לא המשטרה ולא מערכת בתי המשפט, אלא הפרקליטות היא הגוף החזק ביותר במדינה. גוף שבסמכותו לשלול את חירותם וכבודם של אזרחים "קטנים" ו"גדולים" כאחד. גוף שהביא לכך שגם אישי הציבור ואנשי העסקים החזקים ביותר הושמו מאחורי סורג ובריח - ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, הנשיא לשעבר משה קצב, שרים כאריה דרעי, סטס מיסז'ניקוב, אברהם הירשזון, שלמה בניזרי, אנשי עסקים כנוחי דנקנר וג'קי בן-זקן.
ההוכחה לעוצמת הפרקליטות היא סטטיסטית - רוב המקרים בהם הפרקליטות מחליטה לנהל הליך פלילי נגד חשוד, בכיר ככל שיהיה, מסתיימים בכך שבתי המשפט מרשיעים את אותו אדם.
ולעתים, הפרקליטות עושה בכוח העצום שניתן בידיה שימוש מופרז. כך קרה לאחרונה במקרה של בוריס וייסמן, לשעבר בעלי רשת המרפאות קליניקה און. וייסמן הלך לעולמו ביום שישי האחרון, בעיצומו של המשפט הפלילי שהתנהל נגדו בגין ביצוע עבירות מס והלבנת הון בסכום-עתק של למעלה מ-750 מיליון שקל.
כפי שדיווח ב"גלובס" עמיתי, מתן ברניר, המשפט התנהל תחת הצל הכבד שהטיל מצבו הרפואי הקשה של וייסמן. וייסמן סבל בשנים האחרונות ממספר מחלות כרוניות וממחלות לב, התנייד בעיקר באמצעות כיסא גלגלים, נעזר במחולל חמצן ונזקק להשגחה סיעודית צמודה.
בשל מצבו הרפואי של וייסמן, דיוני ההוכחות שנערכו באולמו של שופט בית משפט המחוזי בתל-אביב, יוסי טופף, ארכו שעתיים בלבד. במהלך הדיונים נצבה במרכז האולם ספת עור גדולה שיועדה לשימושו של וייסמן עקב מצבו הבריאותי, שעליה שכב בזמן העדויות שנשמעו במשפט. ובמלים אחרות - וייסמן גסס בבית המשפט והוא נשפט עד המוות. למרות שברור היה שמותו קרוב, שהמחלה תחסל אותו, שאלוהים, או הגורל, כבר חרצו את דינו למוות קרוב.
למה היה צורך לנהל משפט פלילי נגד וייסמן עד המוות? לא ברור. את המשפט נגד הנאשמים הנוספים, ניתן היה להמשיך לנהל גם בהיעדרו של וייסמן. כפי שיקרה ממילא. אז נכון, להליך פלילי יש מטרות שונות חשובות ומעורבות - הגנה על החברה, בירור האמת, גמול, מניעה, הרתעה; אבל כשהפרקליטות מקבלת החלטות בגורל של חשודים ונאשמים, גם לערך החמלה יש מקום להוות שיקול בהחלטה.
בוריס וייסמן הוא לא הנאשם הראשון שמת במהלך משפטו. ביולי 2008 הגישה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה כתב אישום נגד "מלך החניונים" ראובן גרוס, שהפעיל באמצעות חברות שבשליטתו חניונים של עיריית תל-אביב. גרוס הואשם בין היתר בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הפרת אמונים, מתן שוחד ושיבוש הליכי חקירה.
לאחר הגשת כתב האישום גרוס התאשפז מספר פעמים בשל מצב בריאותו. היו אז ציניקנים שחשבו שגרוס עושה תרגילים כדי להתחמק מאימת הדין, אבל במהרה התברר שהוא באמת מאוד סבל באותה תקופה. גרוס הלך לעולמו ביולי 2009, במהלך המשפט נגדו.
גם השר לשעבר, בנימין (פואד) בן-אליעזר, שהואשם בלקיחת שוחד מאיש העסקים אברהם נניקשווילי, התמודד עם משפט פלילי בערוב ימיו ובעודו גוסס. כמעט עד הרגע האחרון התנגדה הפרקליטות לבקשותיו החוזרות ונשנות של פואד לעכב את ההליכים המשפטיים נגדו עקב מצבו הבריאותי המתדרדר. גם נוכח חוות-דעת שהוכיחו כי פואד תלוי בן חיים למוות, וימיו ספורים. וכך, פואד, שהואשם בלקיחת שוחד מננקשווילי, מת ב-28 באוגוסט 2016, ואילו הכרעת הדין בעניינו של ננקשווילי, צפויה להימסר ב-12 במארס 2019.
הפרקליטות מסרה בתגובה כי "החשדות שהתבררו נגד בוריס וייסמן המנוח עסקו בעבירות מס והלבנת הון חמורות. בית המשפט ניהל הליכים מקדמיים שנגעו בשאלת כשירותו ויכולתו של המנוח לעמוד לדין, ושמע את עדויותיהם של מומחים רפואיים בעניין, ובהתאם להן קבע כי ההליכים בעניינו של המנוח יימשכו, תוך התחשבות במצבו הבריאותי ככל שנדרש. הפרקליטות משתתפת בצערה של המשפחה".
