גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בלשי הבלוקצ'יין: "רק 2% מהעסקות בביטקוין מעורבות בפעילות פלילית"

ראיון "גלובס" ● בעידן שבו מתרחב השימוש במטבעות דיגיטליים, גדל גם הביקוש לטכנולוגיה מודיעינית, שתסייע בסיכול הלבנת הון ומימון טרור באמצעותם ● איציק לוי ואורי בורנשטיין, מייסדי הסטארט-אפ Whitestream, פיתחו תוכנה לפענוח התנהגות המשתמשים בבלוקצ'יין - ומצפים לביקוש רחב במגזר הפיננסי

איציק לוי (מימין) ואורי בורנשטיין, מייסדי Whitestream / צילום: איל יצהר
איציק לוי (מימין) ואורי בורנשטיין, מייסדי Whitestream / צילום: איל יצהר

המטבעות הדיגיטליים המבוססים על טכנולוגיית הבלוקצ'יין, ובראשם הביטקוין, מואשמים לא פעם בהיותם אמצעי להלבנת הון ולמימון טרור. הטענות האלה מתבססות, בין השאר, על העובדה שהמטבעות הדיגיטליים הם אנונימיים ושהזירות שבהן הם נסחרים אינן מפוקחות.  

עם זאת, דווקא הבלוקצ'יין, בהיותו מסד נתונים מבוזר, שאינו נשלט על-ידי אף גורם מרכזי, מספק שקיפות שעשויה לחסן אותו בפני פעילויות בלתי חוקיות. הבעיה היא שלצורך פענוח דפוסי ההתנהגות של המשתמשים בבלוקצ'יין נדרשת מומחיות, שחסרה לרוב הגופים המספקים שירותים במטבעות דיגיטליים, וגם לרגולטורים שאמורים לפקח עליהם.

בשנה האחרונה חלה התפתחות משמעותית בתחום הפיקוח והאכיפה נגד פעילות בלתי חוקית במטבעות דיגיטליים. בנובמבר האחרון, לראשונה בהיסטוריה, הכניסה הרשות לפיקוח על נכסים זרים (OFAC) במשרד האוצר האמריקאי כתובות של מטבעות דיגיטליים ל"רשימה השחורה" שלה. הרשות דיווחה כי הוסיפה שני אזרחים איראנים לרשימת האנשים שעל אזרחי ארה"ב נאסר לעשות עימם עסקים, ובצעד תקדימי כללה בפרטיהם של השניים גם את כתובות הביטקוין שלהם. השניים הואשמו כי המירו יותר מ-6,000 ביטקוין  לריאל איראני בשווי של מיליוני דולרים עבור מפעילי תוכנת הכופר SamSam, שפגעה בשנים האחרונות במאות קורבנות, ובהם גופים פרטיים וממשלתיים גדולים. לטענת הרשות, השניים השתמשו ביותר מ-40 בורסות קריפטו כדי להעביר את כספי הכופר, שבסופו של דבר, הופקדו בבנקים איראניים.

בדוח מחקר שפורסם על-ידי המרכז הבינתחומי בהרצליה בתחילת 2018, נסקרו כמה מקרים של גיוס תרומות במטבעות דיגיטליים למימון פעילותם של ארגוני טרור איסלאמיים. הדוח פירט, בין השאר, רשימה של 15 העברות ביטקוין מארה"ב ומאירופה לארגונים במזרח התיכון ובאסיה, ובהם גם גוף של דאעש שפעל בעזה, בהיקפים של עשרות עד מאות אלפי דולרים.

הדרישה הגוברת לכלים טכנולוגיים ולמומחיות בפענוח הפעולות בבלוקצ'יין - בין השאר כדי לחשוף פעילות הלבנת הון או מימון טרור באמצעות מטבעות דיגיטליים, וכדי לעמוד בדרישות הרגולטוריות בתחום - הצמיחה בשנים האחרונות כמה סטארט-אפים מעניינים. אחד החלוצים הישראליים בתחום הוא הסטארט-אפ Whitestream, שהוקם ב-2017 על-ידי צמד היזמים איציק לוי ואורי בורנשטיין ונמצא כיום בתהליך של גיוס הון להרחבת פעילותו.

"בכל הנוגע לחשיפת פעילות לא חוקית, אפשר לומר שטכנולוגיית הבלוקצ'יין עושה בעצמה את רוב העבודה. כל פעילות ברשת נרשמת ומתועדת - ולכן ניתנת לקריאה בשלב מאוחר יותר. גם ברמה העקרונית וגם ברמה הטכנולוגית, הבלוקצ'יין נועד לעשות טוב", אמרו השניים בראיון ל"גלובס".

Whitestream: תעודת זהות

באיזו מידה משמשים מטבעות דיגיטליים להלבנת הון או לפעילות פלילית?

"אנחנו עוסקים כבר הרבה זמן בפענוח ובהבנה של התנועות על הבלוקצ'יין, ואנחנו רואים ששיעור הסחר הלא-חוקי בביטקוין נמוך ביותר", אומר לוי. "לפי הנתונים שלנו, רק כ-2% מכלל מחזור העסקות בביטקוין מעורבים ב-darknet ('רשת אפלה') או בפעילות טרוריסטית או עבריינית. זה לא כולל פעולות הקשורות בהלבנת הון, שנמדדות באופן שונה, אבל לדעתנו, גם הלבנת ההון שולית ביותר ביחס למחזור הכלל של העסקות בביטקוין.

"לכן, התפיסה שהמטבעות הדיגיטליים משמשים בעיקר לפעילות לא חוקית שגויה לחלוטין. זו טענה שמגיעה בעיקר מהבנקים המסחריים, שמנסים לחסום את התחרות. תמיד היו ויהיו ניסיונות לשימוש לא חוקי במערכת הפיננסית, כפי שקיימים כיום גם במטבעות פיאט (מטבעות ריבוניים, כמו דולר או שקל), אבל הביטקוין לא נוצר כדי לספק מקלט לפעילות כזאת, אלא כמערכת אלטרנטיבית לבנקים".

לדברי לוי, "אותם שחקנים 'רעים' על הבלוקצ'יין, כמו עבריינים או טרוריסטים, לא תמיד מודעים לכך שאפשר לעקוב אחריהם. הם כנראה לא מבינים את רמת החשיפה שלהם ואת העובדה שההתנהגות שלהם על הבלוקצ'יין עלולה להסגיר אותם".

מה הבעיות העיקריות שלקוחות פונים אליכם כדי לפתור?

"כל הגופים שפונים אלינו צריכים מידע שקיים על הבלוקצ'יין, אבל פשוט לא יודעים איך לקרוא אותו כך שניתן יהיה להפיק ממנו תובנות שיסייעו להם. אף שהבלוקצ'יין פתוח ונגיש לכולם, המידע הגולמי (רשימה של פעולות קנייה ומכירה שמתעדכנת כל הזמן) מורכב מאוד, וקשה להפיק ממנו תובנות ללא שימוש בטכנולוגיית On-Chain כמו שלנו", משיב לוי.

"פונים אלינו לקוחות ממגוון רחב: החל בגופי אכיפת חוק, שמתעניינים בפעילות לא חוקית שמתרחשת על הבלוקצ'יין, כמו למשל, סחר בדארקנט או מימון טרור; דרך רגולטורים, שמתעניינים בהיבטים של הסדרת תקינה למניעת הלבנת הון וביכולת הטכנולוגית לנהל את הסיכונים שנובעים ממסחר במטבעות קריפטו - למשל, התמודדות עם סוגיית האנונימיות; וכלה בחברות שעוסקות במסחר קריפטו, חברות סייבר, חברות מודיעין עסקי ונותני שירותים בתחום הפיננסי או בתחומים אחרים, שמאמצים את טכנולוגיית הבלוקצ'יין.

"אם, למשל, חברת ביטוח רוצה לדעת כמה כסף יש בארנקים הדיגיטליים של בורסת קריפטו מסוימת, ווייטסטרים יודעת לעשות אנליזה על הבלוקצ'יין של אותה בורסה בזמן אמת ולספק את המידע המלא לחברה". 

מה בדיוק הפתרון שמציעה ווייטסטרים?

"אנחנו חברת תוכנה", משיב בורנשטיין. "הפתרון שלנו הוא פלטפורמת דאטה, שמאפשרת לכל אותם גופים לקבל את המידע שעל הבלוקצ'יין באופן שהם צריכים אותו. הטכנולוגיה שלנו מבצעת אינדוקס עמוק של הבלוקצ'יין - קצת כמו שגוגל עשתה פעם, בימים המוקדמים של האינטרנט - באמצעות אלגוריתמים שמסדרים בזמן-אמת את המידע הגולמי בקבוצות ומסירים את האנונימיות מרובן. את המידע הממוין הזה אנו מנגישים ללקוחות באמצעות ממשקים שונים (API). כל לקוח צריך את המידע ארוז באופן שונה, בהיקף שונה ובתדירות שונה".

"החזון שלנו", מוסיף לוי, "הוא להקים פלטפורמת בלוקצ'יין שתשרת את כלל הגופים הפיננסיים, חברות הביטוח והחברות המסחריות שעוסקות בטכנולוגיית הבלוקצ'יין, שזקוקות ליכולת לקרוא את הבלוקצ'יין ללא חסם האנונימיות, כדי שיוכלו לספק את השירותים שלהן".

כמה עולה הפתרון של ווייטסטרים ללקוח?

בורנשטיין: "הלקוחות שלנו מגוונים מאוד ובעלי צרכים שונים, ולכן גם המחיר משתנה בין הלקוחות. יש לקוחות שצריכים API מורכב, שדורש מאיתנו יותר עבודה, ואחרים שדי להם רק בנתון בודד, כמו למשל מקור הכסף. כך שהעלות ללקוח יכולה לנוע בין כמה מאות דולרים לבין אלפי דולרים או יותר. רוב הלקוחות שלנו קונים מאתנו את הפתרונות לטווח של שנה לפחות".

 איך מצליבים בין ארנק קריפטו לבין פעילות לא חוקית בדארקנט?

"באמצעות אלגוריתמים ושיטות שפיתחנו, התוכנה שלנו יודעת לסווג ולמיין את ארנקי הקריפטו על הבלוקצ'יין לפי סוגי פעילויות, ובשיתוף עם יכולות מודיעיניות עצמאיות אנו יודעים בוודאות מוחלטת לחבר לארנקי הקריפטו זהויות של שחקנים לא חוקיים במרחב הבלוקצ'יין", אומר לוי. "התוכנה שלנו גם יכולה לסרוק את הבלוקצ'יין ולזהות 'צמתים' שבהם בוצעה החלפת יעד או החלפת זהות של ארנק קריפטו. זה מאפשר לקבל תמונת מצב על העסק שפועל ברשת, על כל הארנקים שלו ועל כל הלקוחות שמבצעים עסקות מולו. בסופו של דבר, ווייטסטרים יכולה למפות את הבלוקצ'יין ו'לצבוע' בו אזורים טובים יותר או טובים פחות".

 איך אתם מממנים את הסטארט-אפ שלכם?

לוי: "נוסף על ההכנסות מהלקוחות שלנו ועל המימון העצמי שלנו, אנחנו נמצאים כעת בעיצומו של גיוס הון ממשקיעים, ומקווים להשלים אותו בהצלחה בשבועות הקרובים".

מה היעדים שלכם לשנה הקרובה?

"במקביל לגיוס ההון, שאנחנו מקווים להשלים בקרוב, אנחנו מעוניינים להרחיב את השירות שלנו לבלוקצ'יינים נוספים, לא רק ביטקוין ואת'ריום, בהתאם לדרישת השוק", אומר לוי. "חוץ מזה, אנחנו רוצים לבסס את המוצר מול לקוחות מהמגזר הפיננסי, כמו בנקים וחברות ביטוח, שאנחנו יכולים לעזור להם למזער את הסיכונים בתחום המטבעות הדיגיטליים.

"אנחנו גם רואים התקדמות משמעותית במישור הרגולטורי, שהוא אחד החסמים העיקריים כרגע בתעשיית הבלוקצ'יין. אנחנו במגעים עם גורמים רגולטוריים בישראל ובעולם, ואנחנו מקווים שנתחיל לעבוד אתם השנה ולעזור להם באימוץ הטכנולוגיה. באחרונה היינו גם בפגישה עם נציגים מבנק ישראל, ושם הביעו עניין בטכנולוגיה שלנו כאמצעי לפיקוח על השימוש במטבעות דיגיטליים".

על כך מוסיף בורנשטיין: "אנחנו שומעים מהרגולטורים שהם מחפשים כלים טכנולוגיים כדי לגדר את הסיכון או לנהל אותו בצורה שהם מבינים, כדי שיוכלו להתמודד עם הפעילות במטבעות דיגיטליים. כיום זה מבחינתם 'חור שחור', שהם לא יודעים איך להתמודד איתו".

 איך בא הרעיון להקים את ווייטסטרים ואיך התפתחה השותפות בין שניכם?

לוי: "לפני כשלוש שנים היה לי רעיון של פיתוח מודל חדש של 'דירוג אשראי' למשתמשים במטבעות קריפטו. המודל אומר שבאמצעות טכניקות קריאה של הבלוקצ'יין ניתן להסיק מסקנות על המשתמשים ולבנות מערכת מוניטין בהתבסס על היסטוריית הפעולות שלהם. הדירוג מביא בחשבון כל מיני פרמטרים, כמו מתי המשתמש התחיל לפעול, באיזה היקפים ותדירות או מיהם הגורמים שעימם הוא בא במגע. בבלוקצ'יין ניתן גם לדרג יישויות אנונימיות לחלוטין, מכיוון שכל ההיסטוריה הפיננסית שלהן גלויה ואפשר להסתמך עליה.

"בניתי אבטיפוס של הרעיון, שצבר בסיס משתמשים קטן - בעיקר סוחרים בבורסות קריפטו, שרצו להעריך את רמת הסיכון של הבורסות שהם עובדים איתן. אבל בסופו של דבר, הבנתי שהשוק עוד לא בשל לפתרונות כאלה של דירוג אשראי בקנה מידה רחב. ואז ב-2017 השתתפתי בתוכנית היזמות של הטכניון, BizTec, ושם הכרתי את אורי, שהיה אחד המנטורים בתוכנית. שיתוף הפעולה בינינו היה מצוין, וכך חברנו יחד והקמנו את Whitestream כפלטפורמה שמספקת מידע על התנהגות המשתמשים בבלוקצ'יין".

בורנשטיין, שכבר הקים כמה סטארט-אפים בעבר, מוסיף: "כשפגשתי את איציק, התלהבתי גם מהרעיון וגם מהתשוקה שיש לו לגביו. כשראינו שטוב לנו לעבוד יחד, החלטנו להקים את החברה יחד - וראינו שרוב הלקוחות פחות מעוניינים בפתרון של דירוג אשראי ויותר מחפשים פתרונות של ניתוח מידע על הבלוקצ'יין". 

עוד כתבות

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

טראמפ לקראת חידוש המו"מ: "איראן רוצה עסקה"

נשיא ארה"ב: "אהיה מעורב בשיחות" ● מחאות תועדו באיראן לקראת השלמתם של 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● על פי דיווח ב-CNN כמה יחידות בצבא ארה"ב המוצבות במזרח התיכון והיו אמורות לסיים בקרוב את תקופת הצבתן - קיבלו הארכה לפרק זמן נוסף ● דיווחים שוטפים

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"