גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בלשי הבלוקצ'יין: "רק 2% מהעסקות בביטקוין מעורבות בפעילות פלילית"

ראיון "גלובס" ● בעידן שבו מתרחב השימוש במטבעות דיגיטליים, גדל גם הביקוש לטכנולוגיה מודיעינית, שתסייע בסיכול הלבנת הון ומימון טרור באמצעותם ● איציק לוי ואורי בורנשטיין, מייסדי הסטארט-אפ Whitestream, פיתחו תוכנה לפענוח התנהגות המשתמשים בבלוקצ'יין - ומצפים לביקוש רחב במגזר הפיננסי

איציק לוי (מימין) ואורי בורנשטיין, מייסדי Whitestream / צילום: איל יצהר
איציק לוי (מימין) ואורי בורנשטיין, מייסדי Whitestream / צילום: איל יצהר

המטבעות הדיגיטליים המבוססים על טכנולוגיית הבלוקצ'יין, ובראשם הביטקוין, מואשמים לא פעם בהיותם אמצעי להלבנת הון ולמימון טרור. הטענות האלה מתבססות, בין השאר, על העובדה שהמטבעות הדיגיטליים הם אנונימיים ושהזירות שבהן הם נסחרים אינן מפוקחות.  

עם זאת, דווקא הבלוקצ'יין, בהיותו מסד נתונים מבוזר, שאינו נשלט על-ידי אף גורם מרכזי, מספק שקיפות שעשויה לחסן אותו בפני פעילויות בלתי חוקיות. הבעיה היא שלצורך פענוח דפוסי ההתנהגות של המשתמשים בבלוקצ'יין נדרשת מומחיות, שחסרה לרוב הגופים המספקים שירותים במטבעות דיגיטליים, וגם לרגולטורים שאמורים לפקח עליהם.

בשנה האחרונה חלה התפתחות משמעותית בתחום הפיקוח והאכיפה נגד פעילות בלתי חוקית במטבעות דיגיטליים. בנובמבר האחרון, לראשונה בהיסטוריה, הכניסה הרשות לפיקוח על נכסים זרים (OFAC) במשרד האוצר האמריקאי כתובות של מטבעות דיגיטליים ל"רשימה השחורה" שלה. הרשות דיווחה כי הוסיפה שני אזרחים איראנים לרשימת האנשים שעל אזרחי ארה"ב נאסר לעשות עימם עסקים, ובצעד תקדימי כללה בפרטיהם של השניים גם את כתובות הביטקוין שלהם. השניים הואשמו כי המירו יותר מ-6,000 ביטקוין  לריאל איראני בשווי של מיליוני דולרים עבור מפעילי תוכנת הכופר SamSam, שפגעה בשנים האחרונות במאות קורבנות, ובהם גופים פרטיים וממשלתיים גדולים. לטענת הרשות, השניים השתמשו ביותר מ-40 בורסות קריפטו כדי להעביר את כספי הכופר, שבסופו של דבר, הופקדו בבנקים איראניים.

בדוח מחקר שפורסם על-ידי המרכז הבינתחומי בהרצליה בתחילת 2018, נסקרו כמה מקרים של גיוס תרומות במטבעות דיגיטליים למימון פעילותם של ארגוני טרור איסלאמיים. הדוח פירט, בין השאר, רשימה של 15 העברות ביטקוין מארה"ב ומאירופה לארגונים במזרח התיכון ובאסיה, ובהם גם גוף של דאעש שפעל בעזה, בהיקפים של עשרות עד מאות אלפי דולרים.

הדרישה הגוברת לכלים טכנולוגיים ולמומחיות בפענוח הפעולות בבלוקצ'יין - בין השאר כדי לחשוף פעילות הלבנת הון או מימון טרור באמצעות מטבעות דיגיטליים, וכדי לעמוד בדרישות הרגולטוריות בתחום - הצמיחה בשנים האחרונות כמה סטארט-אפים מעניינים. אחד החלוצים הישראליים בתחום הוא הסטארט-אפ Whitestream, שהוקם ב-2017 על-ידי צמד היזמים איציק לוי ואורי בורנשטיין ונמצא כיום בתהליך של גיוס הון להרחבת פעילותו.

"בכל הנוגע לחשיפת פעילות לא חוקית, אפשר לומר שטכנולוגיית הבלוקצ'יין עושה בעצמה את רוב העבודה. כל פעילות ברשת נרשמת ומתועדת - ולכן ניתנת לקריאה בשלב מאוחר יותר. גם ברמה העקרונית וגם ברמה הטכנולוגית, הבלוקצ'יין נועד לעשות טוב", אמרו השניים בראיון ל"גלובס".

Whitestream: תעודת זהות

באיזו מידה משמשים מטבעות דיגיטליים להלבנת הון או לפעילות פלילית?

"אנחנו עוסקים כבר הרבה זמן בפענוח ובהבנה של התנועות על הבלוקצ'יין, ואנחנו רואים ששיעור הסחר הלא-חוקי בביטקוין נמוך ביותר", אומר לוי. "לפי הנתונים שלנו, רק כ-2% מכלל מחזור העסקות בביטקוין מעורבים ב-darknet ('רשת אפלה') או בפעילות טרוריסטית או עבריינית. זה לא כולל פעולות הקשורות בהלבנת הון, שנמדדות באופן שונה, אבל לדעתנו, גם הלבנת ההון שולית ביותר ביחס למחזור הכלל של העסקות בביטקוין.

"לכן, התפיסה שהמטבעות הדיגיטליים משמשים בעיקר לפעילות לא חוקית שגויה לחלוטין. זו טענה שמגיעה בעיקר מהבנקים המסחריים, שמנסים לחסום את התחרות. תמיד היו ויהיו ניסיונות לשימוש לא חוקי במערכת הפיננסית, כפי שקיימים כיום גם במטבעות פיאט (מטבעות ריבוניים, כמו דולר או שקל), אבל הביטקוין לא נוצר כדי לספק מקלט לפעילות כזאת, אלא כמערכת אלטרנטיבית לבנקים".

לדברי לוי, "אותם שחקנים 'רעים' על הבלוקצ'יין, כמו עבריינים או טרוריסטים, לא תמיד מודעים לכך שאפשר לעקוב אחריהם. הם כנראה לא מבינים את רמת החשיפה שלהם ואת העובדה שההתנהגות שלהם על הבלוקצ'יין עלולה להסגיר אותם".

מה הבעיות העיקריות שלקוחות פונים אליכם כדי לפתור?

"כל הגופים שפונים אלינו צריכים מידע שקיים על הבלוקצ'יין, אבל פשוט לא יודעים איך לקרוא אותו כך שניתן יהיה להפיק ממנו תובנות שיסייעו להם. אף שהבלוקצ'יין פתוח ונגיש לכולם, המידע הגולמי (רשימה של פעולות קנייה ומכירה שמתעדכנת כל הזמן) מורכב מאוד, וקשה להפיק ממנו תובנות ללא שימוש בטכנולוגיית On-Chain כמו שלנו", משיב לוי.

"פונים אלינו לקוחות ממגוון רחב: החל בגופי אכיפת חוק, שמתעניינים בפעילות לא חוקית שמתרחשת על הבלוקצ'יין, כמו למשל, סחר בדארקנט או מימון טרור; דרך רגולטורים, שמתעניינים בהיבטים של הסדרת תקינה למניעת הלבנת הון וביכולת הטכנולוגית לנהל את הסיכונים שנובעים ממסחר במטבעות קריפטו - למשל, התמודדות עם סוגיית האנונימיות; וכלה בחברות שעוסקות במסחר קריפטו, חברות סייבר, חברות מודיעין עסקי ונותני שירותים בתחום הפיננסי או בתחומים אחרים, שמאמצים את טכנולוגיית הבלוקצ'יין.

"אם, למשל, חברת ביטוח רוצה לדעת כמה כסף יש בארנקים הדיגיטליים של בורסת קריפטו מסוימת, ווייטסטרים יודעת לעשות אנליזה על הבלוקצ'יין של אותה בורסה בזמן אמת ולספק את המידע המלא לחברה". 

מה בדיוק הפתרון שמציעה ווייטסטרים?

"אנחנו חברת תוכנה", משיב בורנשטיין. "הפתרון שלנו הוא פלטפורמת דאטה, שמאפשרת לכל אותם גופים לקבל את המידע שעל הבלוקצ'יין באופן שהם צריכים אותו. הטכנולוגיה שלנו מבצעת אינדוקס עמוק של הבלוקצ'יין - קצת כמו שגוגל עשתה פעם, בימים המוקדמים של האינטרנט - באמצעות אלגוריתמים שמסדרים בזמן-אמת את המידע הגולמי בקבוצות ומסירים את האנונימיות מרובן. את המידע הממוין הזה אנו מנגישים ללקוחות באמצעות ממשקים שונים (API). כל לקוח צריך את המידע ארוז באופן שונה, בהיקף שונה ובתדירות שונה".

"החזון שלנו", מוסיף לוי, "הוא להקים פלטפורמת בלוקצ'יין שתשרת את כלל הגופים הפיננסיים, חברות הביטוח והחברות המסחריות שעוסקות בטכנולוגיית הבלוקצ'יין, שזקוקות ליכולת לקרוא את הבלוקצ'יין ללא חסם האנונימיות, כדי שיוכלו לספק את השירותים שלהן".

כמה עולה הפתרון של ווייטסטרים ללקוח?

בורנשטיין: "הלקוחות שלנו מגוונים מאוד ובעלי צרכים שונים, ולכן גם המחיר משתנה בין הלקוחות. יש לקוחות שצריכים API מורכב, שדורש מאיתנו יותר עבודה, ואחרים שדי להם רק בנתון בודד, כמו למשל מקור הכסף. כך שהעלות ללקוח יכולה לנוע בין כמה מאות דולרים לבין אלפי דולרים או יותר. רוב הלקוחות שלנו קונים מאתנו את הפתרונות לטווח של שנה לפחות".

 איך מצליבים בין ארנק קריפטו לבין פעילות לא חוקית בדארקנט?

"באמצעות אלגוריתמים ושיטות שפיתחנו, התוכנה שלנו יודעת לסווג ולמיין את ארנקי הקריפטו על הבלוקצ'יין לפי סוגי פעילויות, ובשיתוף עם יכולות מודיעיניות עצמאיות אנו יודעים בוודאות מוחלטת לחבר לארנקי הקריפטו זהויות של שחקנים לא חוקיים במרחב הבלוקצ'יין", אומר לוי. "התוכנה שלנו גם יכולה לסרוק את הבלוקצ'יין ולזהות 'צמתים' שבהם בוצעה החלפת יעד או החלפת זהות של ארנק קריפטו. זה מאפשר לקבל תמונת מצב על העסק שפועל ברשת, על כל הארנקים שלו ועל כל הלקוחות שמבצעים עסקות מולו. בסופו של דבר, ווייטסטרים יכולה למפות את הבלוקצ'יין ו'לצבוע' בו אזורים טובים יותר או טובים פחות".

 איך אתם מממנים את הסטארט-אפ שלכם?

לוי: "נוסף על ההכנסות מהלקוחות שלנו ועל המימון העצמי שלנו, אנחנו נמצאים כעת בעיצומו של גיוס הון ממשקיעים, ומקווים להשלים אותו בהצלחה בשבועות הקרובים".

מה היעדים שלכם לשנה הקרובה?

"במקביל לגיוס ההון, שאנחנו מקווים להשלים בקרוב, אנחנו מעוניינים להרחיב את השירות שלנו לבלוקצ'יינים נוספים, לא רק ביטקוין ואת'ריום, בהתאם לדרישת השוק", אומר לוי. "חוץ מזה, אנחנו רוצים לבסס את המוצר מול לקוחות מהמגזר הפיננסי, כמו בנקים וחברות ביטוח, שאנחנו יכולים לעזור להם למזער את הסיכונים בתחום המטבעות הדיגיטליים.

"אנחנו גם רואים התקדמות משמעותית במישור הרגולטורי, שהוא אחד החסמים העיקריים כרגע בתעשיית הבלוקצ'יין. אנחנו במגעים עם גורמים רגולטוריים בישראל ובעולם, ואנחנו מקווים שנתחיל לעבוד אתם השנה ולעזור להם באימוץ הטכנולוגיה. באחרונה היינו גם בפגישה עם נציגים מבנק ישראל, ושם הביעו עניין בטכנולוגיה שלנו כאמצעי לפיקוח על השימוש במטבעות דיגיטליים".

על כך מוסיף בורנשטיין: "אנחנו שומעים מהרגולטורים שהם מחפשים כלים טכנולוגיים כדי לגדר את הסיכון או לנהל אותו בצורה שהם מבינים, כדי שיוכלו להתמודד עם הפעילות במטבעות דיגיטליים. כיום זה מבחינתם 'חור שחור', שהם לא יודעים איך להתמודד איתו".

 איך בא הרעיון להקים את ווייטסטרים ואיך התפתחה השותפות בין שניכם?

לוי: "לפני כשלוש שנים היה לי רעיון של פיתוח מודל חדש של 'דירוג אשראי' למשתמשים במטבעות קריפטו. המודל אומר שבאמצעות טכניקות קריאה של הבלוקצ'יין ניתן להסיק מסקנות על המשתמשים ולבנות מערכת מוניטין בהתבסס על היסטוריית הפעולות שלהם. הדירוג מביא בחשבון כל מיני פרמטרים, כמו מתי המשתמש התחיל לפעול, באיזה היקפים ותדירות או מיהם הגורמים שעימם הוא בא במגע. בבלוקצ'יין ניתן גם לדרג יישויות אנונימיות לחלוטין, מכיוון שכל ההיסטוריה הפיננסית שלהן גלויה ואפשר להסתמך עליה.

"בניתי אבטיפוס של הרעיון, שצבר בסיס משתמשים קטן - בעיקר סוחרים בבורסות קריפטו, שרצו להעריך את רמת הסיכון של הבורסות שהם עובדים איתן. אבל בסופו של דבר, הבנתי שהשוק עוד לא בשל לפתרונות כאלה של דירוג אשראי בקנה מידה רחב. ואז ב-2017 השתתפתי בתוכנית היזמות של הטכניון, BizTec, ושם הכרתי את אורי, שהיה אחד המנטורים בתוכנית. שיתוף הפעולה בינינו היה מצוין, וכך חברנו יחד והקמנו את Whitestream כפלטפורמה שמספקת מידע על התנהגות המשתמשים בבלוקצ'יין".

בורנשטיין, שכבר הקים כמה סטארט-אפים בעבר, מוסיף: "כשפגשתי את איציק, התלהבתי גם מהרעיון וגם מהתשוקה שיש לו לגביו. כשראינו שטוב לנו לעבוד יחד, החלטנו להקים את החברה יחד - וראינו שרוב הלקוחות פחות מעוניינים בפתרון של דירוג אשראי ויותר מחפשים פתרונות של ניתוח מידע על הבלוקצ'יין". 

עוד כתבות

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"