עו"ד ערן שחם-שביט, היועץ המשפטי של מחלקת החקירות ברשות ניירות ערך, שהודח מתפקידו עקב "פרשת המסרונים", ישוב לתפקיד בעוד כחודשיים - כך קבע בית המשפט המחוזי בירושלים, שקיבל את ערעורו של עו"ד שחם-שביט על החלטת בית הדין המשמעתי להדיח אותו מתפקידו עד שנת 2020.
השופטת ענת זינגר קיבלה את כל טענותיו של עו"ד שחם-שביט, שייוצג על-ידי עו"ד עודד סבוראי, וקבעה בפסק הדין כי החלטת בית הדין למשמעת של נציבות שירות המדינה להחמיר מעבר להסדר הטיעון שנחתם על שחם-שביט, אינה מוצדקת. "כיום אין בנמצא טענה שדובר על תיאום מראש של החלטות שיפוטיות", כתבה השופטת בפסק הדין, והוסיפה כי "עת נבדקו הדברים באופן יסודי, ונבחנה מלוא ההתכתבות ונסיבותיה, עלה שלא מדובר במקרה בו שופטת ועורך דין 'סוגרים' מאחורי גבם של הסנגורים תקופת מעצר אשר תוטל על עצורים".
השופטת זינגר הוסיפה כי "ביסוד המסרונים שהוחלפו בין עו"ד שחם-שביט לבין שופטת בית משפט השלום, רונית פוזננסקי-כץ, הייתה עמדה (של עו"ד שחם-שביט) אשר נועדה דווקא להקל עם העצורים. אף שבציבור ניתן להבין שהדברים נתפסו אחרת, סבר שחם-שביט, בזמן אמת, כי חובתו המצפונית היא לדווח על עמדה פנימית אשר תמנע מעצר מיותר".
בכך קיבל בית המשפט את טענת עו"ד שחם-שביט, שהמסרון ששלח לשופטת נועד להסיר מכשול מבית המשפט ולמנוע מעצר ארוך מכפי שהיה דרוש לצורכי החקירה.
בא-כוחו של שחם-שביט, עו"ד עודד סבוראי, מסר: "אנו שמחים על שבית המשפט קיבל את עמדתנו במלואה והכיר בכך שעו"ד שחם-שביט פעל בתום-לב ולפי מיטב מצפונו וערכיו. בהתאם לפסק הדין, עו"ד שחם-שביט, המכהן כיום כיועץ משפטי בכיר ברשות ניירות ערך, יוכל לשוב לתפקידו כיועץ המשפטי של מחלקת החקירות ברשות כבר בעוד כחודשיים, ובכך תסתיים בעבורו הפרשה".
הדחה מכס השיפוט
"פרשת המסרונים" נחשפה בפברואר 2018, אז התפרסם בערוץ עשר כי בהארכות המעצר בפרשת בזק (תיק 4000) הוחלפו מסרוני בוואטסאפ בין השופטת פוזננסקי-כץ שדנה בדיוני המעצר - בין היתר, של ניר חפץ, יועץ התקשורת של ראש הממשלה בנימין נתניהו; ושל שאול אלוביץ, בעל השליטה בבזק - לבין עו"ד ערן שחם-שביט, המייצג באותם תיקים את רשות ניירות ערך, החוקרת ביחד עם המשטרה את הפרשה. מההתכתבות בין נציג התביעה לשופטת עלה כי השניים תיאמו את הארכות המעצר בתיק "מעל הראש" של המשטרה ו"מעל לראשם" של החשודים.
ב-15 באפריל הורשעה פוזננסקי-כץ על-ידי בית הדין המשמעתי בעבירת משמעת של התנהגות באופן שאינו הולם את מעמדו של שופט בישראל ובהפרה של כללי האתיקה לשופטים, ובהמשך הוטל עליה עונש חמור של הדחה מכס משיפוט. בית הדין המשמעתי לשופטים, בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, החליט כי פוזננסקי-כץ תודח מתפקידה בשל מעורבותה בפרשה המביכה. לאור ההחלטה סיימה השופטת את תפקידה ב-31 ביולי 2018. ההחלטה ניתנה בניגוד לבקשת התביעה להטיל על השופטת עונש השעיה של עד שנה בלבד. השופטת פוזננסקי-כץ עתרה לבג"ץ נגד העונש שהוטל עליה, אך טרם ניתנה החלטה בעתירה.
ברקע הגיע עו"ד שחם-שביט, שעניינו נדון בבית הדין המשמעתי של עובדי ציבור בנציבות שירות המדינה, להסדר טיעון בעניינו, שאפשר לו לחזור לעבודה משפטית ברשות ניירות ערך. ואולם, כאמור, הדיינים בחרו לכבד את ההסדר באופן חלקי בלבד והאריכו את תקופת הרחקתו של שחם-שביט מתפקידו. ואולם בית הדין המשמעתי של עובדי הציבור בחר שלא לכבד במלואו את הסדר הטיעון שנחתם עם שחם-שביט לעניין העונש שיוטל עליו, והטיל על שחם-שביט עונש חמור יותר, הכולל את העברתו של שחם-שביט מתפקידו כיועמ"ש מחלקת חקירות ומודיעין ובקרת מסחר של רשות ניירות ערך עד ל-31 לדצמבר 2020. בתקופה זו, נקבע, הוא לא ייצג את הרשות בפני ערכאות שיפוטיות. עוד כלל העונש שהוטל על שחם-שביט הורדה בדרגה למשך שנה אחת ונזיפה חמורה שתירשם בתיקו.
כעת, כאמור, בית המשפט המחוזי ביטל את ההחמרה של בית הדין המשמעתי וסלל את הדרך לחזרתו של שחם-שביט לתפקידו הקודם ברשות ניירות ערך.
"מעמד של שופט שונה ממעמד של יועץ משפטי"
השופטת זינגר קיבלה את טענתו של עו"ד שחם-שביט כי בית הדין המשמעתי הושפע מגזר הדין שניתן בעניינה של השופטת פוזננסקי-כץ, ולכן החמיר עמו, וזאת חרף השוני הרב בין המקרים. "כפי שטען המערער, ובצדק, מעמדו של שופט, החובות המוטלות עליו ומשמעות הפרתן - שונים בתכלית ממעמדו של יועץ משפטי בשירות המדינה, החובות המוטלות עליו ומשמעות הפרתן. זאת, אף עת מדובר ביועץ משפטי בכיר. המקור הנורמטיבי באשר להליכים משמעתיים אף הוא שונה בין השניים. נראה כי אין חולק שמעמדו של שופט הוא רם יותר, וממילא גם הצפיות באשר לדרך התנהלותו הן שונות וגבוהות יותר. מקום בו נמצא פגם בהתנהלות שופט, יש בדבר להביא לפגיעה קשה יותר באמון הציבור במערכת אכיפת החוק", כתבה השופטת והוסיפה כי את עניינו של המערער יש לבחון באופן המותאם לתפקידו.
השופטת ציינה עוד כי "בעת המעשים תפקד המערער תחת לחץ רב ולוח זמנים צפוף אשר פגע בזמן הפנוי לחשוב על המעשים (בהיעדר מחליף, הוא אף התייצב באותו יום, חרף מחלתו); הנסיבות בהן נשלחו המסרונים, כלומר עת שהמערער ממתין לנציגת להב מחוץ ללשכת השופטת, לקראת דיון במעמד צד אחד. הכול כפי שהסביר המערער בפני בית הדין, תוך התייחסות הן לנסיבות בהן נשלחו ההודעות והן לתוכנן - הן נסיבות שיש להביא בכלל השיקולים".
עוד הוסיפה השופטת כי עו"ד שחם-שביט הוא "איש מקצוע מוערך, אשר בא לפעול נאמנה בשירות הציבורי, וטעה טעויות בתום לב, אשר מהן הוא לומד כעת".
השופטת ציינה עוד כי עקב האופן ה"סוער" בו נחשפה הפרשה בתקשורת והתהודה הציבורית המידית, פקד סבל לא מבוטל את עו"ד שחם-שביט ומשפחתו. "מדובר בפרשייה ייחודית וחריגה אשר גרמה לסערה רבה בציבור. הדברים דווחו עוד בטרם נבדקו ובטרם ניתנה הזדמנות לשמיעת עמדת המעורבים בה בכלל ובאשר לנסיבותיה בפרט. הפגיעה הכרוכה בשמם הטוב של המעורבים בפרשה (ונראה כי היום אין חולק בדבר שמם הטוב של השופטת והמערער, וזאת בטרם אירעה הפרשייה) מהווה כשלעצמה מעין אמצעי משמעתי שננקט נגד המעורבים, גם אם לא על-ידי בית הדין", כתבה השופטת.
