נתי כהן ואיוב קרא/ צילום:שלומי יוסף
אחת מהרעות החולות ברגולציה בשוק התקשורת הישראלי היא ההתעסקות במיקרו-רגולציה. זאת אומרת הירידה של משרד התקשורת לפרטי פרטים בפעילות היומיומית של המפעילים, בעיקר במקומות שהכי פחות דרושים לכך.
המיקרו-רגולציה שבאה לידי ביטוי בקנסות התכופים על החברות הסלולריות על כל שטות ושטות - מדכאת יוזמות ומכלה את משאבי המשרד והחברות. היא גורמת לכל הצדדים התעסקות מיותרת בביורוקרטיה וטופסולוגיה שלא משרתות במאומה את האינטרס הציבורי. אפשר להעריך שהצפת משרד התקשורת באנשי צבא בכל דרגי הביניים לא בדיוק תורמת לשינוי מבחינה זו, אבל זה לבחינה בהזדמנות אחרת.
לפניכם דוגמה שממחישה את הבעיה ביתר שאת: לפני מספר חודשים פורסמה בגלובס (על ידי הח"מ) ידיעה על תוכנית של בזק להשקת קצב גלישה של 200 מגה ביט בשנייה באמצעות טכנולוגיה הנקראת B35 או vplus. התוכנית של בזק הייתה כמובן לשפר את המהירות ללקוחות. אבל יתירה מכך, החשיבות האמיתית ושלשמה נועדה ההשקה, הייתה לעבות את המהירות ולשפר את הקצבים בקרב לקוחות שמנויים על חבילת ה-100 מגה המקסימלית של בזק, שרבים מהם מקבלים בפועל קצבים נמוכים יותר, של 60-80 מגה בפועל.
הרצון להשתמש בטכנולוגיה החדשה בא בעקבות שני דברים. ראשית, הביקורת הקשה על בזק שאינה מספקת את ה-100 לאותם מנויים כמו שהיא מבטיחה. שנית, להציע מהירויות וקצבים גבוהים יותר למי שמבחינה טכנולוגית ניתן לספק לו את הקצב החדש. כמובן שאם לקוח בזק לא מקבל קצב מלא, גם לקוח סלקום או פרטנר במסגרת מדיניות השוק הסיטונאי לא מקבל.
סיבים אופטיים או כלום
מכאן הסיפור מסתבך. מסתבר שמשרד התקשורת מתכוון למנוע מבזק את השדרוג (בזק רוצה שדרוג רק ל-150 מגה). הסיבה לכך היא להפעיל לחץ על בזק להדליק את רשת הסיבים האופטיים שלה. במלים אחרות, משרד התקשורת מנסה לתפוס את בזק במקום רגיש, ולמנוע ממנה שדרוג שגרתי ברשת, על מנת לכפות עליה בכוח לספק שירות על גבי הסיבים האופטיים שפרסה בקרב 60% ממשקי הבית.
לפני שננתח את התנהלות המשרד בפרשה הזו, נזכיר את מה שכבר נכתב ופורסם ב"גלובס" בנושא זה. להשקת השירות הייתה התנגדות בעבר על ידי סלקום ופרטנר שטענו שהשקת השירות על ידי בזק, תחסום אותם מלספק קצבים מהירים יותר על כבלי הנחושת, דוגמת G.FAST שמאפשר לספק קצבים גבוהים מאוד של מאות מגה ללקוח. מבחינה טכנולוגית, כבל הנחושת מוגבל ביכולת שלו להעביר אותות וניצול ספקטרום התדרים בכבל על ידי בזק יחסום את היכולת של המתחרים להשתמש בו במקביל.
משרד התקשורת אף בדק את העניין ומצא שיש פתרונות טכנולוגיים שמאפשרים שימוש מקביל בכבל הנחושת על ידי מפצלי אותות מסוגים שונים. סטלה הנדלר, מנכ"לית בזק לשעבר, אף התחייבה בפני המשרד שבזק לא תחסום אף מפעיל שירצה לספק את השירות. זה היה כבר לפני כשנה לערך, ובזק המשיכה בהיערכות לספק את השירות.
על פי הערכות, אין לפרטנר ולסלקום ציוד קצה תומך, ולכן הן זקוקות ליותר זמן כדי לרכוש אותו. בינתיים רק בזק תוכל לספק את השירות. זה על פניו לא נראה חסם אמיתי, ויש להניח שניתן לפתור את הבעיה על ידי עיכוב מסוים של בזק עד להתארגנות המתחרות.
באחד הדיונים האחרונים שהתקיימו במשרד בנושא, הוחלט שלא לאפשר לבזק לספק את השירות במקומות שכבר פרסה סיבים. הסיבות לכך הן החשש שבזק תספק את השירות כתחליף לסיב, ומכיוון שהמשרד מעוניין שבזק תדליק את הסיבים שלה, הדרך לכך היא למנוע ממנה לספק את השירות באופן רחב ולאלץ אותה לספק אותו בצורה עקומה כדי שתוותר ותדליק את הסיבים.
ההתנהלות של המשרד נשמעת מוזרה. ממתי קצב של 200 מגה על הנחושת מחליף סיב אופטי שאמור לספק 1 ג'יגה? וחוץ מזה, הוט כבר מספקת קצב של 200 מגה, אז למה לא עוצרים אותה כדי לאלץ אותה לפרוס סיבים?
אמנם המשרד חשש שמא בזק מתכוונת למנוע את השירות מספקיות אינטרנט אחרות במסגרת השוק הסיטונאי ולספקו רק ללקוחותיה, אך בזק הבהירה שאין כל כוונה כזאת. השירות, כך הבהירו, יהיה חלק מהשוק הסיטונאי. כלומר, גם פרטנר וסלקום יספקו את הקצב החדש.
הבנה לקויה של תפקיד הרגולטור
אם כך, נותרנו רק עם האסטרטגיה של המשרד, שבאה לידי ביטוי באופן מובהק בראיון שהעניק ל"גלובס" סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת, עופר רז-דרור. לדבריו, יש לפעול באמצעים כוחניים ואגרסיביים מול בזק כדי לאלץ אותה להדליק את רשת הסיבים שלה.
עם כל הכבוד לרצון של המשרד לאלץ את בזק להדליק את רשת הסיבים, הרי שההחלטה משקפת חוסר הבנה מובהק של תפקידו של רגולטור בשוק התקשורת. כל עוד בזק לא חוסמת את מתחרותיה מלספק את הקצב החדש ומציעה אותו במסגרת השוק הסיטונאי ללא הבדלי מחיר, אסור למשרד התקשורת להתערב בסוגיה. איך יכול להיות שמשרד שאמון על פיתוח התשתיות ואשר במו ידיו הוביל את ישראל לפיגור טכנולוגי אדיר מול שאר העולם - חוסם את ההתפתחות בשוק ומשתמש בכוחניות ומתערב בטכנולוגיה?
השאלה שבמשרד צריכים לשאול היא - במי ההחלטה הזו פוגעת. התשובה לכך היא בכולנו. לפי אותו היגיון, מחר משרד התקשורת יוכל להגיד לסלקום שלא לשדרג את הרשת שלה לדור החמישי בסלולר, כל עוד גולן טלקום שרוכבת על הרשת שלה, לא תספק את השירות במקביל. זה אותו היגיון בדיוק.
ההתערבות של המשרד במקומות שהוא לא צריך להתערב היא שגיאה קשה שחייבים למנוע אותה. ניטרליות טכנולוגית מצד הרגולטור חשובה מאין כמוה כי היא זו שמאפשרת לחברות לפתח שירותים חדשים. כל עוד החברות לא מפריעות ולא פוגעות בתחרות, ופועלות על פי חוק, איזה סיבה יש להתערב ולחסום שירותים מתקדמים?
הנפגעות העיקריות: סלקום ופרטנר
הראשונות שצריכות להתנגד למדיניות הזו הן פרטנר וסלקום. זה מנוגד לאינטרס שלהן. הן שסובלות מעודף רגולציה ומכך שמשרד התקשורת קונס אותן על ימין ועל שמאל. הן אלה שאמורות להעדיף את הטווח הארוך במקום את הטווח הקצר. זה סיפור אחר אם הן נחסמות על ידי בזק או במידה וקיים חסם טכנולוגי, המונע מהן לספק את השירות - אך זה לא הסיפור.
שתיהן לא מספקות G.FAST אלא פורסות סיבים אופטיים לבתים, ולכן השדרוג ברשת בזק הוא טוב להן וחשוב לכל המדינה שסובלת מקצבי גלישה נמוכים בהשוואה לעולם. הגיע הזמן להפסיק עם המדיניות הדווקנית פר מפעיל ומפעיל ולהסתכל על התמונה הכוללת. התיקון של כשלי העומק בשוק התקשורת לעולם לא ייפתרו בצורה הזאת.
תגובת משרד התקשורת: הפעלת הטכנולוגיה שבזק מבקשת לשווק עלולה להוות חסם בהתפתחות הטכנולוגית בשוק התקשורת הנייחת. בקשת בזק הונחה לפנינו ותיבחן באופן מקצועי הן בהיבט הטכנולוגי והן בהיבט התחרותי.
מנותק
תגובות מוגזמות לתקלות סלולר
תקלה שחברת אריקסון הודתה בה, עשויה להביא לכך שהיא תשלם פיצויי עתק למפעילים שנפגעו. כך למשל פורסם בכלי התקשורת ש-O2, מפעיל סלולר בריטי, יתבע 100 מיליון יורו בגין הנזקים שהביאו לכך שהחברה לא סיפקה במשך יומיים שירותי אינטרנט סלולרי ללקוחותיה. מי היה מאמין, תקלה של יומיים! בישראל אנחנו שעתיים בלי אינטרנט בסלולר או מוגבלים בשיחות, וכל המדינה על רגליה. אז להבא כאשר קורית תקלה באחת הרשתות הסלולריות, נא להתעזר בסבלנות. ולגבי הפיצוי ללקוחות? O2 אמרה שתיתן פיצוי חלקי מסוים בתשלום עבור הגלישה שנפגעה. זה הכול.
מחובר
מהירות הגלישה בפרטנר
מדד הגלישה של נטפליקס לחודש נובמבר שוב ממקם את פרטנר במקום הראשון במהירות הגלישה ללקוח. על פי המדד שמפרסמת נטפליקס, פרטנר מובילה עם מהירות של 4.1 מגה ביט בשניה, הוט עם 3.8, סלקום 3.8, בזק בינלאומי 3.7 וכו'. המדד של נטפליקס מצביע על פרטנר כמובילת השוק במהירות הממוצעת כבר כמה חודשים רצוף. יחד עם זאת, צריך לקחת את המדד עם קורטוב של ביקורת. פרטנר דוחפת את נטפליקס הכי חזק, ולכן סביר להניח שהתנועה של נטפליקס ברשת שלה מקבלת עדיפות. זה עדיין לא גורע מההישג וכל הכבוד לפרטנר על כך.