גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"החשש של המלצרים והמסעדנים מ'פסק דין הטיפים' - מוצדק, אך זו הנורמה הראויה"

בפסיקתו האחרונה קבע השופט יגאל פליטמן כי תשר למלצרים ייחשב כשכר לכל דבר ועניין, והחל מ-2019 ייאלצו מלצרים רבים להפריש חלק נכבד משכרם לפנסיה ואף עשויים לשלם מס ● בראיון ל"גלובס" מבהיר נשיא ביה"ד הארצי בדימוס: "יש מקום לטענות, אך צריך לראות את הדברים בטווח רחב יותר"

השופט יגאל פליטמן / צילום: שלומי יוסף
השופט יגאל פליטמן / צילום: שלומי יוסף

"החשש של המלצרים והמסעדנים מוצדק. השינוי לגבי האופן שבו נתייחס לטיפ הוא מהותי. עם זאת, צריך לראות את הדברים בטווח רחב יותר - מעבר לשינוי הקרוב שהולך להתחולל" - כך אמר ל"גלובס" השופט בדימוס יגאל פליטמן, נשיא בית הדין הארצי לעבודה בדימוס, שמצטרף בימים אלה לצוות היועצים המיוחד של משרד עורכי הדין AYR-עמר-רייטר-ז'אן-שוכטוביץ' ושות', ביחס לפסיקתו האחרונה לפני פרישתו שעתידה ליצור החל מ-1 בינואר 2019 שינוי מהותי בעולם המסעדנות.

לפי פסיקתו של הרכב בית הדין הארצי לעבודה בראשותו של פליטמן, התשרים שמקבלים העובדים בענף המסעדנות ייחשבו כשכר לכל דבר ועניין. המשמעות של פסק הדין נחשבת כמרחיקת לכת הן עבור העובדים בענף המסעדנות, הן עבור מעסקיהם והן מבחינת המוסד לביטוח לאומי. כך, בעקבות הפסיקה ייאלצו מלצרים רבים להפריש חלק נכבד יותר משכרם לפנסיה, ואף ייתכן כי ייאלצו לשלם מס על התשרים שיקבלו. בעלי המסעדות, מהצד השני, ייאלצו להתחשב בתשרים בעת שהם מפרישים משכר העובדים לקרן פנסיה, לביטוח לאומי וכד'. בהתאם, גם הביטוח הלאומי צריך יהיה להתחשב בכלל שכר המלצרים, כולל התשרים, כשהוא מחשב את דמי האבטלה שלהם זכאי מלצר לשעבר.

הטענות שנשמעות לאחרונה מקרב המסעדנים והמלצרים המזהירים מפני השלכות הרסניות של הפסיקה האמורה, אינן מפתיעות את פליטמן. "כל הטענות הללו כבר עמדו לפתחנו לפני שפסקנו את מה שפסקנו. היינו ערים לכך לגמרי", הוא אומר תוך שהוא מגלה אמפטיה מסוימת לטענות האלה. "לגופו של עניין, מבחינתם האינטרסנטית האישית של כל אחד מהצדדים בוודאי שיש מקום לטענות".

עם זאת, הדגיש פליטמן, "אי-אפשר היה להימנע מהפסיקה הזאת. מבחינת הנורמה הראויה אין מקום לכך (שתשרים לא ייחשבו כחלק מהשכר של המלצרים - מ.ב). אם נכון, ובבית הדין אנחנו חשבנו שזה נכון, לראות בטיפ שכר עבודה - אז המשמעות המתבקשת של כך היא שגם הטיפ צריך לשמש בסיס לכל הזכאויות האחרות לשכר העבודה, לרבות פיצוי פיטורים, שעות נוספת, הפרשה לפנסיה, דמי מחלה ודמי אבטלה. זהו השכר האמיתי.

"בסיכומו של דבר הראייה תיבחן בפרספקטיבה של זמן, וכולם יבינו שלא נכון להפלות בצורה כזאת או אחרת את המלצר או את המעסיק/בעל המסעדה לעומת יחסי עבודה 'רגילים'. יצטרכו להסתגל לה", אמר פליטמן. עוד ציין, כי למרות שהוא מבין את מקור הטענות נגד הפסיקה, "אין מקום לשינויה. הנורמה של טיפ כשכר עבודה היא נורמה צודקת ואין סיבה להתייחס באופן שונה בדיני העבודה למלצרים ולמסעדנים בהשוואה לכל מעסיק ועובד אחרים. בשני המקרים השכר האמיתי אמור לשמש בסיס לכל הזכויות".

מסעדה / צילום אילוסטרציה: תמר מצפי

בורר ומגשר בסכסוכי עבודה

פליטמן (70) החל את דרכו השיפוטית בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בשנת 1988. בהמשך, הוא מונה פליטמן לתפקיד נשיא בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב ולשופט בבית הדין הארצי לעבודה. ב-2013, לאחר יציאתה לגמלאות של השופטת נילי ארד, מונה פליטמן לתפקיד נשיא בית הדין הארצי לעבודה, עד פרישתו לגמלאות בחודש מרץ האחרון.

"מצאתי משרד דינאמי, עם רוח טובה, אמין, מקצועי ועם צוות טוב שמנהל אותו", כך נימק פליטמן את הסיבה בגינה בחר להצטרף כיועץ ל-AYR. פליטמן גילה כי הוא מתכוון במקביל לשמש כבורר ומגשר בסכסוכי עבודה. "30 שנה אני שופט. כך התעצבתי, לחשוב כשופט. מטבע הדברים, ברגע שפרשתי, אני מבקש לעסוק במה שהתמחיתי והתמקצעתי בו - וזה פתרון סכסוכים".

תחום נוסף הנוגע לדיני עבודה ונמצא בימים אלה על סדר היום נוגע להתנהלותם של שופטי בית הדין הארצי לעבודה במסגרת טיפולם בסכסוכי העבודה הקיבוציים. נציב תלונות הציבור על שופטים, המשנה לנשיאה השופט בדימוס, אליעזר ריבלין, קבע לאחרונה כי בית הדין הארצי לעבודה אינו מוסמך לקיים הליכי גישור בסכסוכים קיבוציים הנדונים בפניו, וכי בית הדין הארצי אינו רשאי לקיים דיונים בחדר ישיבות שאינם ממלאים אחר עיקרון הפומביות.

פליטמן סרב להתייחס להחלטתו הקונקרטית של ריבלין באופן ישיר, והסתפק בהתייחסות כללית לסוגיה הנפיצה. "התפיסה שבית הדין בהליכים כאלה פועל כמגשר או מפשר נראית לי כלא תואמת את המציאות", הוא אומר. "נניח שמגיע לפתחנו נושא כמו שביתה כללית בנמל או בחברת חשמל או בכל מקום ציבורי אחר. מי שפונה אלינו בהקשר זה אלה לא הצדדים עצמם לסכסוך, ארגון העובדים או המעסיק, אלא צד שלישי שעלול להיפגע - התאחדות התעשיינים, לשכת המסחר ועוד. ומה הם מבקשים? צו מניעה כנגד השביתה כדי למנוע את הנזק שעלול להיגרם להם. זה הסכסוך המשפטי וזהו גדרו. אבל הסכסוך האמיתי שהוליד את הסכסוך המשפטי הוא בכלל סכסוך כלכלי, שאינו נוגע לזכויות שנתגבשו כבר אלא לגבי יצירת רקמת מחויבות חדשה שתביא ליחסי עבודה. לסכסוך הכלכלי הזה אין פתרון משפטי".

פליטמן סבור שאין מנוס מהידברות בין הצדדים במקרים של סכסוכים קיבוציים ואף לא חושב, כאמור, כי הוא משמש כמגשר לסכסוך הקיבוצי. "אם הולכים לעשות רפורמה בחברת החשמל או בנמל, אז מערכת יחסי העבודה צריכה להשתנות, ולכן הצדדים צריכים לבוא במגע ולבחון את מערכת המחויבות החדשה", הוא מסביר. "בית הדין לא מוסמך בפישור או בגישור לתת פתרון לסכסוך כלכלי, והוא גם לא עושה את זה. מה שכן עושה בית הדין הוא רק את מה שקיומם של יחסי העבודה מחייב - קיום הידברות ומו"מ. את הפתרון מביאים הצדדים. ההידברות היא זו שדוחקת בצדדים להגיע למו"מ. זה המעשה שעושה בית הדין, ולכן אם כך רואים את הדברים, וכך אני סבור שצריך לראותם, נראה לי שהאופן שבו פעל בית הדין עד כה תואם את כל הוראות הדין, החוק והאתיקה שלהם חייב לציית בית הדין".

"חוק שעות עבודה ומנוחה - מיושן"

עניין נוסף בתחום דיני העבודה שנמצא על סדר היום בשנים האחרונות נוגע למספר ההולך וגובר של עובדים המחוברים למקום עבודתם 24/7, באמצעות הטלפון והמחשב. "חוק שעות עובדה ומנוחה נחקק בשנות ה-50, בתקופה שבה עובד היה הולך למשרד או למפעל, עובד 8 שעות, וחוזר הביתה", ציין פליטמן."החוק אינו תואם את מציאות ימינו. במציאות ימינו העובד זמין ועובד הרבה מעבר לשעות העבודה. החוק בניסוחו הנוכחי אינו נותן מענה הולם לשכר לשעת עבודה של העובד".

פליטמן ביקש להתמקד בשאלה כיצד נכון יהיה לתגמל את העובד בעידן הנוכחי בעבור זמינותו הגבוהה גם מחוץ לשעות העבודה המוגדרות. "נשאלת השאלה האמיתית - איך לתגמל את העובד? מה זה שעות נוספות? איך מוכיחים את זה? כאן באמת אנחנו מחכים לפתרון שיבוא מצד המחוקק ועם מתן אפשרות להשלמה שתתאים לסוג העבודה הקונקרטי", אומר פליטמן.

לדעתו של פליטמן, יש למצוא פתרון שונה לכל ענף עבודה. לדבריו, "נדמה לי שבענף ההיי-טק צריכות להיות שעות העבודה אחרות מאשר בענף של מקום עבודה שעובדים ליד מכונה". פליטמן סבור כי את ההתאמות הספציפיות לענפי העבודה השונים יש לבצע באחד משני אמצעים: "אפשר לעשות את זה רגולטורית, באמצעות תקנות המאבחנות בין סוגי העובדה, או לחילופין באמצעות הסכם קיבוצי עם צו הרחבה - דבר שאפשרי כבר לפי חוק שעות עבודה ומנוחה כיום".

אולם פליטמן הודה כי התגמול עבור זמינות העובד אינו הדבר היחידי שמעורר קשיים בעולם העבודה המודרני, וכי העובדה שעובדים רבים נאלצים להיות זמינים גם לאחר שעות העבודה עשויה להיות בעייתית גם בפן המהותי. "לכאורה אי-אפשר להכריח עובד לעבוד מעבר לשעות העבודה, אלא במקרים יוצאי דופן. אבל לא זו הנורמה במציאות, ולכן השאלה היא באמת איך גורמים לשינויה", ציין פליטמן.

לדעתו של פליטמן, יש מקום לשקול את המודל הצרפתי או ההולנדי. לדבריו, "אפשר אולי להחליט, כמו בדין הצרפתי או ההולנדי, שהחל משעה מסוימת אסור לעובד לעבוד ואסור למעביד להתקשר אליו ולדרוש עבודה, מתוך מחשבה שהעובד צריך לשהות בחיק משפחתו". 

עו"ד רם ז'אן / צילום: אופיר אייב

צוות היועצים המיוחדים ב-AYR כולל גם את השופט בדימוס מודריק

"בתיקים מורכבים היועצים תורמים מניסיונם בניתוח סוגיות משפטיות מורכבות"

השופט בדימוס יגאל פליטמן, נשיא בית הדין הארצי לעבודה בדימוס, מצטרף לצוות היועצים המיוחד של משרד עורכי הדין AYR-עמר-רייטר-ז'אן-שוכטוביץ' ושות'. צוות היועצים המיוחד כולל גם את סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב בדימוס, פרופ' עודד מודריק, שהצטרף לאחרונה לצוות ההגנה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

עו"ד רם ז׳אן, שותף מנהל ב-AYR, התייחס לקונספט הפחות מוכר בשוק עריכת הדין בישראל שעומד בבסיסו של צוות היועצים, ומסר: "בניהול הליכי ליטיגציה מורכבים קיימת חשיבות גם להבנת נקודת המבט של השופט היושב בדין. בתיקים מורכבים משתתפים היועצים בשיח המשפטי ותורמים מניסיונם בניתוח סוגיות משפטיות מורכבות. לצד זאת, אנחנו נעזרים בטיפול בתיקים באופן תדיר גם באנשי אקדמיה שמוסיפים מנקודת מבטם".

בראש מחלקת דיני העבודה במשרד AYR שתהנה מהייעוץ של פליטמן עומדת עו"ד הלית שמחוני. המחלקה מייצגת מעסיקים מקומיים ובינלאומיים במגזר הפרטי והציבורי, ובכלל זאת מוסדות חינוך, וחברות היי-טק ותקשורת. לדברי עו"ד ז'אן, "בין ההישגים של המחלקה ניתן למנות את ההסכמות של המשפטנים ברשות המסים, ניהול מו"מ קיבוצי בהתארגנות ראשונית של עובדי חברת הרץ, ייצוג חברת נטסורס בסכסוך קיבוצי מול ההסתדרות ועוד".

AYR מוקם במוקם ה-14 מבחינת גודלו בדירוג dun’s 100 לשנת 2018. בהקשר זה מסר ז'אן: "גודל כשלעצמו אינו מטרה. הגידול נובע מקליטת תיקים ולקוחות משמעותיים. מבחינת מטרות, אנחנו שואפים להמשיך ולהיות משרד מוביל בתחומים שבהם אנחנו עוסקים." 

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב/ צילום: שלומי יוסף

פוקס יוצאת דופן: משבר הקורונה כיווץ את היקף הדיבידנדים שחולקו בתל אביב השנה

מנהל מחלקת מחקר מניות בלאומי שוקי הון סבור כי "זו תקופה שבה מחלקים פחות דיבידנדים, בשל חוסר הוודאות והרצון של החברות לשמור כסף בקופה, כדי שלא יצטרכו לגייס בהמשך בעלויות גבוהות יותר"

רכב אוטונומי מתוצרת מובילאיי ופורד./ צילום: יחצ

עמרי זרחוביץ' בנסיעת מבחן ברכב האוטונומי: ללא ידיים ברחובות ירושלים

איך מרגיש הרכב האוטונומי של מובילאיי מבפנים? עמרי זרחוביץ' יצא לדרך עם פרופ' שי שלו שוורץ, סמנכ"ל הטכנולוגיות של מובילאיי, וגילה שכבישי ישראל משפיעים גם על אלגוריתמים

גונן אוסישקין  / צילום: סיון פרג'

מנכ"ל אל על לעובדים: "נחוש להגיע למציאת פתרון בהתאם למתווה שייבחר"

"ככל שהימים חולפים ענן אי הוודאות אינו מתפזר, ישראל נמצאת בגל קורונה שני עם החמרה בהגבלות והעדר צפי של ממש לחידוש הטיסות", כותב גונן אוסישקין, מנכ"ל אל על, לעובדים ● אוסישקין מדגיש כי "אל על לא תוכל לחזור לפעילות סדירה ללא קבלת סיוע הנדרש על מנת להניע את הפעילות שלנו"

הישרדות VIP 2020 / צילום: אור דנון

לקשת אין מענה להישרדות מאז שחתונה ממבט ראשון ירדה מהאוויר

MKR המטבח המנצח לא סיפקה לקשת רייטינג גבוה מספיק מול הישרדות עד כה, אך אולי עליית התוכנית בית הספר למוסיקה תצליח להטות את הכף בעתיד

טל גרנות גולדשטיין/ צילום: צילום: רפי דלויה

משרד התקשורת מקל על הוט: תוכל למכור חבילות אינטרנט

הוט התחייבה בתמורה להפחית מחירים בשוק הסיטונאי למפעילים הרוכבים עליה ● החברה תוכל למכור חבילות אינטרנט בחשבונית אחת הכוללת ספק ותשתית ● גם IBC קבלה היתר דומה

חיילי צה"ל / צילום: שאטרסטוק

פקדון חיילים משוחררים שאינו נפדה מוחזק על ידי הבנקים. למי שייכת הריבית?

לדברי ח"כ קטי שטרית, הפיקדון המוחזק בידי שני הבנקים הגדולים פועלים ולאומי - אינו צובר ריבית ותשואה ויוצא שהבנקים הם המרוויחים הגדולים ממנו ● שר הביטחון בני גנץ עדיין לא התייחס לשאילתא שהגישה ח"כ שטרית בנושא ●  דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת מיוחד נכתב בנושא

קובי מימון / צילום: תמונה פרטית

קובי מימון "יוצא לאור": לאחר ההשקעה בישראמקו, תורה של פוליגון

חודשים ספורים לאחר שאיש העסקים הצטרף רשמית לגרעין השליטה בשותפות "יחק להשקעות" הוא מבצר את שליטתו בחברת הנדל"ן הקטנה פוליגון בהשקעה של כ-2 מיליון שקל

באר יעקב / צילום: איל יצהר, גלובס

אושרה: תוכנית להתחדשות עירונית בשטח של 95 דונם בבאר יעקב

לפי התוכנית הבנייה תהיה לגבהים מקסימליים של 24 קומות ● כן כוללת התוכנית 30 דונם עבור מבני ציבור ו-40 דונם של שטחים פתוחים

חיים כצמן, בקניון פרומנדה של אטריום בוורשה 
 / צילום: יח"צ

לא קרא את המפה? מה עומד מאחורי ההסתבכות הפיננסית של חיים כצמן

ירידה של 60% במניית ענקית הנדל"ן הגלובלית גזית גלוב בחודשים האחרונים הובילה את בעלת השליטה בה, נורסטאר של כצמן, למצב פיננסי מאתגר ● כעת מוציא כצמן לפועל "תוכנית חילוץ" שתמומן מקופת גזית גלוב ● אפשר היה לחשוב על אפשרויות  אחרות לשימוש בכספי החברה

אבי מוסלר מנכל אמות השקעות / צלם: איל יצהר

אבי מוסלר, מנכ"ל חברת הנדל"ן המניב אמות, פורש

אבי מוסלר:"החלטתי לפרוש לאחר כ-15 שנים מאתגרות, חזקות ומוצלחות של צמיחה רצופה. החלטתי לפנות לעיסוקים פרטיים ולהקדיש גם לזמן איכות עם המשפחה" ● מוסלר פורש בתקופה מאוד מאתגרת עבור חברות הנדל"ן המניב, שהכנסותיהן עשויות להיפגע משמעותית ברבעונים הקרובים

מעצר מפגינים בהונג קונג ברביעי לפי החוק החדש  / צילום: Kin Cheung, Associated Press

הצנזורה מגיעה לרשתות החברתיות: המבחן של ענקיות הטק בהונג קונג

תחת החוק הביטחון הלאומי הסיני שנחקק בשבוע שעבר ומאפשר פגיעה בזכויות האזרח של התושבים בהונג קונג, נראה כי הצנזורה תגיע בקרוב גם לענקיות הטק ● עכשיו תוהים משני צדי הגלובוס האם הן ינקטו בעמדה כלשהי בעניין

מטבע כסף ייחודי של הבנק המרכזי הליטאי, שיהיה ניתן לרכישה תמורת סדרה של שישה מטבעות LBCoin  / צילום: רויטרס

הבנק המרכזי של ליטא מנפיק מטבע דיגיטלי לאספנים

ליטא עומדת להפוך השבוע למדינה הראשונה בגוש האירו שבה יונפק מטבע דיגיטלי על ידי בנק מרכזי ● מטבעות LBCoin מיועדים להפוך לפריט אספנים, ולא לשמש אמצעי תשלום

יועז הנדל / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

דרמה בשוק התקשורת: משרדי הממשלה במהלך לביטול הפיצול בין ספק לתשתית אינטרנט

טיוטת חוק ההסדרים קובעת לראשונה שיש לפנות למהלך כזה, ולקבוע תקנות מעבר לשם כך

יואב קיש / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

הנוכחות באולמות, בתי כנסת, ברים ופאבים תוגבל לחמישים איש

ועדת הקורונה דנה הבוקר באישור הצו הממשלתי ובו הגבלות לגבי התקהלות ● ח"כ קיש אמר כי "אנחנו חייבים לפעול משמעותית להגביל אירועים חברתיים המוניים" ● נתניהו: "אנחנו נידרש לצעדים נוספים מעבר למה שהחליטו קבינט הקורונה והממשלה בסוף השבוע שעבר"

פקחים מחלקים דוחות בשכונות החרדיות בבני ברק / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

כמה כסף סה"כ המדינה הכניסה מ"קנסות קורונה" מאז חודש מרץ?

על פי הנתונים שהגיעו לידי "גלובס", בחודש יוני חולקו קרוב ל-35 אלף קנסות ● אם כל האזרחים ישלמו את הקנסות במועד, צפוי אוצר המדינה לגדול ב-37 מיליון שקלים בגין קנסות הקורונה ● כמעט 99% מהקנסות בחודש יוני חולקו בגין אי חבישת מסכה על הפנים

אמדוקס ברעננה / צילום: איל יצהר

נבהלתם מהפיטורים בחברות הגדולות? הגרוע מכל עוד לפנינו

גל המפוטרים הבא והמשמעותי יותר לא יגיע מהחברות הגדולות, אלא מהעסקים הקטנים והבינוניים ● איך זה שאנחנו לא רואים זאת עדיין? כי רבים עדיין לא שבו מהחל"ת של הגל הראשון ● ומה עושה המדינה? עושה, אבל לא מספיק ובטח לא בשביל העסקים הקטנים והבינוניים

בנייה בערד / צילום: גיא ליברמן, גלובס

סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס: בתעשייה ובבינוי מתאוששים, במלונאות לא

בלמ"ס מציינים כי "נראה שבחודש יוני המנהלים כבר לא בטוחים לגבי המצב העתידי, עם ירידה בצפיות להיקף הייצור" ● ניתן להניח שחוסר הוודאות והגידול במספר הנדבקים משפיע באופן ניכר על הציפיות ● בלמ"ס גם מודיעים כי "בציפיות להיקף התעסוקה חל שיפור, אם כי המאזן עדיין שלילי"

ישראליות בוול סטריט / אילוסטרציה: Shutterstock

חברות ישראליות בוול סטריט נפגעות מכשל השוק בביטוח נושאי משרה

הסערה בשוק ביטוח הדירקטורים, שפוגעת בחברות הציבוריות הנסחרות בארה"ב ובאוסטרליה, מכה באופן חמור הרבה יותר בחברות הציבוריות הישראליות

הבורסה בת"א / צילום: שלומי יוסף, גלובס

ירידה של 37% בהיקף הנפקות האג"ח הקונצרניות בחודש יוני

מידרוג: חצי השנה הראשונה הסתיימה עם גיוסים בהיקף של כ-28 מיליארד שקל באמצעות הנפקות בשוק האג"ח הקונצרני, ירידה של כ-11% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד

הפגנת העובדים הסוציאליים בנובמבר. / צילום: ראובן קסטרו, וואלה NEWS

החל ממחר: שביתה כללית בכל השירותים החברתיים

העובדות והעובדים הסוציאליים יחלו מחר בשביתה כללית, במחאה על תנאי העסקתם, העומס הרב והאלימות כלפיהם ● יו"ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים: "פקידי האוצר רוצים לשבור את השירותים החברתיים ולסגור אותם"