טקס הסמכה של מתמחים במשפטים / צילום: תמר מצפי
סכסוך בין מרצה בכיר למשפטים לבין המרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת-גן, שהתגלגל לאחרונה לבית הדין לעבודה בתל-אביב, חשף מציאות לא פשוטה עמה נאלצות להתמודד המכללות למשפטים.
הסיפור החל לפני חודשים אחדים. בשל הירידה הגדולה בכמות הנרשמים ללימודי משפטים, נאלצו במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת-גן לנקוט במהלכי צמצום והתייעלות, במסגרתם ביקשו ראשי המרכז לפטר ארבעה מרצים למשפטים. אחד מהמרצים הללו הוא ל', פרופסור מן המניין במרכז האקדמי שמלמד מזה שנים קורס ביסודות המשפט וקורסים בדיני הוצאה לפועל ופשיטת רגל. ל', המיוצג על-ידי עו"ד סיגל פעיל, התקומם כנגד זימונו לשימוע לפני פיטורים, ובינו לבין המרכז האקדמי נוהל הליך משפטי בבית הדין לעבודה בתל-אביב. ההליך הסתיים לאחרונה בפשרה שבמסגרתה הוסכם כי פרופסור ל' ימשיך לעבוד במרכז למשפט עסקים ומעמדו יישמר, אך היקף משרתו יצומצם ל-70% למשך שנתיים.
■ עריכת דין היא מקצוע שאיבד מזוהרו ומיוקרתו; מה גרם לכך? | חן מענית
ההליך המשפטי שבין הפרופסור למשפטים למרכז האקדמי חשף את תמונת המצב של המכללה, בתקופה שבה הולכים ומתמעטים כמות הסטודנטים למשפטים בה. תמונת מצב שמתברר כי אינה ייחודית למרכז האקדמי ברמת-גן, וגוררת לקשיים כלכליים בקרב המכללות ללימוד משפטים בישראל.
20%-30% ירידה בלימודי משפטים
הקמת המכללות ללימודי משפטים בראשית שנות ה-90 יצרה מהפכה בעולם המשפט. שעריה של האקדמיה נפתחו לסטודנטים שלא הצליחו להתקבל ללימודי משפטים באוניברסיטאות, עד שבשנת 2015 גלגלו עשר מכללות למשפטים לכיסיהן מאות מיליוני שקלים משכר לימוד של אלפי סטודנטים.
פתיחת המכללות למשפטים פתחה גם את שעריו של מקצוע עריכת הדין לציבורים שונים שעד שנות ה-90 התקשו מאוד להשתתף במרוץ אחר הגלימה השחורה. השערים נפתחו עד כדי הצפה של עורכי דין - ישראל הפכה למדינה שבה שיעור עורכי הדין הוא הגדול בעולם ביחס לגודל האוכלוסייה שלה.
ואולם, מבדיקת "גלובס" עולה כי החגיגה נמצאת בשלבי סיום, או לפחות היפוך מגמה. אחרי שנים של שגשוג ופריחה חלה בשנים האחרונות ירידה משמעותית בכמות הנרשמים ללימודי משפטים במכללות. לירידה יש משמעות עמוקה - היא הביאה לפגיעה כלכלית במכללות, שחלקן נאבקות כדי להמשיך להתקיים. ויש לה גם משמעויות רוחב - הירידה בכמות הנרשמים ללימודי משפטים לא פסחה גם על האוניברסיטאות. ואולם, בניגוד למכללות שאינן מתוקצבות על-ידי המדינה ושהמודל הכלכלי שלהן מתבסס בעיקר על לימודי המשפטים, האוניברסיטאות שמקבלות כספים מהמדינה מתמקדות בתחומי לימוד רבים נוספים.
גורם בכיר מאוד באחת מהמכללות למשפטים אומר ל"גלובס", כי הירידה בכמות הנרשמים ללימודי משפטים היא כה חדה, עד שיש כמה מכללות ללימודי משפטים שהן "כבר כמעט על סף גוויעה". לדברי אותו גורם בכיר, מכללות כמרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת-גן, המכללה האקדמית נתניה והמרכז האקדמי "שערי משפט" בהוד השרון, נאבקות עם ירידה משמעותית של יותר משליש בכמות הסטודנטים שנרשמים ללימודי משפטים ביחס לשנים עברו.
לפי נתונים שהגיעו לידינו, גם בקריה האקדמית אונו, הנחשבת למכללה הגדולה ביותר ללימודי משפטים בארץ ולומדים בה אלפי סטודנטים למשפטים, חלה בשנתיים האחרונות ירידה של 20% ויותר בנרשמים ללימודים משפטים בקמפוס המרכזי של המכללה בקרית אונו. יצוין כי הקריה האקדמית אונו מפעילה ארבעה קמפוסים נוספים ללימודי משפטים, שניים בירושלים שבהם לומדים בעיקר סטודנטים חרדים, קמפוס בחיפה (לשעבר מכללת כרמל) וקמפוס באור יהודה שמיועד אף הוא לחרדים.
גורם בכיר במכללה נוספת אומר שבמכללת נתניה לומדים היום 200 סטודנטים במחזור, לעומת כ-400 סטודנטים במחזור בעבר.
בור של 9 מיליון שקל בשנה
שכר הלימוד הממוצע לסטודנט למשפטים במכללה (אחרי קיזוז מלגות והנחות) עומד על כ-25 אלף שקל לשנת לימוד בודדת. המשמעות היא ברורה - צניחה בכמות הסטודנטים למשפטים מביאה לצניחה בהכנסות של המכללות, שרובן נאלצות לבצע קיצוצים ולפתוח תוכניות לימוד חדשות בתחומים חדשים, בניסיון למשוך אליהן סטודנטים חדשים ונוספים.
הירידה בכמות הנרשמים ללימודי משפטים לא פסחה, כאמור, על המרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת-גן. המרכז האקדמי הוא מוסד להשכלה גבוהה שבדומה למכללות הפרטיות האחרות הוא אינו מתוקצב על-ידי המדינה והכנסתו העיקרית היא משכר הלימוד של הסטודנטים שלומדים בו. המרכז פועל למעלה מ-20 שנה ולומדים בו כ-2,000 סטודנטים מדי שנה. נשיא המרכז הוא פרופ' משה כהן-אליה, יו"ר האסיפה הכללית הוא מפקד חיל האוויר לשעבר, אלוף איתן בן אליהו.
בתצהיר עדות ראשית שהגיש לבית הדין לעבודה נשיא המכללה, פרופ' כהן-אליה, ובתצהירים נוספים שהוגשו על-ידי דיקן הפקולטה למשפטים, פרופ' יעד רותם, ופרופ' אריאל בנדור, נאמר כי "בתקופה האחרונה נקלע המרכז האקדמי למשבר כלכלי שחייב צעדים של התייעלות וצמצום". לפי תצהיר נשיא המכללה, הרקע למשבר נעוץ במספר גורמים, ובראשם "ירידה של ממש בהיקף הרישום ללימודי המשפטים". ובהמשך נטען, כי "כאמור, המרכז האקדמי הוא מוסד שאינו מתוקצב או נתמך על-ידי המדינה, ועיקר הכנסתו מתבססת על שכר הלימוד שאותו משלמים הסטודנטים".
תצהיר נשיא המרכז האקדמי למשפט ועסקים חושף כי בשנת הלימודים תשע"ו למדו לתואר ראשון הפקולטה למשפטים במרכז האקדמי 1,446 סטודנטים, בשנת הלימודים תשע"ז, למדו 1,441 סטודנטים, בשנת הלימודים תשע"ח למדו 1,211 סטודנטים בלבד, ואילו בשנת הלימודים הנוכחית (תשע"ט) לומדים רק 1082 סטודנטים למשפטים. כלומר, ירידה של 25% במספר הסטודנטים שלומדים משפטים בתוך שלוש שנים.
אם לוקחים בחשבון ששכר הלימוד הממוצע לסטודנט עומד על 25 אלף שקל בשנה, המשמעות היא ירידה של יותר מ-9 מיליון שקל בהכנסה השנתית של המכללה.
התוצאה: מתייעלים ומצמצמים מסלולים
מהמסמכים שהגיש המרכז האקדמי למשפט ברמת-גן לבית הדין לעבודה עולה שבנוסף לירידה בכמות הנרשמים ללימודי משפטים חלה עלייה בהיקף הסטודנטים שהפסיקו את לימודיהם בתום השנה הראשונה. המשמעות הכלכלית של הירידה במספר הסטודנטים בפקולטה למשפטים - הן בשלב הגיוס לשנה א' והן בהיקפי הנשירות בפועל היא ירידה של עוד למעלה משני מיליון שקל בשנה בהכנסות המרכז. נשיא המכללה ציין בתצהירו כי "ייתכן שהירידה בהכנסות מלימודי משפטים תהיה בפועל גדולה יותר שכן סביר להניח שמספר הסטודנטים שירשמו לפקולטה יהיה נמוך יותר מהשנה שעברה, דבר שיגדיל את עומק המשמעות הכלכלית של הירידה בביקוש ללימודי משפטים".
מהמסמכים שהגיש המרכז האקדמי לבית הדין לעבודה עולה כאמור כי הירידה במספר הנרשמים ללימודי משפטים במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת-גן החלה לפני מספר שנים. על הרקע הזה נחתמו בשנת 2015 ובשנת 2017 הסכמים קיבוציים בין המרכז לבין ארגון העובדים היציג בקרב הסגל האקדמי - כוח לעובדים. ההסכמים הללו עסקו, בין היתר, בהפחתות שכר ובצעד התייעלות על רקע מצבו הכלכלי של המרכז האקדמי.
מצבו הכלכלי של המרכז האקדמי נדון, בין היתר, בישיבה של המועצה האקדמית העליונה של המרכז שהתקיימה לפני כשנה, ב-4 בינואר 2018. כבר אז סקר נשיא המרכז האקדמי את תופעת הירידה בביקוש ללימודי משפטים.
במסגרת זו אמר פרופ' כהן-איליה כי "בעבר נרשמו 600 סטודנטים לשנה א' במרכז האקדמי, באוקטובר האחרון (הוא מתייחס ל-2017 - ח"מ) נרשמו כ-250 סטודנטים בלבד". לפי המסמכים שבידינו, עוד אמר נשיא המכללה באותה הזדמנות, כי "לאור הירידה המשמעותית במספר הסטודנטים שנרשמו ללימודי משפטים במכללה, ולאור מגמת הירידה הכוללת בשוק ללימודי משפטים, נאלצנו להתאים את תוכנית הלימודים במשפטים לתהליכים הללו: ראשית, מזה שנתיים הורדנו את אחד ממסלולי היום במשפטים בשנה א', ובנוסף, איחדנו מסלולי יום בשנים מתקדמות יותר. שנית, צמצום מספר התלמידים חייב גם צמצום משמעותי במספר קורסי הבחירה שאנחנו מציעים לסטודנטים למשפטים וכן במספר הסמינריונים המוצעים".
התהליך שעובר המרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת-גן, כאמור, אינו ייחודי לו. אם המכללות שהוקמו על בסיס מודל כלכלי של גביית שכר לימוד מהמוני בית ישראל שחפצים ללמוד משפטים ולהפוך לעורכי דין, לא ישכילו להתפתח להכשרה בתחומי לימוד נוספים ולמשיכת סטודנטים נוספים, הן יתקשו לשרוד במציאות שבה האימהות היהודיות כבר הפסיקו לחלום שהבן שלהם יהיה עורך דין. במציאות שבה שוק עריכת הדין מוצף, לפחות חלק מההורים, מעדיפים שהילדים ישתלבו בתעשיית ההייטק או במקומות אחרים.
שכר המרצים למשפטים: החל מ-15.7 אלף שקל בחודש
מסמכים שהגיעו לידי "גלובס" מפרטים מהו השכר שמקבלים מרצים במכללות הפרטיות למשפטים. מהמסמכים הללו עולה כי מרצה בעל ותק של שנה מרוויח כ-15.7 אלף שקל בחודש. מרצה בכיר בעל ותק של שנה ישתכר כ-19 אלף שקל בחודש, פרופסור חבר בעל שנת ותק בודדת ירוויח כ-25.7 אלף שקל בחודש.
הדרגה האקדמית העליונה ביותר בישראל היא של "פרופסור מן המניין". בעבור סטטוס זה, בוותק של שנה אחת, עומד השכר הממוצע על כ-31.5 אלף שקל בחודש.
עם הוותק גם עולה שכר המרצים: מרצה בעל ותק של חמש שנים עומד על כ-16.7 אלף שקל בחודש, מרצה בכיר בעל ותק של חמש שנים ישתכר כ-20.2 אלף שקל בחודש, שכרו של פרופסור חבר יזנק ל-27.4 אלף שקל בחודש, ואילו פרופסור מן המניין ירוויח כ-33.5 אלף שקל בחודש. נציין כי חלק מהמרצים במכללות למשפטים מלמדים גם במוסדות אקדמאים נוספים.
הירידה המתמשכת במספר הנרשמים ללימודי משפטים במכללות ובאוניברסיטאות, מגבירה את התחרות בשוק, מביאה לכך שהמכללות ללימודי משפטים מקלות עוד יותר בתנאי הקבלה ללימודי משפטים ונותנות הנחות משמעותיות לנרשמים. התחרות הגוברת על לב ציבור הסטודנטים הפוטנציאלי, גם מחייבת את המכללות להשקיע בפרסום ובשיווק. כל אלה מאלצים חלק מהמכללות לקצץ בשכר המרצים או בהיקפי ההעסקה שלהם ולעתים גם לפטר מרצים.
תגובות
מהמרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת-גן נמסר: "אכן, מזה תקופה ניכרת ירידה במספר הנרשמים לתואר ראשון במשפטים בכל מוסדות הלימוד ברחבי הארץ. המצב הקיים מצריך התאמות, כולל בין היתר הוצאת המרצים הפחות נדרשים מהפקולטה למשפטים. אנחנו רואים בשינוי המגמה גם הזדמנות לייצר תוכניות אקדמיות איכותיות ומתוחכמות יותר עבור הסטודנטים למשפטים בתואר ראשון: ראשית, הגדלנו את מספר הסטודנטים הבינלאומיים, וכך ייצרנו תוכניות מעודכנות ומותאמות גם לסטודנטים ישראלים איכותיים לתואר ראשון שמבינים שהעולם הוא גלובלי. שנית, פתחנו תוכניות לתארים מתקדמים: תואר שני מחקרי במשפטים ותואר שני במשפטים ללא משפטנים, שמאפשרים לסטודנטים שלנו למשפטים להתפתח גם לתחומי המחקר. בנוסף, החלטנו לייצר ממשקים בין הפקולטה למשפטים לבין הפקולטה החדשה בהקמה בתחום מדעי המחשב ומערכות מידע, במסגרתה יוכלו הסטודנטים למשפטים להתמקצע בדיני ההייטק, נתוני עתק, ובתחום המסחר האלקטרוני (התמקדות בתחום הבלוקצ'ין והמטבעות הדיגיטליים)".
מהקריה האקדמית אונו נמסר: "לא קיימת ירידה במספר הסטודנטים למשפטים בקריה האקדמית אונו. פתיחת הקמפוסים הרב-תרבותיים בירושלים וחיפה מהווה מענה לסטודנטים ברחבי הארץ. אונו היא המכללה הגדולה ביותר בישראל עם עלייה במספר הסטודנטים בפקולטות השונות".
ממכללת שערי מדע ומשפט נמסר: "הירידה בביקוש ללימודי משפטים הן באוניברסיטאות והן במכללות לא פסחה על המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט. בהשוואה לתשע"ה חלה ירידה של כ-25%. לשמחתנו, בשנת הלימודים הנוכחית שהחלה באוקטובר 2108 חל גידול של 19% במספר הסטודנטים למשפטים בהשוואה למספרם באוקטובר 2017, זאת הודות למאמצי שיווק מוגברים, ללימודי הכנה ייחודיים שאנו מבצעים לקראת מבחני הלשכה ועוד".
מהמכללה האקדמית נתניה לא נמסרה תגובה.