גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"החשש של המלצרים והמסעדנים מ'פסק דין הטיפים' - מוצדק, אך זו הנורמה הראויה"

בפסיקתו האחרונה קבע השופט יגאל פליטמן כי תשר למלצרים ייחשב כשכר לכל דבר ועניין, והחל מ-2019 ייאלצו מלצרים רבים להפריש חלק נכבד משכרם לפנסיה ואף עשויים לשלם מס ● בראיון ל"גלובס" מבהיר נשיא ביה"ד הארצי בדימוס: "יש מקום לטענות, אך צריך לראות את הדברים בטווח רחב יותר"

השופט יגאל פליטמן / צילום: שלומי יוסף
השופט יגאל פליטמן / צילום: שלומי יוסף

"החשש של המלצרים והמסעדנים מוצדק. השינוי לגבי האופן שבו נתייחס לטיפ הוא מהותי. עם זאת, צריך לראות את הדברים בטווח רחב יותר - מעבר לשינוי הקרוב שהולך להתחולל" - כך אמר ל"גלובס" השופט בדימוס יגאל פליטמן, נשיא בית הדין הארצי לעבודה בדימוס, שמצטרף בימים אלה לצוות היועצים המיוחד של משרד עורכי הדין AYR-עמר-רייטר-ז'אן-שוכטוביץ' ושות', ביחס לפסיקתו האחרונה לפני פרישתו שעתידה ליצור החל מ-1 בינואר 2019 שינוי מהותי בעולם המסעדנות.

לפי פסיקתו של הרכב בית הדין הארצי לעבודה בראשותו של פליטמן, התשרים שמקבלים העובדים בענף המסעדנות ייחשבו כשכר לכל דבר ועניין. המשמעות של פסק הדין נחשבת כמרחיקת לכת הן עבור העובדים בענף המסעדנות, הן עבור מעסקיהם והן מבחינת המוסד לביטוח לאומי. כך, בעקבות הפסיקה ייאלצו מלצרים רבים להפריש חלק נכבד יותר משכרם לפנסיה, ואף ייתכן כי ייאלצו לשלם מס על התשרים שיקבלו. בעלי המסעדות, מהצד השני, ייאלצו להתחשב בתשרים בעת שהם מפרישים משכר העובדים לקרן פנסיה, לביטוח לאומי וכד'. בהתאם, גם הביטוח הלאומי צריך יהיה להתחשב בכלל שכר המלצרים, כולל התשרים, כשהוא מחשב את דמי האבטלה שלהם זכאי מלצר לשעבר.

הטענות שנשמעות לאחרונה מקרב המסעדנים והמלצרים המזהירים מפני השלכות הרסניות של הפסיקה האמורה, אינן מפתיעות את פליטמן. "כל הטענות הללו כבר עמדו לפתחנו לפני שפסקנו את מה שפסקנו. היינו ערים לכך לגמרי", הוא אומר תוך שהוא מגלה אמפטיה מסוימת לטענות האלה. "לגופו של עניין, מבחינתם האינטרסנטית האישית של כל אחד מהצדדים בוודאי שיש מקום לטענות".

עם זאת, הדגיש פליטמן, "אי-אפשר היה להימנע מהפסיקה הזאת. מבחינת הנורמה הראויה אין מקום לכך (שתשרים לא ייחשבו כחלק מהשכר של המלצרים - מ.ב). אם נכון, ובבית הדין אנחנו חשבנו שזה נכון, לראות בטיפ שכר עבודה - אז המשמעות המתבקשת של כך היא שגם הטיפ צריך לשמש בסיס לכל הזכאויות האחרות לשכר העבודה, לרבות פיצוי פיטורים, שעות נוספת, הפרשה לפנסיה, דמי מחלה ודמי אבטלה. זהו השכר האמיתי.

"בסיכומו של דבר הראייה תיבחן בפרספקטיבה של זמן, וכולם יבינו שלא נכון להפלות בצורה כזאת או אחרת את המלצר או את המעסיק/בעל המסעדה לעומת יחסי עבודה 'רגילים'. יצטרכו להסתגל לה", אמר פליטמן. עוד ציין, כי למרות שהוא מבין את מקור הטענות נגד הפסיקה, "אין מקום לשינויה. הנורמה של טיפ כשכר עבודה היא נורמה צודקת ואין סיבה להתייחס באופן שונה בדיני העבודה למלצרים ולמסעדנים בהשוואה לכל מעסיק ועובד אחרים. בשני המקרים השכר האמיתי אמור לשמש בסיס לכל הזכויות".

מסעדה / צילום אילוסטרציה: תמר מצפי

בורר ומגשר בסכסוכי עבודה

פליטמן (70) החל את דרכו השיפוטית בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בשנת 1988. בהמשך, הוא מונה פליטמן לתפקיד נשיא בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב ולשופט בבית הדין הארצי לעבודה. ב-2013, לאחר יציאתה לגמלאות של השופטת נילי ארד, מונה פליטמן לתפקיד נשיא בית הדין הארצי לעבודה, עד פרישתו לגמלאות בחודש מרץ האחרון.

"מצאתי משרד דינאמי, עם רוח טובה, אמין, מקצועי ועם צוות טוב שמנהל אותו", כך נימק פליטמן את הסיבה בגינה בחר להצטרף כיועץ ל-AYR. פליטמן גילה כי הוא מתכוון במקביל לשמש כבורר ומגשר בסכסוכי עבודה. "30 שנה אני שופט. כך התעצבתי, לחשוב כשופט. מטבע הדברים, ברגע שפרשתי, אני מבקש לעסוק במה שהתמחיתי והתמקצעתי בו - וזה פתרון סכסוכים".

תחום נוסף הנוגע לדיני עבודה ונמצא בימים אלה על סדר היום נוגע להתנהלותם של שופטי בית הדין הארצי לעבודה במסגרת טיפולם בסכסוכי העבודה הקיבוציים. נציב תלונות הציבור על שופטים, המשנה לנשיאה השופט בדימוס, אליעזר ריבלין, קבע לאחרונה כי בית הדין הארצי לעבודה אינו מוסמך לקיים הליכי גישור בסכסוכים קיבוציים הנדונים בפניו, וכי בית הדין הארצי אינו רשאי לקיים דיונים בחדר ישיבות שאינם ממלאים אחר עיקרון הפומביות.

פליטמן סרב להתייחס להחלטתו הקונקרטית של ריבלין באופן ישיר, והסתפק בהתייחסות כללית לסוגיה הנפיצה. "התפיסה שבית הדין בהליכים כאלה פועל כמגשר או מפשר נראית לי כלא תואמת את המציאות", הוא אומר. "נניח שמגיע לפתחנו נושא כמו שביתה כללית בנמל או בחברת חשמל או בכל מקום ציבורי אחר. מי שפונה אלינו בהקשר זה אלה לא הצדדים עצמם לסכסוך, ארגון העובדים או המעסיק, אלא צד שלישי שעלול להיפגע - התאחדות התעשיינים, לשכת המסחר ועוד. ומה הם מבקשים? צו מניעה כנגד השביתה כדי למנוע את הנזק שעלול להיגרם להם. זה הסכסוך המשפטי וזהו גדרו. אבל הסכסוך האמיתי שהוליד את הסכסוך המשפטי הוא בכלל סכסוך כלכלי, שאינו נוגע לזכויות שנתגבשו כבר אלא לגבי יצירת רקמת מחויבות חדשה שתביא ליחסי עבודה. לסכסוך הכלכלי הזה אין פתרון משפטי".

פליטמן סבור שאין מנוס מהידברות בין הצדדים במקרים של סכסוכים קיבוציים ואף לא חושב, כאמור, כי הוא משמש כמגשר לסכסוך הקיבוצי. "אם הולכים לעשות רפורמה בחברת החשמל או בנמל, אז מערכת יחסי העבודה צריכה להשתנות, ולכן הצדדים צריכים לבוא במגע ולבחון את מערכת המחויבות החדשה", הוא מסביר. "בית הדין לא מוסמך בפישור או בגישור לתת פתרון לסכסוך כלכלי, והוא גם לא עושה את זה. מה שכן עושה בית הדין הוא רק את מה שקיומם של יחסי העבודה מחייב - קיום הידברות ומו"מ. את הפתרון מביאים הצדדים. ההידברות היא זו שדוחקת בצדדים להגיע למו"מ. זה המעשה שעושה בית הדין, ולכן אם כך רואים את הדברים, וכך אני סבור שצריך לראותם, נראה לי שהאופן שבו פעל בית הדין עד כה תואם את כל הוראות הדין, החוק והאתיקה שלהם חייב לציית בית הדין".

"חוק שעות עבודה ומנוחה - מיושן"

עניין נוסף בתחום דיני העבודה שנמצא על סדר היום בשנים האחרונות נוגע למספר ההולך וגובר של עובדים המחוברים למקום עבודתם 24/7, באמצעות הטלפון והמחשב. "חוק שעות עובדה ומנוחה נחקק בשנות ה-50, בתקופה שבה עובד היה הולך למשרד או למפעל, עובד 8 שעות, וחוזר הביתה", ציין פליטמן."החוק אינו תואם את מציאות ימינו. במציאות ימינו העובד זמין ועובד הרבה מעבר לשעות העבודה. החוק בניסוחו הנוכחי אינו נותן מענה הולם לשכר לשעת עבודה של העובד".

פליטמן ביקש להתמקד בשאלה כיצד נכון יהיה לתגמל את העובד בעידן הנוכחי בעבור זמינותו הגבוהה גם מחוץ לשעות העבודה המוגדרות. "נשאלת השאלה האמיתית - איך לתגמל את העובד? מה זה שעות נוספות? איך מוכיחים את זה? כאן באמת אנחנו מחכים לפתרון שיבוא מצד המחוקק ועם מתן אפשרות להשלמה שתתאים לסוג העבודה הקונקרטי", אומר פליטמן.

לדעתו של פליטמן, יש למצוא פתרון שונה לכל ענף עבודה. לדבריו, "נדמה לי שבענף ההיי-טק צריכות להיות שעות העבודה אחרות מאשר בענף של מקום עבודה שעובדים ליד מכונה". פליטמן סבור כי את ההתאמות הספציפיות לענפי העבודה השונים יש לבצע באחד משני אמצעים: "אפשר לעשות את זה רגולטורית, באמצעות תקנות המאבחנות בין סוגי העובדה, או לחילופין באמצעות הסכם קיבוצי עם צו הרחבה - דבר שאפשרי כבר לפי חוק שעות עבודה ומנוחה כיום".

אולם פליטמן הודה כי התגמול עבור זמינות העובד אינו הדבר היחידי שמעורר קשיים בעולם העבודה המודרני, וכי העובדה שעובדים רבים נאלצים להיות זמינים גם לאחר שעות העבודה עשויה להיות בעייתית גם בפן המהותי. "לכאורה אי-אפשר להכריח עובד לעבוד מעבר לשעות העבודה, אלא במקרים יוצאי דופן. אבל לא זו הנורמה במציאות, ולכן השאלה היא באמת איך גורמים לשינויה", ציין פליטמן.

לדעתו של פליטמן, יש מקום לשקול את המודל הצרפתי או ההולנדי. לדבריו, "אפשר אולי להחליט, כמו בדין הצרפתי או ההולנדי, שהחל משעה מסוימת אסור לעובד לעבוד ואסור למעביד להתקשר אליו ולדרוש עבודה, מתוך מחשבה שהעובד צריך לשהות בחיק משפחתו". 

עו"ד רם ז'אן / צילום: אופיר אייב

צוות היועצים המיוחדים ב-AYR כולל גם את השופט בדימוס מודריק

"בתיקים מורכבים היועצים תורמים מניסיונם בניתוח סוגיות משפטיות מורכבות"

השופט בדימוס יגאל פליטמן, נשיא בית הדין הארצי לעבודה בדימוס, מצטרף לצוות היועצים המיוחד של משרד עורכי הדין AYR-עמר-רייטר-ז'אן-שוכטוביץ' ושות'. צוות היועצים המיוחד כולל גם את סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב בדימוס, פרופ' עודד מודריק, שהצטרף לאחרונה לצוות ההגנה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

עו"ד רם ז׳אן, שותף מנהל ב-AYR, התייחס לקונספט הפחות מוכר בשוק עריכת הדין בישראל שעומד בבסיסו של צוות היועצים, ומסר: "בניהול הליכי ליטיגציה מורכבים קיימת חשיבות גם להבנת נקודת המבט של השופט היושב בדין. בתיקים מורכבים משתתפים היועצים בשיח המשפטי ותורמים מניסיונם בניתוח סוגיות משפטיות מורכבות. לצד זאת, אנחנו נעזרים בטיפול בתיקים באופן תדיר גם באנשי אקדמיה שמוסיפים מנקודת מבטם".

בראש מחלקת דיני העבודה במשרד AYR שתהנה מהייעוץ של פליטמן עומדת עו"ד הלית שמחוני. המחלקה מייצגת מעסיקים מקומיים ובינלאומיים במגזר הפרטי והציבורי, ובכלל זאת מוסדות חינוך, וחברות היי-טק ותקשורת. לדברי עו"ד ז'אן, "בין ההישגים של המחלקה ניתן למנות את ההסכמות של המשפטנים ברשות המסים, ניהול מו"מ קיבוצי בהתארגנות ראשונית של עובדי חברת הרץ, ייצוג חברת נטסורס בסכסוך קיבוצי מול ההסתדרות ועוד".

AYR מוקם במוקם ה-14 מבחינת גודלו בדירוג dun’s 100 לשנת 2018. בהקשר זה מסר ז'אן: "גודל כשלעצמו אינו מטרה. הגידול נובע מקליטת תיקים ולקוחות משמעותיים. מבחינת מטרות, אנחנו שואפים להמשיך ולהיות משרד מוביל בתחומים שבהם אנחנו עוסקים." 

עוד כתבות

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה הם יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה, ואיפה תוכלו למצוא הנחות?

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

פתיחה מעורבת בתל אביב; מניית מזרחי טפחות יורדת אחרי הדוחות

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.4% ● יום תנודתי בתל אביב הסתיים בירידות, בהובלת מניות הנדל"ן ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א ● וול סטריט ננעלה אתמול בעליות, בעוד המשקיעים ממשיכים לשקול את השפעות ה-AI על השווקים ● דוחות אנבידיה ניפצו שוב את תחזיות האנליסטים ● וגם: הבורסה באסיה שהפכה לאחת המובילות בעולם בשנת 2026

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא ועמית גל את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה ע"י ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

ביהמ''ש לענייני משפחה בת''א / צילום: אמיר מאירי

מה קורה כשהמטפלת של המנוחה טוענת שהייתה ידועה בציבור שלה?

אישה בעלת אמצעים במצב בריאותי מורכב הגיעה להסדר עם אישה נוספת, שעברה להתגורר בביתה וסייעה לה בשירותים יומיומיים - ובתמורה קיבלה מגורים בחינם ודמי כיס חודשיים ● לאחר מותה, המטפלת פנתה לבית המשפט לענייני משפחה וביקשה להכיר בה כידועה בציבור של המנוחה. מה נפסק?

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

מטוס של KLM / צילום: Shutterstock

חברת התעופה שמבטלת טיסות לישראל עד להודעה חדשה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה הערב כי היא מבטלת את טיסותיה מנתב"ג החל משבוע הבא

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

מיליארדים ירדו לטמיון, אך גיוסי האג"ח מאמריקה בת"א נמשכים

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הדד-ליין של טראמפ מתקרב, גורמים בישראל: "רגע האמת מגיע"

סבב שיחות דרמטי בז'נבה: בצבא נערכים לאפשרות של מתקפה כוללת ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש שמרחיב את הפטור ממע”מ ביבוא אישי ל־130 דולר נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו - והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו הזה בדרך לביטול?

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"