משה כחלון בכנס "עיר הנדל"ן" באילת / צילום: ארז דולב
צריך לשפשף את העיניים כדי להאמין ששר האוצר משה כחלון מקים ועדה להורדת יוקר המחיה בראשות ירון זליכה. אני מקווה שהוא יקבל חוות-דעת משפטית שתפסול את זליכה מלעמוד בראש הוועדה בגלל ניגוד עניינים.
זה יכול להיות התירוץ המשפטי, אבל יש תירוץ הרבה יותר ערכי והרבה יותר מהותי: א. מספיק עם הוועדות על גבי ועדות, זה רק מספק עבודה וגו'בים ושכר לעוד ועוד יועצים וכלכלנים שחוות-הדעת שלהם יעלו אבק; ב. זליכה הוא לדעתי האיש האחרון שצריך לעמוד בראש ועדה כלשהי. אני קורא לו אמן אשליות, ולמה? משום שזליכה הוא איש עסקים פרטי לכל עניין ודבר, שהפך את עצמו למעצמת-על בכל הקשור לייעוצים לגופים שונים, תאגידים ועוד. בשבילי הוא עט להשכיר. שעת התעריף שלו המריאה שחקים, ועל-פי הערכות היא עשויה להגיע ברף העליון ל-2,000 שקל לשעה.
לטעמי, לא זה האיש שמסוגל לבדוק ברצינות את עניין יוקר המחיה. אני יכול לתאר לעצמי גם מה עשוי לכתוב זליכה בסיכום לעבודת הוועדה: הוא שוב יפריח סיסמאות על גבי סיסמאות קליטות על מונופולים וקרטלים עושקי צרכנים. העמדה שלו היא פועל יוצא של מה שהוא רוצה שייראה וייכתב בתקשורת: שהוא בעד החלשים, בעד הצרכנים ונגד הכוחות הגדולים. אבל זליכה הוא בעיקר בעד עצמו. התדמית ההירואית שלו מעשירה את חשבון הבנק שלו.
וגרוע מכל: זליכה לוחש על אוזנו של אבי ניסנקורן, יו"ר ההסתדרות, ותמיד מייצג את כל הוועדים החזקים במשק, לא את החלשים: הוא ייצג את ועד עובדי הברום מקבוצת כיל, הוא ייצג-מייצג את ועד עובדי בנק אגוד, את ועד מזרחי-טפחות, את ועד בנק אוצר החייל, את עובדי התעשייה האווירית, את עובדי לאומי קארד ועוד - בקיצור, הוא תמיד מייצג ועדי עובדים שיכולים לשלם לו כמה שיותר. עוד לא נתקלתי במקרה אחד שהוא ייצג סקטור חלש יחסית, זה שמרוויח סביב שכר המינימום. הוא מקפיד לייצג עובדים שהשכר שלהם הוא ממילא גבוה, וגם קופת הוועד מספיק שמנה כדי לממן את הייעוץ היקר שלו.
פרופ' עומר מואב, שאני חלוק על דעותיו בגישה לארגוני עובדים, כתב את הדברים הבאים על זליכה בפוסט בפייסבוק, דברים שאני מסכים איתם בהחלט: "זליכה הוא האיש שכתב חוות-דעת לחברת המלט הישראלית נגד חשיפה ליבוא, לחברות הסלולר נגד הורדת דמי הקישוריות. הוא האיש שעומד לצד ההסתדרות ולצד ארגוני העובדים החזקים, הוא האיש שקידם את מפלגת העבודה (או את מרצ?) בבחירות האחרונות, ואת מרצ (או העבודה?) בבחירות לפני כן. שתי מפלגות שהדרך הכלכלית שלהן רק יכולה להעלות את יוקר המחיה בישראל. זליכה, גם רצוי לציין, לא באמת מבין גדול בכלכלה".
מואב צודק: זליכה משתמש בנתונים באופן יצירתי במיוחד כדי לשרת את האג'נדה שלו במתווה הגז (שמתברר כמוצלח), פלירטט או זיגזג אידיאולוגית עם שלי יחימוביץ' וגם עם זהבה גלאון - ועשה זאת תוך קידום אישי ויחצ"ני - הכסף הגדול בשבילו הוא מטרה שמקדשת את כל האמצעים.