גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גיל שויד / צילום: יונתן בלום

השבוע פייסבוק חגגה יום הולדת 15 שנה, זמן טוב לסיכומים ותהיות. לפני שבוע העברתי הרצאה לתלמידי מדעים בכיתות ז'-ט' (אגב, יותר מחצי מהם היו תלמידות), שעסקה ברלוונטיות של עיתונות בעידן הרשתות החברתיות. מיותר לציין שהתלמידים האלו לא נכנסים יותר לפייסבוק. רובם כן ידע שפייסבוק רכשה את ווטסאפ ואינסטגרם (לא מובן מאליו). כששאלתי אם הם מודעים לביקורת על פייסבוק - הרים תלמיד מכיתה ז' את היד ואמר שיש ביקורת על הפרטיות. כששאלתי איפה נחשף לביקורת - הוא ענה: בסדרה שבה צפה ביוטיוב התייחסו לכך בהערת אגב.

אז אם הדור הצעיר לא צורך תוכן בפייסבוק, באינטסגרם אין (כמעט) חדשות ועל אתרי חדשות אין בכלל מה לדבר - מה באמת הרלוונטיות של העיתונות? בהחלט לא מופרך שהם יצרכו הרבה פחות תוכן חדשותי מהמבוגרים של היום. לכל אחד (וספציפית לעיתונאים) זאת אפשרות מבאסת מאוד. כך או כך, אי אפשר להתעלם מהשאלות לגבי עתידה של הרשת החברתית והדינמיקה בתוך החברה (אינטסגרם מול פייסבוק, למשל).

את יום ההולדת של הרשת החברתית ציינו בגלובס בשני אייטמים של ויקי אוסלנדר: בכתבה היא מראה איך ההתבטאויות של מארק צוקרברג משקפות את השינויים שעברה החברה - מיהירות וצמיחה בכל מחיר שאפיינו את השנים הראשונות ועד לראייה מפוכחת ומורכבת יותר. נגיד הציטוט המשוגע מ-2004: "אתה יכול להיות לא אתי ועדיין חוקי, זו הדרך שבה אני חי".

בפרשנות טוענת ויקי כי פייסבוק רק תלך ותתחזק כשהמודל אליו היא פוזלת הוא של WeChat הסינית, שהתחילה כאפליקציית מסרים מידיים והיום מאפשרת תשלומים, הזמנת הסעות, משלוחי אוכל, בניית אפליקציות לעסקים ועוד ועוד.

עצות טובות לסטארט אפ

לפני כשבועיים ערכתי ראיון עם אבישי אברהמי, מנכ"ל Wix וממייסדיה, במיטאפ מיוחד עם עוד פודקאסט לסטארט-אפים. הראיון הוקלט ועלה לפודקאסט ולאתר גלובס. אברהמי נתן עצות מאוד מעניינות לסטארט-אפים, למשל שאחד הדברים הכי חשובים בבניית צוות זה להביא אנשים מעוררי השראה, שעושים את הסובבים אותם טובים יותר. הוא גם סיפר שאחת מענקיות הטכנולוגיה ניסתה לגייס מחלקה שלמה בוויקס, וגם התייחס לקשיים של מנכ"ל של חברה בצמיחה מהירה.

פערי מגדר בהייטק

הכלכלן הראשי באוצר פירסם בתחילת השבוע סקירה על הפערים המגדריים בתעשיית ההייטק. הסקירה מראה כי גם בהייטק הולכים ונוצרים פערי שכר בין נשים לגברים עם התפתחות הקריירה. נשים שעובדות בהייטק משתכרות 16% פחות מגברים, ואילו נשים שלמדו את מקצועות ההייטק (אך עובדות בתעשיות אחרות) מקבלות 26% פחות מגברים.

יש כאלו שחושבים שמדובר באפליה ישירה של נשים (כלומר הבוס נותן לנשים שכר נמוך יותר רק בגלל היותן נשים), אך הסיפור מורכב יותר - היחס השונה להורות בישראל הוא שמוביל לפערי השכר.

נשים עובדות פחות שעות לאחר שהן הופכות לאימהות, וגם חופשות הלידה מצמצמות את הוותק שלהן. באוצר חישבו את "קנס האימהות" וגילו כי הוא עומד על 9% לילד ראשון ו-15% לילד שני. שכר הגברים, לעומת זאת, לא הושפע כלל מהעובדה כי הפכו לאבות. פערי השכר לא ייחודיים לתעשיית ההייטק, ואף נמוכים כנראה בהשוואה לחלק מתחומים אחרים. ועדיין - זה מבאס. כאן צריך לתת קרדיט לחברות הייטק שנותנות חופשת לידה ארוכה גם לגברים (אני מכיר את פייסבוק וגוגל, אבל בטח יש עוד), אך פה כבר יש בעיה אחרת - מי שנהנה מכך הם העשירונים הגבוהים ואלו שתלויים במדינה, נאלצים להסתפק בחופשת לידה קצרצרה, אם בכלל. לכתבה שכתבתי בעבר על הסיבות לפערי השכר בין נשים לגברים, ולמה קשה להיפטר מהם.

עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון:

המנכ"ל של חברת סייבריזן הישראלית התראיין ל"גלובס" וגילה: הם סירבו להצעת רכש בסכום של למעלה ממיליארד דולר. בראיון הוא מסביר כי חברת סייבר שנמכרת - מתה, מספר איך הם מנסים להתחרות במק'אפי וסימנטק ואיך סופטבנק (שהשקיעה בחברה 160 מיליון דולר) רוצה שהם יבנו את חברת הסייבר הגדולה בעולם. (אם אתם שואלים אותי - ההשקעות של סופטבנק לא טובות לתעשיית ההייטק העולמית, אבל זה בפעם אחרת).

