עוזר מנכ"ל / צילום: Shutterstock
אחד התפקידים הנחשקים ביותר בשוק העבודה הוא תפקיד עוזר מנכ"ל, ולא בכדי. זו אחת ממקפצת הקריירה האולטימטיביות, שמקצרת משמעתית את הדרך לתפקידי ניהול בכירים בארגונים איכותיים, במיוחד כשמדובר בעוזרי מנכ"ל בגופים הגדולים והמורכבים. אלה שמצליחים להתברג למשרות הללו משמשים כיד ימינו של המנכ"ל וכזרועו הארוכה בתוך הארגון, והם מעורבים בכל התהליכים המשמעותיים ביותר בחיי החברה ומסייעים בהנעתם. הם נוכחים בישיבות ההנהלה, הם חשופים לכל מוקדי הכח בארגון ולסביבתו המקצועית והעסקית בארץ ובחו"ל, כאשר לא מעט מהם זוכים להתחכך בבכירי המשק. מדובר בתפקיד תובעני, דינאמי, רב כוח ואחריות, המצייד את בעליו בארגז כלים משובח ובניסיון המכשיר אותו לתפקידי ניהול בכירים (מנהלי יחידות עסקיות/סמנכ"לים) במסלול מקוצר, משם הדרך למנכ"לות סלולה. יש המגדירים אותו כבית הספר הטוב ביותר למנהל עסקים, ובצדק רב.
ברירת מחדל
אז איפה הבעיה? רבים מתייחסים אל תפקיד עוזר מנכ"ל כאל מקצוע. חלקם מכוונים אליו למרות העדר יכולות וכישורים לתפקידים ניהול בכירים, לעתים קרובות בתור ברירת מחדל מקצועית או כי נקלעו לדרך ללא מוצא, מקווים להיחלץ ממנה באמצעות תפקיד זה. ביניהם לא מעט שמודעים לכך כי הם אינם מתאימים לתפקידי ניהול, ודווקא בגלל זה הם רואים בתפקיד עוזר המנכ"ל הזדמנות להשפיע מבלי לנהל. כמובן שהם טועים. ראשית - משום שכישורי ניהול טובים הם תנאי הכרחי להצלחה בתפקיד הזה, גם אם בפועל עוזר המנכ"ל לא מנהל אנשים, שנית - מפני שאין זה תפקיד שממלאים הרבה שנים, ולא ברור מה הם אמורים לעשות אחריו ( שהרי לניהול בכיר הם אינם מתאימים). יתרה מכך, רוב החושקים בפוזיציה הזו לא מתאימים לפרופיל הנדרש גם כי בשל העדר ההשכלה הנדרשת וגם כי הם מבוגרים מידי.
מהו, אם כן, הפרופיל הנפוץ? מרבית עוזרי המנכ"ל הם גברים מוכשרים וצעירים (28-35), עם עדיפות גורפת לבוגרים מצטיינים של אוניברסיטאות מובילות. כמעט כולם בעלי השכלה משפטית או פיננסית (חלק נכבד מאד עורכי-דין, השאר בעיקר כלכלנים/רואי-חשבון, מקצתם בוגרי מנהל עסקים) כשלחלקם גם תואר שני במנהל עסקים. ברוב המקרים מדובר בתפקיד הראשון או השני אחרי הלימודים/ או ההתמחות (במשרדי עורכי דין/רואי חשבון מהמובילים), בו הם משמשים קדנציה אחת, מקסימום שתיים, עם ותק של 4-5 שנים בממוצע. במגזרים תעסוקתיים מסוימים עוזרי המנכ"ל מגיעים לתפקיד מבוגרים ומנוסים יותר, כשחלק מהמגזרים יותר ידידותיים לנשים (למשל הבנקים).
השכלה, כישורים, קשרים
מאד קשה להתברג לתפקידים האלה גם בגלל דרישות הסף הגבוהות, גם משום שהדרך אליהם היא כמעט רק באמצעות קשרים, ובעיקר משום שהם מאד נדירים. בישראל יש מעט מאד תפקידי עוזרי מנכ"ל (לרוב המכריע של המנכל"ים אין עוזר), כאשר כמעט כל האוחזים בתואר הזה הם אינם עוזרי מנכ"ל "אמיתיים" אלא עוזרים אדמיניסטרטיביים ברמות בכירות כאלה ואחרות, לרבות האקדמאים שבהם. רק להמחשה, בלינקדאין כ-1,000 פרופילים של עוזרי מנכ"ל (Executive Assistant to the CEO) המשמשים כרגע בתפקיד בישראל, אבל למעלה מ 90% הם עוזרים אדמיניסטרטיביים, כשבמציאות הפער גדול הרבה יותר (הנוכחות בלינקדאין של עוזרים אדמיניסטרטיביים נמוכה יחסית ומאפיינת בעיקר את האקדמאים שבהם, להבדיל מעוזרי מנכ"ל "אמיתיים" שלרובם פרופיל בלינקדאין).
אז איך מבדילים? מאד פשוט. ראשית, כל עוזרי המנכ"ל האדמיניסטרטיביים הן נשים בטווח גילאים רחב מאד (20+ עד 50+), כשהאקדמאיות הן ברובן המכריע בוגרות מכללות במגוון תארים. שנית, בניגוד לעוזרי מנכ"ל שעושים לרוב קדנציה אחת בתפקיד, רבות מהן עשו כמה קדנציות כעוזרות מנכ"ל במספר ארגונים והן בעלות וותק של למעלה מעשור במקצוע (חלקן הגיעו לתפקיד בגיל מאוחר יחסית אחרי קריירה בתפקידים אחרים, למשל משאבי אנוש, הדרכה וכו'). אז מאיפה הגיעה ההגדרה 'עוזרת מנכ"ל'? ברוב המקרים הארגונים הם ששדרגו את הגדרת התפקיד במטרה למשוך כוח אדם איכותי/משכיל יותר, לעתים עוזרת המנכ"ל שידרגה את הגדרתה.
כך או כך, לא מדובר בתפקיד שהוא מקפצת קריירה אלא בקריירה עצמה שנעה על ציר אדמיניסטרטיבי שבין מזכירת מנכ"ל, מנהלת לשכה, ראש/מנהלת מטה, תפקיד שלעתים קרובות מהווה מרכז כוח, למרות העדר סמכויות פורמאליות.
הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com