הסכם ממון / צילום: shutterstock
בפסק דין שניתן לאחרונה על-ידי בית המשפט העליון (בע"מ 2943-18) נדון עניינם של בני זוג אשר רכשו נכס, רכישה שבת הזוג מימנה את רובה, בין היתר באמצעות הלוואה. בין בני הזוג נתגלע סכסוך, אשר סופו בחתימת הסכם ממון, שלפיו יעבירו בני הזוג את משכורתם לחשבון משותף, אשר ממנו תשולם ההלוואה, וכך "יקנה לעצמו" בן הזוג את זכותו במחצית הדירה, והיא תירשם על-שמו בהתאם.
הלכה למעשה, בת הזוג נותרה רשומה לבדה כבעלת הדירה, לא נפתח חשבון בנק משותף לבני הזוג, ובת הזוג נותרה לשלם את המשכנתא לבדה עד מותו של בן הזוג. בית המשפט העליון, מפי השופט מני מזוז, קבע כי ההסכם שנחתם בין בני הזוג לא קוים כלשונו, ומשכך הסכם הממון "נזנח" ולכן ייחשב כבטל. לקביעתו של בית משפט העליון יש השלכות בעולם המסים.
השפעות עיקרון התא המשפחתי
דיני המס בישראל אימצו את עיקרון התא המשפחתי שקובע חזקה, שעל-פיה בני זוג וילדיהם הקטינים ייחשבו לצורכי ההקלות והפטורים הקבועים בחוק מיסוי מקרקעין כיחידה אחת, ובפקודת מס הכנסה, כברירת מחדל, ייעשה חישוב מאוחד של הכנסותיהם של שני בני הזוג.
השלכות מיסוי התא המשפחתי הן דרמטיות, שכן לו כל אדם בנפרד היה מנהל את נכסיו בנפרד מהאחר, היו מתקבלות בידי כל אחד מבני הזוג הקלות המס המגיעות לו. ולכן, ככל שבני זוג שהגיעו עם דירה קודם לנישואיהם, שרכישתה לוותה במס רכישה מופחת בידי כל אחד מהם, ואילו היו מבקשים לרכוש שתי דירות במהלך חייהם המשותפים, אזי על הדירה הראשונה הייתה להם הקלת מס, ואילו על הדירה השנייה - מס רכישה בשיעור של 8%.
דומה הדבר אף בעת מכירתה של דירה: אדם אשר לו דירת מגורים יחידה, יהיה פטור ממס שבח על מכירתה, בעוד שאם לאותו אדם (או לתא המשפחתי) דירה נוספת, הוא יחויב במס שבח.
להפרדה הרכושית יש פנים נוספים, דוגמת החיוב במס על השכרתן של דירות מגורים. כך, ניתן להעלות את הטענה כי בני זוג המקיימים הפרדה רכושית, ולכל אחד מהם דירות אשר דמי השכירות הנובעות מהן קטנות מכ-5,000 שקל לחודש, יוכל כל אחד מהם ליהנות מפטור ממס על השכרתן.
בהתאם, החזקת נכסים רבים על-ידי בני הזוג במאוחד עלולה להעלות טענה מצד פקיד השומה כי מדובר ב"עסק של השכרת דירות", אשר אינו זכאי להקלה בדמות תשלום מס בגובה 10% משכר הדירה, כפי שנקבע על-ידי בית המשפט העליון בפסק הדין בעניין לשם.
בעניין זה אף נתנה רשות המסים את דעתה (בעקבות פסק הדין האמור) כי השכרה של יותר מ-10 דירות תקים חזקה שלפיה מדובר ב"עסק להשכרת דירות". עם זאת, ייתכן שקיום הפרדה רכושית יכול להביא פתרון לסוגיה זו.
הוכחת הפרדה רכושית - כיצד?
בהליך המשפטי שבעניין שלמי, נדרש בית המשפט העליון לשאלה האם לקבל בקשתו של אחד מבני הזוג לפטור ממס שבח, זאת אף שאשתו קיבלה פטור כאמור, בטענה להפרדה רכושית בין בני הזוג. בית המשפט, בפסק דין תקדימי, קבע כי בין בני זוג יכולה להיות הפרדה רכושית גם לצורך פטור ממס שבח.
בעניין זה נקבע כי ישנם שני מבחנים מצטברים להוכחת הפרדה כאמור: הראשון - חתימה על הסכם ממון שעל-פיו לא יתקיים שיתוף באשר לנכסי בני הזוג. השני - יש להראות באופן פוזיטיבי כי אכן בני הזוג מקיימים הפרדה כאמור. כך, נקבעו בפסיקה אינדיקציות רבות לעניין ההפרדה הרכושית בין בני הזוג, לרבות אי-קבלת פירותיו של הנכס לחשבון משותף (כגון דמי שכירות).
פסיקות בתי המשפט כיום פוסעות בעקבות פסק הדין שלמי. בפסיקות ניתן דגש מהותי על קיומו של הסכם ממון אשר נועד לבסס באופן אמיתי את השיתוף בנכסים ואת דרכי השימוש בנכסים בין בני הזוג. כך, נקבע כי אף בתאריך שבו נחתם הסכם הממון יש כדי להעיד על הכוונה האמיתית של בני הזוג.
ארגז הכלים: בין נאמנות להסכם ממון
חיים משותפים מובילים לעירוב בנכסים, וזאת כדרך טבעם של חיים משותפים. ולכן, השמירה על כללי ההפרדה הרכושית כרוכה בהקפדה יתרה, שלעתים רבות לא צולחת. אחת מהדרכים המקובלות להפרדה רכושית, בעיקר בארצות-הברית ובאירופה, היא הקמת נאמנות היוצרת הפרדה ברורה בין בני הזוג. בדרך זו מתייתר הדיון לגבי קיום הסכם בין בני הזוג, דבר שיקשה על רשות המסים לטעון כי התקיים שיתוף כאמור.
נאמנות יכולה ליצור כלי חוצץ באופן משפטי בין רכושם של בני הזוג, כך שתתקבל הבנה ברורה בין בני הזוג על ההפרדה הרכושית ביניהם, ללא הסכנה הברורה לטענות שונות על כוונת שיתוף או אי-קיומו של הסכם הממון בין בני הזוג.
בעוד שהסכם ממון הוא מסמך משפטי אשר טומן בחובו מטענים רגשיים שליליים, בשל מטרתו "לנשל" את בן הזוג האחר מנכס - הרי שנאמנות מהווה כלי "עדין יותר" ולעתים אף יעיל בהרבה, המיוחד כאשר מדובר בהון משפחתי שנצבר טרם הנישואים.
לאור האמור, בני זוג החפצים לקיים הפרדה רכושית לא יכולים להסתפק רק בקיומו של הסכם ממון, אלא צריכים לקיים אורח חיים שבו קיימת הפרדה רכושית דה-פקטו. אחד הכלים שיכולים לסייע לקיים אורח חיים שכזה הוא שימוש בנאמנות.
עו"ד טלי ירון-אלדר היא שותפה מנהלת במשרד ירון-אלדר פלר שורץ ושות' ונציבת מס הכנסה לשעבר. רן ביגון הוא עורך דין במשרד.