התירוצים והעובדות: מה הקשר של נתניהו לפשיטת הרגל של אלוביץ

התירוצים מול העובדות בתיק 4000: החוקרים לא טרחו בכלל לפתוח את דוחות בזק ולהבין את רפורמת השוק הסיטונאי • ההצלחה בבזק בזכות נתניהו או למרות נתניהו? זה ממש לא רלוונטי: הוא עמד בראש משרד התקשורת, ותחתיו התקדמה הרפורמה במהירות, אפילו אם בזק ניסתה לתקוע את הרפורמה • פרשנות

שאול אלוביץ / צילום: איל יצהר
שאול אלוביץ / צילום: איל יצהר

משטרת ישראל כנראה בלחץ, בלחץ די גדול. מדוע אני חושב כך? משום שהיא גייסה את דובריה הנאמנים בתקשורת, או שהם התגייסו בעצמם אוטומטית, כדי לפקפק בעובדות שהצגתי בטור הזה בשבוע שעבר ("כל החורים בתיק 4000", 6.12.2018), תוך כדי תיוג כל מי שלא חושב כמוהם כמושחת, או כתומך בראש הממשלה בנימין נתניהו - תיוג נלעג וכוזב, שמטרתו אחת: לברוח מהעובדות.

הנה התירוצים של "דוברי" משטרת ישראל, ולצדם העובדות שאני מציג:

1. המספר הנעלם מיליארד שקל

התירוץ: המספר מיליארד שקל נעלם מהמלצות המשטרה כי "מסמך המלצות הוא בדרך כלל פירוט יבשושי מאוד של העבירות. לא נהוג לפרט בפנים את הסכומים המלאים".

העובדות: באמת, משטרת ישראל? לא נהוג? במסמך ה"יבשושי מאוד" של המלצותיכם בתיק 1000 נכתב כך: "שווי הטובין שקיבל ראש הממשלה על פי החשד מצטבר לסכום של כמיליון שקל על פי הפירוט הבא: שווי הטובין ממר מילצ'ן הגיע לכדי כ-750 אלף שקל ושווי הטובין ממר פאקר, אשר ניתנו לנתניהו החל משנת 2014, הגיע לכדי כ-250 אלף שקל. עיקר המתת ממר פאקר התחיל מרגע ששני אנשי העסקים החליטו להתחלק ביניהם בהוצאות על ראש הממשלה".

אופס, אז בתיק 1000 יש פירוט מאוד "לחלוחי" של סכומי עבירת השוחד, ופתאום בתיק 4000 החלטתם להיות "יבשים"? התשובה ברורה: הבנתם שזה פייק מספר, שאין בו שום היגיון כלכלי והוא נזרק לאוויר רק כדי לנפח את שווי העבירה כדי להפעיל לחץ כלכלי על אלוביץ בחילוט רכוש מכל הבא ליד.

2. ההתנגדות הפתאומית של הדרג המקצועי למיזוג

התירוץ: "לרשות ההגבלים שאישרה את מיזוג בזק-yes יש ראייה מצומצמת. מה שחשוב הוא הדרג המקצועי במשרד התקשורת, שהתנגד למיזוג".

■ העובדות: טוב, התירוץ הזה הוא כבר בגדר בורות מביכה בענייני רגולציה וניסיון ברור של משטרת ישראל לגמד את הפאשלה שלה. כזכור, חשפתי כאן שד"ר אסף אילת, מי שאישר את המיזוג ברשות ההגבלים, כלל לא התבקש למסור עדות, ועדותו, אם הייתה מתבקשת, הייתה קובעת שלא היו שום לחצים לאישור המיזוג מסביבתו של נתניהו.

מילא זה, אבל הקביעה שלפיה "הדרג המקצועי" במשרד התקשורת הוא המכריע ורשות ההגבלים היא איזו שוליה היא מטעה בלשון המעטה. במקרה של מיזוג מזרחי טפחות ואיגוד, למשל, התהפכו היוצרות: הרגולטור, הפיקוח על הבנקים, דחף למיזוג, אבל רשות ההגבלים, ששמעה את עמדתה של המפקחת על הבנקים חדוה בר, החליטה להתנגד למיזוג. עמדתה של הרשות היא זו שהכריעה וקבעה - המיזוג לא יצא אל הפועל.

מעבר לכך, מאין הקביעה שהדרגים המקצועיים של משרד התקשורת התנגדו למיזוג? חפרתי באתר המשרד ולא מצאתי שום חוות דעת רשמית עליו. הדבר היחיד שמצאתי הוא התייחסות המשרד, בתקופת כהונתם של משה כחלון כשר התקשורת ומרדכי מרדכי כמנכ"ל (אפריל 2009), להגדלת החזקות בזק ב-yes, שיש בה גם להעיד על חוות דעת לגבי מיזוג אפשרי. במסמך נכתב כי "לא נדרש אישור המשרד".

במסמך הנימוקים של רשות ההגבלים לאישור המיזוג אין שום ביטוי להתנגדות לכאורה של "הדרג המקצועי" במשרד התקשורת. אז מהיכן צצה ההתנגדות? אה, את זה לא מספרים לכם: מדובר בהדלפות אין ספור על ידי "צדיקים" מהמשרד, שעוד תגיע העת לספר לציבור מי הם. היו בטוחים: צדיקים גדולים הם לא, אינטרסנטים מאוד קטנים הם כן.

הפניתי את השאלה הבאה למשרד התקשורת: בחיפושיי באתר משרד התקשורת לא מצאתי ולו חוות דעת רשמית אחת בנושא מיזוג בזק-yes. האם יש כזו והאם אפשר להמציא לי אותה?

התשובה: "אין תגובה".

3. הרפורמה שנתנה מכה לבזק

ההתקדמות של רפורמת השוק הסיטונאי
 ההתקדמות של רפורמת השוק הסיטונאי

התירוץ: "היישום של רפורמת השוק הסיטונאי נובע רק מהחלטת שר התקשורת לשעבר, גלעד ארדן, ללא קשר לנתניהו, שלא נקף אצבע כדי לקדם אותה".

העובדות: התירוץ הזה הוא כבר בליגת העל של אחיזת עיניים. ההסבר הכלכלי הוא מורכב, כולו שקוף וגלוי בדוחות בזק הציבוריים, אבל כנראה איש לא מעוניין לפתוח אותם או ללמוד את המספרים שמופיעים בהם. ניסיתי לפשט ככל הניתן את ההסבר:

א. נתניהו כיהן כשר מנובמבר 2014 עד פברואר 2017.

ב. רפורמת השוק הסיטונאי יצאה לדרך בתחילת 2015 ותוכננה עוד בזמן ארדן.

ג. גרף המנויים הסיטונאיים לפי דוחות בזק (המצורף כאן) מראה בבירור: בתקופת נתניהו כשר תקשורת מספר המנויים הסיטונאיים המריא ליותר מ-400 אלף והמשיך להמריא עד 617 אלף (!), נכון לסוף הרבעון השלישי. זו הצלחה מסחררת. בזכות נתניהו או למרות נתניהו? זה ממש לא רלוונטי: הוא עמד בראש משרד התקשורת, ותחתיו התקדמה הרפורמה במהירות, אפילו אם בזק ניסתה לתקוע את הרפורמה.

ד. מה הם קווים סיטונאיים? אלה קווי אינטרנט המסופקים באמצעות שירות סיטונאי של בזק לספקי שירות אחרים. כך חברות כמו פרטנר וסלקום רוכבות על התשתית של בזק ומספקות אינטרנט לצרכנים. כל צרכן שעובר לסטטוס הזה - בזק מאבדת אותו גם בטלפוניה הנייחת.

ה. הצלחת הרפורמה הזאת בזמן נתניהו פגעה בבזק. אלה המספרים: ההכנסה של בזק ממנוי "רגיל", מנוי קמעונאי, היא כ-93 שקל בחודש (לפי הדוחות האחרונים) ואילו ההכנסה ממנוי סיטונאי היא כ-50-52 שקל. מדובר בהפרש של כ-40 שקל (!) לקו. זה הפרש ענק.

ו. איך מכמתים את הפגיעה בבזק? אפשר להעריך כך: מכפלת המנויים הסיטונאיים כולה (617 אלף) כפול 40 שקל (ההפרש) כפול 12 חודשים - זה כ-300 מיליון שקל בשנה. מתחילת הרפורמה (שלוש שנים), מדובר בפגיעה של כ-900 מיליון שקל בהכנסות. כמובן, אי-אפשר לייחס את כל הפגיעה לבזק (כי חלק מהמנויים הסיטונאיים מגיעים ממקורות אחרים), אבל המסקנה ברורה: הפגיעה בבזק מאז תחילת הרפורמה מוערכת במאות מיליוני שקלים בהכנסות.

ז. אפשר לתאר זאת בצורה אחרת: ההצלחה של רפורמת השוק הסיטונאי גדעה את קצב הצמיחה של בזק בשוק האינטרנט והורידה אותו דרמטית. שוק ההון הבין זאת היטב ולכן הפיל את מניית בזק בעשרות אחוזים. לא, זו לא החקירה, זו הכלכלה.

ח. החטיבה הנייחת של בזק מורכבת מהקווים הישנים, שנמצאים בירידה מתמדת, ומקווי האינטרנט, מקור הצמיחה שפיצה על הירידה במספר הקווים הנייחים. כרגע החטיבה הזאת עדיין חזקה אבל היא ספגה מכה. ככדי לפצות על כך, הגדילה בזק את ההכנסות משירותים אחרים, לא מפוקחים, כמו שירותי ענן ודיגיטל, שעומדים על כ-250 מיליון שקל ויותר לשנה. בצד ההוצאות, נפרדה בזק ממאות עובדים בשלוש השנים האחרונות, כך שסימני שחיקת הרווחיות בחטיבה התמתנו, אבל ודאי שיש שחיקה. 

■■■

הנה המסקנות:

■ ההצלחה של רפורמת השוק הסיטונאי הייתה בתקופת נתניהו כשר תקשורת והיא הייתה הגורם העיקרי שלחץ את מניית בזק למטה והובילה לפשיטת הרגל של אלוביץ.

■ יש אנשי תקשורת שמתפקדים כאנשי יחסי ציבור לכל עניין ודבר. יש כאלה שמדברים מתוך עומק הפוזיציה הפוליטית שלהם. יש כאלה שכותבים על מספרים בלי לפתוח, להתעמק ולהבין בדוחות כספיים בכלל. ויש כאלה שהם גם וגם וגם - והם אלה שהכי מסוכנים לדמוקרטיה.

■ עדיף שהפרקליטות תצטייד במומחים לרגולציה, לשוק התקשורת ולשוק ההון. חוקרי ודוברי משטרת ישראל הם בהחלט לא כאלה.