גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא רק סיפור על בגידה: העליון עשוי לבטל את פסק הדין ששלל מאישה זכויות כי בגדה בבעלה

פסק הדין של בג"ץ ששלל מאישה זכות בדירת מגורים בשל בגידה הפך לזירת מחלוקת אולטימטיבית בציבוריות הישראלית ● הרכב מורחב של העליון, עם שופטים ליברליים יותר, יבטל כנראה את ההכרעה ● פרשנות

השופט דוד מינץ/ צילום: שלומי יוסף
השופט דוד מינץ/ צילום: שלומי יוסף

היממה האחרונה, לאחר הפרסום הראשון ב"גלובס" על פסק דינו של בג"ץ - אשר אישר את קביעת בית הרבני לפיה אישה שבגדה בבעלה לא תהיה זכאית למחצית מדירת המגורים שלהם - הייתה סוערת במיוחד. כותרות עיתוני הבוקר בעניין, רובם ככולם, היו זהים לכותרת של "גלובס" לפיה ביהמ"ש שלל זכויות קנייניות מאישה שבגדה, וגם ברשתות החברות עורר הפרסום תגובות ודיונים ערים. הסיפור, נזכיר, סובב סביב בני זוג שהיו נשואים במשך 30 שנה ולהם שלושה ילדים. הבעל הביא אל הנישואים מגרש, ובני הזוג בנו עליו את ביתם, אשר נרשם על שם הבעל בלבד.

באותו בית הם התגוררו יחד 20 שנים, עד לסכסוך ביניהם, ולגירושין. במהלך אותו סכסוך טען הבעל שהאישה בגדה, ובמסגרת הליכים סוערים וכואבים הסכימה האישה להתגרש, וזאת מבלי להודות בטענות הבעל כי בגדה (האישה הכחישה זאת לכל אורך הדרך. גם לאחר ההסכמה האמורה להתגרש). וכך, הגירושין אכן התקדמו מהר, ואולם חלוקת הרכוש נתקעה - ובין הצדדים נותרה מחלוקת בנוגע לדירת המגורים. הבעל טען שהיא שלו בלבד. האישה טענה שהיא שייכת לשניהם בחלקים שווים.

בית הדין הרבני האזורי קבע, כי לאור הצהרותיהם של הצדדים בפניו בנוגע לדירה ובנוגע לחייהם המשותפים - הבית שייך לשניהם בחלקים שווים. הגבר ערער על ההכרעה, והרבני הגדול ביטל את השיתוף וקבע שהדירה שייכת רק לבעל. בין השיקולים שנשקלו הייתה גם אותה בגידה של האישה. וכך הגיעה הפרשה לפתחו של העליון - אשר בחר, ברוב דעות, שלא להתערב בקביעת בית הדין הרבני הגדול. ואז פרצה גם מהומת עולם. פסק הדין הפך לזירת המחלוקת האולטימטיבית בין שמרנים לליברלים, בין גברים לנשים, בין דת למדינה, בין אזרחי לרבני; ובגדול בין שחור ללבן. בפועל, ברור לכל, כי הסיפור הזה הוא הכול חוץ מ"שחור ולבן".

התגובות לפרסום פסק הדין פשטו בכל המדיות וברשת כאש בשדה קוצים. בעוד רבים מעורכי הדין בתחום דיני המשפחה, וגם כאלה שלא, הביעו זעזוע מהמסר שמעביר בית המשפט העליון בפסק דינו - אשר נתפס כמסר שמרני וככזה שמחזיר את ישראל לימים חשוכים שבהם ניתן להעניש נשים על בגידה באמצעות שלילת רכושן; אחרים ביקשו "להבהיר" שלא כצעקתה, ושלא כך קבע בית המשפט העליון. לטענת האחרונים, ביהמ"ש בסך הכול קבע שאין להתערב בקביעותיו של בית הדין הרבני הגדול, כיוון שהוא לא שם את הבגידה בראש השיקולים לשלול מן האישה את רכושה, ובלב הכרעתו עמדו בכלל שיקולים אחרים שמהם עלה כי לא הייתה כוונת שיתוף בדירת המגורים.

