הפגנת המתמחים במשפטים / צילום: שלומי יוסף, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
מחריפה מחאת המתמחים בעריכת דין נגד לשכת עורכי הדין על רקע התפטרות ועדת הבחינות והקפאת פרסום הציונים של בחינת ההסמכה שנערכה בדצמבר. היום (א') התכנסנו חלק מהמתמחים שנבחנו במועד דצמבר 2018 במבחן ההסמכה של לשכת עורכי הדין, להפגנה מול משרדי הלשכה ברחוב דניאל פריש בתל-אביב.
הנבחנים מוחים על הודעת לשכת עורכי הדין ביום חמישי האחרון כי כחלק ממאבקה ב"חוק הפקטור" שעתיד לעלות השבוע להצבעה במליאת הכנסת ולהגדיל את מספר העוברים את בחינות הלשכה בשנים האחרונות, היא לא תפרסם את ציוני המועד האחרון ואף לא תקיים טקס הסמכה לנבחנים שנקבע ל-31 בינואר.
בתוך כך הגישו הבוקר (א') 12 מתמחים, באמצעות עו"ד צבי זקס, עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים - נגד לשכת עורכי הדין, נגד ועדת הבחינות של הלשכה ונגד שורה של חברי כנסת, בדרישה לבטל את הודעת לשכת עורכי הדין כי עם התפטרות הוועדה הבוחנת בשבוע שעבר, יוקפא הליך פרסום ציוני הנבחנים בבחינת דצמבר, ובהתאם יידחה טקס הסמכת עורכי הדין החדשים.
לטענת המתמחים, הם אינם יכולים לעבוד כעורכי דין או לחלופין לכלכל את צעדיהם אם לגשת לבחינה הבאה או לפנות ולעסוק במקצועות אחרים. "העותרים וכלל הנבחנים עומדים בפני שוקת שבורה, שעה שאינם יודעים את ציוניהם בבחינה, האם עברו אותה בהצלחה - או שמא עליהם לחזור ולהיבחן בשנית", נטען בעתירה.
לדברי העותרים, "לכאורה, בלחיצת כפתור יכולה הייתה לשכת עורכי הדין למסור הודעה לכל נבחן ולעדכן אותו בדבר הציון שקיבל, ואמנם הלשכה וועדת הבחינות בחרו שלא לעשות כן מטעמים שהינם, לטענת העותרים, בלתי ראויים, בלתי מידתיים ולא סבירים, בשל היותם גורמים לפגיעה הולכת ומתעצמת, בכל יום בו עומדת החלטת הלשכה בתוקפה, בזכותם היסודית של העותרים ושל אלפי הנבחנים לחופש העיסוק".
סגירת שערי המקצוע
בשבוע שעבר עבר בקריאה ראשונה בכנסת "חוק הפקטור", שלפיו הציון העובר בבחינת ההסמכה של הלשכה יעמוד על 55 החל מהבחינה שנערכה בנובמבר 2015. החוק חזר לדיון בוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה, בהכנה לקראת העלאתו לקריאה שנייה ושלישית.
על רקע ניסיונות אלה של חברי כנסת לקדם הצעות חוק להענקת פקטור למתמחים שנכשלו בבחינות ההסמכה "מעל הראש" של הלשכה וחרף התנגדותה, התפטרה בשבוע שעבר הוועדה הבוחנת של בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין. זאת, בעקבות מה שהיא מכנה "המחטף בכנסת שמוביל להעניק פקטור למתמחים".
הרקע ל"חוק הפקטור" הוא תלונות של מתמחים שנכשלו במבחני ההסמכה על הכוונות של לשכת עורכי הדין והוועדה הבוחנת להכשיל אותם, על-מנת לצמצם את העוסקים במקצוע עריכת הדין. לטענתם, המבחנים לא נועדו לבחון ידע או יכולת אלא לסגור את שערי המקצוע, השאלות היו בעייתיות ועוד שלל טענות. כראיה לכך מציגים המתמחים את אחוזי המעבר הנמוכים מאוד במבחן ההסמכה האחרון (כ-42% לאחר הקלות ופסילת שאלות).
המאבק של המתמחים מתנהל מזה תקופה, ולטענת חלק מחברי הכנסת, הם מצאו את הטענות מוצדקות. זאת בניגוד לחלק מהשופטים בבתי המשפט שצמצמו את הסעדים שנתנו לנבחנים שהגישו עתירות נגד המבחן, ובעיקר דחו את דרישתם להעניק להם פקטור.
הבעת אי-אמון
בהודעתה על התפטרותם ציינו אנשי הוועדה הבוחנת של הלשכה כי בעקבות תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות), שמסמיכות את הוועדה הבוחנת להעניק תוספת ניקוד על-פי מדדים שונים, הייתה הוועדה אמורה להתכנס. אולם לקראת התכנסות הוועדה ובמהלך הישיבה עודכנו חבריה בהליכי חקיקה המתבצעים בכנסת, שעברו בקריאה ראשונה, שמטרתם לכפות תוספת ניקוד - פקטור - על דרך הורדת ציון המעבר בבחינה באופן גורף ואף רטרואקטיבי ביחס לבחינות עבר.
לדברי הוועדה, במהלך זה, שהוועדה הופתעה ממנו ולא הייתה שותפה לו כלל, יש כדי להשמיט את הבסיס המקצועי של עבודתה. "כמי שאמונה על עריכת בחינת ההסמכה ורמתה המקצועית, שמטרתה להבטיח את איכות הבאים בשערי המקצוע והעוסקים בו, הוועדה רואה במהלך זה הבעת אי-אמון בעבודתה. אי לכך מגישה בזאת הוועדה את התפטרותה", ציינו חברי הוועדה בהודעת ההתפטרות.
הוועדה ציינה עוד כי הליך החקיקה של הכנסה הוא "מעשה חמור וחסר תקדים המאיים לפגוע פגיעה קשה במקצוע עריכת הדין. הצעת החוק קוראת להעניק פקטור לכ-2,500 מתמחים שנכשלו בבחינות ההסמכה האחרונות ולאפשר להם לקבל רישיון, מבלי שיעברו את בחינות ההסמכה בהצלחה. אותם חברי כנסת, המונעים משיקולים פוליטיים זרים ודורסניים, מבקשים לגייס לעצמם קולות והון פוליטי לפריימריז, תוף שהם מתעלמים התעלמות חמורה ובלתי נתפסת מהוועדה הבוחנת. אותם חברי כנסת פוגעים פגיעה ישירה גם בכל הערכאות המשפטיות שבחנו פעם אחר פעם את הסוגיה המדוברת ביסודיות ודחו על הסף את הדרישה לקבלת פקטור".
לשכת עורכי הדין תמכה בהתפטרות הוועדה הבוחנת ונתנה לה גיבוי מלא. "לאחר פיזורה של הכנסת נעשה היום מחטף שטרם נראה כדוגמתו, בלחץ מתמחים שטוענים כי התפקדו למפלגות הגדולות. מספר חברי כנסת בכירים, ובהם יושבי-ראש ועדות, פעלו במהלך כל היום לאשר בקריאה טרומית הצעת חוק, תוך התעלמות בוטה וחסרת תקדים מכל הליך חקיקה ראוי ותקין", מסרה הלשכה והבהירה: "הלשכה חוצץ נגד הניסיון הבוטה הזה, לא תשלים עם חקיקה בלתי חוקית זו ותפעל בכל האמצעים העומדים לרשותה, לרבות פנייה לבג"ץ, כדי לעצור ולבטל את המהלך ההרסני והדורסני העלול להפקיד את רישיון העיסוק במקצוע בידי מתמחים שלא עברו את הרף המקצועי הנדרש ולסכן בכך את החברה הישראלית כולה".
המשבר במכללות ללימודי משפטים: ירידה משמעותית בכמות הנרשמים ובהכנסות
המחאות של המתמחים במשפטים, שרבים מהם למדו במכללות למשפטים, נגד לשכת עורכי הדין מגיעות בתקופה של משבר במכללות וירידה חדה בביקוש ללימודי משפטים. כפי שחשפנו ב"גלובס", אחרי שנים של שגשוג ופריחה של המכללות חלה בשנים האחרונות ירידה משמעותית בכמות הנרשמים ללימודי משפטים במכללות וגם באוניברסיטאות. הירידה, שנובעת מסיבות שונות, הביאה לפגיעה כלכלית במכללות שחלקן נאבקות כדי להמשיך להתקיים.
הקמת המכללות ללימודי משפטים בראשית שנות ה-90 יצרה מהפכה בעולם המשפט. שעריה של האקדמיה נפתחו לסטודנטים שלא הצליחו להתקבל ללימודי משפטים באוניברסיטאות. המכללות למשפטים צצו כפטריות אחרי הגשם, עד שבשנת 2015 גלגלו עשר מכללות למשפטים לכיסיהן מאות מיליוני שקלים משכר לימוד של אלפי סטודנטים.
פתיחת המכללות למשפטים פתחה גם את שעריו של מקצוע עריכת הדין לציבורים שונים שעד שנות ה-90 התקשו מאוד להשתתף במרוץ אחר הגלימה השחורה. השערים נפתחו עד כדי הצפת השוק בעורכי דין. כמות עורכי הדין בארץ ביחס לגודל האוכלוסייה היא הגדולה בעולם.
אולם לפי מידע שבידי "גלובס", בשנתיים האחרונות חלה ירידה של 25% ויותר בביקוש ללימודי משפטים במכללות ובאוניברסיטאות. שכר הלימוד הממוצע לסטודנט למשפטים במכללה (אחרי קיזוז מלגות והנחות) עומד על כ-25 אלף שקל לשנת לימוד בודדת. המשמעות היא ברורה - צניחה בכמות הסטודנטים למשפטים מביאה מיד לצניחה בהכנסות של המכללות, שרובן נאלצות לבצע קיצוצים ולפתוח תוכניות לימוד חדשות בתחומים חדשים, בניסיון למשוך אליהן סטודנטים חדשים ונוספים.
הירידה בכמות הנרשמים ללימודי משפטים לא פסחה גם על המרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת-גן. כפי שחשף "גלובס", במסגרת הליכי צמצום והתייעלות שעובר המרכז לאחרונה, בתצהיר עדות ראשית שהגיש לבית הדין לעבודה נשיא המכללה, פרופ' כהן-אליה, נאמר כי "בתקופה האחרונה נקלע המרכז האקדמי למשבר כלכלי שחייב צעדים של התייעלות וצמצום". לפי תצהיר הנשיא, הרקע למשבר נעוץ במספר גורמים ובראשן "ירידה של ממש בהיקף הרישום ללימודי המשפטים". "כאמור, המרכז האקדמי הוא מוסד שאינו מתוקצב או נתמך על-ידי המדינה, ועיקר הכנסתו מתבססת על שכר הלימוד שאותו משלמים הסטודנטים".
תצהיר נשיא המכללה חושף כי בשנת הלימודים תשע"ו למדו לתואר ראשון הפקולטה למשפטים במרכז האקדמי 1,446 סטודנטים; בשנת הלימודים תשע"ז למדו 1,441 סטודנטים; בשנת הלימודים תשע"ח למדו 1,211 סטודנטים בלבד; ואילו בשנת הלימודים הנוכחית (תשע"ט) לומדים רק 1,082 סטודנטים למשפטים. כלומר, בשנת הלימודים הנוכחית לומדים במרכז האקדמי 364 סטודנטים למשפטים פחות משלמדו בו לפני 3 שנים. כאשר לוקחים בחשבון ששכר הלימוד הממוצע לסטודנט עומד על 25 אלף שקל בשנה, המשמעות היא ירידה של יותר מ-9 מיליון שקל בהכנסה השנתית של המכללה.