גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק-עמינח, העידה במשפט "באים לבנקאים": "לא הבנתי על מה המחאה נגדי"

(עדכון) - עו"ד ברק כהן וחבריו לקבוצת "באים לבנקאים" מואשמים כי בשנת 2014 קשרו קשר להטריד ולפגוע בפרטיותם של ראשי מערכת הבנקאות בישראל ● מנכ"לית בנק לאומי העידה במשפטם: "במדינה מתוקנת אדם כמוני שעושה את תפקידו, הילדים שלו לא צריכים להיות חשופים להטרדה"

מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק-עמינח / צילום: תמר מצפי
מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק-עמינח / צילום: תמר מצפי

"לא הבנתי על מה המחאה נגדי. מי האנשים האלה? מי שלוקח הלוואה ולא מחזיר אותה - על מה הוא מוחה? במדינה מתוקנת אדם כמוני שעושה את תפקידו, הילדים שלו לא צריכים להיות חשופים להטרדה, לאיומים ולהתנהלות מטרידה שהיו גם כלפי הבנות שלי, שהיו קטינות. זה עבר כל גבול שאני כאמא יכולה לשאת אותו. קשה להבין את התחושה שיש מישהו שכל הזמן עוקב אחריך ויודע איפה אתה ומתקשר לאמא שלי שהיא מבוגרת, לאחיות שלי, לבעלי, לגיסי, ומטריד את מנוחתם. זאת תחושה שמפריעה בצורה קשה לשגרת החיים. זאת תחושה כאילו נכנסים לי לתוך הנשמה ולתוך הגוף. זאת תחושה איומה" - כך העידה היום (א') מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק-עמינח, בבית משפט השלום בתל-אביב, במסגרת משפטם של חברי קבוצת "באים לבנקאים", ובראשם עו"ד ברק כהן.

כהן וחבריו, בהם יגאל רמב"ם ואמנון פורת, מואשמים בביצוע עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, פגיעה בפרטיות, הטרדה וסחיטה באיומים ועוד, שביצעו נגד רוסק-עמינח; נגד מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר, ציון קינן; ונגד גורמים נוספים במסגרת מחאתם.

כהן הקים את קבוצת "באים לבנקאים" אחרי המחאה החברתית של קיץ 2011. הקבוצה מחתה, באמצעות הגעה פיזית אל ראשי המערכת הבנקאית עצמם ולעתים גם אל ילדיהם, על ההתנהלות של הבנקים בארץ כלפי צרכנים. כהן וחבריו טוענים כי המחאה שלהם נגד ראשי הבנקים היא מחאה פוליטית לגיטימית החוסה תחת חופש הביטוי, וכי הם לא ביצעו עבירות פליליות.

ואולם הפרקליטות והמשטרה חושבות אחרת לחלוטין. לתפיסת הרשויות, מחאת "באים לבנקים" חצתה את גבולות הלגיטימיות, וברק כהן וחבריו עברו על החוק בדרכים שונות ובמקרים שונים. לפי הנטען בכתב האישום, במחצית השנייה של שנת 2014 קשרו כהן ושאר הנאשמים קשר להטריד ולפגוע בפרטיותם של ראשי מערכת הבנקאות בישראל; בכמה מקרים הגיע כהן לבדו או עם חברי הקבוצה סמוך לביתה של רוסק-עמינח, ולפי האישום, הם "הקימו שאון במקום, מתוך כוונה להלך אימים, להטריד ולפגוע בפרטיותה של רוסק-עמינח". לפי הנטען, הם הטרידו גם את שתי בנותיה של רוסק-עמינח בבתי הספר שלהן ובמקומות אחרים. 

"תחושה איומה"

מנכ"לית לאומי הקדישה חלק ניכר מעדותה לאירועים שבהם הוטרדו שתי בנותיה, שהיו שתיהן קטינות, על-ידי חבורתו של כהן. "הבת הגדולה שלי הייתה בתיכון, הקטנה בסוף החטיבה. האירועים היו ניסיונות התחקות אחריהן, הגיעו אלינו הביתה בערב, כשהיה חושך, וכשרק הקטנה נמצאת בבית. הגיעו לבית ספר שלהן וחילקו כרוזים לכל הכיתות שהייתה עליהן תמונה שלי והיה כתוב: 'ד' לא אשמה שאמא גנבת', 'הבת של רקפת הגנבת' ועוד ועוד ועוד. לא נעים לי לחזור על זה".

בצורה מאופקת המשיכה מנכ"לית לאומי ותיארה כיצד ברק כהן ו"חבר מרעיו" (כהגדרתה) הגיעו אל הבית שלה עם מגפון שבו קראו קריאות גנאי לעברה. "ברוב המקרים לא הייתי בבית", היא אמרה. "בשעות האור זה היה פחות מרתיע. בשעות החשיכה, כשהילדה הקטנה הייתה בבית, זה היה יותר גרוע. כמובן שזה ייצר גם תחושה לא נעימה אצל השכנים. שכנים שאלו אותי אם הם צריכים לחפש מקום לעבור אליו, כי לא נעים לגור לידי". 

רוסק-עמינח תיארה אירוע שבו הבת הצעירה שלה, ד', הייתה בבית, ונקראו קריאות במגפון בצורה מאוד חזקה. "לי לפחות הייתה תחושה איומה. באמת איומה. אני לא רוצה לספר מה היא הרגישה. פעם אחת הם הגיעו אלינו ביום שישי. גילו לי שהם נמצאים בחוץ. הלכתי לשכנים וחיכיתי אצלם, עד שהם פינו את השטח, ואפשר היה לעבור. ניסינו לדאוג שהבנות לא יהיו בבית כשם מגיעים. כל דבר שקרה הם העלו לפייסבוק".

מנכ"לית לאומי הוסיפה וסיפרה כי ברק כהן היה מתקשר אליה ופרסם את מספר הטלפון שלה. "הגיעו אליי המון הודעות בעלות אופי אלים עד כדי איומים על חיי. גידופים, קללות. כולם מהסוג של 'יימח שמך' וקללות מהסוג הזה. לא נעים לי לחזור על זה בבית המשפט".

התובעת, עו"ד דפנה יבין, ביקשה מרוסק-עמינח להקריא בפני הנוכחים בבית המשפט דוגמה למסרון שקיבלה. רוסק-עמינח הקריאה את המסרון הבוטה שקיבלה מאלמוני, שכלל קללות ואיומים קשים כלפיה שאין צורך לחזור עליהם.

רוסק-עמינח התלוננה בעדותה, בין היתר, גם על כך שלדבריה "כשכותבים היום בגוגל 'גנבת', גוגל משלים 'רקפת רוסק-עמינח גנבת'. 'גנבת' זה שם המשפחה החדש שהדביקו לי", היא אמרה. 

"בלבול בין חייבים פרטיים לבין חברות"

בתום חקירתה הראשית של רוסק-עמינח, הנאשם, עו"ד ברק כהן, חקר אותה בחקירה נגדית. כהן טוען כי הפעולות שמתוארות בכתב האישום נגדו בפרשת הטרדת מנהלי הבנקים נעשו כחלק ממחאה פוליטית שלו ושל אחרים כלפי דרכי פעולתם של הבנקים והעומדים בראשם. כהן ניסה לשאול את רוסק-עמינח על האופן שבו התייחס בנק לאומי לנוחי דנקנר, אליעזר פישמן, לב לבייב ואנשי עסקים אחרים. רוסק-עמינח סירבה לדבר על לקוחות של הבנק.

כהן תקף את אמצעי הגבייה הבלתי לגיטימיים לתפיסתו שנוקט בנק לאומי כלפי חייבים תוך כדי שהוא פוגע בצדדים שלישיים, כגון הילדים של אותם חייבים. כהן הטיח ברוסק-עמינח כי הבנק מפלה בין חייב לחייב. "כשבנק לאומי מפעיל צווי גבייה, הוא פועל להוצאה לפועל על-פי החוק והכללים", השיבה רוסק-עמינח.

כהן: "יש לכם סמכות לפעול נגד צדדים שלישיים ולא רק נגד החייב? אתם פועלים בכל דרך?"

רוסק-עמינח: "אנחנו פועלים על-פי החוק והכללים בישראל. אדם שלוקח חוב, צריך לשלם אותו חזרה. כשהוא לא מחזיר את החוב, הוא פוגע בכסף של בעלי המניות של הבנק, שזה קופות הגמל והפנסיה של עם ישראל".

כהן: "את מדברת על מה שנוחי דנקנר מחק? פעולות הגבייה של הבנק כלפי דנקנר וכלפי פלוני-אלמוני לא ננקטים באופן שוויוני".

רוסק-עמינח: "גבייה מלקוח נעשית בכל האמצעים שעומדים ברשות הבנק. יש כאן בלבול בין חייבים פרטיים לבין חברות".

כהן לא ויתר ושאל את מנכ"לית לאומי איך היא מתייחסת למקרים שבהם מעקלים לבעל חוב טלוויזיה שמשמשת את הילדים ולא חפצים אחרים, כאמצעי להפעלת לחץ פסול על החייב. רוסק-עמינח השיבה: "אני לא מתמצאת בזה ולא מתעסקת בזה".

ברק כהן ופעילי באים לבנקאים בבית המשפט / צילום: שלומי יוסף

בשל החשש מ"בריונים": עדותה של רוסק-עמינח נמסרה באופן חריג בדלתיים "פתוחות חלקית"

מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק-עמינח, ניסתה מאוד להימנע מלהגיע היום לבית המשפט ולמסור עדות פומבית במשפטם של הפעיל החברתי, ברק כהן, וחבריו לתנועת "באים לבנקאים". רוסק-עמינח הביעה בפני המשפט פחד של ממש מלמסור עדות נגד כהן. לדבריה, היא חששה שתיפגע פיזית בידי "בריונים".

באמצעות עורכי הדין אייל כהן ואופיר שטרסנוב פנתה רוסק-עמינח לבית המשפט בבקשה כי עדותה תישמע בדלתיים סגורות או תימסר באמצעות וידאו קונפרנס. ואולם, ביום שישי קבעה שופטת המחוזי בתל-אביב, ד"ר מיכל אגמון-גונן, כי העדות תישמע בדלתיים פתוחות חלקית.

בהתאם להחלטה, משמר בית המשפט הפעיל היום בקרה קפדנית על הנוכחים באולם במהלך עדותה של רוסק-עמינח, ונערכו סידורי אבטחה חריגים. בניגוד למקובל, רוסק-עמינח הגיעה ישירות לאולם בית המשפט, מבלי שהיה עליה לעבור במסדרונות בית המשפט באופן גלוי.

השעיה מהמקצוע

ברק כהן הקים את תנועת "באים לבנקאים" אחרי המחאה החברתית של קיץ 2011. הקבוצה מחתה, באמצעות הגעה אל ראשי המערכת הבנקאית עצמם, על ההתנהלות של הבנקים בישראל כלפי צרכנים, אך בהמשך, כאמור, הועמד כהן לדין בגין הטרדות ואיומים של מנהלי הבנקים.

כהן לא הסתפק בכך: הוא תקף את שרת התרבות והספורט, מירי רגב; הורשע בהעלבת עובד ציבור בכך שחיבר שיר פוגעני נגד קצין המשטרה אלון חמדני; והוא התעמת גם עם יו"ר לשכת עורכי הדין, אפי נוה. בעקבות העמדתו לדין פלילי, לשכת עורכי הדין השעתה לאחרונה את כהן מהעיסוק במקצוע.

עוד כתבות

גברים חרדים.  תמונה מורכבת של שינויים איטיים, צמיחה בתחומים ספציפיים ופערי שכר / צילום: Reuters, Milo Hess

"את המבוגרים כבר פספסנו. רצינו לראות אם יש שינוי אצל הצעירים - והמסקנה קשה"

שיעור התעסוקה של הנשים החרדיות כבר הגיע ל־82%, אבל אצל הגברים ההתקדמות מתונה, ופערי השכר מוסיפים להתרחב ● מחקר חדש של מכון אהרן בוחן מדוע מיליארדי השקלים שהושקעו בשילוב ובהשכלה עדיין לא הביאו לשינוי המיוחל ● איציק קרומבי, מעורכי המחקר: "בקצב הזה נגיע לתל"ג של בנגלדש"

