גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ניר שטרן / צילום: סיון פרג'

1

אינני יודע אם הנהלת סלקום אכן מתכוונת לפטר כ-250 עובדים, או שזה חלק מאיום של משא-ומתן עם כדי למתן או לבטל את עליות השכר האוטומטיות. מה שאני יודע - למרבה הצער, שתהליכי ההתייעלות של כל קבוצות התקשורת בישראל הן דבר לא שלא מפתיע איש בשוק התקשורת. תרצו או לא, כך הכלכלה עובדת: מי שחושב שאפשר לקיים עסק, להשקיע בפיתוח, לתמוך בהשקעות ולשלם שכר בלי "הכוח של הרווחים" לאורך זמן - איננו יודע על מה הוא שח. כמובן שחברות הסלולר נהנו מרווחיות יוצאת דופן כתוצאה מקרטל דה-פאקטו בענף הסלולר - שצרכניו מימנו אותו באמצעים מחירים מנופחים. אבל מה שהיה, היה וחלף. הן התחרות לחיים ולמוות בשוק הסלולר בשנים האחרונות והן התחרות הדומה בשוק הטלוויזיה בכבלים, מאז הצטרפו סלקום ופרטנר עם מיזמי הטלוויזיה שלהם (אגב, עוד הצלחה אדירה לרפורמת השוק הסיטונאי המדוברת). שלא יהיה ספק: זו תחרות מאוד בריאה שמפנקת מאוד את הצרכנים ובעצם מפצה אותם על המחירים המנופחים בעבר. אלא שהכול שאלה של מידתיות: חלוקת הדיבידנדים האגרסיבית השאירה את כל קבוצת התקשורת בישראל עם מבנה הון רזה יחסית ומינוף גבוה יחסית - מה שלא מותיר בפניהן ברירה: להתייעל ושוב להתייעל. הזווית האופטימיות בכל ההתייעלות הזו - אם אפשר לכנות פיטורים "אופטימיים" (ואי אפשר), זו רמת האבטלה הנמוכה בישראל, כך שכל שהסיכוי של כל מפוטר בענף התקשורת למצוא עבודה בתחומו היא די גבוהה - התחרות הרי עובדת לשני הצדדים - הן בהתייעלות והן בתוספת משרות.

2

הכותרת הגדולה של הפיטורים בסלקום, היא דווקא כותרת שאיננה שייכת לחברה עצמה. היא שייכת למתחרה הכי גדולה שלה - בזק. השורה התחתונה: הפיטורים בסלקום הן רק הפרומו למה שיקרה בתהליך ההתייעלות בחברות-הבנות של בזק - פלאפון, בזק בינלאומי ו-yes. בכל פרמטר השוואתי, רמת כוח-האדם בשלושת החברות-הבנות של בזק מנופחת מאוד בהשוואה לסלקום. כזכור, במהלך נובמבר אשתקד הודיעה בזק לבורסה בנוח לקוני שהיא ששלושת החברות-הבנות נכנסו למשא-ומתן עם נציגות העובדים של כל אחת מהן "בקשר עם תהליכי ההתייעלות ושינויים ארגוניים בפעילויות החברות". ההודעה נוסחה בזהירות כיוון שמדובר במשא-ומתן על התייעלות, אבל לא צריך לטעות: מדובר על כוונה של בזק לפטר מאות עובדים לפחות בשלוש החברות-הבנות.

3

שימו לב למספרים: סלקום מעסיקה כיום, לפני האיום בפיטורים, כ-3,350 עובדים. נכון לדוח השנתי של בזק לשנת 2017, פלאפון מעסיקה 2,551 עובדים, בזק בינלאומי מעסיקה 1,905 עובדים, ואילו yes מעסיקה 1,680 עובדים. בסך-הכול מעסיקות שלושת החברות-הבנות של בזק (חוץ מהחטיבה הנייחת והאינטרנט של החברה - החטיבה הכי רווחיות והעוגן המרכזי של בזק) 6,136 עובדים, כ-2,700-2,800 עובדים יותר מסלקום.

האם ניתן להשוות בין סלקום לשלושת החברות-הבנות? האם אין זו השוואה של תפוחים לתפוזים? לא, ואסביר זאת: בזמנו סלקום רכשה את נטוויז'ן, מתחרה של בזק בינלאומי, שהאחרונה אמנם מובילה את השוק, אבל לא בהפרש משמעותי (בזק בינלאומי מובילה את השוק עם נתח שוק של כ-40% בתחום ספקיות האינטרנט). בפעילות הסלולר יש לסלקום יתרון קל (כ-27% נתח שוק לעומת כ-23% לפלאפון, נכון לסוף 2017). לסלקום יש גם פעילות טלוויזיה שהולכת ומתפתחת שכוללת כבר יותר מ-200 אלף מנויים, לערך שליש מהמנויים של yes. בהשוואה בין שתי חברות הטלוויזיה אמנם יש פער יחסית גדול בין השתיים אבל בתחומי הסלולר וספקי האינטרנט הן די דומות בנתחי השוק. האם הפער בין מיזם הטלוויזיה של סלקום לבין yes מצדיק לבדו פער של 2,700-2,800 עובדים? בוודאי שלא. המסקנה שלי: תוכנית ההתייעלות בשלוש החברות-הבנות של בזק תצא מתישהו השנה לדרך, והיא תהיה כואבת מאוד. עד כמה כואבת? זה תלוי במשא-ומתן עם ועדי העובדים, זה תלוי ברעש התקשורתי אבל זה בעיקר תלוי במצבה הפיננסי הכולל של בזק. עם חוב פיננסי כולל של כ-13.4 מיליארד שקל - לא תהיה לה שום ברירה אלא להתייעל.

4

לבזק יש אמנם נכות רגולטורית מאוד קשה, שקוראים לה אי ביטול ההפרדה המבנית - עוד הזייה רגולטורית בהיסטוריה המפוארת של ההחלטות העקומות מבית היוצר של משרד התקשורת בישראל (כלומר, יש לה שלוש חברות שמתנהלות באופן עצמאי בצורה אבסורדית). אבל, גם בנסיבות הללו, קשה לי להבין מדוע החליטו בבזק, בראשות היו"ר שלמה רודב ל"לנקות אורוות" דווקא בחטיבה הכי רווחיות שלה ולמעשה הכי יעילה שלה ולגבש תוכנית פרישה לעובדים בחטיבה הזו שתתבצע עד 2021.

"ניקוי האורוות" בבזק היה צריך להתחיל מלמטה ולא למעלה. רודב מבין זאת וככל שיחלוף הזמן מאז ההודעה על הכוונה להתייעלות בשלוש החברות-הבנות (חלפו לערך חודשיים), הוא יבין שבעתיים שאין לו ברירה. למרבה הצער, פלאפון, בזק בינלאומי ו-yes ייאלצו להיפרד ממאות עובדים במקרה הטוב, והרבה יותר במקרה הרע.