הנקראות ביותר

שי ניצן על תיקי נתניהו: הדיונים אצל היועמ"ש יחלו בימים הקרובים; יש 800 עמודים של חוות-דעת

כך אמר היום פרקליט המדינה בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס", והוסיף כי "יש מי שהיה מעדיף מדינה ללא בג"ץ או ללא יועמ"ש" • על חוק גירוש משפחות שאושר היום בקריאה טרומית: "אני מקווה שהכנסת לא תחוקק חוק שהוא בלתי חוקתי לדעת היועמ"ש ופרקליט המדינה" • עפ"י המסתמן, הפרקליטות ממליצה ליועמ"ש להגיש כתבי אישום נגד רה"מ בגין שוחד בתיקים 2000 ו-4000

loading

"עשינו ונמשיך לעשות כל מאמץ לסיים את הטיפול בתיקים בעניינו של ראש הממשלה בהקדם ובאופן מעמיק" - כך אמר היום (ד') פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס". ניצן התייחס להתקדמות בתיקי ראש הממשלה בנימין נתניהו. "כידוע, לפני מספר שבועות פורסמה המלצת המשטרה ורשות ניירות ערך בתיק 4000 ותיק החקירה הועבר לפרקליטות בשלמותו. כמו כן, סמוך לאותה עת סיימה המשטרה לבצע את השלמות החקירה בתיקי 1000 ו-2000. בעבר הבהרנו שאנו נעשה כל מאמץ ללמוד את כל התיקים וללמוד את כל הראיות בהקדם האפשרי. בשבועות האחרונים הועברו אלי טיוטת חוות-דעת בשלושה תיקים אלה מפרקליטות מיסוי וכלכלה, לאחר לימוד יסודי של חומרי החקירה. ההכנה של חוות-הדעת החלה עוד לפני העברת ההמלצות כי הפרקליטות ליוותה את החקירות, אך הליבון הסופי העובר רק עכשיו. בחודשיים האחרונים קיימתי פגישות אינטנסיביות עם הפרקליטות וליבנתי שאלות משפטיות וראייתיות שונות. בדיונים השתתפה ליאת בן ארי, סגנה יונתן תדמור, יחד עם הצוותים המטפלים בתיקים השונים וכלל הרלוונטיים מהפרקליטות.

המחוז הוסיף והכין חוות-דעת ממוקדות בנושאים ספציפיים שהשלימו את חוות-הדעת המקוריות ושולבו בה. חוות-הדעת המלאות, המשמשות בסיס לדיונים, משתרעות על פני 800 עמודים. הושקעה עבודה רבה מאוד בלוח זמנים קצר ועל כך אני מודה לפרקליטים. עם השלמת עבודת הפרקליטות יחלו כבר בימים הקרובים הדיונים אצל היועמ"ש, שבהם נדון בסוגיות המשפטיות והראייתיות המורכבות שעלות מחוות-הדעת על מנת לקבל החלטה בתיקים. כל העוסקים במלאכה מחויבים לפעול לסיום הדיונים בהקדם האפשרי, אך מבלי לגרוע מסוגיית יסודיות התיקים". על-פי המסתמן, הפרקליטות ממליצה ליועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, להגיש כתבי אישום נגד ראש הממשלה נתניהו בגין שוחד בתיקים 2000 ו-4000.

פרקליט המדינה התייחס גם ליחסים בין המערכת המשפטית למערכת הביטחון. "בשנה שעברה הוקדשו דבריי מעל במה זו לתופעת השחיתות. המאבק בתחום זה ממשיך. השנה החלטתי לדבר על נושא אחר לחלוטין. בימים האחרונים מתנהל שיח ער שבו נטענות טענות למשפטיזציית יתר של המדינה, הפוגעת כביכול ביכולת המדינה להגן על עצמה מפני אויביה. אמירות אלה מצטרפות להשתלחויות נוספות נגד בג"ץ, היועמ"ש, פרקילטות המדינה והפרקליטות הצבאית, כשהטענה היא שלולא התערבות מערכות אלה יכלה המדינה לפעול באופן יעיל יותר נגד אויביה ללא מגבלות מיותרות. היינו, שמערכת המשפט אינה מסייעת למאבק המדינה בטרור אלא פוגעת בו.

"מדובר בטענות מקוממות. נתחיל במושכלות יסוד: ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. היא פועלת במסגרת זכותה להגנה עצמית. אין מאבק מוצלח מזה. יחד עם זאת, המדינה פועלת במסגרת החוק. המדינה מתמודדת היטב עם האתגרים הבטחוניים. המערכת המשפטית שותפה למאבק הקשה בטרור ועושה כל שביכולתה כדי להגן על הציבור ואזרחי המדינה במסגרת הדין. לא ניתן לפעול אחרת כל עוד מבקשים לשמור על ערכינו היהודיים והדמוקרטיים. אפשר לבטל את כל המגבלות המשפטיות, אך המשמעות תהיה ביטול הדמוקרטיה.

"כפרקליט, הגנתי על צעדים לא קלים ולא פשוטים שנקטה המדינה במסגרת הלחימה בטרור. לא אחת לווה הדבר בהשתלחויות אישיות נגדי, אך הדבר לא פגם באמונתי כי תפקידי לסייע ככל האפשר למערכת הביטחון. לצדי פעלו ופועלים כל העת חבריי למחלקת הבג"צים שגם הם זוכים לביקורות מעליבות ולא נכונות. אנשי משרד המשפטים עושים כל שביכולתם על מנת לסייע לשמור על ביטחון המדינה.

"דוגמה אחת היא שימוש במעצר מנהלי במקרים שבהם אין ברירה אלא לעשות זאת חרף הפגיעה בזכויות אדם. מעצר מנהלי מהווה פגיעה קשה בזכויות האדם אך אנו מגנים על מקרים כאלה מידי יום במקרים המצדיקים זאת מוך הבנה שמדבור באחד מהכלים היעילים ביותר של המדינה במאבק בטרור. החוק הישראלי וגם החוק הבנ"ל מתיר מעצר שכזה בעיתות חירום וכלי דרמטי זה מופעל עשרות שנים באלפי מקרים.

"תחום נוסף שבו עסקה המערכת המשפטית במשך שנים ארוכות הוא סיכול פצצות מתקתות על ידי חוקרי שב"כ, שנעשה גם באמצעות שימוש באמצעים מיוחדים שאין לפרט עליהם. הפרקליטות הגנה רק לאחרונה על חוקרי שב"כ, שנאלצו לעשות שימוש באמצעים אלה כשטענה שזו הגנת הצורך, ובית המשפט העליון קיבל את עמדתנו במלואה.

דוגמה שלישית היא הריסת בתי מחבלים. בהקשר זה מוטחת במערכת המשפט שוב ושוב ביקורת לא מוצדקת. על פי החוק, למערכת הביטחון יש סמכות להוציא לפועל הריסת בתי מחבל ובלבד שהוא היה מעורב בפעילות טרור חמורה וכי אין מתגוררים נוספים באותו בית למעט המשפחה הגרעינית. למרות פגיעה זו המדינה נוקטת בצעד זה שכן גורמי הביטחון סוברים כי הוצאת צו הריסה הוא כלי יעיל מבחינה הרתעתית וכי הצורך הבטחוני מצדיק גם פגיעת בני משפחתם שהתגוררו עמם. לאור זאת, אנו מגבים ככלל את החלטות גורמי הביטחון להרוס או לאטום בתי מחבלים במקרים הרלוונטיים ומבקשים מבג"ץ לדחות את העתירות המוגשות. גם בהקשר זה אנו עושים זאת תוך איזון בין הצורך הביטחוני לבין הפגיעה בזכויות אדם.

"דווקא בעניין זה כשהפרקליטות מגנה על עמדות המדינה על בסיס יומיומי מושמעות ביקורת נוקבת, למרות שההיפך הוא נכון. כך למשל הטענה שבג"ץ מונע את רוב הריסות הבתים מופרכת. מתוך 50 עתירות לבג"ץ שהוגשו בעניין זה מאז החל גל הטרור ב-2015 התקבלו במלואן עתירות בודדות בלבד, שמספרן לא עולה על אצבעות כף יד אחת. בכל שאר המקרים אישר בג"ץ את ההריסה או האטימה. זה מוכיח שאין כל ממש בטענות כאילו מערכת המשפטית מטרפדת את הריסות הבתים.

את האמת יש לומר. אכן, יש הטוענים כי יש להרוס את הבתים באופן מיידי ומבלי לאפשר הליכי השגה ועתירות לבג"ץ. יש גם מי שהיה מעדיף מדינה ללא בג"ץ וללא יועץ משפטי לממשלה. משמעות הדבר היא ויתור על דמוקרטיה ושלטון החוק. במדינה דמוקרטית יש לאפשר ביקורת שיפוטית לפני הריסה ולא אחריה. חלילה לנו אם נגיע יום אחד למדינה שבה יינתן חופש מוחלט לשלטון להרוס בתים ללא רשות שופטת שיכולה לפקח על מעשיו.

יש הטוענים שיש להרוס את כל הבניין שבו התגורר המחבל, גם לגבי דירות שלא נוגעות כלל למחבל. אלא שבמדינת חוק זה לא אפשרי. הריסה חלקית כביכול נובעת מהעיקרון שלא נהרוס בניין דירות שלם של בלתי מעורבים רק בגלל שמחבל מתגורר בו. מדובר גם בעיקרון יהודי 'איש בחטאו יומת'. מדינה המושתתת על עקרונות היהדות לא יכולה להתעלם מעיקרון בסיסי זה. חובתנו להקפיד על צמצום הפגיעה בזכויות אדם ובפגיעה בחפים מפשע. די בדוגמאות אלה כדי להמחיש שרשויות המשפט במדינה מסייעות למערכת הביטחון להילחם בטרור.

ניצן התייחס לחוק גירוש משפחות שאושר היום בקריאה טרומית בכנסת: "מדובר בהצעה שנועדה לאפשר גירוש של בני משפחתו של מחבל מביתם ועירם והעברתם בכפייה לעיר אחרת. זאת גם אם הם עצמם לא נטלו כל חלק בביצוע הפיגוע. זה מתבסס על העיקרון של התראה. עולות שתי שאלות: האם באמת מדובר בצעד התרעתי אפקטיבי? והאם באמת אפשר לפקח על זה? זו שאלה ביטחונית ואני לא אחווה דעתי בנדון.

"השאלה השנייה הרלוונטית רק ככל שהתשובה לראשונה חיובית האם ניתן להצדיק זאת מבחינה משפטית. השאלה כבר נדונה בבג"ץ שקבע שהתנאי הבסיסי להגליית אדם מעירו הוא שהוא בעצמו משקף סכנה. המטרה היא לא הענשה. אין במדינתנו עונש של גלות. העברת מקום מגורים אמורה לאפשר למנוע סיכון בטחוני, לא להעניש. זה תנאי שמתחייב על פי הדין הישראלי, הבינלאומי ותואם כאמור גם את ערכינו היהודיים.

"את מיטב ומרב שנותיו השקיע היועמ"ש בשמירה על שלטון החוק. הוא אני ושאר המשפטנים עושים כל שביכולתנו כדי לסייע למדינה לשמור על בטחונה, אך תוך שמירה על החוק. היועץ המשפטי בצעד חריג ונדיר אמר שמדובר בחוק לא חוקתי. לצערי אנו נאלצים לעשות שימוש הולך וגובר בצעד זה. ביום ראשון עשינו שימוש בצעד זה פעמיים. אני מקווה שהכנסת תקבל עמדתנו ושהכנסת לא תחוקק חוק שהוא בלתי חוקתי לדעתו של היועמ"ש ופרקליט המדינה. אפשר להרתיע בעוד דרכים. אם נהרוס את כל הבתים ברחוב של המחבל, או אם נשליך את כל דרי הרחוב - הדבר ירתיע. אך חלילה לנו להגיע למצב כזה. ברוח דברים אלה אנחנו פועלים כל העת".

מטעם ראש הממשלה נמסר: "ההדלפות והלחצים התקשורתיים נועדו גם הפעם להפעיל לחץ פסול כדי שיוגשו כתבי אישום נגד ראש הממשלה נתניהו בכל מחיר. אנו בטוחים שבחינת הראיות תוך התעלמות מרעשי הרקע תוכיח שלא היה כלום".

פרקליטיהם של שאול ואיריס אלוביץ', עוה"ד ז'ק חן ומיכל רוזן-עוזר, מסרו: "ההדלפות המתוזמרות בדבר המלצות הפרקליטות, שנכתבו עוד לפני סיום החקירה על ידי הפרקליטות שעבדה כתף אל כתף עם המשטרה, הן הוכחה מצמררת להעדר הגבול ברמיסת זכויות החשודים. במקרה זה ההדלפה חמורה שבעתיים נוכח מקורה בקודש הקודשים של אלה שאמורים לבקר את עבודת המשטרה, להחליט בדבר קיומה של תשתית ראייתית לכאורה לביצוע עבירות ובמידת הצורך לשמוע את טענותינו בשימוע ״בלב פתוח ובנפש חפצה״. כל אזרח צריך להיבהל מרמיסה כה גסה של זכויות חשוד בהליך פלילי שנעשית כדבר של מה בכך כאילו כבר התרגלנו לפשיטת הרגל הערכית של מערכות אכיפת החוק. אותה פרקליטות שסירבה בתוקף לחשוף חוות-דעת בנושאים של העמדה לדין בהיותן תרשומות פנימיות בינן לבין היועץ המשפטי לממשלה שצריך לקבל החלטות בהתעלם מלחצים שמופעלים עליו, עמדה שזכתה לתמיכת בג״ץ, מדליפה היום את חוות-דעתה באחד התיקים הרגישים שהיא מנהלת. מדאיג שאפילו חומותיה של הפרקליטות לא עומדות בלחציהם של בעלי עניין שכל חפצם הוא עריפת ראשים בכיכר העיר".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות