גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אבי ארמוזה על ההתרסקות של "דה-פור": "לפעמים החלקים לא מתחברים"

אחרי ההתרסקות ברייטינג וההחלטה לקצר את העונה, חזרנו אל המפיק אבי ארמוזה, שעומד מאחורי הריאליטי המוזיקלי "דה פור" ● "לפעמים החלקים לא מתחברים", הוא מודה ● "קשה לחדש ולהביא סגנון חדש"

אבי ארמוזה / צילום: ענבל מרמרי
אבי ארמוזה / צילום: ענבל מרמרי

"לפעמים החלקים לא מתחברים". כך מסכם אבי ארמוזה, בעלי ארמוזה פורמטס ויוצר הפורמט של "דה פור", את הכישלון המהדהד ברייטינג של תוכנית הריאליטי המוזיקלית שלו שעלתה בחודש שעבר ברשת 13.

רק לפני זמן קצר, ערב עליית התוכנית, ארמוזה נשמע כמובן לגמרי אחרת. בראיון ל-G הוא הסביר כיצד ומדוע החליט ליצור פורמט מוזיקלי חדש בתחום הרווי הזה, והתהדר - בצדק - בהצלחה הבינלאומית של התוכנית, ובראשה העובדה שעד כה שודרו שתי עונות שלה ברשת פוקס האמריקאית. ארמוזה גם לא היסס להודות אז שעל אף ההצלחה הבינלאומית, הצלחת התוכנית בישראל חשובה לו במיוחד.

כעת הוא מודה בכנות שגם כישלון במגרש הביתי מציק לו יותר מאשר כישלון במקום אחר. "בוודאי שכאשר מדובר בבית שלך, אתה רוצה במיוחד שזה יצליח", הוא אומר בשיחה עם G. "אם זה לא היה מצליח באינדונזיה או במקום מרוחק אחר, ההשפעה הייתה כמובן אחרת. אבל זה בסדר, התחום שלנו בנוי על למידה מתמדת, וכל עוד אתה לומד ויודע להמשיך הלאה, זה מה שחשוב".

העונה הקצרה של דה פור

אז מה בעצם השתבש?

"עיקר הבעיה הייתה שהם (רשת) הפיקו שתי תוכניות ביום", טוען כעת ארמוזה. "הם היו הראשונים שעשו את זה בעולם ובדיעבד מתברר שזה בלתי אפשרי. כל הסיפור של דה פור היה שהמשתתפים נבנים משבוע לשבוע, וגם צריכים להכין לכל תוכנית כמות די נכבדה של שירים. פה היו להם שעתיים-שלוש להיבנות לתוכנית הבאה - זה דבר מהותי שלא ניתן שיקרה בעוד מדינה".

ולא הבחנתם בבעייתיות הזו בזמן העבודה על התוכנית?

"ראינו את הבעייתיות, וגם אמרנו את זה, אבל תקציבית, זו הייתה הדרך היחידה שרשת יכלה לעשות את זה. לפעמים אתה אומר: 'אוקיי, יש מצוקה תקציבית, אזרום עם זה', ואז זה מוכיח את עצמו כלא נכון".

מה עוד התגלה כבעייתי?

"יש גם את השאלה אם לקחת שלושה או ארבעה שופטים. אנחנו במקור חשבנו על שלושה, (אבל) יש לכך פנים לכאן ולכאן. כשיש ארבעה שופטים, יש מגוון דעות גדול יותר, אבל גם יותר דיבורים בין השופטים ויותר קשה להגיע להכרעה. בארצות הברית לקחו ארבעה וירדו לשלושה. גם זה משהו שלמדנו ובעתיד נשתדל שיהיו רק שלושה שופטים".

מה לגבי הליהוק? יכול להיות שרשת קצת נשבתה בקונספט של איכות ושכחה מי הקהל? אסתר רדא כמנחה ורביעיית השופטים (גלעד כהנא, דקלה, מוקי ומארינה מקסימיליאן) אולי נחשבים ליותר איכותיים בתעשייה, אבל הם פחות מוכרים לקהל הרחב, וחלקם גם חסרי ניסיון טלוויזיוני.

"העמדה שלי בדברים האלה פחות רלוונטית. בזה אין לי סיי. הנחת העבודה שלנו בכל מקום היא שזו החלטה מקצועית של הגוף המשדר, ושהם יודעים להביא את הטאלנטים הנכונים. בעיקרון, אתה רוצה להביא שופטים שמושכים קהל, ברור שזה חלק מהעניין.

"הדבר היותר מעניין כאן הוא הרצון והמאבק לעשות משהו חדש והסבלנות ואורך הרוח שזה דורש. דה פור בא לקחת את הטלוויזיה צעד קדימה. זו אמורה הייתה להיות טלוויזיה לא לינארית, כמעט בשידור חי, באינטראקציה עם הקהל. ואז, כשנכנסים להפקה ומנסים לחשוב ולהתאים את הפורמט, יש סכנה שהדברים לא יתחברו. אבל אם לא משיקים קונספט חדש ונותנים לו גב כדי שיעבוד, נשארים במקום. קל לעשות מה שכולם מכירים ויותר קשה לחדש ולהביא סגנון חדש".

הניסיון של ארמוזה ושל רשת להביא סגנון חדש כשל ברייטינג מהרגע הראשון. תוכנית הפתיחה רשמה נתון נמוך של 9.2% בלבד (בקרב משקי בית יהודיים - המדד המקובל בתעשייה), וגם ניסיונות להציל את המצב ולשנות שיבוץ לא הועילו. ברשת החליטו לחתוך הפסדים ולהסתפק בעונה מקוצרת בעלת מספר חד ספרתי של תוכניות, כששניים מהמשדרים האחרונים כבר רושמים שפל רייטינג באזורי ה-4% - נתון שכפי שבברנז'ה נהנו לציין, מתכתב היטב עם שם התוכנית (ממוצע העונה, ללא הגמר ששודר השבוע ביום רביעי, עמד על 6.5%. הגמר אגב זכה ל-7.1% רייטינג).

ערב עליית התוכנית, הסביר ארמוזה את הרציונל שאמור היה לבדל אותה משלל תוכניות המוזיקה האחרות: "בדקנו את תוכניות המוזיקה השונות וראינו שמה שעובד ומצליח אלה האודישנים, ואחר כך הצפייה יורדת. אז מצאנו נוסחה שבה האודישנים נמשכים על פני כל העונה". ארמוזה גם תקף באותו ראיון בחריפות את המתחרה קשת, עניין שכעת הוא מסרב להתייחס אליו.

איך התייחסת להחלטה של רשת לקצר את העונה? לא חשבת שאולי זה מהלך נמהר?

"זו מערכת שיקולים שהיא מעבר אליי. משלב מסוים, ברגע שהדברים לא מתחברים, מקבלים החלטה שהיא בעיקרה כלכלית. אלה דברים שאני לא יכול להיכנס אליהם ואני מבין אותם".

אז אין לך תלונות לרשת?

"הם היו לגמרי הגונים. השקיעו, עשו, עמדו מאחורי הפורמט".

בימים אלה, אתה במגעים עם פוקס לגבי עונה שלישית של דה פור בארה"ב - הכישלון של התוכנית בארץ זה משהו שישפיע? הוא מדאיג אותם?

"לו ישראל הייתה המדינה הראשונה שבה הפורמט מושק, אני מניח שזה היה משפיע, אבל לא זה המצב. לכל פורמט יש מקומות שהוא מצליח בהם ומקומות שהוא נכשל. כשאני מספר לפוקס איך נעשתה ההפקה בארץ - מספיק שאני מספר להם שצילמו שתי תוכניות ביום - ברור להם כמה זה בלתי אפשרי, כי הם הרי עשו את התוכנית הזאת. כך שזה לא משפיע. חזרנו עכשיו ממיפ (יריד בינלאומי לפורמטים) עם שלוש מדינות נוספות שלקחו את התוכנית, ויש כבר מדינה רביעית בדרך".

עוד כתבות

טקס קבלת מערכת חץ 3 בגרמניה / צילום: Reuters, Jan Woitas/dpa

"הכפר הישראלי" שהוקם ליד ברלין והבקשה של הקנצלר: חץ 3 הושק היום בגרמניה

מהנדסים, חיילים ודיפלומטים פעלו בשנתיים האחרונות כדי להעביר את מערכת החץ 3 לאדמת גרמניה - והיום היא הוכרזה כמבצעית בטקס חגיגי ובנוכחות הצמרת הביטחונית משתי המדינות ● מאחורי הקלעים עומד שיתוף פעולה חסר תקדים, שהועמק דווקא בתקופה מתוחה ביחסים ● וגם: כיצד סייעה העסקה ההיסטורית בעת המבצע באיראן ביוני?

תל אביב. כבר לא עיר ללא תחליף / צילום: Shutterstock

תל אביב עדיין הכי יקרה בישראל, אבל מה קורה למחירי הדירות אצל השכנות?

ברבעון השלישי של 2025, הפער בין המחיר הממוצע של דירות בתל אביב לעיר השנייה בדירוג, גבעתיים, עמד על 5% בלבד ● בתקופה המקבילה ב־2022 הפער בינה לבין העיר השנייה בדירוג אז, רמת השרון, עמד על שליש ● גלובס בודק מה קרה למחירי הדירות ב־25 ערים מרכזיות בארץ

אפליקציית יד2 / צילום: Shutterstock, shutterstock

העסקה הגדולה בתולדות אתרי האינטרנט בארץ: האם יד2 שווה מיליארדים?

קרן אייפקס העולמית רוכשת את אתר היד שנייה תמורת 3.1 מיליארד שקל - פי ארבעה מהשווי שבו נמכר לפני עשור ● בשוק מביעים ספק לגבי היכולת של הקרן להשביח את אתר יד2 באופן דרמטי כמו רוכשיו הקודמים ● וגם: איך הכול התחיל, ומתי הייתה הפריצה הגדולה?

מפעלי ICL בים המלח / צילום: ap, Ariel Schalit

בג"ץ קבע: ICL תשלם מאות מיליוני שקלים על שאיבה מים המלח

בעקבות עתירות שהגישו אדם טבע ודין ולובי 99, בג"ץ חייב את חברת ICL לשלם על המים ששואבים מפעלי ים המלח ● היקף התשלום עשוי להגיע לכ-500 מיליון שקל משנת 2018 ועד סוף הזיכיון, שנכון לעכשיו צפוי להסתיים בשנת 2030 ● ICL בתגובה: "פסק הדין אינו מידתי וסותר את עמדת המדינה ואת לשון החוק"

פלורנטין פינת מטלון, תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

עיריית ת"א שלחה צווים, והעליון יכריע: האם מותר לדרוש מבעלי דירות לשפץ את חזיתות הבתים

תושבים עתרו לבית המשפט העליון כדי לעצור את דרישתה של עיריית ת"א לאחידות בחזיתות הבניינים ● לטענתם, העלות גבוהה, ומדובר בהרחבה שגויה של חוק העזר העירוני: "מה עם הקשישים והחד־הוריות?" ● העירייה: עומדים על הזכות לשמור על מראה אחיד, נספק סיוע כלכלי

יו''ר בזק תומר ראבד, הפרזנטור אסי כהן והמנכ''ל ניר דוד / צילום: אלעד גוטמן

בתוך שלוש שנים בלבד: 92% מהישראלים משתמשים בכלי AI

מסקר שנערך, עולה כי בממוצע הישראלים מקדישים 1.5 שעות לכלי AI, על חשבון גלישה רגילה, צפייה טלוויזיונית ורשתות חברתיות ● כלי ה–AI שבו משתמשים הישראלים הכי הרבה הוא ChatGPT ובמקום השני נמצא ג'מיני

מגדל אפשטיין / הדמיה: משרד האדריכלים AS+GG

בורג’ חליפה של ירושלים: התוכנית אושרה, המחלוקת נשארה

מגדל מתחם אפשטיין, המכונה "בורג' חליפה", אושר לאחרונה ע"י רוב חברי ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה ● אולם אחד מהם, בדעת מיעוט, כתב כי מדובר במגדל שאינו תורם דבר לציבור ● שלוש הערות על השאלות שעולות מאישור הפרויקט

שר המשפטים, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

בג"ץ פסל את המינוי, לוין תקף: "מיירטים בזה אחר זה את מינוי השופטים"

בית המשפט העליון פסל היום (ד') את החלטת שר המשפטים להטיל על השופט בדימוס יוסף בן-חמו את הפיקוח על חקירת הדלפת הסרטון משדה תימן ● לשיטתם, בן-חמו אינו עונה על הגדרת "עובד מדינה בכיר" ● מה אמר לוין ולאן ממשיכים מכאן?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

המסחר בבורסה ננעל בעליות שערים; ת"א 35 בשיא חדש, דוראל זינקה בכ-8%

מדד ת"א 35 קפץ ב-1.9%, מדד ת"א 125 הוסיף לערכו כ-1.7% ● מניית דוראל הוסיפה 8% לערכה ● מדד הפחד המקומי עלה ב-2% והשלים עלייה של 9% בחודש החולף ● מניות הנדל"ן בלטו היום לרעה ● מחזור המסחר הסתכם בכ-3.7 מיליארד שקל ● וגם: התחרות ב-AI הולכת וגוברת - ואלפאבית וברודקום עשויות להתגלות כמובילות של השוק

פאנליים סולריים על שטחים חקלאיים / צילום: תמר מצפי

לראשונה: מינהל התכנון עוקף רשות מקומית ונותן היתר בנייה

רשות הרישוי הארצית הוציאה לראשונה היתר בנייה, לאחר שהמועצה האזורית הגלבוע סירבה לאשר הקמת שדה סולארי בתחומה למרות הוראות ועדת הערר ● מדובר בשימוש תקדימי בסמכויות שקיבלה הרשות השנה, במסגרת מהלך שמטרתו להסיר חסמים תכנוניים ● האם נראה בקרוב שינוי כיוון גם בתחום הבנייה למגורים?

שלט אזהרת מצלמה לנהגים בנתיבי איילון / צילום: שלומי יוסף

מירי רגב מקדמת קנס של 10 אלף שקל על שימוש בטלפון בנהיגה. מה הסיכוי שזה יתממש?

בזמן שבעולם נהוג קנס של 100-300 דולר, שרת התחבורה בוחרת בקנס גבוה של 10 אלף שקל, "במקום להציג תוכנית רב־שנתית", כפי שאומרים בעמותת אור ירוק ● רשת פאפא ג'ונס פותחת עוד ארבעה סניפים ומשיקה תת־רשת חדשה, והמיזוג החדש של משרד עורכי הדין עמית פולק מטלון ● אירועים ומינויים

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

רשות ני"ע אוסרת על שיווק פיקדון ה-S&P 500 של לאומי

בהמשך לחשיפת גלובס, בנק לאומי החליט לעצור את שיווק הפיקדון המובנה של לאומי, אשר עורר התנגדות עזה מצד קרנות הנאמנות ● ברשות צפויים לפרסם בתקופה הקרובה נייר עמדה המסדיר את המגבלות החלות על המוצרים המובנים

משרדי חברת טבע / צילום: Shutterstock, Cineberg

פשרה בייצוגית נגד טבע: האם התרופה להקלת גודש באף באמת מועילה?

טבע דחתה את הטענות כי התרופה "טבע קולד" אינה יעילה, אך במסגרת הפשרה הסכימה לתרום תכשירים בשווי של 440 אלף שקל לעמותת "חברים לרפואה" עפ"י צורכי הארגון

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה ירוקה בוול סטריט; הביטקוין עלה ביותר מ-5%

לאחר הירידות אתמול: הממדים המרכזיים בוול סטריט ננעלו בעליות ● אירופה ננעלה במגמה מעורבת ● חברת התרופות הגרמנית באייר זינקה לאחר שממשלת ארה"ב קראה להגביל את התביעות נגדה ● חברת התוכנה האמריקאית מונגו די.בי זינקה ב-22%

נשיא אוקראינה זלנסקי (מימין) וראש ממשלת יוון מיצוטאקיס / צילום: ap, Yorgos Karahalis

דרך יוון: כך עוקפת אירופה את הצורך בגז רוסי

אוקראינה ויוון משיקות ציר אנרגיה דרומי־צפוני שמוביל לראשונה גז טבעי מונזל אמריקאי היישר לקייב, ומעניק למזרח היבשת חלופה ממשית לתלות בגז הרוסי ● המהלך מחזק את מעמד יוון כצומת מרכזי אזורי בתחום ומעמיק את המעורבות האמריקאית במפת האנרגיה האירופית

רה''מ בנימין נתניהו ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Chip Somodevilla

ישראל וארה"ב לקראת סגירת הסכם סחר: המכסים יופחתו, אבל לא באופן אחיד

לגלובס נודע כי הצוותים קרובים לחתימה על הסכם מכסים: השיעור יהיה נמוך מ־15%, אך עדיין לא ברור מה גובהו והוא ישתנה בין ענף לענף ● הסנונית הראשונה הגיעה השבוע עם חתימת הסכם סחר בתחום החקלאות, במסגרתו תעניק ישראל פטור ממכס לכ־300 פריטי מזון אמריקאי, תוך החרגת 28 מוצרים ● וגם: עסקת המטוסים של אל על ובואינג בסכנה, ויש לזה קשר למכסים

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

בחצי מיליארד שקל: מה עומד מאחורי הנפקת המניות הסגורה של דוראל?

דוראל הנפיקה אמש מניות ב-500 מיליון שקל בהנפקה סגורה למוסדיים, שככל הנראה מבקשים לבסס את אחיזתם בחברה לקראת הנפקה אפשרית בארה"ב ● במקביל, החברה מדווחת על התקדמות משמעותית בפרויקטים בארה"ב ועל הרחבת החשיפה לשוק האנרגיה האמריקאי ● דוראל זינקה בכ-20% בשבוע האחרון, בעקבות פרסום הדוח שלה למשקיעים לרבעון השלישי של 2025

הקרנות הכספיות גייסו הכי הרבה כסף גם השנה / אילוסטרציה: Shutterstock

זינוק של 100% בשלוש שנים: תעשיית קרנות הנאמנות בשיא כל הזמנים

ב-11 החודשים הראשונים של השנה גייסו הקרנות המסורתיות, המנוהלות על ידי בתי השקעות סכום של 23 מיליארד שקל ● זוהי הפעם הראשונה מאז 2021 שהן יעקפו את הקרנות המחקות וקרנות הסל, שגייסו באותה תקופת זמן כ-18.6 מיליארד שקל

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

גיוס הון מגופים זרים והעלאת דמי ניהול: כך מנצל מיטב את הזינוק המטאורי במניה

זינוק של 1,000% במניית בית ההשקעות בשלוש שנים, תורגם לגיוס הון של חצי מיליארד שקל, בעיקר ממוסדיים זרים ● הדוחות של בית ההשקעות מלמדים כי הוא מעלה את דמי הניהול לכספים חדשים שנכנסים אליו בגמל, בניגוד למגמה בענף, אך עדיין הוא "זול" בממוצע

משרד הפנים בירושלים / צילום: Shutterstock, shutterstock

חברות שיתמודדו במכרזי הרשויות המקומיות יחויבו להצהיר על עבר פלילי

משרד הפנים מבטיח מנגנון שיחסום התמודדות של חברות תחת חקירה במכרזים עירוניים, לאחר שנים שבהן הרשויות המקומיות נמנעו מבדיקת עבר פלילי – בניגוד לנעשה בשירות המדינה ● זאת על רקע מספר פרשיות שחיתות ובעקבות לחץ ציבורי