למרות הצורך בהקמת בית חולים נוסף בנגב: המדינה הסירה את מועד היציאה למכרז

מועד היציאה למכרז לבית החולים שהופיע בתוכנית ממשלתית המפרטת פרויקטים מתוכננים - נמחק ממנה • בית החולים סורוקה, היחידי שעומד לרשות תושבי הנגב, כבר אינו עומד בעומסים הכבדים

בית חולים סורוקה. היחיד שמשרת את תושבי הנגב / צילום: תמר מצפי
בית חולים סורוקה. היחיד שמשרת את תושבי הנגב / צילום: תמר מצפי

בשבוע שעבר הכריז בני גנץ בנאומו כי יפעל להקמת שני בתי חולים - בצפון ובדרום, אבל נראה כי בית חולים שני בנגב - שעל הקמתו סוכם בהחלטת ממשלה מ-2014 - רק הולך ומתרחק. בחוברת "תשתיות לצמיחה" של ממשלת ישראל - המפרטת את שלל פרויקטי התשתית המתוכננים כאן ל-2018-2022 (בעלות של יותר מ-100 מיליון שקל), הוסר המועד ליציאה למכרז בעבור בית החולים.

ועדת אפק - בראשות מנכ"ל משרד הבריאות דאז, והמשנה למנהל בית החולים שיבא כיום, פרופ' ארנון אפק - אשר המליצה על הקמת בית החולים, נקבה ב-2016 כשנת היציאה למכרז וב-2025 כשנת סיום ההקמה. כעת האופטימיסטים מדברים על יציאה למכרז רק בעוד שנתיים והקמה בעוד 15 שנה, במקרה הטוב. בשנה שעברה, מועד היציאה למכרז דווקא כן הופיע בחוברת "תשתיות לצמיחה" ונקבע על 2020-2019. תחילת ההקמה נקבעה על 2022-2021.

הצורך בבית חולים שני בנגב נובע מהעובדה שבית החולים סורוקה, היחיד שמשרת את תושבי הנגב כיום, מתקשה לעמוד בעומסים, ולכן התורים לטיפולים ולניתוחים ארוכים מאוד. ועדת אפק קבעה שהוספת עוד מיטות לסורוקה - בית החולים השלישי בגודלו בישראל, עם כ-1,100 מיטות - תפגע ביעילותו, ולכן צריך להקים בית חולים ציבורי חדש שבו 400-300 מיטות, ושיכלול מרכז גריאטרי ובית חולים פסיכיאטרי.

ואולם מאז החלטת הממשלה מתנהלת סחבת בעניינו של בית החולים, ונראה שהסיבה העיקרית לכך היא התנגדות האוצר להקמתו. האוצר היה מעוניין להרחיב את סורוקה ולא להקים בית חולים חדש מאפס, שכן באופן זה המהלך יהיה זול בהרבה. אך ועדת אפק והחלטת הממשלה שהגיעה בעקבותיה דיברו במפורש על בית חולים חדש, שיוסיף תחרות לאזור.

זה ארבע שנים דנים בהקמת בית החולים בוועדת היגוי שבה נציגי משרדי הבריאות והאוצר, ורק באחרונה היא הגישה טיוטה למסקנותיה. אבל הוועדה בכלל עוד לא יודעת מה יהיה המודל הכלכלי של בית החולים, ולכן תפרסם בקרוב בקשה למידע - (RFI - Request For Information). כלומר, רק כעת היא תשאל את "השוק" אילו מודלים כלכליים להפעלת בית החולים הוא מציע לה. במילים אחרות, יותר מארבע שנים אחרי ההחלטה להקים בית חולים, הממשלה עדיין לא יודעת מה יהיה המודל הכלכלי שלו.

גם אם יימצא מודל כזה, תקציב בית החולים - כמיליארד שקל לצורך ההקמה ועוד כחצי מיליארד להפעלה שוטפת, מדי שנה - יצטרך לעבור דרך עוד החלטת ממשלה.

פרופ' גבי בן נון מהמחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון, ומי שהיה מעורב בדחיפה ובמעקב אחר בית החולים, אומר בתגובה לדברים כי "זו שערורייה שמבטאת שוב ובצורה פומבית את עמדתו המתנגדת של משרד האוצר להקמת בית החולים השני בנגב. וזאת למרות החלטת ממשלה, המלצות הוועדה והמצוקה האדירה של תושבי הנגב". פרופ' אפק אמר אף שהוא "שאם לא ייצאו עכשיו למכרז, הבעיה בנגב רק תחריף. האוכלוסייה הבדואית גדולה ומזדקנת. אסור לתת לפרויקט הזה להמשיך ולהידחות".

ממשרד הבריאות מסרו בתגובה: משרד הבריאות ועיריית באר שבע מקדמים את שינוי התב"ע לשטח. במקביל ועדת ההיגוי ומשרד הבריאות מקדמים פנייה לקבלת מידע מקדים כדי לגבש את מודל ההפעלה ואת אופן היציאה למכרז. פנייה זאת אמורה לצאת בימים הקרובים".