"גורמי המקצוע" או "שומרי הסף" קיבלו בתקשורת מעמד של אלוהים, של צדיקי הדור. לפחות בתחום הכלכלי אפשר למנות אינספור טעויות שעשו הדרג המקצועי או שומרי הסף. בקטע הקודם, למשל, הטעויות של גורמי המקצוע באישורי השדרוג של הפנסיה התקציבית בצבא עלו ויעלו עשרות מיליארדים, אבל איש אינו משלם את המחיר בשרשרת האישורים, במיוחד באגף התקציבים באוצר. לכן, קביעות של "גורמי המקצוע" או "שומרי הסף" הכלכליים אינן דברי אלוהים חיים. נהפוך הוא.
בשבוע שעבר חשפתי פה, בנוגע לתיק 4000, שההתנגדות כביכול של "גורמי מקצוע" במשרד התקשורת למיזוג בזק-yes לא הופיעה בשום מסמך רשמי, לפחות לא כזה שנמצא באתר משרד התקשורת. אז מהיכן הקביעה ש"גורמי המקצוע" במשרד התקשורת התנגדו למיזוג, לפני או אחרי שרשות ההגבלים העסקיים אישרה את המיזוג, בתום דיון ארוך וסדור?
אה, מסמכים כנראה אין, אבל לחישות על אוזנם של עיתונאים היו גם היו. בראש הלוחשים היו אבי ברגר, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת, שאף נתן עדות בתיק 4000; והרן לבאות, לשעבר סמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת. שניהם היו לעומתיים מאוד ביחס לבזק, ושניהם עבדו לפני הגעתם למשרד התקשורת בחברות המתחרות בה: ברגר עבד בפרטנר 5 שנים ושימש בה בתפקידו האחרון כסמנכ"ל הטכנולוגיות. לפני שהגיע למשרד התקשורת פתח חברה בשם AB6C בבעלותו המלאה המייעצת בתחום התקשוב. כיום מייעץ ברגר, בין היתר, לסלקום, כך שניתן לומר שהוא שירת ומשרת שתי חברות שמתחרות בבזק.
לבאות היה במשך כשנה וחצי סמנכ"ל הכספים והרגולציה של אקספון 018, המספקת שירותי טלפוניה בינלאומית וגישה לאינטרנט. במסגרת תפקידו הוא סיפק התייחסות מטעמה של אקספון לוועדת חייק על מבנה תעריפי בזק בתחום התקשורת הנייחת. לכן הוא הגיע למשרד התקשורת בגישה שהיא אנטי-בזק. לפני אקספון עבד לבאות כרכז אנרגיה באגף התקציבים באוצר. אנשי אגף התקציבים, כלכלנים צעירים, מפגינים לא אחת גישה עסקית מאוד לא פרקטית עם נטייה ללכת עם הראש בקיר.
ברגר "קנה" את עולמו ואת פרסומו לאחר שנתניהו פיטר אותו בשיחת טלפון. אין ספק, זה רק עשה טוב לתדמיתו בתקשורת כקדוש מעונה שפוטר והוזז מתפקידו על רקע "מקצועיותו". אז ככה: א. לא מעט מנכ"לים מפנים את מקומם עם החלפת שר; ב. ברגר הוא האחרון שיכול לקונן על אופן הפיטורים. בינואר השנה ניתן פסק דין בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, שאמנם לא תפס כותרות, אבל לפיו התדמית של ברגר כצדיק הדור רחוקה מהמציאות. התובע, נתי ביאליסטוק, היה יועץ מקצועי בכיר למנכ"ל משרד התקשורת לפני ברגר, עדן ברטל. ביאליסטוק סובל מלקות ראייה חמורה, מחזיק בתעודת עיוור ושימש כיועצו הבכיר של ברטל במשך כ-4 שנים. ברגע שברגר נכנס לתפקידו כמנכ"ל הוא פיטר את ביאליסטוק, שתבע את משרד התקשורת על פיטורים שלא כדין, פיטורים שנעשו באופן שרירותי ומשפיל בהליך פגום ובלתי חוקי, ללא כל שימוע ובלי שקיבל הזדמנות להשמיע את טענותיו, ובלי שניתן כל משקל למוגבלותו ולנכותו. הוא טען כי ברגר פיטר אותו בשיחה קצרה ומסר לו מכתב שהוכן מבעוד מועד.
הנה מה שנכתב בפסק הדין, שקבע לביאליסטוק פיצויים של כ-90 אלף שקל: "הגענו למסקנה כי היה על משרד התקשורת לקיים שימוע וליתן לו את זכות הטיעון טרם הפסקת העסקתו על-ידי המנכ"ל הנכנס אבי ברגר". עם זאת, כדאי לשים לב מה קבע בית הדין בנוגע למשרת אמון, משרתו של ברגר עצמו: "אמנם נסיבות סיום העסקתו של התובע לא היה בהן כדי לקיים 'שימוע כהלכתו', ואולם יש לזכור מלכתחילה שמשרת האמון, מעצם טיבה וטבעה היא משרה זמנית, כל עוד הממונה על העובד מכהן בתפקידו".
ברגר, אם כן, כיהן בעצמו במשרת אמון, אז מה פשר הפסטיבל שארגן סביב פיטוריו, בשעה שהוא עצמו פיטר יועץ שלא כדין?
הפניתי את השאלות הבאות לברגר:
א. האם התנגדותך למיזוג בזק-yes (אחרי אישור המיזוג על-ידי רשות ההגבלים העסקיים) עלתה על הכתב במסמך רשמי של משרד התקשורת - ואם כך הוא, האם תוכל להפנות אותי למסמך כזה?
ב. ואם לאו, האם ההתנגדות שלך למיזוג בזק-yes הייתה בעיקר בשיחות רקע עם עיתונאים שלא לציטוט ושלא לייחוס?
ג. האם העובדה שעבדת בעבר בפרטנר וכיום אתה מייעץ לסלקום השפיעה על העמדה הלעומתית שלך נגד בזק?
ד. הפכת את פיטוריך על-ידי נתניהו בשיחת טלפון לכותרות ראשיות בזמנו. איך זה מסתדר עם קביעת בית הדין לעבודה שפיטרת שלא כדין בכיר במשרד התקשורת בעל תעודת עיוור?
תגובתו של ברגר: "בנושא מיזוג בזק-yes - אינני מתייחס לנושאים הנמצאים בבחינה משפטית. באשר לשאר הדברים, מאז ומעולם פעלתי באופן מקצועי ומשיקולים מקצועיים. כל דבר שהוחלט או נעשה היה בתיאום ובהמלצה של הגורמים המקצועיים הרלוונטיים במשרד התקשורת".
אותן שאלות, למעט סעיף ד', הופנו להרן לבאות, אך לא נמסרה ממנו תגובה.
לאור תגובתו של ברגר, כנראה "הגורמים המקצועיים" במשרד התקשורת הם ישות דמיונית שעל פיה יישק דבר, אבל אין לה אף מסמך רשמי לגיבוי מקצועיותה.