אני עצמי אף התעוררתי היום לפוסט ארוך במיוחד של עו"ד ארתור שני ובו אני מתויגת, וכך גם הכתבה שפרסמתי אתמול בנושא, אשר כולל מאמר-תגובה לפרסום שלי, ובו נכתב, בשורה התחתונה והמזוקקת שלו, שהסיקור של פסק הדין שגוי (האמירה הזאת כוונה לכל כלי התקשורת שסיקרו את הפרשה). לדעת הכותב, לא נשללה זכות האישה לשיתוף בדירה, כי לא הייתה לה כל זכות כזאת, אלא פשוט לא ראו לנכון להעניק אותה לה. עוד כתב, כי "צעקות בסגנון הקוזאק הנגזל - אינם במקומם: לא במקרה של טענות לשיתוף ספציפי ברכוש חיצוני", וכי "הגיע הזמן הציבור יבין ושהמשפט יהיה ברור יותר, בייחוד בתחום כה כאוב, אישי ונוגע לכולנו כמו תחום דיני המשפחה בכלל והגירושין והפרידה בפרט".

הנחרצות של אותו כותב, כמו גם אחרים שהלכו באותו נתיב, קוסמת לקורא ונשמעת הגיונית בעליל, היות ובשורה התחתונה של פסק הדין אומרים שופטי הרוב כי הם לא מתערבים בקביעות בית הדין הרבני שכן שיקול הבגידה לא היה השיקול המרכזי שהניע אותו לקבוע היעדר שיתוף - והכרעה זו הייתה בסמכותו. ואולם, הקסם של כל מי שמציע פרשנות נחרצת וברורה לפסק הדין מתפוגג כאשר קוראים את פסק הדין, ומתעמקים בכל סימני השאלה שהוא מעורר.

1.

סימן השאלה הראשון הוא: אם הכול-כל-כך-ברור - החוק, העובדות, קביעות בתי הדין ובית המשפט - אז למה יש בפסק הדין דעת מיעוט, של אחד השופטים המוערכים והטובים שידעה מערכת המשפט, השופט יצחק עמית? למה שני שופטים - עמית ואלכס שטיין - מתווכחים ביניהם על פני 34 עמודים ובמשך מעל 11,000 מילים על מה קבע בית הדין הרבני והאם הוא כן או לא שלל מהאישה את זכותה ברכוש בעקבות בגידתה.

שורשי המחלוקת בין הקטגורים לסנגורים של ההכרעה ברורים: כפי שפורסם ב"גלובס", פסק הדין התקבל ברוב דעות - דעת הרוב של השופטים אלכס שטיין ודוד מינץ אל מול דעתו החולקת של השופט עמית. השופט עמית סבר כי יש לבטל את פסק דינו של בית הדין הרבני, היות ו"קריאה של פסק הדין בשלמותו מביאה למסקנה כי מעשה הבגידה של האישה, הוא שהיטה את הכף לחובתה" וכי "בכך התיימר בית הדין להחיל את הדין הדתי על ענייני רכוש, בניגוד להלכה הפסוקה, וחרג מסמכותו". מחנה הרוב - בראשותו של שטיין - סבר כי לא כך הדבר, וכי השיתוף בדירת המגורים לא נשלל מהאישה עקב בגידתה, אלא עקב מכלול נסיבות הנישואים ובין היתר רישום הדירה על שם הבעל בלבד ונסיבות נוספים שלימדו על דעתם של הצדדים כי אין שיתוף מלא ברכוש - ועל כן אין להתערב בהכרעתו. הבגידה, צוין, היתה אחד השיקולים, שאולי ניתן להם משקל רב, אך לא השיקול הבלעדי.

פסק הדין חריג מאוד בנוף פסקי בג"ץ, בין היתר משום שהמחלוקת שנחשפת בו בין שופטי העליון חריפה מאוד ונחרצת. שטיין ועמית התמקמו בשתי פינות מנוגדות של הזירה וכל אחד התבצר בה ועמד על דעתו, תוך שהוא עונה לחברו בנחרצות ובפשטות "אתה טועה".

למקרא פסק הדין נדמה כי קיימת מתיחות אמתית בין שתי העמדות של השופטים, שחורגת מגבולות הכתוב אל העולם האמיתי, אל המציאות. מתיחות שמשקפת תפיסות עולם שונות, ולא רק קריאה שונה של העובדות של הפרשה העומדת מולם.

בניגוד למה שכותבים הסנגורים של הכרעת הרוב - כי לא הוכרעה בפסק הדין כלל השאלה אם בגידה שוללת שיתוף ברכוש - רוב רובו של פסק הדין עוסק בשאלה הזאת, במתח בין הדין האזרחי לדין הדתי ובשאלה האם בית הדין הרבני העניש את האישה או לא. שטיין ועמית מתנגחים סביב השאלות הללו. והנה חלק קטן מהחיצים שנורו:

עמית כותב למשל: "הדין הדתי רואה בחומרה יחסים מחוץ לנישואין והמשפט העברי עשה שימוש בזכויות הקניין והחיוב כדי להעניש את האשם בכישלון חיי המשפחה. מאחר שהחוק האזרחי הוא הקובע, לא ניתן בדרך כלל להתחשב בבגידה כשיקול בעת חלוקת הרכוש".

שטיין: "בית משפט (או בית דין) אשר מגיע למסקנה שכוונת השיתוף נשללה מחמת מעשה 'בגידה' או 'ניאוף' של בן הזוג האחר איננו מעניש את אותו בן זוג. במקרים אלו, בית המשפט קובע כי כוונת השיתוף נשללה כעניין של עובדה ולא כעניין של אשמה ועונש".

עמית: "חברי, השופט שטיין, מבקש לשמור על ניטרליות ביחסו של בית המשפט לנושא זה, ברם, המשמעות המעשית של פסק דינו היא שבכל פעם שבית הדין הרבני ידון בסוגיה של שיתוף ספציפי בנכס, ניתן יהיה להביא את אלמנט הבגידה כראיה להיעדר כוונת שיתוף. מכאן קצרה הדרך לתופעה, שגם חברי מסתייג ממנה, של הבאת ראיות על מעשי בגידה וניאוף של מי מבני הזוג במסגרת סכסוך בענייני רכוש, ואנה אנו באים".

אחרי כל אלה, איך ניתן לומר שלא יוצא כל מסר עקרוני מפסק הדין? איך ניתן לצמצם אותו לעובדות הספציפיות של בני הזוג?


2.

שאלה נוספת שמתעוררת היום לאור פסק הדין - וליתר דיוק: לאור זהות כותבי דעת הרוב - היא: האם שרת המשפטים איילת שקד הפכה את פניו של העליון? שני השופטים שאישרו את פסק הדין של בית הדין - שטיין ומינץ - הרבני נחשבים למינויים שלה. הם נחשבים שמרנים. האם פסק הדין יכול היה להינתן גם טרם מינויים? התשובה לכך לא ברורה.

השרה שקד הצהירה פעם אחר פעם כי בית המשפט העליון צריך לכלול מגוון דעות ולשקף את האוכלוסייה בכללותה? האם לילד הזה פיללה? לכך שביהמ"ש העליון ישקף עמדה שעלולה לפגוע בנשים פגיעה דרמטית?


3.

והשאלה האחרונה שצריכה להישאל היא האם ההכרעה תתהפך? ב"כ האישה הצהיר כבר כי בכוונתו להגיש בקשה לדיון נוסף בפרשה. בקשה כזאת מתקבלת רק כאשר יש סוגיה משפטית דרמטית המצדיקה דיון מחודש בהרכב מורחב או הלכה חדשה. אם תתקבל עמדת הרוב בפסק הדין - לפיה הם לא התערבו בהכרעת ביה"ד כיוון שהיא מבוססת על עובדות ועל חייהם של בני הזוג ולא קבעו הלכה חדשה - הפרשה לא תעבור את המשוכה הראשונה לקיומו של דיון נוסף. אך נדמה שהסיכוי לכך קלוש. הסערה שהפרשה עוררה מובילה לכך שכמעט מתבקש שיתקיים פה דיון נוסף, ושתוכרע באורח ברור השאלה מה משקלה של בגידה בחלוקת הרכוש. הערכתי היא כי הרכב מורחב, שיכלול כמה מן השופטים שנחשבים ליברליים יותר, יבטל את ההכרעה, ויקבע שיתוף או לכל הפחות יחזיר את הדיון לבית הדין הרבני, תוך שהוא מנחה אותו לפסוק מבלי ששיקול הבגידה יהיה על הפרק.

עוד כתבות

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב