעומד מאחורי הריאליטי המוזיקלי "דה פור" ● "לפעמים החלקים לא מתחברים", הוא מודה ● "קשה לחדש ולהביא סגנון חדש"

אבי ארמוזה / צילום: ענבל מרמרי
אבי ארמוזה / צילום: ענבל מרמרי

"לפעמים החלקים לא מתחברים". כך מסכם אבי ארמוזה, בעלי ארמוזה פורמטס ויוצר הפורמט של "דה פור", את הכישלון המהדהד ברייטינג של תוכנית הריאליטי המוזיקלית שלו שעלתה בחודש שעבר ברשת 13.

רק לפני זמן קצר, ערב עליית התוכנית, ארמוזה נשמע כמובן לגמרי אחרת. בראיון ל-G הוא הסביר כיצד ומדוע החליט ליצור פורמט מוזיקלי חדש בתחום הרווי הזה, והתהדר - בצדק - בהצלחה הבינלאומית של התוכנית, ובראשה העובדה שעד כה שודרו שתי עונות שלה ברשת פוקס האמריקאית. ארמוזה גם לא היסס להודות אז שעל אף ההצלחה הבינלאומית, הצלחת התוכנית בישראל חשובה לו במיוחד.

כעת הוא מודה בכנות שגם כישלון במגרש הביתי מציק לו יותר מאשר כישלון במקום אחר. "בוודאי שכאשר מדובר בבית שלך, אתה רוצה במיוחד שזה יצליח", הוא אומר בשיחה עם G. "אם זה לא היה מצליח באינדונזיה או במקום מרוחק אחר, ההשפעה הייתה כמובן אחרת. אבל זה בסדר, התחום שלנו בנוי על למידה מתמדת, וכל עוד אתה לומד ויודע להמשיך הלאה, זה מה שחשוב".

העונה הקצרה של דה פור

אז מה בעצם השתבש?

"עיקר הבעיה הייתה שהם (רשת) הפיקו שתי תוכניות ביום", טוען כעת ארמוזה. "הם היו הראשונים שעשו את זה בעולם ובדיעבד מתברר שזה בלתי אפשרי. כל הסיפור של דה פור היה שהמשתתפים נבנים משבוע לשבוע, וגם צריכים להכין לכל תוכנית כמות די נכבדה של שירים. פה היו להם שעתיים-שלוש להיבנות לתוכנית הבאה - זה דבר מהותי שלא ניתן שיקרה בעוד מדינה".

ולא הבחנתם בבעייתיות הזו בזמן העבודה על התוכנית?

"ראינו את הבעייתיות, וגם אמרנו את זה, אבל תקציבית, זו הייתה הדרך היחידה שרשת יכלה לעשות את זה. לפעמים אתה אומר: 'אוקיי, יש מצוקה תקציבית, אזרום עם זה', ואז זה מוכיח את עצמו כלא נכון".

מה עוד התגלה כבעייתי?

"יש גם את השאלה אם לקחת שלושה או ארבעה שופטים. אנחנו במקור חשבנו על שלושה, (אבל) יש לכך פנים לכאן ולכאן. כשיש ארבעה שופטים, יש מגוון דעות גדול יותר, אבל גם יותר דיבורים בין השופטים ויותר קשה להגיע להכרעה. בארצות הברית לקחו ארבעה וירדו לשלושה. גם זה משהו שלמדנו ובעתיד נשתדל שיהיו רק שלושה שופטים".

מה לגבי הליהוק? יכול להיות שרשת קצת נשבתה בקונספט של איכות ושכחה מי הקהל? אסתר רדא כמנחה ורביעיית השופטים (גלעד כהנא, דקלה, מוקי ומארינה מקסימיליאן) אולי נחשבים ליותר איכותיים בתעשייה, אבל הם פחות מוכרים לקהל הרחב, וחלקם גם חסרי ניסיון טלוויזיוני.

"העמדה שלי בדברים האלה פחות רלוונטית. בזה אין לי סיי. הנחת העבודה שלנו בכל מקום היא שזו החלטה מקצועית של הגוף המשדר, ושהם יודעים להביא את הטאלנטים הנכונים. בעיקרון, אתה רוצה להביא שופטים שמושכים קהל, ברור שזה חלק מהעניין.

"הדבר היותר מעניין כאן הוא הרצון והמאבק לעשות משהו חדש והסבלנות ואורך הרוח שזה דורש. דה פור בא לקחת את הטלוויזיה צעד קדימה. זו אמורה הייתה להיות טלוויזיה לא לינארית, כמעט בשידור חי, באינטראקציה עם הקהל. ואז, כשנכנסים להפקה ומנסים לחשוב ולהתאים את הפורמט, יש סכנה שהדברים לא יתחברו. אבל אם לא משיקים קונספט חדש ונותנים לו גב כדי שיעבוד, נשארים במקום. קל לעשות מה שכולם מכירים ויותר קשה לחדש ולהביא סגנון חדש".

