גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אם אין לחם, תאכלו עוגות - אבל מה עושים כששניהם מתייקרים?

בחודשים האחרונים אנו נמצאים בעיצומו של גל התייקרויות שכבר מגיע לכל משק-בית בישראל ● בינתיים, חברות המזון הגדולות מצאו ככל הנראה את הדרכים, בין היתר באמצעות התייעלות, לשמור ואף לשפר את התוצאות שלהן ● פרשנות

עליית מחירים / צילום: SHUTTERSTOCK
עליית מחירים / צילום: SHUTTERSTOCK

אחת הקלישאות המוכרות והשחוקות ביותר בנוגע למחאה ציבורית וחוסר מודעות שלטונית היא "אם אין לחם, תאכלו עוגות". גם אם המשפט המקורי התייחס לבריוש, ואפילו שמחירי העוגות בישראל עלו בחודשים האחרונים, ההודעה על ההתייקרויות הצפויה במחירי הלחם מהווה סימן לכך שאנו נמצאים בעיצומו של גל התייקרויות בישראל שכבר מגיע לכל משק-בית.

קיץ 2011 ייזכר לכולנו בזכות המחאה החברתית שיצאה לדרך על רקע יוקר המחיה בישראל. ההשפעות של המחאה הזו על החברות העסקיות שמייצרות ושמשווקות מזון ועל גורמי הממשל הייתה מוחשית ומורגשת. אבל 7 שנים לאחר מכן, נראה כי ההשפעה הזו מיצתה את עצמה. בחודשים האחרונים אנו עדים לגל התייקרויות ברשימה הולכת ומתארכת של מוצרים, כש-9 מתוך 10 חברות המזון הגדולות כבר הודיעו על העלאת מחירים (שטראוס היא היחידה שהצהירה כי בשלב הזה לא תייקר את מוצריה).

אי-אפשר לנתק את ההתייקרויות האלה מהתייקרויות בענפי משק אחרים, ובראש ההתייקרות הצפויה במחירי החשמל והמים, שמעצם מרכזיותם והתלות של הגורמים העסקיים בהם יובילו כנראה לגל נוסף של עליות מחירים. למה? כי מים, ובעיקר חשמל, הם תקורות הכרחיות בייצור, בקירור ובהפצה של מזון, ולמעשה של כל המוצרים והשירותים. מה שמתחבר לסיבות שגרמו לגל עליות המחירים שאנו חווים כיום, שקורה משתי סיבות עיקריות: התייקרות חומרי הגלם והתשומות הנדרשות, לצד סביבה עסקית תומכת, שכן הגופים שמייקרים את מוצריהם משערים בביטחון רב שגם המתחרים יפעלו כמותם ולא יצאו למלחמת מחירים.

שיעור הרווח הגולמי

אפקט דומינו שגורר הסכמה שבשתיקה 

אבל יש עוד סיבות והן נוגעות לגורמי הרגולציה ולשינויים בענף. גם כשלא מתבצעות עבירות על חוקי ההגבלים העסקיים בדרך של קרטל או תיאום מחירים - דבר שהוא אסור על-פי חוק ההגבלים העסקיים וכבר גרר עונשים חמורים (דוגמת קרטל הלחם) - יש כאן אפקט דומינו "טבעי" שקורה באופן נפרד בכל קטגוריה שגורר הסכמה שבשתיקה. לקח ליצרניות המזון 6 או 7 שנים מאז המחאה החברתית עד שהן אזרו אומץ לשוב לחזית ולייקר, כשברקע העול הכבד של התייקרות שכר העבודה וחומרי הגלם שדחק אותן לכך. עד לאחרונה יצרניות המזון התמקדו בלנסות לפתח עבורנו מוצרי פרימיום, כאלה שמטעמים שונים ומשונים נהיה מוכנים לשלם עליהם יותר (דיאטה ייחודית, נוחות, צריכה על הדרך), אבל עכשיו גם זה לא מספיק, והן רוצות שנשלם יותר על הכול.

ועוד דבר, אפרופו הגבלים עסקיים: העליות הללו לא מגיעות משום מקום. העובדה שהרשות להגבלים עסקיים אפשרה היסטורית לשופרסל לרכוש את קלאבמרקט שקרסה ב-2005 ולהפוך לשחקנית ענק, ובפעם השנייה אישרה ב-2015 לנחום ביתן לרכוש את מגה שבינתיים לא מצליחה להעמיד תחרות, השפיעה באופן מהותי על שיעור הרווח הגולמי של החברות המשווקות, שלרווח שלהן יש חשיבות עליונה לגבי המחירים שהציבור משלם, ושמהוות משקל נגד משמעותי ליצרניות המזון (כשהן רוצות בכך).

עדות לכך ניתן למצוא בדוחות הכספיים של קבוצת שופרסל, הקמעונאית הגדולה בישראל. החברה מפרטת בדוח הדירקטוריון ל-2015 כי אחד הגורמים העיקריים שהשפיע על תוצאות החברה הוא ההתפתחויות ברשת מגה, "נסיבות אשר הובילו לזליגת צרכנים לרשתות השיווק האחרות, ובכלל זה לחברה". גם ב-2016 היא מציינת בדוחותיה כי אחד הגורמים העיקריים שהשפיעו על תוצאותיה היה ההתאמה לשינויים בשוק קמעונאות המזון, ו"בכלל זה בקשר עם מכירת רשת מגה".

בכל אופן, נראה כי מהרגע שמגה יצאה מהשוק, הרווח הגולמי של הקמעונאיות הציבוריות החל להשתפר בהדרגה. נציין כי הרווח הגולמי של רשתות המזון מורכב מכמה דברים ולפחות חלק מהשיפור ניתן לייחס להרחבה מסיבית של פעילות המותג הפרטי (בשופרסל ורמי לוי), להתייעלות ולשיפור תנאי הסחר מול הספקים. עם זאת, חלק ממנו מגיע גם ממה שמכונה בענף "עליית מחירים זוחלת".

בשופרסל מדובר על עלייה משיעור רווח גולמי של 23% "בלבד" ב-2014, ועד לשיעור של קרוב ל-26% בסוף 2017. ברבעון השני של 2018 רשמה שופרסל שיעור רווח גולמי של 27%, כשמדובר בעלייה משמעותית, יש מי שיטען "יוצאת דופן", על פני כמעט 4 שנים.

גם ברשת הקמעונאות הציבורית רמי לוי, שהייתה מזוהה עם מבצעי העוף בשקל ומחירי דיסקאונט נרשמה עלייה מסויימת ברווח הגולמי על פני השנים האחרונות, אך מתונה הרבה יותר. אם בסוף 2014 עמד שיעור הרווח הגולמי של רמי לוי על 21.05%, הרי שבסוף 2017 הוא טיפס ל-22%, כשמגמה זו נשמרה בשני הרבעונים הראשונים של השנה. עם זאת, הרווחיות הגולמית ברבעון השלישי של 2018 נשחקה בחזרה ל-20.82%. השחיקה הזו, לפי החברה, נובעת גם מהוזלות ומבצעים בתקופת החגים, אך גם מהפעלת המרכז הלוגיסטי החדש שלה במודיעין שמביא לעלויות גבוהות, שכן הוא מופעל במלואו מבחינת עלויות תפעול, אך טרם נכנס לשימוש באופן מלא.

גם ויקטורי, רשת המזון בניהולו של אייל רביד, שמרה על צמיחה עקבית יחסית בשיעור הרווח הגולמי, כשהצליחה לשפר אותו מ-22.90% בשנת 2014 ועד ל-24.10% בסוף 2017. ברבעון השלישי של 2018 הוא אף טיפס לשיעור של 24.90%.

לצד אלה, שיעור הרווח הגולמי של חברות מזון גדולות דוגמת שטראוס, טמפו ואסם (שנמחקה מהבורסה ב-2016) נע רוב הזמן בין 38% ל-40%, כשבתוך זה ישנן פעילויות בחו"ל ומגזרים רווחיים במיוחד, וישנם כאלה שבהם התחרות עזה, ועל כן הם רווחיים פחות.

ההוצאות עולות, אבל הרווחיות לא נפגעה

כלומר, המגמות ברווחיות של רשתות השיווק מרמזות כי הן חדלו לחסום ייקור מוצרים על-ידי היצרניות, ובטח שכשיש ייקור כזה, הן לא סופגות אותו ומגלגלות אותו הלאה לצרכן. סביר יותר שאם היו עוד כמה רשתות גדולות, אזי המציאות הזאת יכולה הייתה להשתנות.

בשורה התחתונה, נראה כי חברות המזון שמרו לאורך השנים על שיעור של רווח גולמי יציב יחסית, עם שינוי שנע בין עלייה או ירידה של אחוז. בעוד שהצרכנים נדרשים כעת לשלם יותר, החברות הגדולות מצאו ככל הנראה את הדרכים, בין היתר באמצעות התייעלות, לשמור ואף לשפר את התוצאות שלהן. כך שבפועל ההוצאות עולות, אבל הרווחיות לא נפגעה. בעיקר נראה כי היה להן שקט מהצרכנים.

בנוסף להיעלמות של מגה התרחשו עוד כמה שינויים רגולטוריים שהיום נראה כי אפשרו את הסביבה שתומכת בעליית מחירים: חוק המזון שיצר שקיפות בעיקר לרשתות הקמעונאות ולספקים כדי לעקוב באדיקות אחרי מחירי המתחרים, לצד הבטחה לאפליקציות השוואת מחירים שהצרכנים כלל לא משתמשים בהן. כל אלה אפשרו וימשיכו לאפשר לשוק להעלות מחירים ללא הפרעה. 

עוד כתבות

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדילמה של בנק ישראל עם הריבית והסיבה שהאנליסטים עשו סיבוב פרסה

האינפלציה באמצע טווח היעד והשקל התחזק, אך רוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים, וגרמו לשוק לשנות כיוון ● בעוד שנתוני הצמיחה המפתיעים מעניקים לנגיד "מרחב נשימה", רוב האנליסטים מעריכים כעת: בנק ישראל יבחר בשמרנות וישאיר את הריבית על כנה

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה