במשרד התקשורת עולים למתקפה: "ניכנס בבזק עם הראש בקיר - עד שתפעיל את רשת הסיבים שלה"

ד"ר עופר רז–דרור, סמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת, עולה למתקפה ומשיב לביקורת החריפה שנמתחה על ידי בכיר במשרד ונחשפה ב"גלובס" • בראיון מיוחד הוא מפנה אצבע מאשימה כלפי בזק שמונעת לדבריו תחרות • מבזק נמסר: "ההצגה של בזק כחברה ה"יושבת רגל על רגל" אינה נכונה"

ד"ר עופר רז–דרור /צילום: יוסי זמיר
ד"ר עופר רז–דרור /צילום: יוסי זמיר

ד"ר עופר רז-דרור, סמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת, נכנס לתפקידו לפני כשנה והחליף בתפקיד את הרן לבאות. האחרון עזב על רקע מתיחות קשה עם המנכ"ל דאז, שלמה פילבר. הפרשיות והחקירות שטלטלו את משרד התקשורת בתקופת פילבר הרתיעו את רז דרור, שכבר מילא כמה תפקידים בשירות המדינה. הוא התלבט האם להיכנס לתפקיד בשל כך, ובסוף החליט ששווה לנסות. הראיון נערך על רקע דברים שאמר סמנכ"ל בכיר במשרד התקשורת, חיים גרון, כי המשרד כשל במדיניות לעידוד ההשקעות בשוק.

בראיון ל"גלובס", רז-דרור מתאר את הרוח הנושבת כיום במשרד התקשורת כשונה לחלוטין. אם בתקופת פילבר בזק, חברת התקשורת הגדולה במדינה, זכתה לטיפול בכפפות של משי, הרי שהיום המצב שונה לחלוטין. לדבריו, המשרד יפעל כמעט בכל דרך אפשרית כדי להגביר את התחרות ולשפר את מצב תשתיות התקשורת בישראל. גם אם הצרכנים יצטרכו לשלם כמה שקלים יותר בכל חודש על סלולר.

איך אתה מוצא את המשרד כאשר נכנסת על רקע הניסיון שלך בתפקיד?

"הגעתי מתחומים אחרים. יש לי קילומטראז' בממשלה, והחלטתי על שינוי למרות שהמכרז לתפקיד התפרסם בתקופה לא מזהירה. הייתה לי התלבטות האם להגיש, ובסוף הלכתי על זה. אני שמח שהגעתי אחרי האירועים, וכרגע הדברים מתנהלים מקצועית ללא כל המשחקים המיותרים. מצאתי אנשים מאוד מקצועיים במשרד, ובאגף שלי בפרט".

אבל בתחומים מסוימים אפשר לומר שהמשרד בכל זאת לא הצליח לעמוד ביעדים.

"בוא ניקח את הסלולר. תחום שבו היינו רוצים לטפל ולהביא לשדרוג משמעותי בתשתיות. למרות העובדה שמצב החברות לא מזהיר בלשון המעטה, אני לא מכיר בנאדם מהיישוב שמעדיף את המצב שהיה ב-2010 לעומת 2018.

"המשרד נקט באמצעים מרחיקי לכת כדי לייצר תחרות בשוק הזה, בין אם במכרזי התדרים והכנסת מפעילים וירטואליים, ששיפרו את המצב התחרותי אחרי שאנשים שילמו מחירים בלתי סבירים. להערכתי האישית, ככל הנראה עברנו את נקודת האיזון בצעד או שניים, ואנחנו צריכים לראות איך חוזרים אחורה מבחינת רמת התחרות בשוק. ברור לנו שרמת המחירים כפי שהיא לא מאפשרת השקעות בטווח הארוך".

אתה בעצם טוען שהמחיר הריאלי גבוה מהמחיר שהלקוחות משלמים כיום.

"מדובר על השקעות כבדות - המשך הפריסה של דור 4 ובהמשך לדור 5, ולשלם על התדרים במכרז - השקעות שהחברות במצב הכלכלי שלהן היום מתקשות מאוד לעמוד בהן. זה לא יזיק אם ההכנסה החודשית של החברות מכל לקוח תעלה בכמה שקלים לטובת הצרכנים בטווח הבינוני והארוך".

במסגרת רפורמת "השוק הסיטונאי" עברו בשיא מעל 600 אלף למתחרות של בזק. זו הצלחה בעיניך?

"זו אחת הרפורמות המורכבות ביותר שראיתי ברגולציה הישראלית. היא הצליחה על אף המורכבות הרבה שלה. הכנסנו תחרות לתחום מאוד לא תחרותי. ולא רק זה - הכניסה לתחרות בנייח מאפשרת את התחרות בתחום השידורים ומייצרת למתחרות החדשות את הפלטפורמה לשידורים. יחד עם זאת, ברור שיש קשיים מסוימים בשוק הסיטונאי".

"בזק מחזיקה את המקל בשני הקצוות"

התחום המרכזי שעומד היום לנגד עיניו של הרגולטור הוא פריסת סיבים אופטיים. על פי נתוני ה-OECD, ישראל משתרכת אחרי מדינות המערבת בפריסת סיבים שמאפשרים שירותי תקשורת בקצבים גבוהים בהרבה מאלו שאנחנו מכירים כיום. נכון להיום, מספר חברות כבר התחילו לפרוס סיבים ברחבי הארץ, כשעיקרית היא כמובן בזק. למרות העובדה שהיא השלימה פריסה ב-60% ברחבי המדינה, היא נמנעת בינתיים מלהפעיל את הרשת שלה. התנהלות שמרגיזה במיוחד את משרד התקשורת.

חוץ מרפורמת השוק הסיטונאי, נעשו עוד שורה של רפורמות שמחזקות את התחרות על חשבון בזק.

"הרפורמה בפתיחת תעלות התקשורת של בזק (הרשת הפסיבית) היא הרפורמה הכי חשובה כי זה בסיס המונופול הטבעי ואף אחד לא הולך לחפור עוד פעם, כך שאם אנחנו רוצים תחרות בתשתיות לטווח ארוך זו הדרך. עלות הנחת התשתית ירדה מאוד בעקבות הרפורמה הזו, ואני לא רואה פגיעה משמעותית בבזק חוץ מהכנסת התחרות שזה תפקידנו כרגולטור. בטווח הארוך אנחנו מתכוונים להמשיך ולהבקיע את כל החסמים הבירוקרטיים כדי שהפריסה תהיה הכי קלה שאפשר".

זאת אומרת שהיום כל חברה יכולה לפרוס תשתיות משלה דרך תשתיות בזק?

"אם היום מתחרה רוצה לפרוס על תשתית בזק בגדול הוא יצליח, השאלה כמה זה יעלה לו, כמה זמן ייקח לו, האם הוא יצטרך לחפור את הגוב במדרכה. אנחנו חושבים שיש בעוד כמה הקלות בנושא, ואף הוצאנו שימוע. פרטנר וסלקום עובדות בקצב יפה מאוד. ככל שנראה יותר ויותר סיבים פרוסים, בזק תצטרך לעשות משהו עם הסיבים שלה שכבר פרוסים ולא פעילים".

כלומר אתה מעריך שהתחרות תביא את בזק לפריסת סיבים נוספים ולהפעלת הרשת שלה?

"אנחנו עובדים במלוא המרץ על מנת לייצר לבזק את האיומים התחרותיים, כך שהיא לא תוכל להרשות לעצמה להישאר עם רשת הנחושת שלה בלבד, והיא תיאלץ להפעיל את רשת הסיבים שלה. זו אגב אמירה חד משמעית של המשרד. לא סביר שיש רשת עם 60% פריסה וגם אם היא לא חוברה, יושבת כאבן שאין לה הופכין ומעלה אבק".

ההנחה היא שבזק לא מפעילה את הסיבים כי זה לא כדאי לה או שיש כאן משהו אחר?

"אני תופס את פריסת הרשת של בזק ב-60% כפרקטיקה אנטי תחרותית מהמעלה הראשונה. אם חברה מתחרה רוצה לפרוס סיבים בהשקעה של מיליארד שקל, היא רואה את בזק שכבר פרוסה ב-60% מהמדינה. חברות חוששות שביום שהן ישקיעו סכומים נכבדים בפריסה, בזק תפעיל את הרשת שלה. יש פה איום תחרותי מהמעלה הראשונה. ככה לפחות אני מבין את זה".

זו הסיבה שבזק נמנעת להפעיל את הרשת שלה?

"בזק מנסה להחזיק את המקל בשני הקצוות שלו. גם מחזיקה את הרשת וגם לא מפעילה אותה. אם היא הייתה מפעילה היינו לפחות מרוויחים שדרוג טכנולוגי אדיר למדינת ישראל. אז זה גם יושב לו מעלה אבק וגם מאיים על המתחרות החדשות שלא יעשו את קפיצת המדרגה.

"אנחנו רגולטור שאמון על התחרות. לכן, הכיוון שהמשרד הולך בו בשוק הנייח הוא לייצר איומים תחרותיים לבזק, לייצר לה את התמריץ להפעלת הרשת תוך אמירה ברורה - 'אם לא תפעילי את הרשת, תאבדי את ההגמוניה שלך בשוק'".

איך אתם מתכוונים לעשות את זה?

"אנחנו נקים לתחייה את IBC ואנחנו נדחוף ונמצא אמצעים נוספים. יש לנו ארגז כלים מאד מגוון כאשר מדובר בתחרות ואנחנו נביא את זה שב-2019 הרשת תודלק. אין דרך אחרת, לשם אנחנו הולכים. המשרד ייכנס עם הראש בקיר עד שזה יקרה. השקענו הרבה מאד משאבים ב-IBC למשל, בין היתר כדי לייצר עוד פריסה בהיקפים שאנחנו מקווים.

"אבל, ואני אומר את זה בצורה הכי ברורה, דחפתי את הכלי הזה כדי לייצר לבזק את האיום התחרותי. אני רוצה את IBC ב-25% פריסה, את סלקום ופרטנר בעוד 15%, ואני רוצה לראות את בזק יושבת רגל על רגל עם הרשת שלה. בוא נראה".


אתם מעדיפים את הגישה הלוחמנית על פני הידברות עם בזק. זו הגישה הנכונה?

"אני כן רוצה להיות הוגן עם בזק. כשאנחנו אומרים הפעלת הרשת, אנחנו לא בעולמות של שנת 2000, אלא בשוק סיטונאי. כשהרשת הזו תופעל היא תחויב למכור את השימוש בסיב למתחרותיה. על מנת שלא רק שהרשת תופעל, אלא שגם תהיה עליה תחרות.

"בקרוב נפרסם שימוע לתמחור סיב, וייקבע מחיר שימוש סביר לבזק. אולי זה לא יהיה המחיר הכי טוב שהיא רוצה, אבל אני חושב שזה יהיה מחיר הוגן שיחזיר לה את ההשקעה שעשתה ועוד תעשה. אין ברירה אנחנו בפיגור משמעותי מול שאר העולם בתחום הסיבים".

אי אפשר להפיל את כל האחריות על החברות. המשרד לא עשה מספיק כדי לעודד פריסת סיבים.

"אני מסכים איתך".

אז אתה מאשים את החברות כאשר המשרד הוא זה שלא יצר שום מדיניות שתוביל את ישראל למקום אחר? תעודד אותם.

"יש לנו פה מונופול תשתיות שהאינטרס שלו להשקיע יהיה תמיד יותר נמוך מהרמה התחרותית. אנחנו רוצים תחרות בתחום הזה ושישקיעו ורמת ההשקעות צריכה להיות יותר גבוהה. מה שכן למדנו מהרגולטור האירופאי זה שתחרות מעודדת השקעות. תראה את המאזן של בזק אחרי השוק הסיטונאי. זה מאזן של חברת היי טק".

"הוט צריכה להחליט לאן פניה"

אחד ממקורות הרווח העיקריים של בזק הוא תחום הטלפוניה. למרות העובדה שרפורמת השוק הסיטונאי התקבלה לפני מספר שנים, תחום הטלפוניה נותר בחוץ במשך תקופה ארוכה, ולא תמיד מהסיבות הנכונות.

מה יקרה עם מחר בזק תספק טלפוניה למתחרותיה במחירים הכי נמוכים שאתם קבעתם, אבל פרטנר וסלקום לא יקנו את השירות? הרי היום הן מספקות טלפוניה עצמאית כי זה הכי כלכלי להן.

"זה יהיה חבל מאוד כי השקענו בזה הרבה מאד מאמצים".

מחירי הטלפוניה של בזק הם שערורייה. אתם אלה שאפשרתם את זה כי לא הצלחתם להחיל עליהם פיקוח.

"לא הצלחנו, אני מסכים איתך. המשרד קיבל החלטה באוגוסט שהכלי הזה עדיין לא מיצה את עצמו ונותנים לו הזדמנות נוספת. המשרד ממשיך לשים לב ולמשרד אכפת מהתשלומים העודפים של הציבור וזה נושא שעל שולחננו".

בוא נעבור לעניין הוט. למה אני לא שומע במשרד את אותה נחישות כלפי הוט? היא הרי מחויבת לפריסה אוניברסלית בתנאי הרישיון שלה.

"המצב של הוט ובזק בכלל לא שיוויוני. להוט יש רשת שמגיעה ל-92% ממשקי הבית, ואנחנו שואלים את עצמנו מה היכולת שלה לשדרג לסיבים. צריך תשתית שאפשר להשחיל דרכה".

אז המדיניות שלכם היא להחריג את הוט ולא להחיל עליה פריסה אוניברסלית של סיבים?

"אני לא רואה סיבה לדרוש מהוט לפרוס פריסה אוניברסלית של סיבים. הוט במצב מאד לא פשוט. היא צריכה להחליט לאן פניה מועדות והאם לשדרג את התשתית שלה או להיות בכיוון ספקי השירות שלנו. היא צריכה לקבל החלטה אסטרטגית בעניין הזה. המשרד כמובן יתמוך בשימוש התשתית הפסיבית של בזק וזה משהו מאוד חשוב לנו. מה יהיה ההסדר? אני לא יודע, עדיין מדברים על זה".

 ומה אתה יכול לחדש לנו בעניין ההפרדה המבנית והבקשה של בזק לאחד בין חברות הבנות?

"זו סוגיה מאד מורכבת. יש פה כלי חריף שאני לא מרגיש שמשתמשים בו בהרבה תחומים. ברור שיש פה חוסר יעילות במגוון נושאים. מצד שני, זה כלי שנועד לגדר את היתרונות התחרותיים שיש למונופול בתחום התשתית. ההפרדה היא כלי שיש לו נכות מסוימת, אבל הוא כן מגדר לי יתרונות תחרותיים שיש למונופול".

בתגובה לדברים, מבזק נמסר:

"בזק אינה נוהגת לדון בענייניה דרך אמצעי התקשורת, אך יחד עם זאת קשה שלא להגיב לדברים. בזק משקיעה כמעט רבע מהכנסותיה בפיתוח תשתיות התקשורת שלה, ונמצאת ברף העליון בקרב חברות התקשורת בעולם בהיבט זה. ההצגה של בזק כחברה ה"יושבת רגל על רגל" אינה נכונה, אינה הוגנת, ועושה עוול לאמת. עוד ראוי להזכיר גם את הצד השני של המטבע - בזק פועלת במשטר רגולטורי נוקשה שאין לו אח ורע באף מדינה בעולם. אותן מדינות בהן פריסת הסיבים מתקדמת יותר מישראל, נהנות באמת מרגולציה מעודדת השקעות. היינו שמחים "לייבא" את הרגולציה האירופאית כפי שהיא, ובתמורה בזק היתה מתחייבת לפריסה רחבה יותר מבכל מקום אחר בעולם. כך או כך, בזק מתנהלת מול הרגולטור בעניין זה במטרה להגיע להסכמות שיאשרו פריסה רחבה ומהירה של שירותי גישה לאינטרנט בקצבים אולטרה - מהירים בישראל".