גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק-עמינח, העידה במשפט "באים לבנקאים": "לא הבנתי על מה המחאה נגדי"

(עדכון) - עו"ד ברק כהן וחבריו לקבוצת "באים לבנקאים" מואשמים כי בשנת 2014 קשרו קשר להטריד ולפגוע בפרטיותם של ראשי מערכת הבנקאות בישראל ● מנכ"לית בנק לאומי העידה במשפטם: "במדינה מתוקנת אדם כמוני שעושה את תפקידו, הילדים שלו לא צריכים להיות חשופים להטרדה"

מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק-עמינח / צילום: תמר מצפי
מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק-עמינח / צילום: תמר מצפי

"לא הבנתי על מה המחאה נגדי. מי האנשים האלה? מי שלוקח הלוואה ולא מחזיר אותה - על מה הוא מוחה? במדינה מתוקנת אדם כמוני שעושה את תפקידו, הילדים שלו לא צריכים להיות חשופים להטרדה, לאיומים ולהתנהלות מטרידה שהיו גם כלפי הבנות שלי, שהיו קטינות. זה עבר כל גבול שאני כאמא יכולה לשאת אותו. קשה להבין את התחושה שיש מישהו שכל הזמן עוקב אחריך ויודע איפה אתה ומתקשר לאמא שלי שהיא מבוגרת, לאחיות שלי, לבעלי, לגיסי, ומטריד את מנוחתם. זאת תחושה שמפריעה בצורה קשה לשגרת החיים. זאת תחושה כאילו נכנסים לי לתוך הנשמה ולתוך הגוף. זאת תחושה איומה" - כך העידה היום (א') מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק-עמינח, בבית משפט השלום בתל-אביב, במסגרת משפטם של חברי קבוצת "באים לבנקאים", ובראשם עו"ד ברק כהן.

כהן וחבריו, בהם יגאל רמב"ם ואמנון פורת, מואשמים בביצוע עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, פגיעה בפרטיות, הטרדה וסחיטה באיומים ועוד, שביצעו נגד רוסק-עמינח; נגד מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר, ציון קינן; ונגד גורמים נוספים במסגרת מחאתם.

כהן הקים את קבוצת "באים לבנקאים" אחרי המחאה החברתית של קיץ 2011. הקבוצה מחתה, באמצעות הגעה פיזית אל ראשי המערכת הבנקאית עצמם ולעתים גם אל ילדיהם, על ההתנהלות של הבנקים בארץ כלפי צרכנים. כהן וחבריו טוענים כי המחאה שלהם נגד ראשי הבנקים היא מחאה פוליטית לגיטימית החוסה תחת חופש הביטוי, וכי הם לא ביצעו עבירות פליליות.

ואולם הפרקליטות והמשטרה חושבות אחרת לחלוטין. לתפיסת הרשויות, מחאת "באים לבנקים" חצתה את גבולות הלגיטימיות, וברק כהן וחבריו עברו על החוק בדרכים שונות ובמקרים שונים. לפי הנטען בכתב האישום, במחצית השנייה של שנת 2014 קשרו כהן ושאר הנאשמים קשר להטריד ולפגוע בפרטיותם של ראשי מערכת הבנקאות בישראל; בכמה מקרים הגיע כהן לבדו או עם חברי הקבוצה סמוך לביתה של רוסק-עמינח, ולפי האישום, הם "הקימו שאון במקום, מתוך כוונה להלך אימים, להטריד ולפגוע בפרטיותה של רוסק-עמינח". לפי הנטען, הם הטרידו גם את שתי בנותיה של רוסק-עמינח בבתי הספר שלהן ובמקומות אחרים. 

"תחושה איומה"

מנכ"לית לאומי הקדישה חלק ניכר מעדותה לאירועים שבהם הוטרדו שתי בנותיה, שהיו שתיהן קטינות, על-ידי חבורתו של כהן. "הבת הגדולה שלי הייתה בתיכון, הקטנה בסוף החטיבה. האירועים היו ניסיונות התחקות אחריהן, הגיעו אלינו הביתה בערב, כשהיה חושך, וכשרק הקטנה נמצאת בבית. הגיעו לבית ספר שלהן וחילקו כרוזים לכל הכיתות שהייתה עליהן תמונה שלי והיה כתוב: 'ד' לא אשמה שאמא גנבת', 'הבת של רקפת הגנבת' ועוד ועוד ועוד. לא נעים לי לחזור על זה".

בצורה מאופקת המשיכה מנכ"לית לאומי ותיארה כיצד ברק כהן ו"חבר מרעיו" (כהגדרתה) הגיעו אל הבית שלה עם מגפון שבו קראו קריאות גנאי לעברה. "ברוב המקרים לא הייתי בבית", היא אמרה. "בשעות האור זה היה פחות מרתיע. בשעות החשיכה, כשהילדה הקטנה הייתה בבית, זה היה יותר גרוע. כמובן שזה ייצר גם תחושה לא נעימה אצל השכנים. שכנים שאלו אותי אם הם צריכים לחפש מקום לעבור אליו, כי לא נעים לגור לידי". 

רוסק-עמינח תיארה אירוע שבו הבת הצעירה שלה, ד', הייתה בבית, ונקראו קריאות במגפון בצורה מאוד חזקה. "לי לפחות הייתה תחושה איומה. באמת איומה. אני לא רוצה לספר מה היא הרגישה. פעם אחת הם הגיעו אלינו ביום שישי. גילו לי שהם נמצאים בחוץ. הלכתי לשכנים וחיכיתי אצלם, עד שהם פינו את השטח, ואפשר היה לעבור. ניסינו לדאוג שהבנות לא יהיו בבית כשם מגיעים. כל דבר שקרה הם העלו לפייסבוק".

מנכ"לית לאומי הוסיפה וסיפרה כי ברק כהן היה מתקשר אליה ופרסם את מספר הטלפון שלה. "הגיעו אליי המון הודעות בעלות אופי אלים עד כדי איומים על חיי. גידופים, קללות. כולם מהסוג של 'יימח שמך' וקללות מהסוג הזה. לא נעים לי לחזור על זה בבית המשפט".

התובעת, עו"ד דפנה יבין, ביקשה מרוסק-עמינח להקריא בפני הנוכחים בבית המשפט דוגמה למסרון שקיבלה. רוסק-עמינח הקריאה את המסרון הבוטה שקיבלה מאלמוני, שכלל קללות ואיומים קשים כלפיה שאין צורך לחזור עליהם.

רוסק-עמינח התלוננה בעדותה, בין היתר, גם על כך שלדבריה "כשכותבים היום בגוגל 'גנבת', גוגל משלים 'רקפת רוסק-עמינח גנבת'. 'גנבת' זה שם המשפחה החדש שהדביקו לי", היא אמרה. 

"בלבול בין חייבים פרטיים לבין חברות"

בתום חקירתה הראשית של רוסק-עמינח, הנאשם, עו"ד ברק כהן, חקר אותה בחקירה נגדית. כהן טוען כי הפעולות שמתוארות בכתב האישום נגדו בפרשת הטרדת מנהלי הבנקים נעשו כחלק ממחאה פוליטית שלו ושל אחרים כלפי דרכי פעולתם של הבנקים והעומדים בראשם. כהן ניסה לשאול את רוסק-עמינח על האופן שבו התייחס בנק לאומי לנוחי דנקנר, אליעזר פישמן, לב לבייב ואנשי עסקים אחרים. רוסק-עמינח סירבה לדבר על לקוחות של הבנק.

כהן תקף את אמצעי הגבייה הבלתי לגיטימיים לתפיסתו שנוקט בנק לאומי כלפי חייבים תוך כדי שהוא פוגע בצדדים שלישיים, כגון הילדים של אותם חייבים. כהן הטיח ברוסק-עמינח כי הבנק מפלה בין חייב לחייב. "כשבנק לאומי מפעיל צווי גבייה, הוא פועל להוצאה לפועל על-פי החוק והכללים", השיבה רוסק-עמינח.

כהן: "יש לכם סמכות לפעול נגד צדדים שלישיים ולא רק נגד החייב? אתם פועלים בכל דרך?"

רוסק-עמינח: "אנחנו פועלים על-פי החוק והכללים בישראל. אדם שלוקח חוב, צריך לשלם אותו חזרה. כשהוא לא מחזיר את החוב, הוא פוגע בכסף של בעלי המניות של הבנק, שזה קופות הגמל והפנסיה של עם ישראל".

כהן: "את מדברת על מה שנוחי דנקנר מחק? פעולות הגבייה של הבנק כלפי דנקנר וכלפי פלוני-אלמוני לא ננקטים באופן שוויוני".

רוסק-עמינח: "גבייה מלקוח נעשית בכל האמצעים שעומדים ברשות הבנק. יש כאן בלבול בין חייבים פרטיים לבין חברות".

כהן לא ויתר ושאל את מנכ"לית לאומי איך היא מתייחסת למקרים שבהם מעקלים לבעל חוב טלוויזיה שמשמשת את הילדים ולא חפצים אחרים, כאמצעי להפעלת לחץ פסול על החייב. רוסק-עמינח השיבה: "אני לא מתמצאת בזה ולא מתעסקת בזה".

ברק כהן ופעילי באים לבנקאים בבית המשפט / צילום: שלומי יוסף

בשל החשש מ"בריונים": עדותה של רוסק-עמינח נמסרה באופן חריג בדלתיים "פתוחות חלקית"

מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק-עמינח, ניסתה מאוד להימנע מלהגיע היום לבית המשפט ולמסור עדות פומבית במשפטם של הפעיל החברתי, ברק כהן, וחבריו לתנועת "באים לבנקאים". רוסק-עמינח הביעה בפני המשפט פחד של ממש מלמסור עדות נגד כהן. לדבריה, היא חששה שתיפגע פיזית בידי "בריונים".

באמצעות עורכי הדין אייל כהן ואופיר שטרסנוב פנתה רוסק-עמינח לבית המשפט בבקשה כי עדותה תישמע בדלתיים סגורות או תימסר באמצעות וידאו קונפרנס. ואולם, ביום שישי קבעה שופטת המחוזי בתל-אביב, ד"ר מיכל אגמון-גונן, כי העדות תישמע בדלתיים פתוחות חלקית.

בהתאם להחלטה, משמר בית המשפט הפעיל היום בקרה קפדנית על הנוכחים באולם במהלך עדותה של רוסק-עמינח, ונערכו סידורי אבטחה חריגים. בניגוד למקובל, רוסק-עמינח הגיעה ישירות לאולם בית המשפט, מבלי שהיה עליה לעבור במסדרונות בית המשפט באופן גלוי.

השעיה מהמקצוע

ברק כהן הקים את תנועת "באים לבנקאים" אחרי המחאה החברתית של קיץ 2011. הקבוצה מחתה, באמצעות הגעה אל ראשי המערכת הבנקאית עצמם, על ההתנהלות של הבנקים בישראל כלפי צרכנים, אך בהמשך, כאמור, הועמד כהן לדין בגין הטרדות ואיומים של מנהלי הבנקים.

כהן לא הסתפק בכך: הוא תקף את שרת התרבות והספורט, מירי רגב; הורשע בהעלבת עובד ציבור בכך שחיבר שיר פוגעני נגד קצין המשטרה אלון חמדני; והוא התעמת גם עם יו"ר לשכת עורכי הדין, אפי נוה. בעקבות העמדתו לדין פלילי, לשכת עורכי הדין השעתה לאחרונה את כהן מהעיסוק במקצוע.

עוד כתבות

קמפיין מזרחי טפחות

מימון לחוגים, כרטיסי טיסה חינם ונוסטלגיה: אלה הפרסומות שכיכבו השבוע

הפרסומת הזכורה ביותר שייכת גם השבוע לבנק מזרחי טפחות, והאהובה ביותר שייכת זה השבוע השלישי לביטוח 9 - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגבוהה ביותר שייכת לפליי קארד, וגם ממתקי עלית מככבים

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

"החומה האחרונה נשברה": משקיעי הריטייל כובשים את הנפקות הענק

במשך שנים "הציבור הרחב" הביט מבחוץ בהנפקת חברות בוול סטריט, כשהגיוס הראשוני הוצע רק לגופי ההשקעה הגדולים ● הנפקת אנתרופיק, כמו זו של ספייס אקס לפניה, עשויות לבשר על שינוי המטוטלת - עם הכרה בכוח העצום של משקיעי הריטייל הקטנים ● בשוק מסבירים את עוצמת השינוי, ולמה הוא לא יגיע בקרוב לבורסה שלנו

לוח טיסות מבוטלות בנמל התעופה הארטספילד-ג'קסון באטלנטה, ג'ורג'יה / צילום: Reuters, Elijah Nounelage

מערכות ענק טכנולוגיות קורסות בזו אחר זו: מה עומד מאחורי רצף התקלות העולמי

בתוך פחות משבוע חלו שיבושים בענן של מיקרוסופט, בתעופה, בשירותי אפל וברשת המסווגת של ה־NSA ● בממשל האמריקאי ובענקיות הטכנולוגיה מנסים להרגיע, אך מומחים מזהירים מהתלות בספקים בודדים בעידן ה־AI ● והאם יש קשר למתקפות הסייבר באירופה?

שופט העליון בדימוס יוסף אלרון / צילום: שלומי יוסף

איזנקוט הודיע על מועמדותו של יוסף אלרון לתפקיד מבקר המדינה

מפלגת ישר הודיעה כי אלרון יהיה מועמדה בבחירות החוזרות לתפקיד, לאחר שבג"ץ פסל את בחירת עורך דינו של נתניהו וקבע כי יש לקיים הליך בחירה חוזר ● יו"ר המפלגה גדי איזנקוט: "המציאות החמורה שבה מדינת ישראל נותרת ללא מבקר מדינה, היא חלק ממסע שיטתי להחלשת שומרי הסף ולפירוק מערכות המדינה"

בית חולים ברזילי / צילום: Shutterstock

יש שוטרים בכל בית חולים, אבל האם הצוותים הרפואיים מוגנים יותר?

שבע שנים נדרשו כדי להציב שוטרים בבתי החולים הגדולים שידעו מספר גבוה של אירועי אלימות ● היעד הושג, אבל המרפאות בקהילה נותרו מחוץ לתוכנית ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי התוכנית למניעת אלימות נגד סגל רפואי

עסקי הנדל''ן של עומר אדם / צילומים: שי פרנקו, אביב חופי, Shutterstock, קבוצת ענן

האימפריה של עומר אדם כבר שווה מיליארדים: הנדל"ן, הקמעונאות ומה הוא מתכנן לרשת זאפה

עסקי הנדל"ן של הזמר ומשפחתו, הכוללים מרכזים מסחריים, בנייני מגורים ובתי מלון ברחבי הארץ, הגיעו לשווי של יותר מחצי מיליארד דולר ● גלובס חושף את מתיחת הפנים המתוכננת של המשפחה במועדוני ההופעות של רשת זאפה, כולל מעבר לכשרות שיוביל לסגירה בשבת ● אדם לא עוצר גם בתחום הטכנולוגי לאחר שחוות השרתים ענן, שהוא חלק מבעליה, נסקה לשווי של 1.2 מיליארד דולר

דובר צה''ל, תא''ל אפי דפרין / צילום: צילום מסך

דובר צה"ל בהודעה לפני שבת: "אין שינוי בהנחיות - אל תיתנו יד לשמועות"

בבלומברג מדווחים כי כעת המערכת הישראלית "מסוגלת להתמודד עם מגוון רחב יותר של איומים בליסטיים, ולעמוד בפני מתקפות מתמשכות לאורך שבועות" ● טראמפ עדיין לא קיבל החלטה סופית באשר למערכה נגד איראן, ובישראל ממתינים לו במוכנות גבוהה • לפי מקורות מערביים, ראש המוסד הציג לאמריקנים מידע על קידום תוכנית הגרעין ● עדכונים שוטפים

פודטראק מרווה פיצריה מקומית / צילום: בר גוטהרץ

עם בצק מדויק וגבינות משובחות: הפיצה הגלילית שניצחה במבחן

בטיול בתוך השלווה הגלילית של יודפת פגשנו עדרי כבשים ובתי אבן, גילפנו יצירה מעץ תות והתענגנו על פיצה שלא הייתה מביישת את נאפולי ● חגית אברון תופרת יום

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

3.32 שקלים לדולר: השער ממשיך לעלות ואלה הסיבות

התחזקות הדולר בעולם והטלטלות האחרונות בוול סטריט הביאו את המטבע האמריקאי לשיא של יותר משנה מול השקל, כאשר בחודשיים וחצי האחרונים הוא קפץ במעל 9% ● יוני פנינג, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות: "הירידה של ה-S&P 500 יכולה להסביר כ-2.5% מהיחלשות השקל" ● ואיך משפיעה תקופת הבחירות?

פרסום של קטה גרופ בפתח תקווה / צילום: דרור מרמור

ארביטראז' של 1%: ככה הקבלנים מתחמקים מהוראות בנק ישראל

כפי שיצרניות הרכב עקפו בעבר את המכסים האמריקאיים, חברות הבנייה מוצאות כעת דרכים יצירתיות לעקוף את מגבלות בנק ישראל ● דוחות קטה גרופ מדגימים איך הלוואות קבלן מחזירות את מבצעי ה־90:10 לשוק ● ומי באמת מממן את ההטבה?

תקיפת צה''ל בלבנון (ארכיון) / צילום: ap, Ariel Schalit

צה"ל: הותקף אתר ששימש את חיזבאללה לייצור טילים ולאחסון אמל"ח

הנשיא האמריקאי התייחס לאפשרות של חידוש המלחמה עם האיראנים: "נראה מה יקרה אחרי תחילת השנה החדשה" ● נתניהו לוחץ לחדש את המלחמה, מדינות המפרץ מזהירות מתגובה מטהרן, ובבית הלבן בוחנים את תרחישי התגובה האפשריים ● עמדת הרמטכ"ל זמיר בפגישה עם מפקד סנטקום: אם אין הסכם, נכון לתקוף באיראן - השאלה מתי ● עדכונים שוטפים

בכירי אנתרופיק בטקס פתיחת המסחר בוול סטריט ביום הראשון במניה / צילום: ap, Seth Wenig

ההנפקה הגדולה בהיסטוריה הצליחה – אז למה מניות השבבים ממשיכות לרדת?

הנפקת הענק של אנתרופיק  לא החזירה את האופטימיות לוול סטריט שנפלה אתמול ב-2% ● ברקע: חשש שההנפקה שאבה נזילות ממניות אחרות, סימני שאלה לגבי הרווחיות של חברות ה-AI וגם החששות ממינוף יתר ● המבחן יהיה בשבוע הבא עם תחילת המסחר באופציות על מניית אנתרופיק

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: קולוגו בע''מ, smart shooter, XTEND, אריאל גבאי

הצפת ערך גדולה לאר.פי אופטיקל: אלביט תשקיע 80 מיליון דולר בחברה־הבת

יצרנית המכ"מים ראדומטיקס, שבבעלותה המלא של אר. פי. אופטיקל צפויה לקבל הזמנות גדולות מאלביט בתמורה להקצאה של עד 40% ממניותיה ● זאת, שנה וחצי בלבד לאחר שאר.פי אופטיקל רכשה את הפעילות תמורת 30 מיליון שקל בלבד

פרופ' אריק לנדר

מייסד מכון ברוד, מגופי המחקר החשובים בעולם: "ראיתי בחיי הרבה פרויקטים משוגעים שהפכו לאפשריים"

פרופ' אריק לנדר, מחוקרי הגנום המובילים ומי שייסד את מכון ברוד של MIT והרווארד, מספר בראיון בלעדי איך שכנע שתי אוניברסיטאות מתחרות לשתף פעולה, מעריך מתי תהיה תרופה לאלצהיימר ומתייחס לביקורות עליו לאורך השנים ● השבוע קיבל ממכון ויצמן פרס על פועלו, והוא כבר בדרך לפתור בעיה גדולה נוספת של האנושות - עם חברה לאנרגיה ירוקה

גרג אייבל, קתי ווד, ביל אקמן / צילום: AP-Nati Harnik, REUTERS, ענבל מרמרי

משקיעי־העל נוטשים בעיקר מניה אחת. לאן הם עוברים?

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הדיווחים הרבעוניים חושפים תפנית חדה בתיקי המשקיעים החזקים בוול סטריט ברבעון שחלף ● המגמה הבולטת: צמצום החזקות באלפאבית, החברה האם של גוגל ● קת'י ווד האמינה באנבידיה רגע לפני הסחרור, היורש של באפט מהמר על נדל"ן, ומה עשה המיליארדר ביל אקמן?

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

בנק לאומי צמצם כ-25 משרות בחטיבת הפיתוח

לפי גורמים בענף הבנקאות המשרות שקוצצו "התייתרו" והן של מנהלי פרויקטים תפעוליים, לא של מפתחים ● חלק מהעובדים עזבו את לאומי ואחרים שובצו בתפקידים חדשים ● הצמצום מגיע על רקע חזרתו של חיים שקולניק לבנק כראש חטיבת הפיתוח הטכנולוגי, במטרה להאיץ את המעבר לפיתוח מבוסס סוכני AI

מימין: אבי, רפי וג'ו נקש / עיבוד: אביב חופי, יח''צ

הם חשבו ששדה דב לא ייסגר לעולם. זה עלה להם ביוקר

שורה של משברים וטעויות הובילו את האחים נקש להיפרד מהשליטה בתכשיט של הקבוצה: חברת התעופה ארקיע ● מההחלטה שלא לגדר את מחירי הדלק, הצניחה בהכנסות הקו לאילת, ההפסדים בעשרות מיליוני דולרים ועד הסכסוך המשפחתי סביב מנכ"ל הקבוצה - שהפך לפנים של מהלך החילוץ

ד''ר עוז חלבי / צילום: נילי מרום

מבת ים לניו ג'רזי: לעורך הדין שהגיע לצמרת הפירמות האמריקאיות יש אזהרה

ד"ר עוז חלבי, שותף במשרד Cozen O'Connor המתמחה במיסוי בינלאומי, עומד על הצומת הלוהט שבין הכלכלה האמריקאית ליזמות הישראלית ● בראיון הוא מספר על הריצה להקים סטארט-אפים בדלאוור ועל הקושי לחברות: "חייבים להפוך את ההשקעה בחברה ישראלית לאטרקטיבית"

קלוד / אילוסטרציה: Shutterstock

מי הישראלים שירוויחו מההנפקה הגדולה בהיסטוריה?

מגדל וכלל רשמו רווחים גדולים מהשקעותיהן בחברת אנתרופיק, שתתחיל להיסחר היום בוול סטריט ● גם גופים מוסדיים נוספים בישראל נהנו בעקיפין מהצלחת ההשקעה באמצעות קרנות הון סיכון

צילום: Shutterstock

"אומרים שמחר תפרוץ מלחמה": המודל הכלכלי שמזין את תעשיית השמועות סביב איראן

מאז 7 באוקטובר מציפות את הרשתות שמועות על מתקפות, גיוסי מילואים וקריסת מערכות הגנה ● מאחורי רבות מהן עומד מודל עסקי שממיר חרדה לטראפיק ולהכנסות מפרסום, ומתגמל את מי שמצליחים לייצר את הבהלה הגדולה ביותר ● מי מפעיל את המכונה הזו, איך היא עובדת ומדוע כל כך קשה לעצור אותה?