ירושה / צילום: Shutterstock / א.ס.א.פ קריאייטיב
יורש אינו חייב לקבל את הירושה המגיעה לו, והוא זכאי להסתלק מחלקו בעיזבון ולוותר עליו לטובת יורשים אחרים. ההסתלקות עשויה להשפיע לרעה על מצבו הכלכלי של היורש המסתלק, וכתוצאה מכך עלולה לפגוע גם בצדדים שלישיים, בדרך-כלל הנושים של המסתלק. אותם בעלי עניין יכולים לפנות לבית המשפט ולעתור לביטול ההסתלקות של היורש הפוטנציאלי, ובכך למעשה לחייבו לקבל את הירושה שהוא אינו מעוניין בה, רק כדי שהם יוכלו לעקל את כולה או את חלקה.
עצם העובדה שהיורש הפוטנציאלי מצוי בחובות, לא הופכת את הסתלקותו בהכרח לבלתי כשרה ולפיכך ברת-ביטול, ועל בית המשפט להכריע מה היה המניע האמיתי להסתלקות, כלומר האם נעשתה בתום-לב או בכוונה תחילה כדי להבריח כספים מהנושים.
דוגמה לדילמה כזאת נדונה השבוע בבית המשפט לענייני משפחה בבאר-שבע, על רקע של תאונה טרגית. פעוטה בת חצי שנה נהרגה בתאונת דרכים, בה היה מעורב רכב, בו נהג אביה, בשעה שלרכב לא היה ביטוח חובה. 3 חודשים לאחר מכן הוריה של הפעוטה הגישו תביעת פיצויים נגד קרנית בגין התאונה עבור "השנים האבודות" של הפעוטה. מדובר בראש נזק ששוויו עשוי להיות רב, שכן משפחתה של הקטינה זכאית לפיצוי עבור השנים הרבות שבהן יכלה הקטינה לעבוד, לקבל הכנסה ולתמוך במשפחתה לאחר בגרותה, אלמלא נהרגה בטרם עת.
קרנית, כחברת הביטוח הנתבעת, הגישה מצידה תביעת שיפוי נגד האב, כמי שלטענתה אחראי לתאונה ולהיעדר הביטוח של הרכב. המשמעות היא שאם קרנית תזכה בתביעתה, הכסף למעשה יעשה סיבוב, מכיסה של קרנית אל כיסם של האב והאם, והסכום במלואו או בחלקו ישוב לקופתה של קרנית מכוח תביעתה את האב.
זמן קצר לאחר מכן הופתעה קרנית לגלות כי ההורים הגישו בקשה להכריז על אימה של הפעוטה כיורשת היחידה שלה, בטענה כי אביה הסתלק מזכותו כיורש. המשמעות מבחינת קרנית היא שגם אם תזכה בתביעתה מול האב, היא לא תוכל לעקל את הכספים המגיעים לה מתוך כספי הפיצויים המהווים את הירושה, אלא תצטרך לפנות להליכי גבייה רגילים, התלויים ביכולתו הכלכלית של האב, והיא עלולה למצוא עצמה מול שוקת שבורה.
חברת קרנית פנתה לבית המשפט בבקשה לבטל את הסתלקותו של האב מעיזבון הבת המנוחה, בטענה כי ההסתלקות נעשתה בחוסר תום-לב, וכל מטרתה היא למנוע מקרנית את האפשרות לגבות את השיפוי וההחזר המגיעים לה על-פי דין מחלקו של האב. בא-כוחו של האב טען, לעומת זאת, כי ההסתלקות היא תוצר של "מנהג שקיים בשבטים בדואים מסוימים, בתום-לב ומטעם של מצפון דת ונוהג", לפיו האב אינו מוכן לרשת את בתו התינוקת; וכי זו זכותו החוקית.
בית המשפט קיבל את עמדת ההורים, לפיה ברמה העקרונית נטל ההוכחה מוטל על הצד שתוקף את ההסתלקות החוקית מהעיזבון, לשכנע כי המניע להסתלקות הוא הפגיעה בזכויות הנושה, ולא רק תוצאתה. עם זאת, במקרה הספציפי המונח לפניו, אוסף הנסיבות יוצר חשד כבד כי אכן זוהי תמונת המצב, לרבות העובדה שהאב לא רק נהג ללא ביטוח, אלא שהוא בעל "עבר תעבורתי" הכולל פסילות קודמות, וגם בגין התאונה בה נהרגה בתו הוגש נגדו כתב אישום, ורישיון הנהיגה שלו נפסל ל-10 שנים.
בנסיבות אלה הנטל עבר אל האב לשכנע את בית המשפט כי מאחורי הסתלקותו עומד מניע כשר, אולם האב לא הגיש תצהיר, לא התייצב לדיונים בבית המשפט, ולמעשה לא מסר כל גרסה תקפה - ולפיכך הסתלקותו מהעיזבון בוטלה.
עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי עוסקת בדיני משפחה וירושה, בעלת אתר www.divorceinfo.co.il