נוחי דנקנר / צילום: רפי קוץ
בחודש שעבר איש העסקים נוחי דנקנר נכנס לכלא מעשיהו ברמלה, כדי להתחיל לרצות את העונש של 3 שנות מאסר שגזר עליו בית המשפט העליון, בגין הרשעתו בהרצת מניות חברת אי.די.בי אחזקות בפברואר 2012. דנקנר נשא עמו תיק חפצים קטן וגם תחושה קשה שנגרם לו עוול, שהוא חף מפשע, ושמעשיו סביב החברה שהייתה בשליטתו תורגמו לא נכון. דנקנר הכחיש עד הרגע האחרון - ועדיין מכחיש - את המעשים המיוחסים לו.
אבל כל זה כבר לא משנה. בית המשפט אמר את דברו, ודנקנר נושא בעונש שהוטל עליו. ושם - בזירה הפלילית - פרשת הרצת המניות באי.די.בי הייתה יכולה להסתיים, אלמלא היה מדובר בפרשה שסובבת כל-כולה סביב חברה ציבורית, שהציבור השקיע בה את מיטב כספו.
היום (ד') עברה פרשת הרצת המניות של אי.די.בי מהזירה הפלילית לזירה האזרחית. זאת, לאחר שאחד מבעלי המניות בחברה הגיש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בקשה לאישור תביעה ייצוגית, בהיקף 90 מיליון שקל, נגד נוחי דנקנר, איתי שטרום, שהורשע אף הוא בפרשה, ונגד חברת קלוס טריידינג שבבעלות שטרום (לשעבר ISP).
בתביעה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין איתן חיימוביץ וסיני אליאס, נטען כי "התנהלותם העבריינית של נוחי דנקנר ואיתי שטרום, והתרמית שטוו בניירות הערך של אי.די.בי, הסבה נזקים כבדים הן למשקיעים מקרב הציבור שרכשו את מניות אי.די.בי במחיר מנופח והן למשקיעים אשר השתתפו בהנפקה, והדברים מעוגנים בממצאים ובמסקנות של פסקי הדין החלוטים.
"ניתן לומר בסבירות גבוהה כי אלמלא הרצת המניות והפרת חובות הדיווח - גיוס הכספים בהנפקה היה נכשל, אפשר שההנפקה כלל לא הייתה יוצאת לפועל, וציבור המשקיעים כלל לא היה משחית את כספו".
פרשת הרצת מניות אי.די.בי הסתיימה בזירה הפלילית באוגוסט השנה, אז החליטו שופטי בית המשפט העליון, ניל הנדל, דוד מינץ וג'ורג' קרא, לדחות את ערעוריהם של נוחי דנקנר, מי שהיה בעבר האיש החזק ביותר במשק הישראלי, ושל מנהל ההשקעות איתי שטרום, על הרשעתם על-ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב בהרצת מניות חברת אי.די.בי אחזקות בפברואר 2012.
שופטי העליון אף החליטו להחמיר את עונשו של דנקנר משנתיים מאסר בפועל ל-3 שנות מאסר; ואת עונשו של שטרום משנה לשנתיים מאסר. ההחלטה נמסרה לצדדים באופן חריג במייל, ולא בבית המשפט עצמו.
"תביעה נגררת להרשעה בפלילים"
הבקשה לאישור התביעה הייצוגית שהוגשה היום מסתמכת על קביעותיהם של בתי המשפט המחוזי והעליון בעניינם של דנקנר ושטרום ומהווה "תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים" - בהתאם לכך, העובדות והממצאים המפורטים בפסקי הדין הפליליים מהווים חלק בלתי נפרד מהייצוגית, ויראו בהם ראיות שהוכחו גם במישור האזרחי, לכל הפחות ביחס לדנקנר ולשטרום.
התובע, אריה רהב, שרכש 210 מניות רגילות של החברה ביום 23.2.2012 ומכר אותן ביום 3.5.2012, טוען כי הנזק האישי שלו עומד על 755 שקל. לטענת באי-כוחו, עורכי הדין חיימוביץ ואליאס, עילת התביעה האישית שלו נובעת, בין השאר, מכך שהוא רכש את ניירות הערך על בסיס מידע שגוי ומטעה, ובמחיר הנובע מפעולות התרמית בניירות הערך, שהאחראים לו הם דנקנר ושטרום.
לטענת רהב, התביעה הייצוגית מיועדת להיטיב את נזקם של בעלי מניות החברה, אשר ניזוקו כתוצאה מאותה פעילות עבריינית ותרמיתית בניירות ערך של החברה, שנקבעו בהכרעת הדין ובפסק הדין בערעור. רהב מבקש להגדיר את הקבוצה אשר בשמה הוגשה התובענה, באופן שתכלול את "כל מי שרכש ניירות ערך של חברת אי.די.בי אחזקות, מיום 21.2.2012 ועד ליום 27.11.2012, למעט מי שרכש ניירות ערך כאמור החל מיום 26.2 ומכר אותן לפני יום 27.11.2012".
לבקשת אישור הייצוגית צורפה גם חוות-דעת של פרופ' אשר בלס, מומחה כלכלי בעל שם, אשר ממנה עולה כי הנזק שנגרם לחברי הקבוצה הייצוגית שאותה מבקש רהב לייצג, מגיע באופן שמרני לסך של 90.02 מיליון שקל.
פרופ' בלס מחלק את הנזק שנגרם בעקבות הפרשה ל-3 חלקים: נזק שנגרם למשקיעים שרכשו מניות (ואופציות) בהנפקה שעמדה בלב הפרשה הפלילית - בסך 46.7 מיליון שקל; נזק שנגרם למשקיעים שרכשו מניות בבורסה בתקופת ההרצה (כהגדרתה בחוות-הדעת) - בסך 10.5 מיליון שקל; ונזק שנגרם לכלל ציבור המשקיעים שרכשו מניות מיום 21.2.2012 ועד יום 27.11.2012, והחזיקו מניות בעת ההודעה על התרמית מיום 27.11.2012 - בסך 33 מיליון שקל.
"תוכנית מרמתית של דנקנר ושטרום"
על-פי חוות-הדעת, סכומי הנזק האמורים הם נומינליים, ויש להוסיף עליהם הפרשי ריבית והצמדה, עד למועד התשלום בפועל. בבקשה הייצוגית נטען עוד כי "הואיל ודנקנר - כיו"ר דירקטוריון אי.די.בי - הפר את חובת האמונים כלפי יתר בעלי המניות, כמו גם לאור החומרה המופלגת של מעשי התרמית בניירות ערך שבוצעה על-ידי דנקנר ושטרום - אשר אלמלא בוצעה לא הייתה יוצאת לפועל ההנפקה, ולמצער - ההנפקה הייתה נכשלת, והיה מגויס הון בסכום נמוך משמעותית מזה שגויס בפועל, שכן הציבור לא היה נותן אמון במניות אי.די.בי - יש לקבוע חובת השבה מלאה ופיצויים של ביטול".
בבקשה צוין עוד כי נשקלה בקפידה האפשרות כי בקשת האישור תופנה גם כלפי נושאי משרה נוספים מקרב אי.די.בי וכן כלפי רואי החשבון של החברה, אך בשים לב לעובדה כי אין בנמצא בשלב זה תשתית ראייתית כי תוכניתם העבריינית של דנקנר ושטרום להשפיע על שערי מניות אי.די.בי, הייתה ידועה לנושאי משרה אחרים ורואי החשבון, או היה עליהם לדעת עליה, או הייתה להם אפשרות להתחקות אחר קיומה של תוכנית כאמור - הוחלט שלא לכלול אותם בגדרי התובענה.
"יחד עם זאת", נכתב, "אם וככל שתתגלינה ראיות שתלמדנה על מודעות של נושאי משרה נוספים לתוכנית המרמתית של דנקנר ושטרום, או על אפשרות סבירה כי היה עליהם לדעת על קיומה של תוכנית זו, שומר לעצמו המבקש את הזכות לעתור לתיקון בקשת האישור".
עו"ד רם כספי, שייצג בעבר את נוחי דנקנר בתביעות ועניינים משפטיים אחרים, מסר: "לא אוכל להתייחס לתביעה, כיוון שהיא טרם הגיעה אלינו".
מאיתי שטרום לא נמסרה תגובה.
"הנפקת חברים" להצלת הקבוצה
אנשי העסקים נוחי דנקנר ואיתי שטרום הורשעו בכך שבשלהי תקופתו של דנקנר כבעלי קבוצת אי.די.בי, בפברואר 2012, הם "הריצו" את מניות אי.די.בי אחזקות ערב הנפקה של החברה, שהייתה קריטית לצורך שיפור מצבה התזרימי החונק. כמו כן הורשעו השניים בעבירות דיווח ובהלבנת הון. גם החברות אי.די.בי וקלוס טריידינג (ISP) של שטרום הורשעו בעבירות אלה.
בתי המשפט קבעו כי לקראת מועד ההנפקה, קשרו דנקנר ושטרום קשר שבמסגרתו ביצע שטרום, לבקשת דנקנר, רכישות מאסיביות של מניות אי.די.בי, שאותן מכר מחוץ לבורסה, ושב לרכוש מניות חדשות - הכול, כך נקבע, כדי להשפיע באופן בלתי חוקי ומעושה על שער המניה ערב ההנפקה, בכדי להבטיח את הצלחתה. וההנפקה אכן עלתה יפה: אי.די.בי גייסה באמצעותה 321 מיליון שקל.
בהכרעת הדין המרשיעה של השופט חאלד כבוב נכתב כי "דנקנר הקדיש את כל מאודו כדי להעביר סיגנל לשוק, שיש ביכולתו לגייס סכום נכבד שיאפשר לו לנווט את פעילותה העסקית של אי.די.בי, כאשר כישלון של מהלך שכזה היה גם עלול להביא לאובדן השליטה בחברה. זהו התמריץ שהכווין את פעילותו של דנקנר, ולמרבה הצער הביא אותו לפעול דווקא בסמוך לפני ההנפקה באופן בלתי לגיטימי בעליל".
לצורך ביצוע התוכנית הורה שטרום לסוחר בניירות ערך, עדי שלג - שהיה זמן קצר קודם להנפקה שותפו של שטרום, והפך בהמשך לעד המדינה בפרשה - לרכוש באמצעות חשבונות חברת ISP שבבעלות שטרום מניות של אי.די.בי אחזקות, במטרה להשפיע על שער המניה. נפסק כי שלג פעל בהתאם להוראות של שטרום ורכש מניות עד לניצול מלוא מסגרת האשראי שהייתה קיימת בחשבונות ISP בבנק הבינלאומי.
כשיבשו מקורותיו הכספיים של שטרום, הוא פנה לדנקנר, שפנה לכמה מחבריו כדי שהם ירכשו את המניות שרכש שטרום מחוץ לבורסה. הפרקליטות תיארה זאת כ"חילוצו" של שטרום בידי דנקנר. אותם "מחלצים" הם אנשי העסקים אילן בן-דב, לשעבר בעל השליטה בחברת פרטנר; יוסי ויליגר, שהיה הבעלים של חברת ויליפוד; שמעון וינטראוב, בעל השליטה בבראק קפיטל; צביקה בארינבוים; וגלעד טיסונה. בשל זהות "המחלצים" זכתה ההנפקה לכינוי "הנפקת חברים".
כש"המחלצים" רכשו מניות משטרום - הוא שב ורכש שוב מניות אי.די.בי בבורסה, ובכך נמנע מפגיעה בשער המניה על-ידי הגדלת ההיצע בבורסה. כששוב יבשו מקורותיו של שטרום, הוא פנה לבנק הבינלאומי כדי לקבל אשראי, אך הבנק סירב לבקשתו.
אז פנה דנקנר פנה למנהלת מחלקת שוק ההון בבינלאומי, ניצה זעפרני, ולמנהל החטיבה העסקית, אילן בצרי, ו"זרק מילה טובה", כלשונו של שטרום בעדותו - עד שהבנק נעתר לבקשת שטרום והעמיד לו אשראי במיליוני שקלים, ללא בטוחות כלשהן ובתנאים נוחים למדי.
בבקשה לאישור התביעה הייצוגית שהוגשה היום נטען כי "אין צורך להכביר מילים בקשר עם מהותיות המידע בדבר קיומה של תוכנית של 'הרצת מניות'. הרשעת דנקנר בעבירות אלה גוזרת את המסקנה המתחייבת, כי הסתרת התוכנית המרמתית להשפיע על שערי נייר הערך של אי.די.בי מהווה הסתרה של פרטים מהותיים ביותר מציבור המשקיעים".
עוד נכתב בבקשה לייצוגית כי "למעשה, קשה להעלות על הדעת מידע מהותי יותר למשקיע הסביר מאשר המידע שהוסתר במקרה שלפנינו. קיומה של תוכנית מרמתית להשפעה על שערי מניות אי.די.בי היוותה מידע קריטי המשנה באופן משמעותי את מכלול האינפורמציה שעל בסיסה ניתן לקבל החלטת השקעה בחברה".