עריכת דין היא מקצוע שאיבד מזוהרו ומיוקרתו; מה גרם לכך?

האחריות לירידה בביקוש ללימוד משפטים במכללות היא גם - ואולי בעיקר - של המכללות עצמן

טקס ההסמכה האחרון של לשכת עורכי הדין / צילום: רפי קוץ
טקס ההסמכה האחרון של לשכת עורכי הדין / צילום: רפי קוץ

לירידה החדה ברישום של צעירים ישראלים ללימודי משפטים במכללות ובכלל יש כמה סיבות. המרכזית שבהן היא שבניגוד לעבר הלא כל-כך רחוק, מקצוע עריכת הדין איבד מיוקרתו ומזוהרו. הצפת השוק שמלווה בקמפיין מוצדק או לא מוצדק - תלוי את מי שואלים - של לשכת עורכי הדין בניסיון לבלום את ההצפה, והפרסומים בתקשורת בשנים האחרונות אודות הרמה היורדת של עורכי הדין, כמות תביעות הרשלנות הגדלה נגד עורכי דין והקלות הבלתי נסבלת בתנאי הקבלה ללימודי משפטים - כל אלה גרמו לכך שבעיני רבים, וממש לא בצדק, מדובר במקצוע כמעט בזוי.

בימים האחרונים יצאה לשכת עורכי הדין בקמפיין פרסומי נגד היוזמות של חברי כנסת להוריד את רף בחינת ההסמכה של הלשכה ולתת פקטור לנבחנים שנכשלו בבחינות. הקמפיין, שתכליתו לשמור על רמת המקצוע, מזהיר את הציבור מכניסה לשוק של עורכי דין רשלניים ונכלוליים. 

"בלי ספק

פרופ' יובל אלבשן, דיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, אמר לי השבוע כי "לצערי הרב, הקמפיין הלא אחראי והלא מוסרי של לשכת עורכי הדין על הצפת המקצוע עשה את שלו. הקמפיין גרם לזה שאותן אוכלוסיות שהכי חסרות לנו בעולם המשפט - מהחרדים, דרך הערבים והעניים - כשהן שמעו שהמקצוע מוצף מפי לשכת עורכי הדין, הן הפסיקו להגיע".

אלבשן טוען כי "אנחנו חוזרים היום למצב שהיה קיים לפני עידן המכללות, שמי שלומד משפטים אלה הבנים של עורכי הדין או הבנות של, והמקצוע חוזר להיות מקצוע 'אליטרי', כלומר כזה שמשרת רק את שכבות האליטה, וזה מסוכן מאוד".

אלבשן, שכידוע מתפרנס היטב משכר הלימוד שמשלמים הסטודנטים למשפטים בקריה האקדמית אונו, אומר שהוא לא מאמין לטיעון של הצפת המקצוע, "כי אני רואה במקומות אליהם אנחנו מגיעים, כמו לשכות ההוצאה לפועל, אחוזים עצומים של אנשים שהם בלתי מיוצגים. אני אקבל שיש הצפה של המקצוע רק כשאראה שבמקומות האלה האנשים מקבלים ייצוג".

עוד סיבה לירידה בכמות החפצים ללמוד משפטים היא שחיקה משמעותית בשכר עורכי הדין ובשכר-הטרחה שהם מסוגלים לגבות מלקוחותיהם. האופק הכלכלי הוא כידוע אחד הפרמטרים החשובים ביותר בבחירה של מקצוע. סטטיסטית, הרבה יותר משתלם ללמוד מדעי המחשב או הנדסה.

גורם נוסף לירידה בכמות הנרשמים ללימודי משפטים -וגם הוא נלווה וקשור למלחמה של לשכת עורכי הדין בהצפת המקצוע - הוא ההקשחה של בחינות לשכת עורכי הדין. פרופ' אלבשן אומר כי "הבחינות בשנים האחרונות הן לא הגונות, והפכו ממבחן ידע והבנה לסוג של פיס ומשחק מזל, וזה מרתיע אנשים מללמוד משפטים. ושוב - זה מרתיע בעיקר את אלה שאין להם הרבה כסף ואין להם טווח סיכון גדול".

אבל האחריות לירידה בביקוש ללימוד משפטים במכללות היא גם - אולי אפילו בעיקר - של המכללות למשפטים עצמן. חלק מהמכללות למשפטים הורידו את תנאי הסף לקבלה ללימודים בצורה כה דרסטית והזניחו את הדרישות האקדמיות מהסטודנטים, עד שהיום כמעט כל אחד יכול ללמוד משפטים. ההקלות בקבלה ללימודים לא רק שמרחיקות סטודנטים רציניים מהמכללות, אלא גורמות לפגיעה ברמת עורכי הדין והמשפטנים. המכללות למשפטים (שוב, חלקן, ולא מכללות בעלות רמת לימודים גבוהה ותנאי סף ראויים כמכללה למנהל או המרכז הבינתחומי בהרצליה) גרמו להזניה של לימודי המשפטים, בעיקר בשל הצורך להביא עוד ועוד סטודנטים שישלמו שכר לימוד גבוה ויממנו את פעילות המכללה ואת המשכורות למרצים. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988