גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"השוק התמכר למחירי תשתיות נמוכים בבזק - חייבים להיגמל מזה"

לסמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת לשעבר, אלכס וייסמן, יש בטן מלאה על התנהלות המשרד, לפחות בכל הקשור למדיניות כלפי בזק ● "אם רוצים לעודד את החברות להשקיע בתשתיות, חייבים לבטל את ההפרדה המבנית בבזק ובהוט"

אלכס ויסמן היה שם כשזה התחיל. הוא כיהן כסמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת כאשר יושמה ההפרדה המבנית בבזק בעקבות דוח ועדת רוזן, אי-שם ב-1997. היום, 21 שנה אחרי, הוא מסתכל על שוק התקשורת ורואה כיצד המשרד ממשיך להיאחז באותה מדיניות בדיוק וחושש לבצע את השינויים המתבקשים כדי להציל את שוק התקשורת המקרטע.

ויסמן, המשמש היום כיועץ כלכלי עצמאי, מביט בנעשה ועיניו כלות. הוא אמנם לא בתמונה כבר הרבה שנים, אבל למי שנדבק בחיידק הטלקום קשה להשתחרר. בראיון ל"גלובס" מדבר על הקיבעון התפישתי של המשרד, ובשורה התחתונה הוא אומר כי אם משרד התקשורת לא ישתחרר מהפחד מפני בזק, לא יושג שום שינוי מהותי. כך לדבריו ישראל תמשיך את הפיגור שלה אחרי העולם בתחום הסיבים האופטיים ובסלולר.

נראה שמשרד התקשורת מנסה להילחם בכל כוחו ברווחיות העודפת בבזק. איך לדעתך צריך לטפל בסוגיה, אם בכלל?

"לגבי הרווחיות העודפת, לא בטוח שהיא קיימת אם משווים את התוצאות שלה ביחס לחברות אחרות בעולם, אבל אין ספק שהיא מרכזת את עיקר הרווחיות בענף, והשאלה היא האם צריך לטפל בסוגיה הזאת. על כל פנים, המצב הנוכחי הוא מצב בעייתי. יש פה מילכוד.

"בוא נניח שיש רווחיות עודפת לבזק או שבכל מקרה רוצים לשחוק את הרווחיות שלה - אחת הדרכים לעשות את זה היא דרך פיקוח על תעריפים או דרך הפחתה נוספת בתעריפים. העניין הוא שמהלך כזה יכניס את כל השוק לסחרור. ההפחתה תוריד את התעריפים בשוק ותפגע בשחקנים האחרים, כי אי-אפשר להתעלם מזה שהשוק היום נמצא בתחרות".

וגם לבטל את ההפרדה המבנית בבזק ולאפשר לה למכור את כל שירותי התקשורת?

"השוק נמצא בתחרות, שקיימת בין הנייח לנייד, יש תחרות בשוק הקווי ובטלוויזיה, בוטל הצורך לפעול על בסיס תשתיות עצמאיות כי מחייבים את בזק למכור את תשתיותיה במחירים מופחתים. נוצרה תחרות, והגיע הזמן שמשרד התקשורת יפנים את זה. הציבור כבר הפנים את זה וסוגיית התקשורת היא לא סוגיה מהותית, לא בסל ההוצאה של המגזר הפרטי ולא העסקי. לכן בשלו התנאים לצמצם באופן משמעותי את הפיקוח, והמשמעות היא גם לבטל את ההפרדה המבנית ואת הפיקוח על התעריפים".

צריך לתלות את ביטול ההפרדה המבנית בפרישה אוניברסלית של סיבים אופטיים או בשינויים מבניים בבזק?

"אם יש סוגיות ספציפיות, כמו השקעה בסיבים אופטיים, שעומדות היום על הפרק, צריך להגיע למדיניות מוסכמת שתאפשר להאיץ את התהליכים האלה. אני שומע קולות שהתנאים לביטול ההפרדה הוא חיוב בזק ביצירת שתי חברות תשתית ושירותים. מהלך כזה, הוא בעייתי כי השאלה איך מאיצים השקעות בסיבים ובדור חמש בסלולר שייקחו את השוק קדימה. להתעסק בהפרדה הוריטקילית זה להתעסק בתפל ולא בעיקר".

ומה המשמעות שתהיה למהלך כזה על השוק כולו?

"אם יאפשרו תשתית סיבים אופטיים ודור חמש במהירות ומבלי להתמהמה, התוצאה תהיה שלכל החברות תהיה נגישות לפלטפורמות החדשות. כך הן יוכלו לספק שירותים חדשים, ושתי הפלטפורמות האלה הן מה שישנו לאורך זמן את חלוקת ההכנסות והרווחיות בשוק. נכון, זה לא יקרה ביום אחד אלא בתהליך ארוך. כל זמן שהמשרד מתעסק בפיקוח על בזק ולא בפיקוח על שוק התקשורת בכללותו, הוא מפספס את המטרה שלמה הוא קיים".

בוא נעזוב לרגע את בזק. הכניסה של סלקום ופרטנר לתחום הטלוויזיה בזמן שהרווחיות שלהן בסלולר נשחקת הייתה נכונה?

"בין אם זה כמדיניות של המשרד לייצר תחרות אלימה בשוק הסלולר ובין אם זה משיקולים אחרים של המפעילים הסלולריים, בין אם מבחירה או בלית ברירה - הפוקוס העסקי של החברות הסלולריות אבד. הן החליטו לשנות את המדיניות ולהפוך לחברות תקשורת. הן נלחמות על נתח שוק ומקיזות דם, ואי-אפשר להתעלם ממצבן הבעייתי. אני לא נכנס לשאלה אם זו טעות או לא".

"לא לחזור על טעויות העבר"

לדעתו של ויסמן, הדרך שבה נוהג משרד התקשורת במסגרת "השוק הסיטונאי", לפיה החברות משלמות לבזק מחירים זולים עבור שימוש בתשתיות שלה, היא שגויה. "אחת מטעויות העבר הייתה להכניס חברות לעולם התקשורת דרך חיוב בזק לתת להן לעשות שימוש בתשתיות שלא שלהן, במחירים נמוכים במסגרת השוק הסיטונאי".

לדעתו, זו הסיבה המרכזית לפיגור שישראל צברה אחרי מדינות המערב בפרישת סיבים אופטיים. "עכשיו אין סיבים ואי-אפשר לחייב את בזק להקצות. אבל חייבים להיכנס לתהליך גמילה על בסיס מחירים כלכליים - וזה יהיה לטובת כולם".

לדבריך, צריך להעלאות את המחיר שפרטנר וסלקום משלמות לבזק ולהוט עבור השימוש בתשתיות שלהן.

"אני חושב שמחיר פרויקט הטלוויזיה הרבה יותר מורכב מאשר המחיר הכלכלי של השימוש בתשתיות בזק. יש פה עלויות תוכן כבדות מאוד ועלויות נוספות, כך שהמודל הכלכלי בטלוויזיה בעידן של אינטרנט ונטפליקס - מורכב ובעייתי, בלי שום קשר לדיון בשאלת הסיבים האופטיים".

"ההשקעה בתשתיות בסכנה קיומית"

"באותה מידה אפשר לבוא ולהגיד שעלויות שכר הדירה של פרטנר או סלקום גבוהות מדי וצריך לחייב את המשכירים אחרי שהחזירו את ההשקעה בנכס בעלות שולית או תוספתית. בסופו של דבר, יש מבנה עלויות ומולו צריך להתמודד. צריך לגמול את החברות משימוש במחירים תוספתיים, ואם רוצים לקיים את המודל הזה של תימחור, התוצאה תהיה עיכוב בפרישת תשתיות. מה שאנחנו חווים כרגע".

אם היית כעת במשרד התקשורת, כיצד היית נוהג?

"בעשור הנוכחי השוק הגיע לחוסר שיווי משקל שמעמיד בסכנה קיומית את המשך ביצוע ההשקעות הנדרשות לצורך קידומו. צריך לפתח אסטרטגיה חדשה שתתמקד בפרישה מהירה של תשתיות, מתוך הבנה שאסטרטגיה כזאת תאפשר התחדשות השוק והתבססות של מרבית השחקנים מחדש בענף ולצמוח ביחד עם השוק. אם הדברים האלה יקרו וההתנהלות תהיה נכונה, לצד רגולציה תומכת, אני מניח שכולם יצליחו לתקוע יתד מחדש בשוק".

בוא נדבר על שוק הסלולר, שם המחירים הנמוכים מאיימים הישרדות החברות.

"אני לא יודע לשפוט אם בשוק הזה צריכים להיות חמישה או שלושה מפעילים. זה תלוי בהתנהלות של החברות. אבל אין ספק שהמהלכים להפחתת עלות השיחה הנכנסת והכנסת מספר מפעילים, הביאו לכך שהשוק הזה מלקק את הפצעים עד היום. השאלה אם במתכונת הנוכחית יש הצדקה לכולם. אנחנו מדינה קטנה, והשוק הזה לא צומח".

ואתה לא חושב שהמצב שם משפיע גם על השוק הקווי?

אני לא חושב שיש קשר בין שחקני הסלולר לבין השוק הקווי. הדומיננטיות שם היא של בזק והוט, אבל גם שחקנים נוספים משחקים בו. השאלה תלויה באיתנות שלהם, לא רק בסלולר, וכרגע אין ספק שרמת הסיכון שלהם היא גבוהה. נכון להיום החברות לא בהפסדי ענק ואין כרגע איום קיומי עליהן. הבעיה היא שהיקפי הרווחיות לא מאפשר שירותים חדשים. הדרך להרחיב ולהיכנס לעולם הסיבים עוברת דרך בזק, ואני חושב שדרך תהליכים נכונים אפשר להגיע לתמחיר כלכלי ולשאת בעלות הכרוכה בה".

הן מודות שקשה להן להשקיע בתשתיות במקביל להמשך השחיקה. זה מסוכן בעיניך?

"גם היום פרטנר וסלקום פורשות סיבים אופטיים. העלויות הכלכליות עומדות לנגד עיניהן, אבל יש פרישה. עם זאת, אני חושב שזו שגיאה שכל אחת מהן תשקיע. צריך בסופו של דבר מודל של קונסורציום והשקעות משותפות ולא שכל אחת תפרוש תשתיות בנפרד. אם השוק הזה היה יותר יציב כלכלית והחברות היו מבינות שהן צריכות להשקיע, הן היו עושות את זה. הבעיה היא, שוב, שכרגע השוק התרגל לקבל תשתיות בזול מבזק, וזה נוח לרוב החברות". 

ת"ז: אלכס ויסמן (56)

מצב משפחתי: נשוי + 1; השכלה: תואר ראשון בכלכלה, תואר שני במנהל עסקים; ניסיון קודם: כלכלן באגף התקציבים, סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת, מנהל אגף כלכלה בהוט ובאגד, מנכ"ל מוריה חברה לפיתוח ירושלים; תחביבים: משתתף בתחרויות איירון מן

השבוע

מחובר: הבחירות משתקות

הכאוס שבו נמצא שוק התקשורת כאילו לא נוגע במשרד התקשורת. הגוף שאחראי על הסדרת השוק מתעלם לחלוטין ממה שקורה בשוק, ובעצם נכנס לסוג של תרדמת עד לאחר הבחירות. שוק התקשורת נמצא במשבר עמוק, אבל בגלל הבחירות אי-אפשר בעצם לעשות שום דבר. קחו למשל את הסוגיה שפרסמנו אתמול ב"גלובס" על כך שהמשרד שוקל לתת להוט למכור חבילות אינטרנט בשוק העסקי שכוללות את הוט נט. איך יכול להיות שאוסרים על איזושהי חברת תקשורת במאה 21 למכור אינטרנט? יש שוק סיטונאי, יש תחרות בטלוויזיה, מדוע אסור להוט או לבזק למכור אינטרנט? במקום לסבך את החיים של כולנו עם ההפרדה המיותרת בין ספק לתשתית, היה יכול המשרד להביא בשורה ולתקן איוולת שאין לה שום הצדקה ושממררת לכולנו את החיים. 

מנותק: לפרוש תשתיות בחכמה

אחת הבשורות החיוביות שיצאו מהפגישה של משרד התקשורת עם בזק שפרשה בפניו את תוכניותיה בעולם הסיבים, היא שהמשרד מתחיל להבין שאין הצדקה לפרישה של מספר תשתיות מתחרות במקביל לאותו בניין. אם לא יטפלו בכך כמה שיותר מהר נהיה עדים לכאוס נוסף ומיותר. תארו לעצמכם מה יקרה כאשר סלקום, פרטנר, בזק והוט יגיעו לאותו בניין עם סיב אופטי. ניקח את פרטנר לדוגמה שפורסת עכשיו סיב בשכונה בקרית גת ומציעה 1 גיגה לטריפל ב-139 שקלים לחודש. הרי סלקום מתכננת להגיע לאותם בניינים גבוהים, וכנ"ל גם בזק והוט. כמה סיבים נדרשים בבניין אחד? מישהו חשב על ההשלכות התפעוליות של סיבים שיתחילו להעביר מחוץ לבתים בגלל שלא יהיה מספיק מקום להעביר את כולם בתוך הבניין? זהו כאוס אדריכלי תכנוני אבל בעיקר כלכלי. מה יקרה אם בזק או סלקום יגיעו מחר לבניין של פרטנר? המחירים יירדו? סביר להניח שכן. ואז מי יישא בעלות הפרישה? 

עוד כתבות

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה ג'י סיטי נופלת בכ-10%?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 30% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, מייסדת ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש