גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בלשי הבלוקצ'יין: "רק 2% מהעסקות בביטקוין מעורבות בפעילות פלילית"

ראיון "גלובס" ● בעידן שבו מתרחב השימוש במטבעות דיגיטליים, גדל גם הביקוש לטכנולוגיה מודיעינית, שתסייע בסיכול הלבנת הון ומימון טרור באמצעותם ● איציק לוי ואורי בורנשטיין, מייסדי הסטארט-אפ Whitestream, פיתחו תוכנה לפענוח התנהגות המשתמשים בבלוקצ'יין - ומצפים לביקוש רחב במגזר הפיננסי

איציק לוי (מימין) ואורי בורנשטיין, מייסדי Whitestream / צילום: איל יצהר
איציק לוי (מימין) ואורי בורנשטיין, מייסדי Whitestream / צילום: איל יצהר

המטבעות הדיגיטליים המבוססים על טכנולוגיית הבלוקצ'יין, ובראשם הביטקוין, מואשמים לא פעם בהיותם אמצעי להלבנת הון ולמימון טרור. הטענות האלה מתבססות, בין השאר, על העובדה שהמטבעות הדיגיטליים הם אנונימיים ושהזירות שבהן הם נסחרים אינן מפוקחות.  

עם זאת, דווקא הבלוקצ'יין, בהיותו מסד נתונים מבוזר, שאינו נשלט על-ידי אף גורם מרכזי, מספק שקיפות שעשויה לחסן אותו בפני פעילויות בלתי חוקיות. הבעיה היא שלצורך פענוח דפוסי ההתנהגות של המשתמשים בבלוקצ'יין נדרשת מומחיות, שחסרה לרוב הגופים המספקים שירותים במטבעות דיגיטליים, וגם לרגולטורים שאמורים לפקח עליהם.

בשנה האחרונה חלה התפתחות משמעותית בתחום הפיקוח והאכיפה נגד פעילות בלתי חוקית במטבעות דיגיטליים. בנובמבר האחרון, לראשונה בהיסטוריה, הכניסה הרשות לפיקוח על נכסים זרים (OFAC) במשרד האוצר האמריקאי כתובות של מטבעות דיגיטליים ל"רשימה השחורה" שלה. הרשות דיווחה כי הוסיפה שני אזרחים איראנים לרשימת האנשים שעל אזרחי ארה"ב נאסר לעשות עימם עסקים, ובצעד תקדימי כללה בפרטיהם של השניים גם את כתובות הביטקוין שלהם. השניים הואשמו כי המירו יותר מ-6,000 ביטקוין  לריאל איראני בשווי של מיליוני דולרים עבור מפעילי תוכנת הכופר SamSam, שפגעה בשנים האחרונות במאות קורבנות, ובהם גופים פרטיים וממשלתיים גדולים. לטענת הרשות, השניים השתמשו ביותר מ-40 בורסות קריפטו כדי להעביר את כספי הכופר, שבסופו של דבר, הופקדו בבנקים איראניים.

בדוח מחקר שפורסם על-ידי המרכז הבינתחומי בהרצליה בתחילת 2018, נסקרו כמה מקרים של גיוס תרומות במטבעות דיגיטליים למימון פעילותם של ארגוני טרור איסלאמיים. הדוח פירט, בין השאר, רשימה של 15 העברות ביטקוין מארה"ב ומאירופה לארגונים במזרח התיכון ובאסיה, ובהם גם גוף של דאעש שפעל בעזה, בהיקפים של עשרות עד מאות אלפי דולרים.

הדרישה הגוברת לכלים טכנולוגיים ולמומחיות בפענוח הפעולות בבלוקצ'יין - בין השאר כדי לחשוף פעילות הלבנת הון או מימון טרור באמצעות מטבעות דיגיטליים, וכדי לעמוד בדרישות הרגולטוריות בתחום - הצמיחה בשנים האחרונות כמה סטארט-אפים מעניינים. אחד החלוצים הישראליים בתחום הוא הסטארט-אפ Whitestream, שהוקם ב-2017 על-ידי צמד היזמים איציק לוי ואורי בורנשטיין ונמצא כיום בתהליך של גיוס הון להרחבת פעילותו.

"בכל הנוגע לחשיפת פעילות לא חוקית, אפשר לומר שטכנולוגיית הבלוקצ'יין עושה בעצמה את רוב העבודה. כל פעילות ברשת נרשמת ומתועדת - ולכן ניתנת לקריאה בשלב מאוחר יותר. גם ברמה העקרונית וגם ברמה הטכנולוגית, הבלוקצ'יין נועד לעשות טוב", אמרו השניים בראיון ל"גלובס".

Whitestream: תעודת זהות

באיזו מידה משמשים מטבעות דיגיטליים להלבנת הון או לפעילות פלילית?

"אנחנו עוסקים כבר הרבה זמן בפענוח ובהבנה של התנועות על הבלוקצ'יין, ואנחנו רואים ששיעור הסחר הלא-חוקי בביטקוין נמוך ביותר", אומר לוי. "לפי הנתונים שלנו, רק כ-2% מכלל מחזור העסקות בביטקוין מעורבים ב-darknet ('רשת אפלה') או בפעילות טרוריסטית או עבריינית. זה לא כולל פעולות הקשורות בהלבנת הון, שנמדדות באופן שונה, אבל לדעתנו, גם הלבנת ההון שולית ביותר ביחס למחזור הכלל של העסקות בביטקוין.

"לכן, התפיסה שהמטבעות הדיגיטליים משמשים בעיקר לפעילות לא חוקית שגויה לחלוטין. זו טענה שמגיעה בעיקר מהבנקים המסחריים, שמנסים לחסום את התחרות. תמיד היו ויהיו ניסיונות לשימוש לא חוקי במערכת הפיננסית, כפי שקיימים כיום גם במטבעות פיאט (מטבעות ריבוניים, כמו דולר או שקל), אבל הביטקוין לא נוצר כדי לספק מקלט לפעילות כזאת, אלא כמערכת אלטרנטיבית לבנקים".

לדברי לוי, "אותם שחקנים 'רעים' על הבלוקצ'יין, כמו עבריינים או טרוריסטים, לא תמיד מודעים לכך שאפשר לעקוב אחריהם. הם כנראה לא מבינים את רמת החשיפה שלהם ואת העובדה שההתנהגות שלהם על הבלוקצ'יין עלולה להסגיר אותם".

מה הבעיות העיקריות שלקוחות פונים אליכם כדי לפתור?

"כל הגופים שפונים אלינו צריכים מידע שקיים על הבלוקצ'יין, אבל פשוט לא יודעים איך לקרוא אותו כך שניתן יהיה להפיק ממנו תובנות שיסייעו להם. אף שהבלוקצ'יין פתוח ונגיש לכולם, המידע הגולמי (רשימה של פעולות קנייה ומכירה שמתעדכנת כל הזמן) מורכב מאוד, וקשה להפיק ממנו תובנות ללא שימוש בטכנולוגיית On-Chain כמו שלנו", משיב לוי.

"פונים אלינו לקוחות ממגוון רחב: החל בגופי אכיפת חוק, שמתעניינים בפעילות לא חוקית שמתרחשת על הבלוקצ'יין, כמו למשל, סחר בדארקנט או מימון טרור; דרך רגולטורים, שמתעניינים בהיבטים של הסדרת תקינה למניעת הלבנת הון וביכולת הטכנולוגית לנהל את הסיכונים שנובעים ממסחר במטבעות קריפטו - למשל, התמודדות עם סוגיית האנונימיות; וכלה בחברות שעוסקות במסחר קריפטו, חברות סייבר, חברות מודיעין עסקי ונותני שירותים בתחום הפיננסי או בתחומים אחרים, שמאמצים את טכנולוגיית הבלוקצ'יין.

"אם, למשל, חברת ביטוח רוצה לדעת כמה כסף יש בארנקים הדיגיטליים של בורסת קריפטו מסוימת, ווייטסטרים יודעת לעשות אנליזה על הבלוקצ'יין של אותה בורסה בזמן אמת ולספק את המידע המלא לחברה". 

מה בדיוק הפתרון שמציעה ווייטסטרים?

"אנחנו חברת תוכנה", משיב בורנשטיין. "הפתרון שלנו הוא פלטפורמת דאטה, שמאפשרת לכל אותם גופים לקבל את המידע שעל הבלוקצ'יין באופן שהם צריכים אותו. הטכנולוגיה שלנו מבצעת אינדוקס עמוק של הבלוקצ'יין - קצת כמו שגוגל עשתה פעם, בימים המוקדמים של האינטרנט - באמצעות אלגוריתמים שמסדרים בזמן-אמת את המידע הגולמי בקבוצות ומסירים את האנונימיות מרובן. את המידע הממוין הזה אנו מנגישים ללקוחות באמצעות ממשקים שונים (API). כל לקוח צריך את המידע ארוז באופן שונה, בהיקף שונה ובתדירות שונה".

"החזון שלנו", מוסיף לוי, "הוא להקים פלטפורמת בלוקצ'יין שתשרת את כלל הגופים הפיננסיים, חברות הביטוח והחברות המסחריות שעוסקות בטכנולוגיית הבלוקצ'יין, שזקוקות ליכולת לקרוא את הבלוקצ'יין ללא חסם האנונימיות, כדי שיוכלו לספק את השירותים שלהן".

כמה עולה הפתרון של ווייטסטרים ללקוח?

בורנשטיין: "הלקוחות שלנו מגוונים מאוד ובעלי צרכים שונים, ולכן גם המחיר משתנה בין הלקוחות. יש לקוחות שצריכים API מורכב, שדורש מאיתנו יותר עבודה, ואחרים שדי להם רק בנתון בודד, כמו למשל מקור הכסף. כך שהעלות ללקוח יכולה לנוע בין כמה מאות דולרים לבין אלפי דולרים או יותר. רוב הלקוחות שלנו קונים מאתנו את הפתרונות לטווח של שנה לפחות".

 איך מצליבים בין ארנק קריפטו לבין פעילות לא חוקית בדארקנט?

"באמצעות אלגוריתמים ושיטות שפיתחנו, התוכנה שלנו יודעת לסווג ולמיין את ארנקי הקריפטו על הבלוקצ'יין לפי סוגי פעילויות, ובשיתוף עם יכולות מודיעיניות עצמאיות אנו יודעים בוודאות מוחלטת לחבר לארנקי הקריפטו זהויות של שחקנים לא חוקיים במרחב הבלוקצ'יין", אומר לוי. "התוכנה שלנו גם יכולה לסרוק את הבלוקצ'יין ולזהות 'צמתים' שבהם בוצעה החלפת יעד או החלפת זהות של ארנק קריפטו. זה מאפשר לקבל תמונת מצב על העסק שפועל ברשת, על כל הארנקים שלו ועל כל הלקוחות שמבצעים עסקות מולו. בסופו של דבר, ווייטסטרים יכולה למפות את הבלוקצ'יין ו'לצבוע' בו אזורים טובים יותר או טובים פחות".

 איך אתם מממנים את הסטארט-אפ שלכם?

לוי: "נוסף על ההכנסות מהלקוחות שלנו ועל המימון העצמי שלנו, אנחנו נמצאים כעת בעיצומו של גיוס הון ממשקיעים, ומקווים להשלים אותו בהצלחה בשבועות הקרובים".

מה היעדים שלכם לשנה הקרובה?

"במקביל לגיוס ההון, שאנחנו מקווים להשלים בקרוב, אנחנו מעוניינים להרחיב את השירות שלנו לבלוקצ'יינים נוספים, לא רק ביטקוין ואת'ריום, בהתאם לדרישת השוק", אומר לוי. "חוץ מזה, אנחנו רוצים לבסס את המוצר מול לקוחות מהמגזר הפיננסי, כמו בנקים וחברות ביטוח, שאנחנו יכולים לעזור להם למזער את הסיכונים בתחום המטבעות הדיגיטליים.

"אנחנו גם רואים התקדמות משמעותית במישור הרגולטורי, שהוא אחד החסמים העיקריים כרגע בתעשיית הבלוקצ'יין. אנחנו במגעים עם גורמים רגולטוריים בישראל ובעולם, ואנחנו מקווים שנתחיל לעבוד אתם השנה ולעזור להם באימוץ הטכנולוגיה. באחרונה היינו גם בפגישה עם נציגים מבנק ישראל, ושם הביעו עניין בטכנולוגיה שלנו כאמצעי לפיקוח על השימוש במטבעות דיגיטליים".

על כך מוסיף בורנשטיין: "אנחנו שומעים מהרגולטורים שהם מחפשים כלים טכנולוגיים כדי לגדר את הסיכון או לנהל אותו בצורה שהם מבינים, כדי שיוכלו להתמודד עם הפעילות במטבעות דיגיטליים. כיום זה מבחינתם 'חור שחור', שהם לא יודעים איך להתמודד איתו".

 איך בא הרעיון להקים את ווייטסטרים ואיך התפתחה השותפות בין שניכם?

לוי: "לפני כשלוש שנים היה לי רעיון של פיתוח מודל חדש של 'דירוג אשראי' למשתמשים במטבעות קריפטו. המודל אומר שבאמצעות טכניקות קריאה של הבלוקצ'יין ניתן להסיק מסקנות על המשתמשים ולבנות מערכת מוניטין בהתבסס על היסטוריית הפעולות שלהם. הדירוג מביא בחשבון כל מיני פרמטרים, כמו מתי המשתמש התחיל לפעול, באיזה היקפים ותדירות או מיהם הגורמים שעימם הוא בא במגע. בבלוקצ'יין ניתן גם לדרג יישויות אנונימיות לחלוטין, מכיוון שכל ההיסטוריה הפיננסית שלהן גלויה ואפשר להסתמך עליה.

"בניתי אבטיפוס של הרעיון, שצבר בסיס משתמשים קטן - בעיקר סוחרים בבורסות קריפטו, שרצו להעריך את רמת הסיכון של הבורסות שהם עובדים איתן. אבל בסופו של דבר, הבנתי שהשוק עוד לא בשל לפתרונות כאלה של דירוג אשראי בקנה מידה רחב. ואז ב-2017 השתתפתי בתוכנית היזמות של הטכניון, BizTec, ושם הכרתי את אורי, שהיה אחד המנטורים בתוכנית. שיתוף הפעולה בינינו היה מצוין, וכך חברנו יחד והקמנו את Whitestream כפלטפורמה שמספקת מידע על התנהגות המשתמשים בבלוקצ'יין".

בורנשטיין, שכבר הקים כמה סטארט-אפים בעבר, מוסיף: "כשפגשתי את איציק, התלהבתי גם מהרעיון וגם מהתשוקה שיש לו לגביו. כשראינו שטוב לנו לעבוד יחד, החלטנו להקים את החברה יחד - וראינו שרוב הלקוחות פחות מעוניינים בפתרון של דירוג אשראי ויותר מחפשים פתרונות של ניתוח מידע על הבלוקצ'יין". 

עוד כתבות

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת בת"א; ארית יורדת בעקבות חקירת רשות ני"ע

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.5%, ת"א 90 יורד בכ-0.2% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה יורדת בכ-5% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין