שרעבי / צילום מסך מיוטיוב
כל משרדי הפרסום מקבלים תקציבים של מיליונים וכמעט שלא מאבדים לקוחות. אם תסתכלו על הטבלה פה למטה, זו לכאורה התמונה שמתקבלת. תמונה של תעשייה בריאה, משגשגת, כזו שאין לה תקרת זכוכית וכזו שפועלת בעולם כמעט דמיוני שבו כולם מקבלים תקציבים חדשים ואף אחד לא מאבד לקוחות.
זו כמובן תמונה מעוותת. והיא מעוותת כפועל יוצא מהיעדר המידע הגלוי בשוק הפרסום ובעקבות המאמצים שנעשו על-ידי משרדי הפרסום עצמם בשנים האחרונות כדי לחסום כל יוזמה עסקית או אחרת שהיה בה כדי לשפוך אור במשהו על הנעשה בענף (למשל, נתוני יפעת בקרת פרסום). בהיעדר נתונים פומביים פנינו למשרדי הפרסום בעצמנו מתוך אמונה שישקפו לנו תמונה אמינה של מצב המשרד, או לא ישקפו בכלל. לאכזבתנו, זה לא קרה.
למרות זאת, בחרנו לפרסם כלשונם את הנתונים שקיבלנו מתוך אמונה שדווקא העיוות שבהם משדר מסר משמעותי על מצב התעשייה. עם זאת, בצד הפרסום אנחנו מבקשים לצרף את האזהרה הבאה - "גלובס" מתקשה לחתום על הנתונים הללו ואנו סבורים כי הם אינם משקפים בצורה מהימנה את מצב השוק. כל הנתונים המפורסמים כאן הם באחריות המשרדים שסיפקו אותם בלבד ואנחנו בטוחים שקוראינו ידעו לעשות שימוש מושכל במידע.
בתקווה לעתיד שקוף יותר לשוק הפרסום.
לכתבות נוספות בדירוג משרדי הפרסום:
● הפרסומות הזכורות והאהובות
● מה חשוב למפרסמים? גודל המשרד ותפיסת ערך מובהקת
שרעבי ניצח
קמפיין השנה של בגיליון משרדי הפרסום של "פירמה" נבחר מתוך מאגר של עשרות קמפיינים שנשלחו למערכת "גלובס" על-ידי המשרדים. כל משרד התבקש לשלוח שני קמפיינים שמייצגים אותו, ואנו שמרנו לעצמנו את הזכות להוסיף קמפיינים נוספים במידה ונמצא זאת לנכון. חיפשנו קמפיין פורץ דרך מבחינה קריאטיבית, אך גם כזה שהאסטרטגיה שלו ברורה והביצוע של העבודה הוא ברמה גבוהה.
צוות השופטים כלל אנשים שבעבר היו פרסומאים ועבדו במשרדי פרסום, אולם כיום הם אינם עובדים עם אף משרד. עם השופטים נמנו עטרה בילר, קרן קיי, שגית צור להב, מיכל המאירי, אורי לברון, אסף חתוכה, שני גרשי, אלון ברנר, אמיר אריאלי, מיכל ורדי קורנגוט וכתבת הפרסום והמדיה של "גלובס", ענת ביין-לובוביץ'.
השלב הראשון היה in-out: השופטים צפו בעבודות בבתיהם וכל אחד מהם סימן את העשירייה המועדפת עליו. בשלב השני התכנסו השופטים יחד, ולאחר דיון יצרו מאגר של עשר עבודות שמתוכן נקבע הדירוג הסופי בהצבעה.
את מקום הראשון קיבל הקמפיין "יש שרעבי יש חברים" שיצר משרד הפרסום מנצ' עבור בירה מכבי. בפרסומת יש כל מה שדרוש כדי להגדיר קמפיין כפורץ דרך: מותג ותיק שפועל בקטגוריה שכמעט אסור לפרסם, שעבורו נוצר סרט עוקף רגולציה, מצחיק, מעורר אמפתיה ותוך שהוא עושה מחווה לפרסומת המיתולוגית הוא גם עושה מתיחת פנים למותג העבר - ולא בתקציב גדול מאוד.
במקום השני זכה הקמפיין שיצרה מקאן תל-אביב ל-yes עם סטפן לגר ואמלי בן סימון. היצירתיות ופריצת הדרך באות לידי ביטוי בגלל הקריאטיביות בשימוש במדיה, העבודה המדויקת של 360 שהפכה את "קומסי קומסה" למשהו שהוא הרבה מעבר לפרסומת - לפיסת תוכן שאי אפשר להתעלם ממנה.
למקום השלישי הגיע הקמפיין של גרייט דיגיטל לרשת המרכולים am:pm -קמפיין עם תובנה אסטרטגית-קריאטיבית מדויקת שכיוונה ופגעה בדיוק בקהל היעד: תל-אביבים עצלנים שלא אוהבים להתאמץ, ממש לא אוהבים לרוץ והכי לא אוהבים שחוסמים להם את העיר בגלל מרוצים של מותגים מסחריים. בהשקעה קטנה יחסית, אבל בעבודה חכמה שכללה לא רק מדיה אלא עבודה מדויקת בנקודות המכירה, הצליחו בגרייט לייצר מודעות והזדהות שגם בתקציבים גדולים בהרבה לא מצליחים להשיג.