גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אם אין לחם, תאכלו עוגות - אבל מה עושים כששניהם מתייקרים?

בחודשים האחרונים אנו נמצאים בעיצומו של גל התייקרויות שכבר מגיע לכל משק-בית בישראל ● בינתיים, חברות המזון הגדולות מצאו ככל הנראה את הדרכים, בין היתר באמצעות התייעלות, לשמור ואף לשפר את התוצאות שלהן ● פרשנות

עליית מחירים / צילום: SHUTTERSTOCK
עליית מחירים / צילום: SHUTTERSTOCK

אחת הקלישאות המוכרות והשחוקות ביותר בנוגע למחאה ציבורית וחוסר מודעות שלטונית היא "אם אין לחם, תאכלו עוגות". גם אם המשפט המקורי התייחס לבריוש, ואפילו שמחירי העוגות בישראל עלו בחודשים האחרונים, ההודעה על ההתייקרויות הצפויה במחירי הלחם מהווה סימן לכך שאנו נמצאים בעיצומו של גל התייקרויות בישראל שכבר מגיע לכל משק-בית.

קיץ 2011 ייזכר לכולנו בזכות המחאה החברתית שיצאה לדרך על רקע יוקר המחיה בישראל. ההשפעות של המחאה הזו על החברות העסקיות שמייצרות ושמשווקות מזון ועל גורמי הממשל הייתה מוחשית ומורגשת. אבל 7 שנים לאחר מכן, נראה כי ההשפעה הזו מיצתה את עצמה. בחודשים האחרונים אנו עדים לגל התייקרויות ברשימה הולכת ומתארכת של מוצרים, כש-9 מתוך 10 חברות המזון הגדולות כבר הודיעו על העלאת מחירים (שטראוס היא היחידה שהצהירה כי בשלב הזה לא תייקר את מוצריה).

אי-אפשר לנתק את ההתייקרויות האלה מהתייקרויות בענפי משק אחרים, ובראש ההתייקרות הצפויה במחירי החשמל והמים, שמעצם מרכזיותם והתלות של הגורמים העסקיים בהם יובילו כנראה לגל נוסף של עליות מחירים. למה? כי מים, ובעיקר חשמל, הם תקורות הכרחיות בייצור, בקירור ובהפצה של מזון, ולמעשה של כל המוצרים והשירותים. מה שמתחבר לסיבות שגרמו לגל עליות המחירים שאנו חווים כיום, שקורה משתי סיבות עיקריות: התייקרות חומרי הגלם והתשומות הנדרשות, לצד סביבה עסקית תומכת, שכן הגופים שמייקרים את מוצריהם משערים בביטחון רב שגם המתחרים יפעלו כמותם ולא יצאו למלחמת מחירים.

שיעור הרווח הגולמי

אפקט דומינו שגורר הסכמה שבשתיקה 

אבל יש עוד סיבות והן נוגעות לגורמי הרגולציה ולשינויים בענף. גם כשלא מתבצעות עבירות על חוקי ההגבלים העסקיים בדרך של קרטל או תיאום מחירים - דבר שהוא אסור על-פי חוק ההגבלים העסקיים וכבר גרר עונשים חמורים (דוגמת קרטל הלחם) - יש כאן אפקט דומינו "טבעי" שקורה באופן נפרד בכל קטגוריה שגורר הסכמה שבשתיקה. לקח ליצרניות המזון 6 או 7 שנים מאז המחאה החברתית עד שהן אזרו אומץ לשוב לחזית ולייקר, כשברקע העול הכבד של התייקרות שכר העבודה וחומרי הגלם שדחק אותן לכך. עד לאחרונה יצרניות המזון התמקדו בלנסות לפתח עבורנו מוצרי פרימיום, כאלה שמטעמים שונים ומשונים נהיה מוכנים לשלם עליהם יותר (דיאטה ייחודית, נוחות, צריכה על הדרך), אבל עכשיו גם זה לא מספיק, והן רוצות שנשלם יותר על הכול.

ועוד דבר, אפרופו הגבלים עסקיים: העליות הללו לא מגיעות משום מקום. העובדה שהרשות להגבלים עסקיים אפשרה היסטורית לשופרסל לרכוש את קלאבמרקט שקרסה ב-2005 ולהפוך לשחקנית ענק, ובפעם השנייה אישרה ב-2015 לנחום ביתן לרכוש את מגה שבינתיים לא מצליחה להעמיד תחרות, השפיעה באופן מהותי על שיעור הרווח הגולמי של החברות המשווקות, שלרווח שלהן יש חשיבות עליונה לגבי המחירים שהציבור משלם, ושמהוות משקל נגד משמעותי ליצרניות המזון (כשהן רוצות בכך).

עדות לכך ניתן למצוא בדוחות הכספיים של קבוצת שופרסל, הקמעונאית הגדולה בישראל. החברה מפרטת בדוח הדירקטוריון ל-2015 כי אחד הגורמים העיקריים שהשפיע על תוצאות החברה הוא ההתפתחויות ברשת מגה, "נסיבות אשר הובילו לזליגת צרכנים לרשתות השיווק האחרות, ובכלל זה לחברה". גם ב-2016 היא מציינת בדוחותיה כי אחד הגורמים העיקריים שהשפיעו על תוצאותיה היה ההתאמה לשינויים בשוק קמעונאות המזון, ו"בכלל זה בקשר עם מכירת רשת מגה".

בכל אופן, נראה כי מהרגע שמגה יצאה מהשוק, הרווח הגולמי של הקמעונאיות הציבוריות החל להשתפר בהדרגה. נציין כי הרווח הגולמי של רשתות המזון מורכב מכמה דברים ולפחות חלק מהשיפור ניתן לייחס להרחבה מסיבית של פעילות המותג הפרטי (בשופרסל ורמי לוי), להתייעלות ולשיפור תנאי הסחר מול הספקים. עם זאת, חלק ממנו מגיע גם ממה שמכונה בענף "עליית מחירים זוחלת".

בשופרסל מדובר על עלייה משיעור רווח גולמי של 23% "בלבד" ב-2014, ועד לשיעור של קרוב ל-26% בסוף 2017. ברבעון השני של 2018 רשמה שופרסל שיעור רווח גולמי של 27%, כשמדובר בעלייה משמעותית, יש מי שיטען "יוצאת דופן", על פני כמעט 4 שנים.

גם ברשת הקמעונאות הציבורית רמי לוי, שהייתה מזוהה עם מבצעי העוף בשקל ומחירי דיסקאונט נרשמה עלייה מסויימת ברווח הגולמי על פני השנים האחרונות, אך מתונה הרבה יותר. אם בסוף 2014 עמד שיעור הרווח הגולמי של רמי לוי על 21.05%, הרי שבסוף 2017 הוא טיפס ל-22%, כשמגמה זו נשמרה בשני הרבעונים הראשונים של השנה. עם זאת, הרווחיות הגולמית ברבעון השלישי של 2018 נשחקה בחזרה ל-20.82%. השחיקה הזו, לפי החברה, נובעת גם מהוזלות ומבצעים בתקופת החגים, אך גם מהפעלת המרכז הלוגיסטי החדש שלה במודיעין שמביא לעלויות גבוהות, שכן הוא מופעל במלואו מבחינת עלויות תפעול, אך טרם נכנס לשימוש באופן מלא.

גם ויקטורי, רשת המזון בניהולו של אייל רביד, שמרה על צמיחה עקבית יחסית בשיעור הרווח הגולמי, כשהצליחה לשפר אותו מ-22.90% בשנת 2014 ועד ל-24.10% בסוף 2017. ברבעון השלישי של 2018 הוא אף טיפס לשיעור של 24.90%.

לצד אלה, שיעור הרווח הגולמי של חברות מזון גדולות דוגמת שטראוס, טמפו ואסם (שנמחקה מהבורסה ב-2016) נע רוב הזמן בין 38% ל-40%, כשבתוך זה ישנן פעילויות בחו"ל ומגזרים רווחיים במיוחד, וישנם כאלה שבהם התחרות עזה, ועל כן הם רווחיים פחות.

ההוצאות עולות, אבל הרווחיות לא נפגעה

כלומר, המגמות ברווחיות של רשתות השיווק מרמזות כי הן חדלו לחסום ייקור מוצרים על-ידי היצרניות, ובטח שכשיש ייקור כזה, הן לא סופגות אותו ומגלגלות אותו הלאה לצרכן. סביר יותר שאם היו עוד כמה רשתות גדולות, אזי המציאות הזאת יכולה הייתה להשתנות.

בשורה התחתונה, נראה כי חברות המזון שמרו לאורך השנים על שיעור של רווח גולמי יציב יחסית, עם שינוי שנע בין עלייה או ירידה של אחוז. בעוד שהצרכנים נדרשים כעת לשלם יותר, החברות הגדולות מצאו ככל הנראה את הדרכים, בין היתר באמצעות התייעלות, לשמור ואף לשפר את התוצאות שלהן. כך שבפועל ההוצאות עולות, אבל הרווחיות לא נפגעה. בעיקר נראה כי היה להן שקט מהצרכנים.

בנוסף להיעלמות של מגה התרחשו עוד כמה שינויים רגולטוריים שהיום נראה כי אפשרו את הסביבה שתומכת בעליית מחירים: חוק המזון שיצר שקיפות בעיקר לרשתות הקמעונאות ולספקים כדי לעקוב באדיקות אחרי מחירי המתחרים, לצד הבטחה לאפליקציות השוואת מחירים שהצרכנים כלל לא משתמשים בהן. כל אלה אפשרו וימשיכו לאפשר לשוק להעלות מחירים ללא הפרעה. 

עוד כתבות

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היסטוריה מחר בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף מחר לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר