התחלות הבנייה: לא עומדים ביעד
התחלות בנייה - זהו המדד החשוב ביותר למתרחש בענף הבנייה. המשמעות של פחות התחלות בנייה בהווה, היא מחירי דיור עולים בעתיד. לשנת 2018 הממשלה הציבה יעד צנוע, של התחלות בנייה בהיקף של 60 אלף דירות, שהוא נמוך בהרבה מצרכי השוק. אבל, אפילו היעד הזה לא הושג, והנתון הסופי לשנת 2018 יצביע על כ-45 אלף התחלות בנייה בלבד.
בתוכנית לשנת 2019 חוזר משרד האוצר על היעד הנמוך של 60 אלף התחלות בנייה. ספק אם היעד הזה יבוצע ב-2019, בין השאר משום שהפרויקטים של מחיר למשתכן, שהם הבלעדיים במשק, הם פרויקטים ארוכי טווח, ורבים מהם לא הבשילו לבנייה בשנה זו. ככל שהפרויקט ארוך יותר, המימון והאשראי הבנקאי שלוקחים היזמים מתייקרים.
יש לקח מקליטת גל העלייה מברית המועצות בתחילת שנות ה-90. מי שעמד בראש המפעל, אריק שרון, הוציא את הקבלנים למירוץ של התחלות בנייה, בין השאר בזכות מדיניות של תמריצים לקבלנים, כולל "התחייבות רכישה" בפריפריה, דהיינו - המדינה תרכוש את הדירות שיישארו בידי היזמים. ויש הבדל נוסף בין אז לעכשיו: שרון עשה כבוד לקבלנים ולא כינה אותם בשם "אינטרסנטים".
הדרך לזרז ולהגדיל את התחלות הבנייה עוברת בהקלות בתחום המימון. למשל, שהמדינה תרכוש מראש חלק מהדירות לצורך דיור ציבורי ודיור בר השגה. למשל, הקלה במגבלות האשראי לבנייה שבנק ישראל מטיל על הבנקים. למשל, דחייה במועד תשלום מיסי המקרקעין החלים על היזם.
ולא פחות חשוב - לתת לקבלנים תחושה שהם אינם אויבי העם, אלא שותפים חשובים למאמץ בעל חשיבות עליונה.
