מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק-עמינח / צילום: תמר מצפי
"לא הבנתי על מה המחאה נגדי. מי האנשים האלה? מי שלוקח הלוואה ולא מחזיר אותה - על מה הוא מוחה? במדינה מתוקנת אדם כמוני שעושה את תפקידו, הילדים שלו לא צריכים להיות חשופים להטרדה, לאיומים ולהתנהלות מטרידה שהיו גם כלפי הבנות שלי, שהיו קטינות. זה עבר כל גבול שאני כאמא יכולה לשאת אותו. קשה להבין את התחושה שיש מישהו שכל הזמן עוקב אחריך ויודע איפה אתה ומתקשר לאמא שלי שהיא מבוגרת, לאחיות שלי, לבעלי, לגיסי, ומטריד את מנוחתם. זאת תחושה שמפריעה בצורה קשה לשגרת החיים. זאת תחושה כאילו נכנסים לי לתוך הנשמה ולתוך הגוף. זאת תחושה איומה" - כך העידה היום (א') מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק-עמינח, בבית משפט השלום בתל-אביב, במסגרת משפטם של חברי קבוצת "באים לבנקאים", ובראשם עו"ד ברק כהן.
כהן וחבריו, בהם יגאל רמב"ם ואמנון פורת, מואשמים בביצוע עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, פגיעה בפרטיות, הטרדה וסחיטה באיומים ועוד, שביצעו נגד רוסק-עמינח; נגד מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר, ציון קינן; ונגד גורמים נוספים במסגרת מחאתם.
כהן הקים את קבוצת "באים לבנקאים" אחרי המחאה החברתית של קיץ 2011. הקבוצה מחתה, באמצעות הגעה פיזית אל ראשי המערכת הבנקאית עצמם ולעתים גם אל ילדיהם, על ההתנהלות של הבנקים בארץ כלפי צרכנים. כהן וחבריו טוענים כי המחאה שלהם נגד ראשי הבנקים היא מחאה פוליטית לגיטימית החוסה תחת חופש הביטוי, וכי הם לא ביצעו עבירות פליליות.
ואולם הפרקליטות והמשטרה חושבות אחרת לחלוטין. לתפיסת הרשויות, מחאת "באים לבנקים" חצתה את גבולות הלגיטימיות, וברק כהן וחבריו עברו על החוק בדרכים שונות ובמקרים שונים. לפי הנטען בכתב האישום, במחצית השנייה של שנת 2014 קשרו כהן ושאר הנאשמים קשר להטריד ולפגוע בפרטיותם של ראשי מערכת הבנקאות בישראל; בכמה מקרים הגיע כהן לבדו או עם חברי הקבוצה סמוך לביתה של רוסק-עמינח, ולפי האישום, הם "הקימו שאון במקום, מתוך כוונה להלך אימים, להטריד ולפגוע בפרטיותה של רוסק-עמינח". לפי הנטען, הם הטרידו גם את שתי בנותיה של רוסק-עמינח בבתי הספר שלהן ובמקומות אחרים.
"תחושה איומה"
מנכ"לית לאומי הקדישה חלק ניכר מעדותה לאירועים שבהם הוטרדו שתי בנותיה, שהיו שתיהן קטינות, על-ידי חבורתו של כהן. "הבת הגדולה שלי הייתה בתיכון, הקטנה בסוף החטיבה. האירועים היו ניסיונות התחקות אחריהן, הגיעו אלינו הביתה בערב, כשהיה חושך, וכשרק הקטנה נמצאת בבית. הגיעו לבית ספר שלהן וחילקו כרוזים לכל הכיתות שהייתה עליהן תמונה שלי והיה כתוב: 'ד' לא אשמה שאמא גנבת', 'הבת של רקפת הגנבת' ועוד ועוד ועוד. לא נעים לי לחזור על זה".
בצורה מאופקת המשיכה מנכ"לית לאומי ותיארה כיצד ברק כהן ו"חבר מרעיו" (כהגדרתה) הגיעו אל הבית שלה עם מגפון שבו קראו קריאות גנאי לעברה. "ברוב המקרים לא הייתי בבית", היא אמרה. "בשעות האור זה היה פחות מרתיע. בשעות החשיכה, כשהילדה הקטנה הייתה בבית, זה היה יותר גרוע. כמובן שזה ייצר גם תחושה לא נעימה אצל השכנים. שכנים שאלו אותי אם הם צריכים לחפש מקום לעבור אליו, כי לא נעים לגור לידי".
רוסק-עמינח תיארה אירוע שבו הבת הצעירה שלה, ד', הייתה בבית, ונקראו קריאות במגפון בצורה מאוד חזקה. "לי לפחות הייתה תחושה איומה. באמת איומה. אני לא רוצה לספר מה היא הרגישה. פעם אחת הם הגיעו אלינו ביום שישי. גילו לי שהם נמצאים בחוץ. הלכתי לשכנים וחיכיתי אצלם, עד שהם פינו את השטח, ואפשר היה לעבור. ניסינו לדאוג שהבנות לא יהיו בבית כשם מגיעים. כל דבר שקרה הם העלו לפייסבוק".
מנכ"לית לאומי הוסיפה וסיפרה כי ברק כהן היה מתקשר אליה ופרסם את מספר הטלפון שלה. "הגיעו אליי המון הודעות בעלות אופי אלים עד כדי איומים על חיי. גידופים, קללות. כולם מהסוג של 'יימח שמך' וקללות מהסוג הזה. לא נעים לי לחזור על זה בבית המשפט".
התובעת, עו"ד דפנה יבין, ביקשה מרוסק-עמינח להקריא בפני הנוכחים בבית המשפט דוגמה למסרון שקיבלה. רוסק-עמינח הקריאה את המסרון הבוטה שקיבלה מאלמוני, שכלל קללות ואיומים קשים כלפיה שאין צורך לחזור עליהם.
רוסק-עמינח התלוננה בעדותה, בין היתר, גם על כך שלדבריה "כשכותבים היום בגוגל 'גנבת', גוגל משלים 'רקפת רוסק-עמינח גנבת'. 'גנבת' זה שם המשפחה החדש שהדביקו לי", היא אמרה.
"בלבול בין חייבים פרטיים לבין חברות"
בתום חקירתה הראשית של רוסק-עמינח, הנאשם, עו"ד ברק כהן, חקר אותה בחקירה נגדית. כהן טוען כי הפעולות שמתוארות בכתב האישום נגדו בפרשת הטרדת מנהלי הבנקים נעשו כחלק ממחאה פוליטית שלו ושל אחרים כלפי דרכי פעולתם של הבנקים והעומדים בראשם. כהן ניסה לשאול את רוסק-עמינח על האופן שבו התייחס בנק לאומי לנוחי דנקנר, אליעזר פישמן, לב לבייב ואנשי עסקים אחרים. רוסק-עמינח סירבה לדבר על לקוחות של הבנק.
כהן תקף את אמצעי הגבייה הבלתי לגיטימיים לתפיסתו שנוקט בנק לאומי כלפי חייבים תוך כדי שהוא פוגע בצדדים שלישיים, כגון הילדים של אותם חייבים. כהן הטיח ברוסק-עמינח כי הבנק מפלה בין חייב לחייב. "כשבנק לאומי מפעיל צווי גבייה, הוא פועל להוצאה לפועל על-פי החוק והכללים", השיבה רוסק-עמינח.
כהן: "יש לכם סמכות לפעול נגד צדדים שלישיים ולא רק נגד החייב? אתם פועלים בכל דרך?"
רוסק-עמינח: "אנחנו פועלים על-פי החוק והכללים בישראל. אדם שלוקח חוב, צריך לשלם אותו חזרה. כשהוא לא מחזיר את החוב, הוא פוגע בכסף של בעלי המניות של הבנק, שזה קופות הגמל והפנסיה של עם ישראל".
כהן: "את מדברת על מה שנוחי דנקנר מחק? פעולות הגבייה של הבנק כלפי דנקנר וכלפי פלוני-אלמוני לא ננקטים באופן שוויוני".
רוסק-עמינח: "גבייה מלקוח נעשית בכל האמצעים שעומדים ברשות הבנק. יש כאן בלבול בין חייבים פרטיים לבין חברות".
כהן לא ויתר ושאל את מנכ"לית לאומי איך היא מתייחסת למקרים שבהם מעקלים לבעל חוב טלוויזיה שמשמשת את הילדים ולא חפצים אחרים, כאמצעי להפעלת לחץ פסול על החייב. רוסק-עמינח השיבה: "אני לא מתמצאת בזה ולא מתעסקת בזה".
בשל החשש מ"בריונים": עדותה של רוסק-עמינח נמסרה באופן חריג בדלתיים "פתוחות חלקית"
מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק-עמינח, ניסתה מאוד להימנע מלהגיע היום לבית המשפט ולמסור עדות פומבית במשפטם של הפעיל החברתי, ברק כהן, וחבריו לתנועת "באים לבנקאים". רוסק-עמינח הביעה בפני המשפט פחד של ממש מלמסור עדות נגד כהן. לדבריה, היא חששה שתיפגע פיזית בידי "בריונים".
באמצעות עורכי הדין אייל כהן ואופיר שטרסנוב פנתה רוסק-עמינח לבית המשפט בבקשה כי עדותה תישמע בדלתיים סגורות או תימסר באמצעות וידאו קונפרנס. ואולם, ביום שישי קבעה שופטת המחוזי בתל-אביב, ד"ר מיכל אגמון-גונן, כי העדות תישמע בדלתיים פתוחות חלקית.
בהתאם להחלטה, משמר בית המשפט הפעיל היום בקרה קפדנית על הנוכחים באולם במהלך עדותה של רוסק-עמינח, ונערכו סידורי אבטחה חריגים. בניגוד למקובל, רוסק-עמינח הגיעה ישירות לאולם בית המשפט, מבלי שהיה עליה לעבור במסדרונות בית המשפט באופן גלוי.
השעיה מהמקצוע
ברק כהן הקים את תנועת "באים לבנקאים" אחרי המחאה החברתית של קיץ 2011. הקבוצה מחתה, באמצעות הגעה אל ראשי המערכת הבנקאית עצמם, על ההתנהלות של הבנקים בישראל כלפי צרכנים, אך בהמשך, כאמור, הועמד כהן לדין בגין הטרדות ואיומים של מנהלי הבנקים.
כהן לא הסתפק בכך: הוא תקף את שרת התרבות והספורט, מירי רגב; הורשע בהעלבת עובד ציבור בכך שחיבר שיר פוגעני נגד קצין המשטרה אלון חמדני; והוא התעמת גם עם יו"ר לשכת עורכי הדין, אפי נוה. בעקבות העמדתו לדין פלילי, לשכת עורכי הדין השעתה לאחרונה את כהן מהעיסוק במקצוע.