עו"ד אפי נוה מגיע לדיון בהארכת המעצר / צילוט: קוקו
המאבק לפיזור לשכת עורכי הדין, הקדמת הבחירות לראשות הלשכה ודחיית בחירת מחליפו של עו"ד אפי נוה, ראש הלשכה היוצא, כאחד משני נציגי הלשכה בוועדה לבחירת שופטים - מגיעים לבג"ץ.
חברת אופוזיציה במועצה הארצית של הלשכה ושני עורכי דין ששימשו בעבר בתפקידים בלשכה, הגישו אתמול (א') עתירה לבג"ץ, שבמסגרתה הם מבקשים לחייב את שרת המשפטים, איילת שקד, להבהיר מדוע היא אינה מורה על פיזור מוסדות הלשכה על רקע החקירות ב"פרשת השוחד המיני" של נוה, שהתפטר מראשות הלשכה בשבוע שעבר; וכן מדוע השרה אינה מכנסת את הוועדה לבחירת שופטים לדון בדחיפות בכללי ניגוד עניינים חדשים לנציגי הלשכה בוועדה. זאת, על רקע הטענות העולות נגד נוה, כי פעל למינוי שופטים משיקולים זרים ובניגוד עניינים.
עוד מבוקש בעתירה לחייב את המועצה הארצית של הלשכה להסביר מודע היא מתעקשת - באמצע החקירה הפלילית הנוגעת לטוהר המידות של נציג הלשכה בוועדה לבחירת שופטים, כשאין יו"ר לשכה קבוע ויו"ר מועצה קבוע - לערוך בחירות חפוזות לנציג הלשכה בוועדה לקדנציה של 3 שנים, במקומו של נוה. וזאת, אף מבלי להמתין להחלטות של שרת המשפטים בעניין פיזור מוסדות הלשכה ובעניין התקנת כללים חדשים לניגוד עניינים.
בעתירה מבוקש צו ביניים המורה למועצה הארצית של הלשכה שלא לקיים את הבחירות לנציגי הלשכה בוועדה לבחירת שופטים, בחירה שאמורות להיערך ביום ג' השבוע. זאת, עד לאחר מתן פסק דין בעתירה, או עד לאחר סיום החקירה המשטרתית בפרשת נוה, או עד לאחר החלטת שרת המשפטים.
את העתירה הגישו עו"ד רדא ענבוסי, עו"ד פלילי, יוצא פרקליטות לשעבר שכיהן בעבר כחבר המועצה הארצית בלשכה, וכיום אינו נושא תפקיד כלשהו; עו"ד ערן גולן, המתמחה בתחום דיני העבודה ותובענות ייצוגיות, כיהן בעבר בתפקידים בלשכה, ובין השנים 2014-2018 שימש כחבר וממלא מקום יו"ר ועדת האתיקה הארצית, אך גם הוא אינו נושא תפקיד כלשהו היום במוסדות הלשכה; וכן עו"ד נעמי עיני-פלדמן, עורכת דין המתמחה במשפט מסחרי בינלאומי ומשמשת כיום כחברת הוועד המרכזי והמועצה הארצית של הלשכה מטעם האופוזיציה לנוה, המונה כיום כארבעה חברי מועצה מתוך 48.
העתירה הוגשה נגד שרת המשפטים איילת שקד, המכהנת כיו"ר הוועדה לבחירת שופטים; הוועדה לבחירת שופטים; היועץ המשפטי לממשלה והמועצה ארצית של הלשכה - הגוף הבוחר את נציגי הלשכה בוועדה לבחירת שופטים.
מאבק ירושה
המאבק לפיזור מוסדות הלשכה ונגד מינוי מחליף לנוה התעורר בשל התפטרותו מתפקידו כנציג הלשכה בוועדה לבחירת שופטים. זאת, על רקע כתב האישום שהוגש נגדו בפרשת "ביקורת הגבולות" (במסגרתו נוה מואשם בהעברת בת זוגו בביקורת הגבולות בנתב"ג מבלי שהיא תחתים את דרכונה), ובהמשך על רקע התפטרותו מתפקידו כראש לשכת עורכי הדין. נוה החליט להתפטר מראשות הלשכה בשבוע שעבר בשל חקירת פרשת המינוי תמורת שוחד מיני לכאורה, שבמסגרתה הוא נחקר בחשד כי קידם עורכת דין לשפיטה בתמורה לקיום יחסי מין, וכן כי פעל לקידומו של שופט במערכת בתמורה לקיום יחסים עם רעיית השופט, שהנה עורכת דין.
כפי שנחשף ב"גלובס", עם התפטרותו של נוה מתפקידיו החל בלשכה מאבק פנימי בדרישה לפזר את מוסדות הלשכה ולהמתין עם מינויו של מחליף לנוה - גם כראש הלשכה וגם כחבר הוועדה לבחירת שופטים. במסגרת המאבק, פנו העותרים למועצה הארצית של הלשכה בבקשה לדחות את מינוי המחליף לנוה עד לאחר הבחירות ללשכה ביוני. זאת, בשל החקירה הפלילית בפרשת נוה והבחירות לכנסת באפריל, שבגינן ממילא לא מתכנסת הוועדה לבחירת שופטים עד לאחר הקמת ממשלה חדשה.
במקביל נעשתה פנייה לשרת המשפטים שקד ולנשיאת העליון, סתר חיות, שבה התבקשו השתיים, באמצעות היועץ המשפטי לממשלה, לקבוע כללי ניגוד עניינים חדשים לחברי לשכת עורכי הדין, החברים בוועדה למינוי שופטים. בנוסף, נעשתה פניה לשקד, בבקשה כי תורה על פיזור מוסדות הלשכה ועל קיום בחירות לראשות הלשכה כבר היום, מבלי למנות ראש לשכה זמני שיכהן עד הבחירות הקבועות ליוני השנה.
שתי הפניות לשרת המשפטים לא נענו, בעוד שבקשתם של העותרים לדחות את בחירת נציג הלשכה בוועדה לבחירת שופטים נדחתה על-ידי ראשי המועצה הארצית של הלשכה, בטענה כי חבר הוועדה אינו כפוף ללשכה, ולכן אין בהליך מינוי נציג לשלוש השנים הבאות בכדי להשליך או להיות מושפע מהבחירות העתידות. עמדה זו גובתה בחוות-דעת משפטית מטעם הלשכה, שקובעת כי אין מניעה למנות מחליף לנוה בתקופת בחירות.
שאלות לשקד
העותרים מתנגדים לגישה זו ומסבירים, כי היא מעלה מספר שאלות מרכזיות, ובהן:
1. האם בעת שמתנהלת חקירה פלילית על רקע טוהר המידות במינוי שופטים, לשכת עורכי הדין שמצויה ללא ראש לשכה קבוע, צריכה למנות מחליף בוועדה לבחירת שופטים לראש הלשכה הקודם שהתפטר מהוועדה על רקע ביצוע מעשים פליליים והינו החשוד העיקרי בביצוע עבירות על טוהר מידות במינוי שופטים;
2. האם בתקופת בחירות הן לתפקיד יו"ר הלשכה (ע"י המועצה הארצית - אותו גוף הבוחר את נציג הלשכה לוועדה לבחירת שופטים) והן בחירות כלליות לכנסת בממשלת מעבר שבה ככלל לא בוחרים שופטים, ובתרופה שבה הלשכה המצויה תחת חקירה פלילית והמשטרה פשטה על משרדי ראש הלשכה הקודם - צריכה המועצה הארצית של הלשכה למנות בהליך חפוז מחליף לראש הלשכה הקודם;
3. האם בעת ששרת המשפטים שקד טרם החליטה אם להיענות לדרישה לפזר את מוסדות הלשכה, ניתן למנות נציג מהלשכה לוועדה לבחירת שופטים, שעננת שחיתות רובצת מעליה;
4. האם כאשר קיימת פנייה דחופה תלויה ועומדת לשרת המשפטים לכנס את ועדת הבחירה ולהתקין כללים חדשים לניגוד עניינים של נציגי הלשכה החברים בוועדה לבחירת שופטים - יש למנות נציג לשכה חדש לוועדה?
5. והאם סביר שבעת שחברי הוועדה לבחירת שופטים בהווה ובעבר מוזמנים לתת עדות בחקירת המשטרה המצויה בעיצומה - יש למנות נציג לוועדה לבחירת שופטים.
בחירות חפוזות
כל מוסדותיה של הלשכה כרגע - בהם המועצה הארצית שבוחרת את נציגי שופטים הלשכה לוועדה לבחירת שופטים - זמניים. ביוני עתידות להתקיים בחירות בלשכה, ולא ברור מי מאלה היושבים בלשכה כיום ישרוד אותם. עם זאת, אותו נציג של לשכת עורכי הדין בוועדה למינוי שופטים שייבחר בעוד מספר ימים - יכהן בוועדה בשלוש השנים הבאות. כך נקבע בחוק.
בעתירה נטען, "כי בשים לב לכך שהוועדה לבחירת שופטים טרם החליטה כיצד לנהוג באשר להרחבת כלל ניגוד העניינים של נציג הלשכה על רקע האירועים הנוכחיים, כאשר שרת המשפטים טרם החליטה האם היא מפזרת את מוסדות הלשכה ומורה על עריכת בחירות חדשות, כאשר מתנהלת חקירה פלילית הרי שעריכת בחירות חדשות בנסיבות הללו בחופזה אינה חוקית, עלולה להוביל למעשה עשוי ופגיעה קשה באמון הציבור, ואינה סבירה".
עוד נטען בעתירה כי "אנו מצויים כעת בעיצומה של מערכת בחירות לכנסת, בעוד חמישה חודשים אמורות להתקיים בחירות ללשכה, ללשכה אין כרגע יו"ר קבוע ומערכת הבחירות בתוך הלשכה לתפקיד יו"ר הלשכה הנבחר על-ידי אותו גוף - המועצה הארצית - מצויה בעיצומה, וחקירת המשטרה נמצאת ממשיכה להתנהל. הבחירות ליו"ר הלשכה הקבוע אמורות להיערך באמצע פברואר, ובימים אלה נעשה סחר-מכר פוליטי בין חברי המועצה הארצית בין תפקיד ממלא מקום יו"ר הלשכה בתמורה לנציג הלשכה בוועדה, וגם מטעם זה אין לקיים את הבחירות במועדן".
ההסתבכויות של נוה שהולידו דרמות בלשכה
כל הדרמות המתחוללות כיום בלשכת עורכי הדין סובבות סביב ההסתבכות הפלילית האחרונה של יו"ר לשכת עורכי הדין המתפטר, עו"ד אפי נוה. נוה הנו החשוד המרכזי בפרשה המטלטלת את עולם המשפט בשבועות האחרונים, המכונה פרשת "השוחד המיני". במסגרת הפרשה חשוד נוה בביצוע עבירות מתחום טוהר המידות בנוגע לבחירת שופטים, כשאחד מכיווני החקירה הוא קבלת שוחד מיני על-ידו. המעשים המיוחסים לנוה נוגעים לחשד לביצוע עבירות בקשר למינוי של שופטת שלום אחת לפני מספר שנים, וכן בקשר לניסיון, שלא צלח, להביא למינויו של שופט בית המשפט השלום כשופט מחוזי.
חקירה זו הובילה להתפטרותו של נוה מראשות הלשכה, ואולם התפטרותו מתפקידו כנציג לשכת עורכי הדין בוועדה למינוי שופטים, נולדה על רקע פרשה פלילית אחרת בה הסתבך - פרשת ביקורת הגבולות. במסגרת הפרשה הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד נוה ובת זוגו, במסגרתו נטען כי נוה סייע לה לעבור במעבר הגבול ביציאה מישראל בדרכם לחופשה זוגית בתאילנד, ובכניסה אל ישראל כשחזרו מהחופשה, ללא הצגת דרכון. האישום מייחס לנוה תכנון מוקדם של המעבר בגבול ללא החתמת דרכונה של בת הזוג, היצמדות לאישה זרה במעבר הגבול בעת היציאה מהארץ, מבלי שזאת תהיה מודעת כלל לנוכחותו, וכן מסירת גרסה שקרית לבקרית הגבול - ש"תפסה אותו על חם" כאשר ניסה להיכנס עם בת זוגו ביחד בחזרה במעבר הגבול - לפיה הוא אינו מכיר כלל את בת זוג.
*** חזקת החפות: חקירת המשטרה בחשד לשוחד מיני סביב מינוי שופטים נמצאת בראשיתה; ובפרשת ביקורת הגבולות - כתב האישום רק הוגש, טרם נשמעה הגנתם של הנאשמים ולא ידוע כיצד ההליכים הפליליים יסתיימו. יודגש כי כל המעורבים בשתי הפרשות, ובהם אפי נוה, הם בחזקת חשודים וזכאים ליהנות מחזקת החפות.