אחת מחברות הטכנולוגיה המסקרנות בשנים האחרונות היא אנבידיה האמריקאית, שפיתחה מעבדים גרפים מצויינים, אך גם היא לא חשבה שיום אחד הם יתגלו כמובילים בתחום של בינה מלאכותית. המניה נסקה במשך כמה שנים, אך בחודשים האחרונים נחתכה בחצי. אורי ברקוביץ התעמק בסיבות, אך מאחוריהן יש אמירה רחבה יותר: אם הרקע הכלכלי למלחמות ומשברים עולמיים מאז שנות השבעים של המאה ה-20 היה נפט, אז החל מהעשור הנוכחי, המשאב החשוב ביותר עליו נאבקות מעצמות הוא היכולת לעצב ולייצר שבבים.

- ברשות החדשנות בדקו וגילו כי רק 10% מהבקשות למענקים בשנתיים הקרובות הוגשו על ידי נשים, אז היא החליטה לתת להן מענקים גבוהים יותר.

גיוסים, מימושים, מינויים ואירועים בתעשייה

גיל שויד מכר ב-2018 מניות בכ-360 מיליון דולר (לפי מחיר ממוצע של המניה). זאת הפעם הראשונה מזה כמה שנים שהאחזקה של שויד בצ'ק פוינט מצטמצמת (ל-17.6%, לעומת 18.9% בסוף 2017). בשנים האחרונות הצליח שויד להגדיל את אחזקתו הודות לרכישה עצמית של מניות על ידי צ'ק פוינט (שמצמצמת את מספר המניות של החברה).

זהר זיסאפל חיסל את מניותיו בחברת אלוט תקשורת, 10 שנים לאחר שנכנס להשקעה בחברה. בתוך עשרה חודשים הוא ירד מאחזקה של 8.5% ל-0%, והסכום מוערך בכ-15-20 מיליון דולר.

אינטל הודיעה על שורה של מינויים של ישראלים: שגיא בן משה, מי שייסד בעבר את החברות אינויז'ון (Invision) ודיג'יסקרין (DGScreen), מונה לסגן נשיא תאגידי. שבעה ישראלים מונו לתפקיד סגני נשיא בחברה והחברה גם הוציאה נתון מעניין: מתוך כ-150 סגני נשיא של החברה, כמעט 20 הם ישראלים. שבעה סגני הנשיא החדשים הם קובי קשפיצקי, זיוית כ"ץ, אוהד זסלבסקי, איתי בר חן, ליז כהן ירושלמי, יוסי קריינין ואפי רותם.

אירועים: 17.2 - השקה של "פנתרה" - מועדון/פורום לנשים ברחוב הארבעה בת"א שמטרתו קידום עסקים בבעלות/שותפות של נשים (לא ספציפית להייטק).

27-28.2 - ועידת השלטון המקומי לחדשנות, בגני התערוכה בת"א. הוועידה תכלול גם תערוכה שבה יוצגו 170 מיזמים בתחום ניהול הערים.

גיוסי הון

חברת הסטארט-אפ קורטיגו (CoreTigo) הישראלית הודיעה השבוע על השלמת סבב גיוס A של 10 מיליון דולר (12 מיליון דולר בסך הכל). בהובלת קוואלקום ונצ'רס, זרוע ההשקעות של קוואלקום בישראל, וקרן ההשקעות Sierra Ventures מקליפורניה. החברה הוקמה ב-2017 על ידי ערן זיגמן, דן וולברג ועובר בללונסקי ומעסיקה 16 עובדים במשרד בקדימה-צורן. קורטיגו מפתחת מערכות תקשורת אל-חוטיות המתאימה לשימוש במערכות אוטומטיות תעשייתיות, למשל במפעלים. עוד השתתפו בסבב הקרנות קרדומן קפיטל ומירון קפיטל והמשקיעה הקיימת בחברה, מגמה ונצ'רס.

חברת Healthy.io, שפיתחה בדיקות שתן לביצוע בבית הלקוח כאשר הפענוח מבוצע דרך הטלפון, הודיעה על גיוס של 18 מיליון דולר. החברה הוקמה ב-2014 על ידי יונתן אדירי ומעסיקה 50 עובדים. את הסבב הובילה קרן הסיכון Aleph VC של מייקל אייזנברג ואדן שוחט. בסבב הגיוס השתתפה גם סמסונג נקסט, ובסבב הקודם השקיעה בה קרן ההון סיכון של עידן עופר. בכוונת החברה להשתמש בסכום בעיקר כדי להרחיב את פעילותה בבריטניה ולהתחיל במכירות בשוק האמריקאי. בכוונתה להקים מערך מכירות ישיר בארה"ב.

חברת Cathworks (קתוורקס), המפתחת טכנולוגיה לא פולשנית להדמיה של עורקים בדרך אל הלב בזמן צנתור, הודיעה על גיוס של 30 מיליון דולר (בסבב הקודם גייסה 16 מיליון דולר). קתוורקס הוקמה בשנת 2013 על גיא לביא, ד"ר יפעת לביא ופרופ' רן קורנובסקי. את הגיוס הובילה קרן Deerfield, המתמחה בתחום מדעי החיים.