סטפן בורגס, מנכ"ל כיל לשעבר / צילום: תמר מצפי
חברת כימיקלים לישראל (כיל ), חברה לישראל ונושאי משרה בחברה הסתירו מידע מהותי מציבור המשקיעים סביב פרויקט המחשוב בחברה, המכונה פרויקט ההרמוניזציה. החברה לא דיווחה כנדרש על התפתחויות (שליליות) שאירעו במהלך פרויקט ההרמוניזציה, אשר הוגדר כפרויקט אסטרטגי בעל חשיבות רבה בעבור החברה, וביצעה הסתרה מכוונת, שיטתית וממושכת של מידע שלילי ומזיק. כישלון הפרויקט הסב לחברה נזקים כלכליים עצומים ואף העמיד אותה בפני סכנה של ממש, ועל נזקים אלה עליה ועל נושאי המשרה בה לפצות את בעלי המניות - כך נטען בתביעה ובבקשה לאישורה כייצוגית בהיקף 426 מיליון שקל, שהוגשה השבוע נגד כיל, בעלת השליטה בה - החברה לישראל, וכן נגד נושאי משרה בכירים המכהנים וכיהנו בחברה, ובהם יוחנן לוקר, יו"ר הדירקטוריון של כיל; סטפן בורגס, מנכ"ל כיל לשעבר; ניר גלעד, יו"ר הדירקטוריון לשעבר; חברי ועדת הביקורת של החברה; ודירקטורים של החברה.
התובעת הייצוגית, מחזיקת המניות בכיל רבקה טכנולוגיות בע"מ, מגוללת בתביעה את הרקע לפרויקט שיצא לדרך בשנת 2014. באמצעות עורכי הדין רונן עדיני ורועי שליין, מתארת התובעת כיצד פרויקט ההרמוניזציה, במסגרתו החליטה החברה ליצור מערכת מחשוב אחת גלובלית לכל הקונצרן (מערכת ERP ,(Enterprise Resource Planning, אשר "הוגדרה כפרויקט אסטרטגי בעל חשיבות רבה בעבור החברה".
"במסגרת הפרויקט", נטען בבקשה, "אמורה הייתה החברה ליצור מערכת מחשוב כוללת ואינטגרטיבית, שתחבר בממשק אחד את כל מערכות המחשוב של החברה, את כל מערכות היצור, הרכש, ניהול המלאי והאספקה שלה, בכל רחבי העולם". ואולם בספטמבר 2016 החליטה כיל על הפסקת הפרויקט, ודיווחה על כך לבורסה.
התביעה הייצוגית מבוססת בעיקר על הטענות שמעלה כיל עצמה בתביעת-עתק שהגישה נגד IBM בראשית החודש, במסגרתה מייחסת כיל ל-יIBM אחריות לנזקים שנגרמו לה בעקבות כישלון הפרויקט. במסגרת התביעה תובעת כיל מענקית המחשוב יותר ממיליארד שקל בשל כישלון פרויקט המחשוב ואי-עמידתה של IBM בלוחות הזמנים שהוגדרו לפרויקט, במספר הזדמנויות שונות, מה שגרם לכיל - כך לטענתה - לנזקים בסך מאות מיליוני שקלים.
לטענת התובעת הייצוגית, התביעה שהגישה כיל נגד IBM מדגישה כי החברה ומנהליה ידעו היטב ובאופן מעמיק "עד כמה הפרויקט כשל וכושל, עד כמה הוא יקר ביחס לחזוי ולמתוכנן, עד כמה הוא אינו עומד בלוחות הזמנים, ועד כמה אין הוא מתקרב לסיומו".
העוולה שביצעה החברה, נטען בבקשת האישור, נוגעת לכך שבעקבות התביעה נגד IBM התברר כעת כי החברה הייתה מודעת היטב למצבו העגום של פרויקט המחשוב, אך נמנעה מלהציג זאת בדיווחיה לבורסה. דיווחי החברה, נטען בבקשה, היו "מאוד אופטימיים ומאוד חיוביים בכל הנוגע לפרויקט".
על אף שהייתה מודעת היטב למצבו העגום של הפרויקט, נטען בבקשת האישור, דיווחיה של כיל לבורסה במהלך פיתוחו לא תיארו את התמונה העגומה שהשתקפה בפני נושאי המשרה בחברה.
בקשת האישור נתמכת בחוות-דעת כלכלית שנכתבה על-ידי פרופ' חיים לוי-קידר, שאמד את גובה הנזק שנגרם לחברה בכ-792 מיליון שקל. בסיכומו של דבר קובע המומחה, פרופ' חיים לוי-קידר, כי הנזק המצרפי המקסימלי לבעלי המניות הוא כ-426 מיליון שקל, והנזק המינימלי המצרפי הוא כ-24 מיליון שקל. הנזק הממוצע למניה הועמד על כ-60 אגורות.
מכיל נמסר: "כתב התביעה התקבל היום. נלמד את הטענות ונתייחס במסגרת ההליך המשפטי".