הניסיון של ארמוזה ושל רשת להביא סגנון חדש כשל ברייטינג מהרגע הראשון. תוכנית הפתיחה רשמה נתון נמוך של 9.2% בלבד (בקרב משקי בית יהודיים - המדד המקובל בתעשייה), וגם ניסיונות להציל את המצב ולשנות שיבוץ לא הועילו. ברשת החליטו לחתוך הפסדים ולהסתפק בעונה מקוצרת בעלת מספר חד ספרתי של תוכניות, כששניים מהמשדרים האחרונים כבר רושמים שפל רייטינג באזורי ה-4% - נתון שכפי שבברנז'ה נהנו לציין, מתכתב היטב עם שם התוכנית (ממוצע העונה, ללא הגמר ששודר השבוע ביום רביעי, עמד על 6.5%. הגמר אגב זכה ל-7.1% רייטינג).

ערב עליית התוכנית, הסביר ארמוזה את הרציונל שאמור היה לבדל אותה משלל תוכניות המוזיקה האחרות: "בדקנו את תוכניות המוזיקה השונות וראינו שמה שעובד ומצליח אלה האודישנים, ואחר כך הצפייה יורדת. אז מצאנו נוסחה שבה האודישנים נמשכים על פני כל העונה". ארמוזה גם תקף באותו ראיון בחריפות את המתחרה קשת, עניין שכעת הוא מסרב להתייחס אליו.

איך התייחסת להחלטה של רשת לקצר את העונה? לא חשבת שאולי זה מהלך נמהר?

"זו מערכת שיקולים שהיא מעבר אליי. משלב מסוים, ברגע שהדברים לא מתחברים, מקבלים החלטה שהיא בעיקרה כלכלית. אלה דברים שאני לא יכול להיכנס אליהם ואני מבין אותם".

אז אין לך תלונות לרשת?

"הם היו לגמרי הגונים. השקיעו, עשו, עמדו מאחורי הפורמט".

בימים אלה, אתה במגעים עם פוקס לגבי עונה שלישית של דה פור בארה"ב - הכישלון של התוכנית בארץ זה משהו שישפיע? הוא מדאיג אותם?

"לו ישראל הייתה המדינה הראשונה שבה הפורמט מושק, אני מניח שזה היה משפיע, אבל לא זה המצב. לכל פורמט יש מקומות שהוא מצליח בהם ומקומות שהוא נכשל. כשאני מספר לפוקס איך נעשתה ההפקה בארץ - מספיק שאני מספר להם שצילמו שתי תוכניות ביום - ברור להם כמה זה בלתי אפשרי, כי הם הרי עשו את התוכנית הזאת. כך שזה לא משפיע. חזרנו עכשיו ממיפ (יריד בינלאומי לפורמטים) עם שלוש מדינות נוספות שלקחו את התוכנית, ויש כבר מדינה רביעית בדרך".

עוד כתבות

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

רשות ני"ע אוסרת על שיווק פיקדון ה-S&P 500 של לאומי

בהמשך לחשיפת גלובס, בנק לאומי החליט לעצור את שיווק הפיקדון המובנה של לאומי, אשר עורר התנגדות עזה מצד קרנות הנאמנות ● ברשות צפויים לפרסם בתקופה הקרובה נייר עמדה המסדיר את המגבלות החלות על המוצרים המובנים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

ענקית הספנות הבינלאומית הפג לויד הגישה הצעה לרכישת צים

במסגרת שורת הבעלים בחברה הגרמנית נמנות קטאר החזקות, זרוע של רשות ההשקעות הקטארית, וגם קרן העושר הסעודית ● בוועד העובדים של צים מתנגדים לעסקה בחריפות וקוראים למדינה למנוע את המהלך

רמי קאליש

OpenAI רוכשת את נפטון של פיטנגו הישראלית

ענקית הבינה המלאכותית OpenAI רכשה אמש את חברת הבינה המלאכותית הפולנית נפטון, שהמשקיעה הראשונה בה היא פיטנגו, קרן ההון סיכון הישראלית של חמי פרס ורמי קאליש

בורסות וול סטריט / צילום: Shutterstock

ענקית קרנות הסל מעריכה: ההזדמנויות הבאות - בבריאות ובשווקים המתעוררים

בסטייט סטריט, שמנהלת נכסים פיננסיים בסך 5.4 טריליון דולר, מאמינים ב־AI, כולל הזדמנויות השקעה במדינות אסיה, וממליצים גם על מניות הבריאות והפיננסים ● מנהל הפעילות בישראל: "ההשקעות בבינה מלאכותית עדיין נמוכות, בהשוואה למהפכות אחרות בהיסטוריה העולמית"

יו''ר בזק תומר ראבד, הפרזנטור אסי כהן והמנכ''ל ניר דוד / צילום: אלעד גוטמן

בתוך שלוש שנים בלבד: 92% מהישראלים משתמשים בכלי AI

מסקר שנערך עולה כי בממוצע הישראלים מקדישים 1.5 שעות לכלי AI, על חשבון גלישה רגילה, צפייה טלוויזיונית ורשתות חברתיות ● כלי ה-AI שבו משתמשים הישראלים הכי הרבה הוא ChatGPT, ובמקום השני נמצא ג'מיני

הבניין בגבעתיים / צילום: L&D GROUP

תוך 3 חודשים בלבד ולפני קבלת היתר בנייה: שלוש דירות נמכרו בבניין המיועד לפינוי־בינוי בגבעתיים

בניין בשכונת בורוכוב בגבעתיים נבנה בשנות ה־70, והדיירים בו חתמו על הסכם פינוי־בינוי, אך עדיין רחוקים מהיתר ● שתיים מהדירות נקנו ע"י משקיעים, ואחת ע"י משפרי דיור ● נעמה יסקרוביץ, סוכנת נדל"ן מחברת L&D GROUP: "אנשים מחפשים אלטרנטיבה לת"א"

חיילי צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הצעת התיווך של המל"ל: תקציב הביטחון יעמוד על 118 מיליארד שקל?

במסגרת הדיונים הקדחתניים שמתקיימים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, לגלובס נודע כי המל"ל הציע שתקציב הביטחון יעמוד ב-2026 על 118 מיליארד שקל ● הדרישות של מערכת הביטחון עומדות על 144 מיליארד שקל, בעוד האוצר מכוון לאזור ה-90 מיליארד ● האם הצדדים יצליחו להתפשר?

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

המדינה האירופית שהותירה את אלביט מחוץ למכרז הגדול

הענקית הביטחונית הגרמנית קיבלה ממדינת נאט"ו הזמנה של חימושים משוטטים מסדרת הירו של UVISION הישראלית ● נורבגיה החליטה להשאיר בחוץ את המערכת הרקטית של אלביט, במסגרת מכרז שהיא מבצעת למערכות רקטיות ארוכות־טווח ● השקעת המיליארדים של טורקיה במערכות נשק חדשות ● וגם: במסגרת המלחמה עם רוסיה, אוקראינה צברה 100 אלף רחפנים במודל רכש ייחודי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מפעל ''רשף טכנולוגיות'' בשדרות / צילום: דוברות משרד הביטחון

יצרנית המרעומים רשף תונפק לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל – גופים זרים ישתתפו

חברת ארית מערכות, בניהולו של חיים שטפלר, מנפיקה את חברת הבת שלה רשף טכנולוגיות לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל ● לגלובס נודע כי גופים זרים צפויים להשתתף בהנפקה

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות ומצפה להורדת ריבית; מיקרוסופט איבדה גובה

הנאסד"ק עלה בכ-0.2%, הדאו ג'ונס התחזק בכ-0.9% ● דוח התעסוקה של ADP העיד על האטה מפתיעה, עם ירידה של 32 אלף במספר המועסקים בנובמבר ● מניית מיקרוסופט ירדה בכ-2.5%, בעקבות דיווח על כך שקיצצה את מכסות המכירה שלה לתוכנות AI ● יום המסחר באירופה ננעל במגמה מעורבת, הדאקס נסחר ביציבות ● הניקיי טיפס בכ-1.1% ● הביטקוין נסחר ביותר מ-93 אלף דולר

עו''ד אלדד כורש / צילום: איל יצהר

אלדד כורש בדרך להקים משרד חדש עם 50 עורכי דין

לגלובס נודע כי עו"ד אלדד כורש ניהל מגעים עם מספר משרדים גדולים, אך בסופו של דבר הוא צפוי לפנות לדרך עצמאית ● חברת הנדל"ן תדהר, הלקוחה המרכזית של כורש, תעבור איתו למשרד החדש, שצפוי להתמקם במגדל ביונד בגבעתיים ● כורש אישר את הפרטים

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ’ / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

שר האוצר מציג את תקציב 2026: "יהיה מס על בנקים. הוא יהיה קבוע וגדול"

שעות לפני ההצבעה על הצעת התקציב בממשלה, מערכת הביטחון והאוצר עדיין חלוקים על תקציב הביטחון השוטף וההתמודדות עם האיום האיראני ● נתניהו מבקש עוגן תקציבי לעשור קדימה, שמקבע את המסגרת ומצמצם תקציבים אזרחיים ● עוד ברקע: רפורמות במחלוקת, מאבקים מול שרים והסתדרות מוחלשת

אסדת קידוח ''תמר'' / צילום: אלבטרוס

האוצר נסוג: הגבלות יצוא הגז הוצאו מחוק ההסדרים בעקבות התנגדות משרד האנרגיה

המהלך הדרמטי של האוצר להגבלת יצוא הגז, שנועד לעודד תחרות מקומית ולהאריך את חיי המאגרים, ירד מחוק ההסדרים לאחר שמשרד האנרגיה סירב לקדם שינוי מחוץ לוועדת דיין ● כעת המשרדים יידרשו להגיע לפשרה בתוך הוועדה עצמה ולא במסגרת התקציב

מפעלי ICL בים המלח / צילום: ap, Ariel Schalit

בג"ץ קבע: ICL תשלם מאות מיליוני שקלים על שאיבה מים המלח

בעקבות עתירות שהגישו אדם טבע ודין ולובי 99, בג"ץ חייב את חברת ICL לשלם על המים ששואבים מפעלי ים המלח ● היקף התשלום עשוי להגיע לכ-500 מיליון שקל משנת 2018 ועד סוף הזיכיון בשנת 2030 ● ICL בתגובה: "פסק הדין אינו מידתי וסותר את עמדת המדינה ואת לשון החוק"

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מי יפקח? הסעיף ברפורמת הבנקים הגדולים שעבר מתחת לרדאר

הרפורמה שתאפשר למוסדיים להקים בנקים זעירים מותירה סימני שאלה מהותיים לגבי זהות הרגולטור ● במשרד האוצר ובבנק ישראל מבטיחים להסדיר את הנושא בימים הקרובים

מפעלי ים המלח / צילום: Shutterstock

השטח יצטמצם והכללים יוקשחו: כללי הזיכיון החדשים של האוצר לים המלח

באוצר מגדירים את המכרז החדש לים המלח כ"הזדמנות היסטורית" לשינוי התנאים ומענה לביקורת כלפיו ● בנוסף לגידול ברווח המדינה והקמת מנהלת ייעודית, שטח הזיכיון יקטן, ייגבה היטל מים מהזכיין שיממן גם את קציר המלח

חיסון / צילום: ap, Sean Rayford

העליון: יש להימנע מעירוב ילדים במאבקי חיסונים בין ההורים

אב גרוש ביקש להורות על מתן חיסון משלים לבתו - חרף התנגדות האם, שטענה כי לילדה הייתה תגובה קשה למנת החיסון הראשונה ● המומחה הרפואי דחה את טענות האם בדבר רגישות הילדה לחיסון, ואילו האפוטרופוסית לדין התרשמה שההורים מנהלים את הקונפליקט ביניהם על גב הילדים ● המאבק הגיע עד לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

פרויקט ''תדהר בגיבורים'' בבת ים / הדמיה: 3DVISION

תדהר מתקדמת לכיוון הנפקה: זה הצעד האחרון שלקחה

חברת הנדל"ן תדהר ממשיכה להיערך להנפקה ראשונית בבורסה בת"א ושכרה את שירותיהם של לידר חיתום ודיסקונט חיתום ● שיכון ובינוי עתרה לבג"ץ נגד המדינה ודורשת תיקון חקיקה שיאפשר לה למכור דירות שבנתה להשכרה לטווח ארוך ● ונתי גלבוע ישקיע כ-40 מיליון שקל בגפן מגורים ויהפוך לחלק מגרעין השליטה ● חדשות השבוע בנדל"ן

העיריות מקבלות שוב הזדמנות לייקר את הארנונה / אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

העיריות מקבלות שוב הזדמנות לייקר את הארנונה. איפה היא צפויה לעלות?

כפי שנחשף בגלובס באוקטובר, הממשלה מאפשרת לרשויות להגיש בקשות להעלאת ארנונה גם ב־2026 ● מדובר על עלייה של כמעט 9% בהיקף הארנונה שנגבית, בתוך שלוש שנים בלבד ● גלובס עושה סדר

רה''מ בנימין נתניהו ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Chip Somodevilla

ישראל וארה"ב לקראת סגירת הסכם סחר: המכסים יופחתו, אבל לא באופן אחיד

לגלובס נודע כי הצוותים קרובים לחתימה על הסכם מכסים: השיעור יהיה נמוך מ־15%, אך עדיין לא ברור מה גובהו, והוא ישתנה בין ענף לענף ● הסנונית הראשונה הגיעה השבוע עם חתימת הסכם סחר בתחום החקלאות, במסגרתו תעניק ישראל פטור ממכס לכ־300 פריטי מזון אמריקאי, תוך החרגת 28 מוצרים ● וגם: עסקת המטוסים של אל על ובואינג בסכנה, ויש לזה קשר למכסים