בית החולים סורוקה / צילום: איל יצהר
תוכנית העבודה של משרד הבריאות ל-2019 מאופיינת ביעדים שחלקם הושגו זה מכבר, ואחרים די בוודאות לא יושגו במועדים שננקבו. כך למשל, אם כן תבוטל ההקמה של בית הספר לרפואה באריאל (בהמשך להתנגדות המועצה להשכלה גבוהה להקמתו, מחמישי האחרון) - המשרד והמל"ג לא יוכלו לממש את היעד להגדיל את מספר הסטודנטים לשנה א' בלימודי רפואה בישראל מ-750 כיום ל-900 ב-2019. בפקולטה באריאל אמורים ללמוד כ-70 סטודנטים במחזור, כך שגם אם הפקולטה תיפתח בסופו של דבר - היעד שהציבו במשרד הבריאות נראה מרחיק לכת להשגה בתוך כשנה. גם הוועדה המייעצת למשרד הבריאות ומל"ג בנושא (בראשות ד"ר ערן הלפרן, מנהל המרכז הרפואי רבין (בילינסון) ופרופ’ שמעון מרום, דיקן הפקולטה לרפואה בטכניון), דיברה על הגדלת מספר הסטודנטים בפקולטות בישראל ב-25% בתוך שנים ספורות. במשרד רוצים גם להוסיף עוד אחים ואחיות לבתי החולים, ולכן להגדיל את מספר הסטודנטים לסיעוד מכ-3,800 כיום ל-4,100 השנה, ו-4,200 ב-2020.
במשרד גם רוצים לראות הקמה של עוד שלושה בתי חולים בשנים הקרובות, אחד מהם הוא בית חולים נוסף בעיר באר-שבע, לצד בית החולים סורוקה. המשרד מדבר על השגת היעד במועד שבו קבעה החלטת הממשלה מ-2014 את סיום הבנייה, 2025. אלא שמועד זה לא יושג, ולמעשה נראה שבית החולים יוקם רק בעוד כעשור עד 15 שנה, במקרה הטוב. רק כעת יוצאים במשרדי הבריאות והאוצר להליך המכונה RFI) RFI Request For Information), שבו ישאלו את "השוק" אילו מודלים כלכליים להפעלת בית החולים הוא מציע להם, ולאחר מכן יצאו למכרז. באחרונה פירסמנו שמועד היציאה למכרז עבור בית החולים שהופיע בעבר בחוברת "תשתיות לצמיחה" של ממשלת ישראל, הוסר ממנה השנה. עוד מתוכנן בית חולים נוסף בקריות, שבנייתו תסתיים לפי הצהרת המשרד גם כן בסוף 2025, וסיום הבנייה של מרכז שיקומי במתחם המרכז הרפואי פוריה בטבריה, ב-2021. מספר המשתתפים בקורס "עוזר רופא" שעורך המשרד בשנים האחרונות לפרמדיקים, כך שיוכשרו לתפקיד חדש במערכת הבריאות (מופעל במיונים בכמה בתי חולים, לצורך הפחתת עומסים ושיפור השירות) צפוי במפתיע לפחות השנה ל-31, מ-37 ב-2018.
עוד יעדים שנמצאים על הפרק, כחלק מהתוכנית האסטרטגית שהכין המשרד אשתקד, להיערכות ל-2030: חיזוק התחום של טיפולי הבית בקופות החולים; המשך התוכנית לקיצור תורים לניתוחים במערכת הציבורית; וכן מדידת זמני המתנה לתורים ברפואה היועצת וקביעת סטנדרט להמתנה מקסימלית לניתוחים ולרופאים.
המשרד הגדיר חזון ל-2019 - "מימוש הזכות לבריאות לכלל אוכלוסיית ישראל" - וערכי הליבה בהתאם: האדם במרכז, שותפות, מצוינות, יוזמה וחדשנות וערכי "שוויון, ערבות ועזרה הדדית".
הוא גם הגדיר 5 מטרות עיקריות לעבודתו השנה, שדומות לאלה שהוגדרו אשתקד: שירותי בריאות ציבוריים, שוויוניים, איכותיים, נגישים ומותאמים; מערכת בריאות איתנה ויעילה - ערוכה לאתגרים ולהזדמנויות; קידום בריאות בכל מרחבי החיים ומחזור החיים; האנשים במערכת מובילים ושותפים; המטופל במרכז - שותף בקבלת ההחלטות ובהתאמת השירותים. בדברי הפתיחה לתוכנית כתב המנכ"ל משה בר סימן טוב שהמשרד יחתור השנה להוספה של 3 מיליארד שקל לבסיס תקציב מערכת הבריאות, "על מנת שתמשיך להתקיים כמערכת חזקה ואיכותית...זהו סכום סביר בהחלט לכלכלת ישראל, ודאי בהשקעה במערכת יעילה כמו שלנו. כך, ביד אחת נפעל להגשמת התוכנית האסטרטגית (להיערכות ל-2030, ה"ו) וביד שנייה נפעל עם משרד האוצר להתאמה התקציבית הנדרשת".