גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חברות במקלטי מס, אנשי-קש והטבות סלב: מה מכילה טיוטת החשדות המלאים נגד בר רפאלי

טיוטת האישום ששוגרה אל בר רפאלי ואל הוריה חושפת "מעללי המס" לכאורה של דוגמנית-העל וכן את היקפי ההשתכרות הגבוהים שלה בשנים האחרונות ● לפי המסמך שהגיע ליד "גלובס", רפאלי העלימה הכנסות של עשרות מיליוני שקלים, זאת בין היתר באמצעות רישום חברות במקלטי מס בחו"ל

בר רפאלי / צילום: שלומי יוסף
בר רפאלי / צילום: שלומי יוסף

רגע לפני סוף השבוע קיבלה הדוגמנית הישראלית-בינלאומית בר רפאלי הודעה מטרידה: אתמול (ה') היא הפכה מחשודה בעבירות מס ובתרמית כנגד המדינה לנאשמת בכפוף לשימוע. פרקליטות מיסוי וכלכלה הודיעה לבר רפאלי, ולהוריה ציפי ורפי רפאלי, כי נשקלת העמדתם לדין בכפוף לשימוע, בעבירות מס. רפי וציפי רפאלי חשודים בנוסף בעבירת הלבנת הון.

את "הבשורה" קיבלה בר רפאלי מהמדינה בדמות "מכתב יידוע", המנוסח ככתב אישום מלא לכל דבר ועניין ומפרט את כל החשדות המיוחסות לדוגמנית ולבני משפחתה. המכתב, שהגיע באופן בלעדי לידי "גלובס" - ופרוש על פני לא פחות מ-10 עמודים - מגולל סיפור העלמת הכנסות בהיקף עשרות מיליוני שקלים, והתרמית לכאורה שביצעה הדוגמנית כלפי המדינה, במשך כ-4 שנים, בין השנים 2009-2012. חקירת הפרשה החלה במשרדי החקירות פקיד שומה תל-אביב ברשות המסים.

סיפור המסגרת לחשדות נגד רפאלי הוא היותה דוגמנית ישראלית שפרצה את גבולות ישראל וטיפחה קריירת דוגמנית בינלאומית. סביב המסגרת הזו החלו לצוף שאלות בנוגע להכנסותיה - בהיקף עשרות מיליוני שקלים - ואיזו מדינה תהנה מהמס עליהן. השאלה הזאת עוברת דרך מענה לשאלה המקדמית - איפה גרה בר רפאלי באותן שנים. בעוד שרפאלי טוענת כי ב-2007 עברה להתגורר בארה"ב, בין היתר על-מנת להיות קרובה לבן זוגה באותה תקופה, כוכב-העל ההוליוודי ליאונרדו דיקפריו - ולכן אינה חייבת במס בישראל; הרי שרשות המסים הישראלית טועת כי הדוגמנית הונתה את המדינה באשר למקום מגוריה, ובמשך כל השנים שבמחלוקת התגוררה בפועל בישראל - ולכן חייבת במס בארץ.

המחלוקת סביב שאלת מגוריה של הדוגמנית התפצלה לשתי זירות משפטיות. הראשונה היא הזירה האזרחית - שבמסגרתה דורשת המדינה לחייב את רפאלי במס בגובה מיליוני שקלים. הנושא נדון בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, שלאחר שהוגשו לו סיכומים בתיק, אמור להכריע בין העמדות. אולם בעת האחרונה נעשו ניסיונות של השופט לשלוח את הצדדים לגישור, במקום מתן הכרעה בפסק דין. רפאלי הסכימה. המדינה סירבה. בשלב זה לא ברור מה יעלה בגורל ניסיונות אלה של השופט.

הזירה השנייה, והדרמטית יותר, היא הזירה הפלילית. הזירה הזאת התפוצצה בראשית 2016, אז נעצרו ונחקרו בר ואמה, ציפי רפאלי, בחשד כי לא דיווחו לרשויות על מלוא הכנסותיהן, וכי הציגו מצג כוזב לפקיד השומה לעניין התושבות של בר רפאלי, מה שבעצם מנע את מיסוי הכנסותיה מחו"ל הנאמדות בעשרות מיליוני שקלים.

רפאלי חשודה בכך שהציגה מצג-שווא בפני רשות המסים כאילו היא מתגוררת בחו"ל במשך שנים - בעוד שבפועל התגוררה בתל-אביב במגדלי YOO ובמגדל W. לפי החשד, החוזים לדירות מגוריה של רפאלי נחתמו עם אחיה ועם אמה, כדי להסתיר את העובדה שהיא מתגוררת בארץ, וכך הדוגמנית העלימה לכאורה את המס המחויב על הכנסותיה באותן שנים, בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. בנוסף, רפאלי ואמה נחשדות בקבלת "הטבות סלב" בגין מגורים בדירות יוקרה, שימוש במכוניות ו"הנחות סלב" בשווי של יותר ממיליון שקל, שלא דווחו כהכנסה.

במקביל, נטען, הציגה בר רפאלי בפני רשויות המס בארה"ב מצגים, שלפיהם היא אינה תושבת ארה"ב (U.S Nonresident Alien), וכי היא מתגוררת בישראל.

"גלובס" חושף את הרקע המלא לפרשה, כל החשדות המפורטים והטענות של המדינה:

1. העלימה הכנסות והקימה חברות במקלטי מס 

במכתב "היידוע" מפרטת המדינה את הרקע לסכסוך עם הדוגמנית בר רפאלי - אותו הסדר שנחתם עם רפאלי בנוגע להכנסותיה טרם עזיבתה את הארץ ושהתייחס גם לעזיבתה לחו"ל. ההסדר שנחשף לראשונה ב"גלובס", נולד על רקע דיונים בין הדוגמנית לרשות המסים בנוגע למיסוי הכנסותיה בשנות המס 2007-2005. כבר בנוגע לשנות המס 2006-2007 הגישה רפאלי דוחות לפקיד השומה, שבהם דיווחה כי אינה תושבת ישראל, ולכן לא כללה בהן הכנסות שאותן הפיקה מעבודותיה בחו"ל.

ב-2009 נערכו דיוני שומה בנוגע לדיווחיה לשנות המס 2007-2005, שבעקבותיהם בדצמבר 2009, נחתם הסכם פשרה בין הצדדים, ולפיו ישולם מס בישראל בגין מלוא הכנסותיה של רפאלי בארץ ובעולם, שהופקו בשנים 2007-2005. עוד הוסכם כי הכנסותיה של הדוגמנית שהופקו בחו"ל בשנת 2007, ימוסו במסגרת שנת המס 2006. באותו מועד נקבע כי בהתאם להוראות הדין ולהחלטת פקיד השומה, סוגיית התושבות של רפאלי תיבחן מחדש בשנים הבאות. לפי "מכתב היידוע", כבר אז הסתירו בר וציפי רפאלי מפקיד השומה הכנסות בסך של כ-6 מיליון שקל.

לפי "מכתב היידוע" שנשלח אל הדוגמנית ואל הוריה, קשרו בר וציפי רפאלי קשר להסתיר את זיקותיה של הדוגמנית לישראל, במטרה להתחמק ממס. במסגרת זו, נטען, החל משנת 2007 הקימה בר רפאלי, באמצעות אחרים, חברות בבעלותה ובשליטתה "Sweet Life" שהתאגדה בסינגפור; "Avecio" שהתאגדה בקפריסין, ו-"Tamako" שהתאגדה באיי הבתולה הבריטיים. עוד נטען כי החל משנת 2007 נפתחו חשבונות בנק בשווייץ, בקפריסין ובבריטניה, על שם בר רפאלי או על שם החברות הזרות. בהמשך, נטען, הוזרמו הכנסותיה של הדוגמנית שהופקו באירופה, לחשבונות הבנק הזרים.

בנוגע להכנסותיה של בר רפאלי שהופקו בארה"ב, נטען כי אלה הופקדו בחשבון שבבעלותה או בשליטתה בארה"ב. בדוחות המס שהגישה בר רפאלי לשנים 2012-2009 הצהירה כי אין לה הכנסה בישראל וכי היא תושבת חוץ. לטענת המדינה, בהצהרות ההון לשנת 2011, שהגישו הדוגמנית והוריה לא הוצהרו הבעלות והשליטה של מי מהם בחברות הזרות או בחשבונות הבנק הזרים.

בהמשך, טוענת המדינה, ביצעו ציפי ורפי רפאלי פעולות על-מנת להסתיר את זיקותיה של בתם לישראל, ובין היתר הסתירו מספר עובדות הקושרות אותה למדינה, בהן העובדה שבין נובמבר 2009 לדצמבר 2014 עמד לרשותה של הדוגמנית מעון קבע שאותו שכרה לשמש לה למגורים בשהותה בישראל, והעובדה שהיא רכשה דירת מגורים בישראל.

החל משנת 2013 נערכו דיוני שומה לשלושת בני משפחת רפאלי המוזכרים בחשדות, בנוגע לשנות המס 2012-2009. טענתה המרכזית של בר רפאלי בדיוני השומה הללו, הייתה כי אין לראותה כתושבת ישראל, אלא כתושבת ארה"ב. אולם לטענת המדינה, בדיונים אלה מסרו בר וציפי רפאלי, בעצמן או באמצעות המייצגים שלהן, מידע כוזב לפקיד השומה, והסתירו ממנו מידע רלוונטי, וזאת במטרה להסתיר את זיקותיה של הדוגמנית לישראל. במקביל, נטען, הציגה בר רפאלי בפני רשויות המס בארה"ב מצגים שלפיהם היא איננה תושבת ארה"ב, וכי היא מתגוררת בישראל.

לטענת המדינה, ההכנסות לגביהן שבוצעו פעולות ההסתרה עמדו על מיליוני שקלים לכל שנה בין 2009-2012, ובסך-הכול למעלה מ-23 מיליון שקל.

בנוסף נטען כי בשנים 2012-2009 בר וציפי רפאלי קשרו קשר כדי להסתיר מפקיד השומה את הכנסותיה של ציפי רפאלי כסוכנת של הבת ("עמלת סוכנות אם"), בסכום שאינו ידוע, אך עומד על כ-3 מיליון שקלים לכל הפחות, שהופקדו בחשבונות הבנק הזרים.

עוד נטען כי בשנות המס 2014-2009 הפיקה בר רפאלי, כתוצאה מעיסוקה כדוגמנית, או ממכירת פרטי לבוש, הכנסות נוספות שאותן לא כללו היא ואמה בדוחות שהגישו לפקיד השומה בשנות המס 2014-2009.

הכנסות של בר רפאלי מעבודתה בחול

2. שוכרת דירות במגדלים בתל-אביב, לא על-שמה

מרכז הכובד של התיק הפלילי נגד בר רפאלי נוגע לשאלת מקום מגוריה. סוגיה זו עוברת דרך השאלה אם לדוגמנית היה "מעון קבע" - בית - בישראל. לטענת המדינה, לאחר שהדוגמנית טענה בפניה כי היא עזבה את הארץ, ב-2009, רפאלי הביעה עניין בשכירת דירה במגדלי Yoo למגוריה. לפי החשדות, לאחר שחברת חבס איתרה במגדלי Yoo דירה המתאימה לצורכי הדוגמנית, נחתם חוזה לשכירת הדירה לתקופה שבין 1.11.2009 לבין 31.10.2010 -ובתקופה זו היוותה הדירה בישראל את ביתה הקבוע של רפאלי.

"בר רפאלי וציפי רפאלי חששו כי העובדה שלבר רפאלי מעון קבע שנשכר עבורה לשמש לה למגורים בישראל, עשויה להוות זיקה שבה יתחשב פקיד השומה בקביעה כי מרכז חייה בישראל. לפיכך, הביאו לכך שבחוזה השכירות צוין כי שוכר הדירה הוא דור רפאלי", נטען במכתב החשדות.

בהמשך נטען כי החל מנובמבר 2010, עם תום תקופת השכירות של הדירה במגדלי Yoo, בר רפאלי או מי מטעמה שכרו דירה אחרת לשימושה של הדוגמנית במגדלי W בתל-אביב, והדירה שימשה אותה לכל אורך התקופה הרלוונטית לדיוני השומ כמעון קבע. ושוב, נטען כי חוזה השכירות הציג תמונת שווא בנוגע לשוכר, כאשר הפעם חתמה על החוזה כשוכרת הדירה ציפי רפאלי. 

"בדיונים מול פקיד השומה, הן בדיונים לשנים 2007-2005 והן בדיונים לשנים 2012-2009, הסתירו בר וציפי רפאלי את העובדה כי בשנים 2012-2009 היה לדוגמנית מעון קבע בישראל שנשכר עבורה ושימש אותה במהלך שהותה בארץ. הסתרת עובדות אלה נעשתה הן במסירת מצגים כוזבים פוזיטיביים, והן במחדל", נטען בכתב החשדות.

3. ציפי ורפי משמשים אנשי-קש לרכישת דירה

המדינה ממשיכה ומגוללת את סיפור מגוריה בישראל של הדוגמנית בר רפאלי, שלטענתם החליטה, בשנת 2010, לרכוש דירה בפרויקט בלו בתל-אביב. אולם לטענת המדינה, בשל חששה והחשש של אמה כי רכישת הנכס תהווה זיקה אפשרית שתובא בחשבון בקביעת התושבות בישראל לצורכי מס, פעלו השתיים על-מנת להסתיר את העובדה שהדירה בפרויקט בלו נרכשת עבור הדוגמנית המצליחה.

בין היתר, נכתב בכתב החשדות כי "ציפי רפאלי חתמה כ'אשת-קש' על חוזים לפיהם היא הרוכשת את הזכויות במקרקעין שעליהם נבנתה הדירה בפרויקט בלו; רפי וציפי רפאלי פתחו על שמם כ'אנשי-קש' את חשבון הבנק לתשלום עבור הדירה בפרויקט בלו, ונרשמו כ"אנשי-קש" בחשבון הנציגות שהוקם לטובת הקמת הפרויקט; לאורך תקופת דיוני השומה לשנות המס 2012-2009, בר, ציפי ורפי רפאלי הסתירו מפקיד השומה את העובדה כי לבר רפאלי זכויות שנרכשו על-ידה בדירה בפרויקט בלו".

4. ניתוק מלאכותי מהחברות בארץ

הסתרת הקשר לכאורה של בר רפאלי לישראל עוברת, לטענת המדינה, גם דרך ניתוק מלאכותי של הקשר שלה לחברות בבעלותה בארץ. לדברי המדינה, ביולי 2007 העבירה בר רפאלי לאמה ציפי את כל המניות שהיו על-שמה בחברה שהקימה בדצמבר 2000 - חברת "בר רפאלי בע"מ", לאמה, ושמה של החברה אף שונה, ונקרא בשם "ליב און בע"מ" (ליב הוא שמה של בתה הבכורה של הדוגמנית).

לטענת המדינה, העברת המניות נועדה, בין היתר, כדי לנתק את זיקותיה של בר רפאלי לישראל, ואולם לפי החשד "בין ציפי רפאלי לבר רפאלי נוהלה התחשבנות, בגין חלקה היחסי של כל אחת מהן בהכנסות בר רפאלי בארץ ובעולם, בהתאם מהעברת מניות חברת 'ליב און' על-שמה של ציפי רפאלי".

בין היתר, נטען, משכה בר רפאלי כספים מחברת "ליב און" ואילו ציפי רפאלי קיבלה עמלות סוכנות-אם בחו"ל שהופקדו בחשבונות הזרים שפתחה המשפחה.

במכתב החשדות נטען כי "לאורך תקופת דיוני השומה לשנות המס 2012-2009, בר וציפי רפאלי הסתירו מפקיד השומה, במעשה ובמחדל, את המפורט ומסרו כי ההכנסות שנרשמו בחברת "ליב און" מהוות את העמלה שמקבלת ציפי רפאלי בגין ייצוגה של בתה בארץ ובחו"ל".

5. מסירת מידע כוזב

עוד כוללים החשדות נגד בר רפאלי מסירת מידע כוזב בנוגע לשימוש בכרטיסי אשראי, ביטוחי הבריאות של הדוגמנית, תשלום ביטוח לאומי וכן הצגת רפאלי כתושבת ישראל בפני הרשויות בארה"ב.

כך, נטען כי החל מנובמבר 2009 השתמשה בר רפאלי בכרטיסי אשראי שנרשמו על שמה של אמה; ורק בתקופה שבין נובמבר 2011 לאפריל 2012 החזיקה בכרטיס אשראי על שמה. לטענת המדינה, "בשאלון התושבות שמילאה, לפי דרישת פקיד השומה, נשאלה בר רפאלי אם היו ברשותה כרטיסי אשראי של בנקים ישראליים בתקופה בה שהתה בישראל והשיבה בכזב בשלילה".

באשר לחברות בקופת החולים, נטען כי החל מ-2006 ובכל השנים הרלוונטיות למחלוקת, הייתה בר רפאלי מבוטחת בקופת חולים כללית, קיבלה החזרים כספיים מהקופה כמבוטחת ורכשה תרופות שונות תוך הצגת כרטיס מבוטח בקופה, או תוך הזדהות כמבוטחת בקופה. אולם, נטען, בשאלון התושבות, כאשר נשאלה אם היא שייכת לקופת חולים בארץ, ממתי והיכן היא מבוטחת - השיבה רפאלי "לא מבוטחת". לטענת המדינה מדובר בתשובה כוזבת. עוד נטען כי בשנים 2012-2007 נמנעה רפאלי מלשלם לביטוח לאומי, מבלי שפנתה בבקשה כי יכיר בה כתושבת חוץ.

באשר לשאלה איזה מצג תושבות הציגה הדוגמנית רשויות המס בארה"ב, נטען כי רפאלי טענה בפניהן  כי היא איננה תושבת ארה"ב וכי היא מתגוררת בישראל. בשאלון התושבות, נשאלה בר רפאלי: "האם הינך תושב המדינה שבה אתה עובד, ומגיש דוח לשלטונות המס כתושב", והשיבה: "הוגשו דוחות מס בארה"ב". זאת, לטענת המדינה, תוך שהיא נמנעת מלהציג מצג מלא.

6. אי-דיווח על "הטבות סלב"

בר וציפי רפאלי חשודות גם בביצוע עסקאות חליפין וקבלת "הטבות סלב" שהניבו הכנסות בגובה מיליוני שקלים, מבלי שדווחו לרשויות כנדרש בחוק, בהם מימון שכר דירה ורכש דירה, וכן שימוש ברכבי יוקרה, בתמורה לפרסום ויחסי ציבור.

בכתב החשדות מתוארות, בין היתר הכנסות המיוחסות לדוגמנית ממכירת עשרות פריטי לבוש של בעלת בוטיק הבגדים, תמי שפורן, בין אוקטובר 2014 לדצמבר 2015 בגובה של כ-190 אלף שקל. לטענת המדינה, בר רפאלי קיבלה משפורן את תמורת הפריטים במזומן, תוך שהדוגמנית ואמה סירבו לבקשותיה של שפורן למסור לה אסמכתא כלשהי בגין מכירת פריטי הלבוש.

הכנסות נוספות נטענות הן הנחה בסך כ-190 אלף שקל בשכר הדירה במגדלי YOO, והנחה בסך כחצי מיליון שקל בשכירות במגדלי W. זאת, בתמורה לשימוש בעובדת מגוריה של בר רפאלי במגדלים לצורכי יחסי ציבור.

לפי הנטען, גם בעת רכישת הדירה בפרויקט בלו קיבלה בר רפאלי הנחת סלב בהיקף 2.28 מיליון שקל. חלק ניכר מתוך ההנחה (כ-1.5 מיליון שקל) ניתן לרפאלי, לטענת המדינה, בתמורה להסכמה לשימוש בשמה של הדוגמנית במסגרת יחסי הציבור ושיווק הפרויקט.

פירוט עסקאות החליפין נמשך ועובר דרך קבלת רכב מסוג "ריינג' רובר" לשימוש אישי ללא תשלום; קבלת מניות בחברת "קוויק צ'ק" בשווי כ-330 אלף שקל; וקבלת שירותי עיצוב פנים וריהוט מהמעצב חיים קרנדג'י בהנחה של כ-60 אלף שקל ממחיר השוק. כל אלה, נטען, לא דווחו לרשויות המס, הגם שהיוו הכנסה של הדוגמנית עקב עיסוקה.

תגובות: "אין מקום להליך פלילי. מדובר במחלוקת אזרחית שגרתית בשאלת תושבות"

עורכי הדין משה מזרחי, אלדד נח, רותי ליטבק ואודי ברזלי, המייצגים את הדוגמנית בר רפאלי, מסרו בתגובה: "ראשית, לאחר קריאת מכתב היידוע, ניתן לומר שמרבית הנושאים עלו גם בהליך האזרחי. נושאים אלה נדונו בהרחבה וקיבלו התייחסות ומענה. אנו משוכנעים שבסופו של דבר, לאחר השימוע לא יוגש כתב אישום, בין היתר, מהנימוקים שנפרט להלן:

"יש לזכור כי אותם נושאים נדונו בהליך האזרחי, ולאחר סיכומים בתיק זימן השופט את הצדדים (פעמיים) במטרה להגיע לפשרה. כלומר, גם השופט בתיק האזרחי, לאחר שקרא את העדות של כל העדים ושמע את החקירות הנגדיות, חושב שבתיק זה יש מקום להגיע לפשרה. אם כך בהליך האזרחי, אז בוודאי שאין מקום להליך הפלילי.

יש לזכור כי בשנת 2009 נחתם הסכם ניתוק תושבות עם פקיד שומה, לאחר אישור של ההסכם עם כל הגורמים המקצועיים הבכירים ברשות המסים. עפ"י ההסכם, החל משנת 2007 הוסכם שבר היא תושבת חוץ. במקרה כזה, אם לבר יש הסכם תושבות - מדוע היא צריכה לנסות "לרמות" (לדעת המדינה) את שלטונות המס? בשנים 2008 והלאה מצבה של בר לא השתנה, ולכן אם נקבע שהחל מ-2007 היא תושבת חוץ ולא היה שינוי בהמשך, מדוע יש לקבוע שהיא תושבת ישראל?

"יש לזכור כי מדובר בתיק תושבות ולא בתיק של העלמת הכנסות!!! במהלך השנים, בר דיווחה על כל הכנסותיה בחו"ל (למרות שתושב חוץ אינו חייב בדיווח בישראל), אך טענה שהיא תושבת חוץ ולכן איננה חייבת במס בישראל. גם אם פקיד שומה חושב אחרת - מדובר במחלוקת אזרחית רגילה ושגרתית בשאלת תושבות.

"לדעתנו, אין מקום להליך פלילי. שאלת תושבות היא שאלה שנבחנת לפי נסיבות ומבחנים רבים. אין בנושא זה שחור ולבן. בקביעת תושבות בוחנים את הנסיבות והמבחנים, ומגיעים למסקנה. לא ניתן לנהל הליך פלילי על רצף נסיבות ומבחנים. קל וחומר במקום שבו נחתם הסכם מפורש עם הנישום לניתוק התושבות (ועל הסכם זה הוא הסתמך). לשיטתנו, הסכמים יש לכבד, קל וחומר כשמדובר בהסכמים שנחתמים על-ידי המדינה, והניסיונות להתנער מההסכם בדרכים כאלה אינם ראויים ונועדו לכישלון".

מעו"ד עופר רחמני ממשרד אודי ברזלי, המייצג את ציפי רפאלי, נמסר בתגובה: "ציפי רפאלי פעלה אך ורק תוך ייעוץ מקצועי צמוד, אישרה את סוגיית התושבות עם פקיד השומה, ואף נחתם הסכם שומה בעניין על כל הוודאות הנלווית לכך. באופן חריג וחסר תקדים, הרשויות מתכחשות להסכם השומה, לשקיפות, למהות האזרחית המוחלטת, תוך פגיעה חמורה בשם הטוב של מרשתי. הניסיון להפוך סוגיה אזרחית לפלילית, תוך הפעלת אמצעי חקירה שנועדו למלחמה בפשיעה אמיתית, רק מעיד על מוטיבציית היתר וחוסר שיקול-דעת, תוך בזבוז כספי ציבור".

