נשים עובדות / צילום: thinkstock
אפליית נשים ופערי שכר בין גברים ונשים, הם מהנושאים מהמדוברים ביותר בשוק העבודה, אבל את אחד הגורמים העיקריים שמובילים למצב הזה מקפידים להשתיק באדיקות רבה. למה? פוליטיקלי קורקט.
סטארט-אפים לא אוהבים נשים
עדיף להגיד: רמות השכר בתפקידים נשיים נמוכות, יש מיעוט נשים בתפקידי ניהול, סטראוטיפים מגדריים ונורמות תעסוקתיות בעייתיות (דוח מרכז אדווה על פערי שכר מגדריים 2017), רק לא לגעת בגורם העיקרי למצב והוא: נשים עולות למעסיק יותר מגברים.
יש אומרים כי הסיבות העיקריות לאפליית נשים הן קודם כל כלכליות טהורות, ואכן אפליית נשים בשנים הראשונות לקריירה היא זניחה יחסית, וכמוה פערי השכר, אך היא הולכת ומתעצמת עם ההגעה לגיל ההורות, ונמשכת כשני עשורים (25-45, שנות העבודה העיקריות).
האפליה הזו חריפה באופן מיוחד בקרב מעסיקים קטנים ו/או עניים, שלהבדיל מהחברות הגדולות והמבוססות אינם יכולים לממן את עלותן הגבוהה יותר של אמהות, כפי שעולה גם מדוח הרשות לחדשנות ועמותת Start-Up Nation Central Human Capital Survey Report 2018)) על פיו ככול שהחברה יותר קטנה מספר הנשים המועסקת בה יורד (ב 11% מהחברות שנסקרו אין כלל נשים בתפקידים טכנולוגיים וב 30% אין אף אישה בהנהלה, והן ברובן הגדול חברות בנות פחות מ 50 עובדים).
להיתקע 4 שנים עם עובד לא יעיל
מדוע יותר יקר להעסיק נשים למרות ששכרם נמוך משמעותית מזה של גברים? כי עיקר ההוצאה של המעסיק למימון הזכויות הסוציאליות הכרוכות בהקמת משפחה (הריון, שמירת הריון, טיפולי פוריות, חופשות לידה, שעות הנקה, היעדרות בשל מחלות ילדים, ילדים עם צרכים מיוחדים, ילדים עם מחלות קשות וכו') מועמסת על המשכורת של האישה.
לזה מתווספת עוד שורת עלויות הכרוכות בהריון ולידה כגון עלויות גיוס והכשרת מחליף בחופשות הלידה, תשומות הניהול הגבוהות שהעובד המחליף דורש, הירידה בתפוקה (עקומת למידה), עלויות הנובעות ממגבלות עבודה של אישה הרה (עבודה מאומצת/משמרות לילה) ועוד, והגענו בקלות לעלות נוספת של 15% לפחות על העסקת אמא ממוצעת (3 ילדים)
נשמע לכם מוגזם? תכניסו למשוואה את הגבלת פיטורי נשים הרות, שבמקרה של טיפולי פוריות (הגדרתם רחבה הרבה יותר מהפריה חוץ-גופית) + ההריון + חופשת הלידה + 3 חודשי חובת ההעסקה אחרי חופשת הלידה, ותגלו שהיא יכולה להמשך 4 שנים. המשמעות הכלכלית היא שאם גויסה עובדת לא מתאימה (קורה בלפחות 30% מתהליכי הגיוס), המעסיק "תקוע" לפחות שנה עם עובד שתפוקתו נמוכה, ועליו לממן עלויות עובד נוסף העשויות להגיע במקצועות טכנולוגיים למאות אלפי שקלים בשנה. פלא שסטארט-אפים קטנים נמנעים מלגייס נשים?
שמעסיק אחר יממן את המשפחה
ובכן, מסתבר שלא רק הם. חברות מתמחרות את חוק עבודת נשים ועל כן מעסיקים ומעסיקות רבים העומדים בפני החלטת גיוס וצריכים לבחור בין שני בני זוג בעלי אותה השכלה וניסיון מקצועי, יעדיפו את הגבר ולא את בת זוגו, למרות ששכר הגבר גבוה בכ-15% (זה הפער הריאלי במחיר שעת עבודה בין גברים ונשים). זאת משום שבסופו של דבר הגבר הזה יעלה להם פחות מהאישה שעתידה ללדת את שלשת ילדיהם ולשמש האחראית העיקרית לטיפול בהם משך 15-20 שנה, עד שהצעיר יגיע לגיל 16 (זכאות להעדר מהעבודה עקב מחלת ילדים היא עד גיל 16). ועוד לא אמרנו כלום על המורכבות ועל תשומות הניהול העודפות הכרוכות בהעסקת אמהות - חוסר גמישות בשעות עבודה, חלקיות משרה, עבודה מהבית, בלת"מים כל שני וחמישי וכו'.
ומה אם הגבר הנ"ל נמנה על אלה היוצאים מעת לעת לשירות מילואים (מחזה די נדיר בעיתות רגיעה)? אין בעיה. המדינה היא שמממנת את מלא שכרו בתקופה המילואים, לרבות ההפרשות הסוציאליות. זה להבדיל מההפרשות לקופת גמל בתקופת חופשות הלידה של ילדיו, אותם חייב המעסיק לממן על חשבונו (12.5% מהשכר), והם מועמסים אך ורק על משכורתה של בת זוגו.
"אז שמעסיק אחר יממן את ההקמה של המשפחה הזאת ולא אני, ממילא אי-אפשר להוכיח שהפלתי אותה על רקע מגדרי" יגיד המעסיק הסביר, במיוחד אם הוא בעל עסק שעלול לקרוס עקב העסקת אישה אחת שנקלעה לטיפולי פוריות.
בא לברך ויצא מקלל
האבסורד הוא שדווקא החוק הסוציאלי ביותר, שמטרתו להגן על נשים, פוגע בעקיפין ברבות מעובדות המגזר העסקי ובחוסן הכלכלי שלהן ושל ילדיהן, להבדיל מנשות המגזר הציבורי שנהנות ממלא הזכויות הסוציאליות שמקנה החוק, מבלי שיפגע חוסנן התעסקותי תודות לקביעות (המגזר הציבורי לא עסוק בשאלות של עלות כוח האדם, תפוקותיו, יעילותו וכו').
איך פותרים את הבעיה? קטונתי מלענות לשאלה הזו, אך אם נבנה רק על חינוך אבות להשתתפות בנטל אחזקת המשפחה ועל אכיפת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה זה לא ממש יעבוד. הפתרון חייב לכלול העמסת חלק משמעותי מהוצאות הקמת המשפחה גם על שכרו של האב, מה שיהפוך נשים ליותר אטרקטיביות כלכלית.
ולסיום אנקדוטה מדוח הרשות לחדשנות ועמותת Start-Up Nation Central - הנתונים לגבי תעסוקת נשים הובאו תחת ראש פרק "Diversity" (גיוון עובדים).
הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com