ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: שלומי יוסף
אם מישהו ממתנגדיו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מצפה שציבור אוהדיו של נתניהו יפנה לו ולליכוד גב בבואו לקלפי בבחירות הקרובות בשל זימון של נתניהו לשימוע לפני העמדה לדין פלילי - אז מוטב, כמו שאומרים, שישמור את הציפיות לכריות. הציבור הישראלי, וזה הוכח מזמן, לא מתרשם יתר על המידה מחקירות או אישומים בשחיתות בבואו לבחור את נבחרי הציבור שלו.
את ההוכחה לכך ניתן לראות למשל בבחירות לרשויות המקומיות. שלומי לחיאני מבת-ים ניצח ב-2013 עם 57% שיעורי תמיכה, על אף שהפרקליטות כבר הגישה נגדו כתב אישום. יצחק רוכברגר מרמת השרון ניצח באותה שנה עם שיעור תמיכה דומה; ולאחרונה חזרה וניצחה בבחירות ובגדול מרים פיירברג, ראשת עיריית נתניה, למרות שהיא חשודה בעבירות על טוהר המידות.
כל זה לא אומר שההחלטה של נתניהו להקדים את הבחירות לחודש אפריל, לא הושפעה מההתקדמות בטיפול הפרקליטות בתיקים שלו. היא הושפעה גם הושפעה. נתניהו יודע שגם אם ציבור בוחריו יישאר נאמן לו, ואולי אפילו יגביר את נאמנותו אליו כהתרסה מול התנהלות הפרקליטות והיועמ"ש - יהיה לו קשה מאוד להמשיך לכהן כראש ממשלה כשחרב הזימון לשימוע מרחפת מעליו.
ההלכה המרכזית של בית המשפט העליון העוסקת בכשרות מינוי שרים שנגועים בפלילים התקבלה בעניינם של אריה דרעי ושל חברו, סגן השר לשעבר רפאל פנחסי. פנחסי הועמד לדין ב-1993 על-ידי היועץ המשפטי לממשלה דאז, יוסף חריש, ואולם הכנסת הקשתה על הסרת חסינותו. בסופו של דבר פסק בג"ץ - בפסק דין שזכה לשם "הלכת דרעי ופנחסי" - כי מי שהוגש נגדו כתב אישום אינו יכול להמשיך לכהן כחבר בממשלה, שר או סגן שר, וחייב את ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל להעביר את פנחסי מכהונתו. בג"ץ עדיין לא נדרש לשאלה מה קורה כשכתב אישום מוגש נגד ראש ממשלה מכהן - האם הוא מחויב להתפטר, אם לאו, אבל ניתן להניח כי נתניהו יתקשה מאוד לעמוד במבחן כזה.
את כדור השלג שהביא להקדמת הבחירות גלגל פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, בוועידת "גלובס" לעסקים ביום רביעי שעבר. אחרי שנתניהו נשא נאום חוצב להבות בבוקר אותו היום בוועידה, ניצן עלה לדוכן הנואמים ובישר לקהל שגדש את האולם כי לאחר עבודה מאומצת וחשאית של חודשיים, הפרקליטות העבירה ליועמ"ש חוות-דעת מקצועית המחזיקה 800 עמודים, שמנתחת את הראיות ואת המצב המשפטי והעובדתי בכל שלושת תיקי החקירה של נתניהו - 1000, 2000 ו-4000.
מהר מאוד התברר כי פרקליט המדינה והצוותים בפרקליטות בראשות עו"ד ליאת בן-ארי שותפים לדעה כי יש להעמיד את נתניהו לדין בגין שוחד בתיק 4000, העוסק ביחסיו עם איש העסקים שאול אלוביץ, ובתיק 2000, שעניינו שיחותיהם של נתניהו ומו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס.
כפי שכתבתי ביום חמישי האחרון, נתניהו ופרקליטיו הבינו מיד שהמשמעות של דברי ניצן בוועידת "גלובס" לגבי גורלו של נתניהו היא דרמטית וכפולה: ראשית, ההסכמה בין פרקליט המדינה ניצן לבין הפרקליטה המלווה ליאת בן-ארי שיש להאשים את נתניהו בשוחד, מגבירה מאוד את הסיכוי שהיועץ המשפטי לממשלה יקבל החלטה דומה.
שנית, כפי שכתבתי ביום חמישי, "המהירות שבה פעלו ניצן ואנשיו בכתיבת חוות-הדעת (נזכיר כי חקירת תיק 4000 הסתיימה ב-2 בדצמבר) הביאה לכך שההחלטה הסופית של היועמ"ש האם לזמן את נתניהו לשימוע לפני העמדה לדין צפויה להתקבל עוד לפני הבחירות הבאות לכנסת שמיועדות לנובמבר 2019. זאת, אלא אם נתניהו יחליט כעת לאור ההתפתחויות לעשות מהלך זריז של הקדמת הבחירות". חלפו כמה ימים, ואתמול אכן נתניהו הקדים את הבחירות.
דבר אחד הוא בטוח: אלה יהיו הבחירות הראשונות בתולדות המדינה שבהן ראש ממשלה שחשוד בשחיתות מבקש את אמון הציבור. עוד שיא שלילי נשבר.