*** חזקת החפות: בר, ציפי ורפי רפאלי לא הורשעו בכל עבירה, ועל כן הם זכאים ליהנות מחזקת החפות. לא ידוע כיצד ההליכים הפליליים יסתיימו, ויש לזכור כי נאשמים הם בחזקת חפים מפשע, כל עוד לא הורשעו בדין.

הדוגמנית הישראלית המצליחה ביותר בכל הזמנים

בר רפאלי (33) נחשבת לדוגמנית הישראלית המצליחה ביותר בכל הזמנים. רפאלי, שהתחילה את קריירת הדוגמנות והמשחק שלה כבר בגיל שמונה חודשים, כשכיכבה בתשדיר פרסומת, הייתה הדוגמנית הישראלית הראשונה ששברה שיאים גם בזירה הבינלאומית. בין היתר, הופיעה רפאלי על שער מגזין בגדי הים "ספורטס אילוסטרייטד" ודיגמנה לרשת ההלבשה התחתונה "ויקטוריה'ס סיקרט".בשנת 2013 הופיעה רפאלי באחת מהפרסומות ששודרו בהפסקת משחק הסופר-בול, הנחשב לאירוע בעל הרייטינג הגבוה ביותר בארצות-הברית. לפי הערכות, רפאלי קיבלה עבורה מיליוני דולרים.

רפאלי כיכבה בעבר בקמפיין של המותג "סמסונג" שיובא באותה העת על-ידי חברת "סאני", שבבעלותו של איש-העסקים אילן בן-דב. רפאלי תבעה את החברה בגין הפרת זכויותיה בקמפיין, בין היתר בשל העובדה שהכנת הקמפיין וצילומיו הועברו בשידור חי באינטרנט, ללא ידיעתה. בית-המשפט קיבל את תביעתה ופסק לזכות רפאלי סכום של 400 אלף שקל.

הונה של רפאלי מוערך בעשרות-מיליוני שקלים. בין היתר, שותפה רפאלי ברשתות האופנה קרולינה למקה ואורבניקה, ובמספר חברות הזנק. לרפאלי מספר נכסי נדל"ן, בהם חצי קומה במגדל היוקרה "בלו", בתל-אביב ששווייה מוערך ב-15 מיליון שקל.

בחודשים האחרונים עלה שמה של רפאלי כמי שצפויה להנחות לצידו של ארז טל את תחרות האירוויזיון שתיערך השנה בישראל, במאי 2019. לאחר שנודע כי בכוונת הפרקליטות להגיש כתב אישום - בכפוף לשימוע - נגד רפאלי, גברו הקולות הקוראים להדחתה מהנחיית האירוויזיון. אולם נכון להיום, לא ידוע אם תאגיד השידור "כאן" האחראי על הפקת האירוע, קיבל החלטה כלשהי בעניין זה.

ת"ז: בר רפאלי

גיל: 33 / מצב משפחתי: נשואה לאיש-העסקים עדי עזרא, ואם לשתי בנות / מקום מגורים: תל-אביב, שכונת תל-ברוך / קמפיינים בולטים בישראל: קסטרו, פקס, רנואר, הודיס, קרולינה למפל, מילקי (שטראוס) / קמפיינים בולטים בחו"ל: ויקטוריה'ס סיקרט, סאות'ווסט איירליינס, Go DaddY / מגזינים בינלאומיים שבהם הופיעו תמונותיה: ספורטס אילוסטרייטד, Elle , קוסמופוליטן, מקסים / עסקים מרכזיים נוסף לדוגמנות: שותפה במותג קרולינה למקה, וברשת האופנה "אורבניקה" / השקעות בהייטק: under.me , Mika Look , MyCheck / נכסי נדל"ן: חצי קומה בפרויקט "בלו" בחוף הצוק בתל-אביב (שווי מוערך: 15 מיליון שקל); דירה בפרויקט "מידטאון" (שווי מוערך: 3 מיליון שקל) / שווי מוערך: עשרות מיליוני שקלים / מספר עוקבים באינסטגרם: 2.7 מיליון

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, מייסדת ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם