גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"השוק התמכר למחירי תשתיות נמוכים בבזק - חייבים להיגמל מזה"

לסמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת לשעבר, אלכס וייסמן, יש בטן מלאה על התנהלות המשרד, לפחות בכל הקשור למדיניות כלפי בזק ● "אם רוצים לעודד את החברות להשקיע בתשתיות, חייבים לבטל את ההפרדה המבנית בבזק ובהוט"

אלכס ויסמן היה שם כשזה התחיל. הוא כיהן כסמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת כאשר יושמה ההפרדה המבנית בבזק בעקבות דוח ועדת רוזן, אי-שם ב-1997. היום, 21 שנה אחרי, הוא מסתכל על שוק התקשורת ורואה כיצד המשרד ממשיך להיאחז באותה מדיניות בדיוק וחושש לבצע את השינויים המתבקשים כדי להציל את שוק התקשורת המקרטע.

ויסמן, המשמש היום כיועץ כלכלי עצמאי, מביט בנעשה ועיניו כלות. הוא אמנם לא בתמונה כבר הרבה שנים, אבל למי שנדבק בחיידק הטלקום קשה להשתחרר. בראיון ל"גלובס" מדבר על הקיבעון התפישתי של המשרד, ובשורה התחתונה הוא אומר כי אם משרד התקשורת לא ישתחרר מהפחד מפני בזק, לא יושג שום שינוי מהותי. כך לדבריו ישראל תמשיך את הפיגור שלה אחרי העולם בתחום הסיבים האופטיים ובסלולר.

נראה שמשרד התקשורת מנסה להילחם בכל כוחו ברווחיות העודפת בבזק. איך לדעתך צריך לטפל בסוגיה, אם בכלל?

"לגבי הרווחיות העודפת, לא בטוח שהיא קיימת אם משווים את התוצאות שלה ביחס לחברות אחרות בעולם, אבל אין ספק שהיא מרכזת את עיקר הרווחיות בענף, והשאלה היא האם צריך לטפל בסוגיה הזאת. על כל פנים, המצב הנוכחי הוא מצב בעייתי. יש פה מילכוד.

"בוא נניח שיש רווחיות עודפת לבזק או שבכל מקרה רוצים לשחוק את הרווחיות שלה - אחת הדרכים לעשות את זה היא דרך פיקוח על תעריפים או דרך הפחתה נוספת בתעריפים. העניין הוא שמהלך כזה יכניס את כל השוק לסחרור. ההפחתה תוריד את התעריפים בשוק ותפגע בשחקנים האחרים, כי אי-אפשר להתעלם מזה שהשוק היום נמצא בתחרות".

וגם לבטל את ההפרדה המבנית בבזק ולאפשר לה למכור את כל שירותי התקשורת?

"השוק נמצא בתחרות, שקיימת בין הנייח לנייד, יש תחרות בשוק הקווי ובטלוויזיה, בוטל הצורך לפעול על בסיס תשתיות עצמאיות כי מחייבים את בזק למכור את תשתיותיה במחירים מופחתים. נוצרה תחרות, והגיע הזמן שמשרד התקשורת יפנים את זה. הציבור כבר הפנים את זה וסוגיית התקשורת היא לא סוגיה מהותית, לא בסל ההוצאה של המגזר הפרטי ולא העסקי. לכן בשלו התנאים לצמצם באופן משמעותי את הפיקוח, והמשמעות היא גם לבטל את ההפרדה המבנית ואת הפיקוח על התעריפים".

צריך לתלות את ביטול ההפרדה המבנית בפרישה אוניברסלית של סיבים אופטיים או בשינויים מבניים בבזק?

"אם יש סוגיות ספציפיות, כמו השקעה בסיבים אופטיים, שעומדות היום על הפרק, צריך להגיע למדיניות מוסכמת שתאפשר להאיץ את התהליכים האלה. אני שומע קולות שהתנאים לביטול ההפרדה הוא חיוב בזק ביצירת שתי חברות תשתית ושירותים. מהלך כזה, הוא בעייתי כי השאלה איך מאיצים השקעות בסיבים ובדור חמש בסלולר שייקחו את השוק קדימה. להתעסק בהפרדה הוריטקילית זה להתעסק בתפל ולא בעיקר".

ומה המשמעות שתהיה למהלך כזה על השוק כולו?

"אם יאפשרו תשתית סיבים אופטיים ודור חמש במהירות ומבלי להתמהמה, התוצאה תהיה שלכל החברות תהיה נגישות לפלטפורמות החדשות. כך הן יוכלו לספק שירותים חדשים, ושתי הפלטפורמות האלה הן מה שישנו לאורך זמן את חלוקת ההכנסות והרווחיות בשוק. נכון, זה לא יקרה ביום אחד אלא בתהליך ארוך. כל זמן שהמשרד מתעסק בפיקוח על בזק ולא בפיקוח על שוק התקשורת בכללותו, הוא מפספס את המטרה שלמה הוא קיים".

בוא נעזוב לרגע את בזק. הכניסה של סלקום ופרטנר לתחום הטלוויזיה בזמן שהרווחיות שלהן בסלולר נשחקת הייתה נכונה?

"בין אם זה כמדיניות של המשרד לייצר תחרות אלימה בשוק הסלולר ובין אם זה משיקולים אחרים של המפעילים הסלולריים, בין אם מבחירה או בלית ברירה - הפוקוס העסקי של החברות הסלולריות אבד. הן החליטו לשנות את המדיניות ולהפוך לחברות תקשורת. הן נלחמות על נתח שוק ומקיזות דם, ואי-אפשר להתעלם ממצבן הבעייתי. אני לא נכנס לשאלה אם זו טעות או לא".

"לא לחזור על טעויות העבר"

לדעתו של ויסמן, הדרך שבה נוהג משרד התקשורת במסגרת "השוק הסיטונאי", לפיה החברות משלמות לבזק מחירים זולים עבור שימוש בתשתיות שלה, היא שגויה. "אחת מטעויות העבר הייתה להכניס חברות לעולם התקשורת דרך חיוב בזק לתת להן לעשות שימוש בתשתיות שלא שלהן, במחירים נמוכים במסגרת השוק הסיטונאי".

לדעתו, זו הסיבה המרכזית לפיגור שישראל צברה אחרי מדינות המערב בפרישת סיבים אופטיים. "עכשיו אין סיבים ואי-אפשר לחייב את בזק להקצות. אבל חייבים להיכנס לתהליך גמילה על בסיס מחירים כלכליים - וזה יהיה לטובת כולם".

לדבריך, צריך להעלאות את המחיר שפרטנר וסלקום משלמות לבזק ולהוט עבור השימוש בתשתיות שלהן.

"אני חושב שמחיר פרויקט הטלוויזיה הרבה יותר מורכב מאשר המחיר הכלכלי של השימוש בתשתיות בזק. יש פה עלויות תוכן כבדות מאוד ועלויות נוספות, כך שהמודל הכלכלי בטלוויזיה בעידן של אינטרנט ונטפליקס - מורכב ובעייתי, בלי שום קשר לדיון בשאלת הסיבים האופטיים".

"ההשקעה בתשתיות בסכנה קיומית"

"באותה מידה אפשר לבוא ולהגיד שעלויות שכר הדירה של פרטנר או סלקום גבוהות מדי וצריך לחייב את המשכירים אחרי שהחזירו את ההשקעה בנכס בעלות שולית או תוספתית. בסופו של דבר, יש מבנה עלויות ומולו צריך להתמודד. צריך לגמול את החברות משימוש במחירים תוספתיים, ואם רוצים לקיים את המודל הזה של תימחור, התוצאה תהיה עיכוב בפרישת תשתיות. מה שאנחנו חווים כרגע".

אם היית כעת במשרד התקשורת, כיצד היית נוהג?

"בעשור הנוכחי השוק הגיע לחוסר שיווי משקל שמעמיד בסכנה קיומית את המשך ביצוע ההשקעות הנדרשות לצורך קידומו. צריך לפתח אסטרטגיה חדשה שתתמקד בפרישה מהירה של תשתיות, מתוך הבנה שאסטרטגיה כזאת תאפשר התחדשות השוק והתבססות של מרבית השחקנים מחדש בענף ולצמוח ביחד עם השוק. אם הדברים האלה יקרו וההתנהלות תהיה נכונה, לצד רגולציה תומכת, אני מניח שכולם יצליחו לתקוע יתד מחדש בשוק".

בוא נדבר על שוק הסלולר, שם המחירים הנמוכים מאיימים הישרדות החברות.

"אני לא יודע לשפוט אם בשוק הזה צריכים להיות חמישה או שלושה מפעילים. זה תלוי בהתנהלות של החברות. אבל אין ספק שהמהלכים להפחתת עלות השיחה הנכנסת והכנסת מספר מפעילים, הביאו לכך שהשוק הזה מלקק את הפצעים עד היום. השאלה אם במתכונת הנוכחית יש הצדקה לכולם. אנחנו מדינה קטנה, והשוק הזה לא צומח".

ואתה לא חושב שהמצב שם משפיע גם על השוק הקווי?

אני לא חושב שיש קשר בין שחקני הסלולר לבין השוק הקווי. הדומיננטיות שם היא של בזק והוט, אבל גם שחקנים נוספים משחקים בו. השאלה תלויה באיתנות שלהם, לא רק בסלולר, וכרגע אין ספק שרמת הסיכון שלהם היא גבוהה. נכון להיום החברות לא בהפסדי ענק ואין כרגע איום קיומי עליהן. הבעיה היא שהיקפי הרווחיות לא מאפשר שירותים חדשים. הדרך להרחיב ולהיכנס לעולם הסיבים עוברת דרך בזק, ואני חושב שדרך תהליכים נכונים אפשר להגיע לתמחיר כלכלי ולשאת בעלות הכרוכה בה".

הן מודות שקשה להן להשקיע בתשתיות במקביל להמשך השחיקה. זה מסוכן בעיניך?

"גם היום פרטנר וסלקום פורשות סיבים אופטיים. העלויות הכלכליות עומדות לנגד עיניהן, אבל יש פרישה. עם זאת, אני חושב שזו שגיאה שכל אחת מהן תשקיע. צריך בסופו של דבר מודל של קונסורציום והשקעות משותפות ולא שכל אחת תפרוש תשתיות בנפרד. אם השוק הזה היה יותר יציב כלכלית והחברות היו מבינות שהן צריכות להשקיע, הן היו עושות את זה. הבעיה היא, שוב, שכרגע השוק התרגל לקבל תשתיות בזול מבזק, וזה נוח לרוב החברות". 

ת"ז: אלכס ויסמן (56)

מצב משפחתי: נשוי + 1; השכלה: תואר ראשון בכלכלה, תואר שני במנהל עסקים; ניסיון קודם: כלכלן באגף התקציבים, סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת, מנהל אגף כלכלה בהוט ובאגד, מנכ"ל מוריה חברה לפיתוח ירושלים; תחביבים: משתתף בתחרויות איירון מן

השבוע

מחובר: הבחירות משתקות

הכאוס שבו נמצא שוק התקשורת כאילו לא נוגע במשרד התקשורת. הגוף שאחראי על הסדרת השוק מתעלם לחלוטין ממה שקורה בשוק, ובעצם נכנס לסוג של תרדמת עד לאחר הבחירות. שוק התקשורת נמצא במשבר עמוק, אבל בגלל הבחירות אי-אפשר בעצם לעשות שום דבר. קחו למשל את הסוגיה שפרסמנו אתמול ב"גלובס" על כך שהמשרד שוקל לתת להוט למכור חבילות אינטרנט בשוק העסקי שכוללות את הוט נט. איך יכול להיות שאוסרים על איזושהי חברת תקשורת במאה 21 למכור אינטרנט? יש שוק סיטונאי, יש תחרות בטלוויזיה, מדוע אסור להוט או לבזק למכור אינטרנט? במקום לסבך את החיים של כולנו עם ההפרדה המיותרת בין ספק לתשתית, היה יכול המשרד להביא בשורה ולתקן איוולת שאין לה שום הצדקה ושממררת לכולנו את החיים. 

מנותק: לפרוש תשתיות בחכמה

אחת הבשורות החיוביות שיצאו מהפגישה של משרד התקשורת עם בזק שפרשה בפניו את תוכניותיה בעולם הסיבים, היא שהמשרד מתחיל להבין שאין הצדקה לפרישה של מספר תשתיות מתחרות במקביל לאותו בניין. אם לא יטפלו בכך כמה שיותר מהר נהיה עדים לכאוס נוסף ומיותר. תארו לעצמכם מה יקרה כאשר סלקום, פרטנר, בזק והוט יגיעו לאותו בניין עם סיב אופטי. ניקח את פרטנר לדוגמה שפורסת עכשיו סיב בשכונה בקרית גת ומציעה 1 גיגה לטריפל ב-139 שקלים לחודש. הרי סלקום מתכננת להגיע לאותם בניינים גבוהים, וכנ"ל גם בזק והוט. כמה סיבים נדרשים בבניין אחד? מישהו חשב על ההשלכות התפעוליות של סיבים שיתחילו להעביר מחוץ לבתים בגלל שלא יהיה מספיק מקום להעביר את כולם בתוך הבניין? זהו כאוס אדריכלי תכנוני אבל בעיקר כלכלי. מה יקרה אם בזק או סלקום יגיעו מחר לבניין של פרטנר? המחירים יירדו? סביר להניח שכן. ואז מי יישא בעלות הפרישה? 

עוד כתבות

פרודוקטיביות איטית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פחות זה יותר: למה כדאי לאמץ את גישת הפרודוקטיביות האיטית בעבודה

פרופ' קאל ניופורט, מחבר הספר "פרודקטיביות איטית", טוען שאנחנו עובדים לא נכון ומזיקים לכלכלה ● הפתרון: לנוח יותר, ולהגיד "כן" פחות ● כך עושים זאת

כטב''מים / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו בטעות כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Jeff Chiu

אפל היכתה את התחזיות ברבעון, והכריזה על "בייבאק" ענק

יצרנית האייפונים הרוויחה 1.53 דולר למניה, לעומת הצפי שעמד על 1.5 דולר ● הכנסותיה היו 90.8 מיליארד דולר לעומת צפי של 90 מיליארד דולר ● תבצע רכישה עצמית של מניות בשווי של 110 מיליארד דולר, הכי הרבה אי פעם ● שווי החברה נוסק במסחר המאוחר בכ-180 מיליארד דולר

עו''ד יוסי בנקל / צילום: תמר מצפי

"יכולנו לגבות הרבה יותר": עורך הדין שמנהל את פשיטת הרגל הגדולה במדינה בראיון

זה שבע שנים שעו"ד יוסי בנקל מנהל קרב משפטי על כספיו של אליעזר פישמן, לאחר שצבר חובות של כמעט 4 מיליארד שקל וזכה ל"תספורת" נדיבה ● בראיון ראשון לאחר מותו של פישמן מספר בנקל איך ימשיך לנהל את התיק, נמנע מלבקר את הבנקים ומספר על ה"תרגיל" שעשה פישמן כדי להשאיר הון בידי משפחתו

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Shakh Aivazov, Jacquelyn Martin)

ביידן צולל לשפל חדש, והמוני גיאורגים יוצאים לרחובות להתנגד ל׳חוק הרוסי׳

ג'ו ביידן מוסיף לשקוע ● הריבית בארה"ב לא תרד, והמשכנתאות יעלו ● גיאורגיה לוחמת נגד מהפכה משפטית ● פדרו סאנצ'ס עושה בית ספר לראשי ממשלות, ופקיסטן אומרת למשתמטי מס: אין כרטיס SIM בלי מסים

מכוניות חדשות בנמל אילת / צילום: איל יצהר

משלוח הרכב שיצא מטורקיה בדקה ה-90, ומה החלופות שבוחנים היבואנים

יבואני הרכב הישראלים נערכים לסגר הייצוא מטורקיה ● משלוח ענק של טויוטה הספיק לצאת לישראל "ברגע האחרון" אולם בענף צופים עיכובים באספקת דגמי מפתח

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר רוני הירש / צילום: פרטי

החוקרת הישראלית שמפרקת את המיתוסים על אבי הקפיטליזם

שיחה עם ד"ר רוני הירש, מומחית לתיאוריה פוליטית והיסטוריה של מחשבה כלכלית ● על הגותו של אדם סמית, שוק חופשי ושחיתות פוליטית ● האזינו 

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: Associated Press, Noah Berger,

מכירות האייפונים צנחו, אז למה המשקיעים מרוצים?

הבייבאק הוא הבעת אמון של אפל בעצמה ● למרות ההכנסות הנמוכות, החברה עקפה את צפי האנליסטים, ולמשקיעים יש לא מעט סיבות להיות מרוצים ● ומה צפוי בבינה המלאכותית ● 5 הערות על דוחות אפל

האנטקינוס / צילום: Reuters, SOPA Images

המעבר לעידן האש מכה בבעלי החיים, ואלה שיידעו להתאים את עצמם יצליחו להתרומם

עידן האש הנוכחי רואה בשריפות האלימות שמתחוללות בשנים האחרונות תוצר של נזקי האדם ● התאמות בעלי חיים לעידן זה, שניכרו אצל יונק עכברי אוסטרלי, ציפור אפריקאית וסנאי אמריקאי, מעידות: הברירה הטבעית עדיין עושה את שלה

מפגינים באוניברסיטת קליפורניה, השבוע / צילום: Reuters, Aude Guerrucci

ניצולי ה־7 באוקטובר תובעים את מובילי המחאות בקמפוסים בארה"ב: "זרוע של חמאס"

אזרחים ששרדו את הטבח ביישובי הדרום, הגישו השבוע לבית המשפט המחוזי בווירג'יניה תביעה נגד ארגוני המחאות בארה"ב, בטענה לקשר ביניהם לחמאס ● בין היתר, צוין כי ראשיהם היו חברים בארגוני טרור ואף הכינו מסמכי תעמולה נגד ישראל, בטרם התרחש הטבח

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

פיצה פפרוני של ''פיצה אולה'' / צילום: מרב סריג

אחת הפיצות הטובות בארץ מסתתרת בחצר משפחה בעספיא

בימי שישי, בשיטת "עד שנגמר הבצק", מנפיק טאבון העצים של משפחת עלו פיצות נאפוליטניות נהדרות ● גם הנקניקים מיוצרים במקום

מנכ''ל נמלי ישראל הפורש, יצחק בלומנטל / צילום: שלומי יוסף

הסיפור המטלטל על המנכ"ל שקיבל בשורת איוב ושרד אותה

כשיצחק בלומנטל, אז מנכ"ל חברת נמלי ישראל, חש ברע, הוא היה בטוח שייקח כדור ויחזור לעבודה בתוך שעתיים ● אך הרופאים צפו שנותרו לו שבועות ספורים ● בראיון סיכום כהונה הוא מדבר על השנה המטלטלת וההחלמה המפתיעה ומספר על תוכנית הנמלים החדשנית ש"תשפיע על המשק כולו"

איתמר בן גביר משתתף בטקס יום הזיכרון בבאר שבע, שנה שעברה, לאחר שחלק מהמשפחות ביקשו שלא יגיע / צילום: Maya Alleruzzo (AP), עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לשרים לא אכפת שנוכחותם לא רצויה בטקסי הזיכרון

אין לנו כלים להילחם גם על הכיס ● חברי הממשלה מתעקשים להגיע לאירועי הזיכרון ● וצה"ל חייב ללמוד לאמץ ביקורת חיצונית ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מגרש מכוניות למכירה, נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

צ'רי חדשה וחשמלית בדרך לישראל, והמסים מענף הרכב בשיא היסטורי

הסכום הממוצע של מס קנייה מרכב נוסעים חדש זינק ב-12.6% לעומת שנת 2022 ● מותג הפרימיום Exlantix של צ'רי בדרך לישראל, וכך גם הקרוסאובר של KGM הקוריאנית ● ועוד חדשות מענף הרכב

רפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

דיווח בארה"ב: ישראל עדכנה את ממשל ביידן על תוכניתה להתחיל לפנות אוכלוסייה מרפיח

צה"ל ערך תרגיל המדמה תקיפת פתע של חיזבאללה בגבול לבנון • אזעקות הופעלו אחרי כמעט יומיים ללא ירי לצפון, גם הירי מעזה התחדש עם נפילה - שלא הפעילה אזעקה • מטוסי קרב תקפו מבנים צבאיים של ארגון הטרור במרחב עייתא ע-שעב שבדרום לבנון • לראשונה מאז חיסול הבכיר האיראני - בסוריה דיווחו על תקיפה ישראלית ליד דמשק ● עדכונים בולטים

כל תאגידי הבידור קרקרו סביב הסדרה / צילום: Shutterstock

הומור חצוף ואותנטי: סדרת הילדים שכבשה דווקא את ההורים

למרות הצנזורה של דיסני והביקורות הקשות מנציגי ה–Woke, "בלואי" שוברת שיאי צפייה, מגלגלת מיליארדים ממרצ'נדייז וסוחפת אחריה בעיקר מבוגרים שנהנים מהניואנסים ● כך הפכה סדרה מצוירת על משפחת כלבים אוסטרלית לתופעה עולמית

ד''ר אלמוג שמחון / צילום: דני מכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב

החוקר שמגלה איך הבוטים הרוסיים הפכו אותנו לכלי משחק

ד"ר אלמוג שמחון, פסיכולוג חישובי מאוניברסיטת בן גוריון, חוקר את השימוש בשפה ברשתות ואת האופן שבו היא מובילה לקיטוב חברתי ● בראיון לגלובס, הוא מסביר איך בוטים רוסיים הופכים אותנו לכלי משחק, מה קורה לשיח אחרי פיגועים ומי משתף יותר פייק ניוז ● ויש לו אזהרה לעתיד: "בינה מלאכותית יכולה לייצר טענות לא פחות משכנעות משל בני אדם, ואפילו יותר"

איה אבידור / צילום: יוסי זינגר

המנהלת הבכירה שמאמינה: זה הלקח הכי חשוב שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה

כשאיה אבידור נכנסה לתפקידה ככלכלנית ביצרנית המלט נשר היא הייתה האישה היחידה בחדר ● היום, כיו"ר נתג"ז, היא עדיין מרגישה את הפערים: "ב־32 החברות הממשלתיות יש רק ארבע מנהלות בכירות" ● היא גם מספרת מה צריכות לעשות חברות התשתית הישראליות כדי שלא נמצא את עצמנו בלי חשמל ● שיחה קצרה עם איה אבידור

''מנטה ריי'' / צילום: נורת'גרופ

לא רק באוויר: כלי השיט הבלתי מאויש החדש של צבא ארה"ב

הסוכנות האמריקאית לפיתוחים טכנולוגיים צבאיים והענקית הביטחונית נורת'רופ גרומן הודיעו כי סיימו בדיקות בהיקף מלא של "מנטה ריי" - פרויקט דגל ימי של כלי שיט תת־מימי בלתי מאויש (UUV) גדול במיוחד ● כלי השיט החדש נושא חיישנים ומערכות תקשורת מתקדמות המאפשרות לו לבצע משימות כמו מעקב, זיהוי ונטרול מוקשים, מחקר בעומק האוקיאנוסים ומיפוי הקרקעית