ג'נסן הואנג, מנכ''ל ומייסד אנבידיה / צילום: ap, Markus Schreiber

דירקטוריון אנבידיה פותח בחקירה לאחר שג'נסן הואנג ניהל רומן עם מרגלת סינית

מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג הודה בפני עובדיו כי ניהל רומן עם אשת העסקים הסינית אליס הואנג, שלפי המודיעין האמריקאי גויסה לרגל אחריו, והתנצל על מעשיו ● בעקבות החשדות לריגול הודיע דירקטוריון החברה על הקמת ועדה מיוחדת שתחקור את הפרשה בליווי יועצים משפטיים חיצוניים ● הואנג ימשיך לכהן בתפקידו במהלך החקירה, אך הפרשה מעוררת שאלות בנוגע לעתידו בראש ענקית השבבים

הטנדר החשמלי, ''סייברטראק'' / צילום: יח''צ

"רכב אספנות": מה יקרה למחירי הסייברטראק שכבר עלו על הכביש

טסלה הודיעה על הפסקת ייצור הסייברטראק, לאחר שמכירות הטנדר החשמלי צנחו בעשרות אחוזים והמחירים בפועל היו גבוהים משמעותית מאלה שהובטחו בהשקתו ● כעת תפנה החברה את קיבולת הייצור לרכב האוטונומי סייברקאב, בעוד שבעלי הסייברטראק עשויים ליהנות מעלייה בערכו בעקבות הפסקת הייצור ● בישראל נותרו כלי רכב בודדים שהגיעו ביבוא מקביל

האחים אבי, רפי וג'ו נקש, בעלי השליטה בארקיע / צילום: יח''צ

עובדי ארקיע ניצחו את האחים נקש ולא ידוללו

לפי שעה, נושא דילול המניות של עובדי ארקיע ירד מהפרק, ובחברה צפויים לבחון חלופות אפשריות להזרמת הון ● בתוך כך, סכסוך העבודה בו איימו העובדים בשבוע שעבר, לא יופעל.

אייל ברקוביץ' / צילום: צילום מסך מתוך 'מוריה וברקו', רשת 13

"הדברים אינם מקובלים": אייל ברקוביץ' הושעה משידורי חדשות 13

חדשות 13 השעו את אייל ברקוביץ' משידור בעקבות התבטאויות שעוררו סערה ציבורית וטענות לגזענות ● ההחלטה התקבלה לאחר שיחת הבהרה ובעקבות ביקורת ולחץ ברשתות החברתיות ● לגלובס נודע כי ההשעיה צפויה להימשך ימים בודדים

אלונה בר-און, מו''ל גלובס, בכנס לראות מעבר לטרנד / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "משקיעי בובת הלבובו הרוויחו 700% או הפסידו 30%, מה שקבע זה התזמון בתוך הטרנד"

מו"ל גלובס פתחה את כנס "לראות מעבר לטרנד" והמחישה באמצעות הסקווישי ולבובו את חשיבות מועד הכניסה להשקעה ● עוד התייחסה בר און לשאלת הבועה בבינה המלאכותית, לייצוג נשים בכנס ולתפקידה של העיתונות

לי־בר קייטרינג יפרח / צילום: מתוך האינסטגרם של לי-בר

ממסעדה אחת לאקזיט נוצץ: הדרך של משפחת יפרח והקופון של אלי יצפאן

לפני 40 שנה החלה משפחת יפרח להאכיל חיילים במסעדה קטנה בקריית גת ● מאז לקחו האחים ליאל ובר את הניהול וגדלו לחברת הסעדה, שמגלגלת מחזור של כ־400 מיליון שקל בשנה ● מה הוביל קרן השקעות לרכוש מחצית מהחברה, ואיך קשור הקומיקאי המפורסם לעסקה?

לראות מעבר לטרנד: כנס ההשקעות יוצא לדרך

כנס "לראות מעבר לטרנד", שנערך היום, מתמקד במגמות הפיננסיות שמעצבות את עולם ההשקעות לאורך זמן • הכנס ייפתח בשיחה מיוחדת בין יאיר לוינשטיין, בעלים ומנכ"ל אלטשולר שחם פיננסים, ואסף בנאי, מייסד ובעלים קבוצת הפיננסים פרופיט ● בנוסף, הכנס יארח רגולטורים פיננסיים, מובילים בקהילת שוק ההון ומנהלים בכירים

יותר מ־40 עסקאות מתחילת השנה / איור: גיל ג'יבלי

הנתונים שמאחורי מבול האקזיטים: מכונת הכסף של סוכנויות הביטוח

סוכנויות הביטוח הן כבר מזמן לא עסק אפור, אלא אחד התחומים הכי חמים בשוק ההון ● גלובס חושף את הנתונים מאחורי תור הזהב של הענף: מהמוסדיים שרכשו עשרות סוכנויות רק מתחילת השנה, דרך הרווחיות יוצאת הדופן ועד להערכות להיקף עסקאות מצטבר של חצי מיליארד שקל ב־2026 ● בשוק מעריכים שזו רק תחילתה של המגמה, אך יש גם מי שמזהיר: "זה עלול להגיע למחוזות של קרטל"

הקהל באולם / צילום: כדיה לוי

האנשים והרגעים מאחורי כנס "לראות מעבר לטרנד"

בכירי שוק ההון נפגשו בכנס "לראות מעבר לטרנד" של גלובס, כדי לבחון אילו מגמות פיננסיות ישרדו גם אחרי שהטרנדים יתחלפו ● וגם: תדיראן מחזקת את פעילותה בתחום חוות השרתים, וקניון TLV מצרף מסעדה חדשה של רפאלו וסניף של בייגל קפה ● אירועים ומינויים

מערכת הגנה אווירית של תע''א / צילום: תע''א

ספקית של בואינג והתעשיות הביטחוניות נקלעה לחובות של 26 מיליון שקל

סי.אם. קומפוזיט מטיריאלס, המעסיקה 105 עובדים במפעל ובמשרדיה במודיעין, טוענת כי הקשיים התזרימיים משביתים את פעילותה וכי אין ביכולתה לשלם את משכורות אוקטובר ● החברה מבקשת לעכב את ההליכים נגדה כדי לאפשר את מכירתה והזרמת הון חדש להמשך הפעילות

פרופ' אמנון שעשוע / צילום: איל יצהר

אמנון שעשוע חוזר למעבדה: מי יקנה ממנו את השליטה בבנק וואן זירו?

כשסטארט־אפ הבינה המלאכותית שלו doubleAI גוזר הישג אחר הישג, אמנון שעשוע מתרחק כמעט מכל מיזם אחר ● אחרי שהודיע על פרישה ממובילאיי, כעת הוא מעמיד את השליטה בוואן זירו על המדף ● המטרה: למצוא משקיע פיננסי עם כיסים עמוקים שייקח את המושכות

ירושלים. מה צפוי בשנת 2050? / צילום: Shutterstock

נתוני האוצר חושפים את העיר שבה משקיעי הנדל"ן הפסידו פחות

רק 27% מהמשקיעים בירושלים שמכרו דירה תוך 5 שנים רשמו הפסד ריאלי, לעומת 47.5% בממוצע הארצי ● 63% ממכירות המשקיעים בבירה ב-2025 היו של דירות שהוחזקו מעל 20 שנה - השיעור הגבוה בארץ ● באוצר מצביעים על אופק השקעה שונה - בעוד בדרום ממהרים לממש קצר כדי לקטוע הפסדים, בירושלים המשקיעים מעדיפים להמתין

לנה קרופאלניק, יניב פגוט, רו''ח ועו''ד מתן פסטרנק והמנחה פרופ' דן עמירם בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

"השקעה לטווח ארוך לא הופכת השקעה ריכוזית למפוזרת": האזהרה של הבכירה מבנק ישראל

האם מהפכת ה-AI מסכנת את תיק ההשקעות שלכם, גם כשאתם בטוחים שהוא מפוזר? ● בכנס "לראות מעבר לטרנד", בכירי שוק ההון דיברו עם פרופ' דן עמירם על הסכנות שמביא איתו הטרנד הטכנולוגי וחשפו מדוע דווקא כעת משפיענים תופסים את מקומם של יועצי השקעות מקצועיים ● "אנחנו מוסיפים אפיקים שונים שנשלטים ע"י אותו סיכון", מזהירה מנהלת מחלקת הניהול של קרן העושר

משרדי צ'ק פוינט / צילום: Shutterstock

הסכסוך על שיפוץ המטה בתל אביב: צ'ק פוינט נתבעת ב-7.8 מיליון שקל

חברת א.שדה פרויקטים, שהקימה את מטה צ'ק פוינט בשכונת ביצרון בת"א, תובעת את ענקית אבטחת המידע בטענה כי לא שילמה את מלוא התמורה עבור עבודות גמר ומערכות בבניין ● עוד נטען כי "לאורך הפרויקט נהגה צ'ק פוינט כלפי א.שדה בכוחניות רבה והערימה קשיים על ביצוע והשלמת העבודות" ● צ'ק פוינט בתגובה: "עיתוי הגשת התביעה מעורר תהיות"

ד''ר נדין בודו-טרכטנברג ושמעון אוליאל בשיחה משותפת עם שי שלו בכנס לראות מעבר לטרנד / צילום: כדיה לוי

המשנה לנגיד לשעבר: "לעקוף סנקציות עם קריפטו? שם נמצאים סוחרי הסמים וסוחרי האיברים"

ד"ר נדין בודו-טרכטנברג, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל, תקפה בכנס "לראות מעבר לטרנד" את הרעיון שהעלה נתניהו, שלפיו ישראל תוכל לעקוף סנקציות בינ"ל באמצעות קריפטו: "התחום היחיד שעוקף שם סנקציות הוא תת-עולם שחור באמת" ● שמעון אוליאל מאלטשולר שחם גמל ופנסיה: "בתעשיות הביטחוניות מאיימים על חרמות - ובסוף ההזמנות מגיעות"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ על רקע מצר הורמוז / צילום: ap, Alex Brandon

מה הסיכוי לחידוש המלחמה? אלה ההערכות העדכניות בשוק

למרות הניצחון של הדמוקרטים בבחירות האמצע חברות מחקר מעריכות כי הסיכון לחידוש הלחימה נותר גבוה • ברקע: תקיפות נוספות באזור והמשך ההיערכות הצבאית האמריקאית • מומחים מזהירים כי מחיר הנפט עלול לזנק ל-130 דולר לחבית

עמית גל, הממונה על שוק ההון / צילום: כדיה לוי

עמית גל נגד הקיצוץ בפנסיה: "לא תמיד חוסכים מספיק, ואסור לערער את המערכת"

בכנס "לראות מעבר לטרנד" של גלובס, הממונה על שוק ההון הזהיר מפני מהלכים שעלולים לערער את מערכת הפנסיה הישראלית, והתריע כי ישראלים רבים עדיין אינם חוסכים די לגיל הפרישה

תומר רבא''ד, יו''ר קבוצת בזק / צילום: כדיה לוי

תומר ראב"ד: "יש פה כלכלה שקשה מאוד לנצח. לישראל אין הרבה מתחרות"

"ישראל היא כלכלה די ייחודית, שוק מפותח אבל עם לא מעט מאפיינים של שוק מתפתח", אמר תומר ראב"ד בכנס "לראות מעבר לטרנד" ● "יש משקיעים זרים מתוחכמים שראינו נכנסים לבורסה ולא היו פה לפני עשור: בלקרוק, פידליטי - הם רואים מבעד לטרנד. בסוף לישראל אין הרבה מתחרות" ● על שוק הסלולר: "שוק חבוט, בעייתי, שעבר המון רפורמות"

אייל דה פאו / צילום: תמר מצפי

יו"ר חדשות 13 פורש, ומחלוקת על עשרות אלפי שקלים נחשפת

לגלובס נודע כי אייל דה פאו התפטר מתפקיד יו"ר חדשות 13 בעקבות לחץ מצד הרשות השנייה - זאת על רקע תשלומים עודפים שקיבל בניגוד לכאורה למגבלות התגמול החדשות שנכנסו לתוקף ב-2026 ● הרשות בוחנת אפשרות לדרוש את החזרת הכספים ששולמו ביתר