דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

טיפים ייחשבו חלק משכר מלצרים גם לצורכי פנסיה וביטוח לאומי

לאחר מאבק של שנים, החליט היום ביה"ד הארצי כי הטיפים שמקבלים מלצרים במסעדות ובבתי הקפה ייחשבו כחלק משכר העבודה שלהם • הביטוח הלאומי צריך יהיה להתחשב בכלל שכר המלצרים, כולל התשרים, כשהוא מחשב את דמי האבטלה שלהם זכאי מלצר

שופטי בית הדין לענייני עבודה / צילום: שלומי יוסף
שופטי בית הדין לענייני עבודה / צילום: שלומי יוסף

התשרים (טיפים) שמקבלים מלצרים ומלצריות במסעדות ובבתי הקפה ייחשבו כחלק משכר העבודה של המלצרים - כך פסק היום (ב') בית הדין הארצי לעבודה, ששם סוף פסוק בסוגיה שנמצאת במחלוקת כבר שנים ארוכות.

"כספי התשר בענף המסעדנות צריכים להיחשב כהכנסת המסעדה, וכל הכנסה של המלצר מתשר צריכה להיחשב כהכנסת עבודה שלו מאת מעסיקו. זאת, גם אם התשר שולם ישירות למלצר; גם אם הוא לא עבר דרך הקופה; גם אם שולם באמצעי תשלום נפרד מזה שבאמצעותו שולמה הארוחה; וגם אם הוא לא נרשם בספרי המסעדה או ביומן השירות", קבעו שופטי בית הדין הארצי, ובראשם נשיא בית הדין, יגאל פליטמן, שהו לו פסק הדין האחרון לפני פרישתו לגמלאות. לעמדתו של הנשיא הצטרפו סגנית הנשיא ורדה וירט-ליבנה, השופטת לאה גליקסמן, השופט אילן איטח, השופט רועי פוליאק ונציגות הציבור מיכל בירון-בן גרא ויודפת הראל-בוכריס.

המשמעות היא שעל המעסיקים יהיה להתחשב בטיפים בעת שהם מפרישים משכר העובדים לקרן פנסיה, ביטוח לאומי וכדומה. משמעות נוספת של פסק הדין היא שהביטוח הלאומי צריך יהיה להתחשב בכלל שכר המלצרים, כולל התשרים, כשהוא מחשב את דמי האבטלה שלהם זכאי מלצר (שפוטר).

השופטים כתבו כי הם ערים לכך שהפסיקה משנה את המצב המשפטי הקיים ודורשת היערכות מצד גורמים רבים, לרבות כמובן המעסיקים בענף המסעדנות. מאחר שההסדר חל גם על תשלום דמי הביטוח הלאומי, שלגביהם נערכת התחשבנות שנתית בכל שנת מס, ועל-מנת לתת למחוקק שהות להסדיר את הנושא בדרך אחרת, היה ויראה לנכון לעשות כן; הורו השופטים כי ההסדר החדש ייכנס לתוקפו ביחס לכלל המעסיקים במשק ב-1 בינואר 2019 (למעט ביחס לשני ההליכים שנדונו לפניהם שלגביהם הוא יחול מיידית).

פסק הדין החשוב שאותו פתח פליטמן בציטוט משירו של נתן אלתרמן, אותו הוא מעריץ, ניתן בשני ערעורים שהוגשו לארצי שבמסגרתם עלתה אותה שאלה בדבר פשר התשר המשולם למלצרים בענף המסעדנות.

במסגרת ההליך האחד נדונה החלטת המוסד לביטוח לאומי, שלא לכלול בחישוב דמי האבטלה ששולמו למלצר (עומרי קיס) סכומי תשר שקיבל מלצר במסעדה בה עבד. במסגרת ההליך האחר נבחנת השאלה - היש לכלול בשכרו של מלצר (יחיאל בודה) את כספי התשר ששולמו לו במזומן במסעדה בה עבד, לשם הכרעה בשאלה - אם מעסיקיו קיימו חובתם לתשלום שכרו לפי חוק שכר מינימום.

הואיל ומדובר בסוגיה הרלוונטית לכ-200,000 עובדי ענף המסעדנות ולאלפי מסעדות ובתי קפה בכל רחבי הארץ; הוחלט לקיים את הדיונים במותב מורחב של 5 שופטים ושני נציגי ציבור ולצרף להליכים את היועץ המשפטי לממשלה, איגוד המסעדות וכן את ההסתדרות, המייצגת את עובדי ענף המסעדנות.

בפסק הדין בחנו השופטים מחדש את המבחנים השונים שנקבעו בפסיקה לסיווג התשר. הם קבעו כי המציאות היא שבעלי המסעדה קובעים את אופן ההתייחסות לתשר במסגרת הסדר כלל-מערכתי בעִסקם. במסגרת זו התשר משולם כשכר עבודה למלצר תמורת עבודתו. שיעור התשר נע לרוב בין 10% ל-15% ממחיר הארוחה. התשר ניתן על-ידי הלקוח עבור כל שרשרת השירות, החל מטיב האוכל ואופן הגשתו, וכלה באווירת המסעדה ואופייה.

בפסק הדין נאמר כי לשרשרת השירות חוליות רבות, ואין מדובר בהכרח במלצר יחיד המשרת סועד מסוים מאל"ף עד ת"ו; אלא לרוב כוללת שרשרת השירות, נוסף על מלצרים, גם ברמנים, עובדי מטבח ונותני שירות אחרים. על-פי ההסדר השכיח, התשר נחלק בין עובדי השירות באופן כזה או אחר, כמסוכם בין כל אחד מהם לבעל העסק.

"מציאות רבת-שנים זו משמעה כי מתן התשר היה לנוהג מושרש היטב, העולה כמעט כדי נורמה משפטית בת-תוקף; נורמה שלפיה, מתוך תחושת מחויבות ולא כמחווה רצונית, משולם התשר למסעדה על-ידי הלקוח, ומחולק על-ידי בעל המסעדה בין נותני השירות ללקוח, כשכר עבודה עבור עבודתם הרגילה".

לפיכך נקבע, כאמור, כי כספי התשר בענף המסעדנות צריכים להיחשב כהכנסת המסעדה, וכל הכנסה של המלצר מתשר צריכה להיחשב כהכנסת עבודה שלו מאת מעסיקו. "זאת, גם אם התשר שולם ישירות למלצר; גם אם הוא לא עבר דרך הקופה; גם אם שולם באמצעי תשלום נפרד מזה שבאמצעותו שולמה הארוחה; וגם אם הוא לא נרשם בספרי המסעדה או ביומן השירות".

לסיום, השופטים ציינו כי הסדר סוגיית התשר כאמור, נותן לדעתם מענה הולם, שלם ומאוזן לבעייתיות ההלכה הקודמת, ככל שמדובר כמובן בענייני משפט העבודה והביטוח הלאומי. "הסדר זה מבטיח כי הקוביות השונות יסתדרו זו לצד זו ויקבלו קובייה-קובייה את מקומה המתאים", נפסק.

פסק הדין האחרון של הנשיא פליטמן

פסק הדין שנתן בית הדין הארצי לעבודה היום בעניין התשרים למלצריות ולמלצרים הוא פסק הדין האחרון של נשיא בית הדין הארצי, השופט יגאל פליטמן, שפורש לגמלאות אחרי כ-30 שנות שפיטה בבתי הדין מהן יותר מ-4 שנים כנשיא.

פליטמן, יליד 1948, אלמן ואב ל-3 בנות בוגרות, גדל בתל-אביב ולמד בבית הספר "תיכון חדש" באותה שכבה שבה למדו הפזמונאי עלי מוהר ז"ל והסופר חיים לפיד. בבית חינכו את פליטמן לסולידריות ולצדק חברתי, והוא העיד כי זוהי הסיבה שאחרי לימודי המשפטים באונ' העברית וההתמחות בחר ב-1975 ללכת לעבוד בביטוח הלאומי. בין השנים 1983 ל-1988 הוא שימש כמנהל הלשכה המשפטית של המוסד לביטוח לאומי בירושלים, ולאחר מכן מונה לשופט בבית הדין האזורי לעבודה, וטיפס עד לראש המערכת. בתפקיד נשיא בית הדין הארצי לעבודה שימש פליטמן במשך יותר מ-4 שנים.

לאורך השנים דן ופסק פליטמן בתיקים חשובים רבים שעיצבו את דיני העבודה בארץ. בין היתר, הוא צידד לאחרונה בזכות השביתה של עובדי חברת החשמל המוחים נגד הרפורמה בחברה. עמדתו זכתה לביקורת של בג"ץ שידון בקרוב בעתירה שהוגשה נגד פסק הדין ונגד הגישה של פליטמן.

בחודש מארס 2017 היה פליטמן בדעת מיעוט כשחשב שאין לקצוב את תקופת ההעסקה של העוזרים המשפטיים לשופטים. עמדתו נדחתה בבית הדין הארצי אך התקבלה בהמשך בבג"ץ.

פסק דין חשוב נוסף שיצא תחת ידו של פליטמן נגע לאופן החלת חוקי העבודה על מטפלים סיעודיים זרים המתגוררים בבית המטופל (פסק דין יולנדה גלוטן). פליטמן פסק כי אין מקום לתשלום שכר עבור שעות נוספות לעובד הזר, וכי שעות עבודה ומנוחה אינו חל במקרה זה. לשיטתו, "אין לראות בכל שעות השגחתה של המטפלת שעות עבודה, שהרי אלמלא כן היה צורך לשלם לעובדים סיעודיים שכר בגין 24 שעות עבודה ביממה, והדבר אינו סביר". גם כאן התקבלה עמדת המיעוט שהציג פליטמן בארצי, על-ידי שופטי בג"ץ.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות