פורד פינטו במחיר של מרצדס
הפורד "פינטו" הייתה תוצר קלאסי של תחילת שנות ה-70, עידן הפוסט-טראומה של משבר הנפט בארה"ב והפלישה היפנית. זו הייתה מכונית קטנה וחלושה שנמתחה לאורך 4.1 מ’ וניצבה על בסיס גלגלים זעיר. היו לה ליקויים הנדסיים, כמו מכל דלק שנטה להתפוצץ והיא ניסתה לחפות על מגרעותיה באמצעות עיצוב "פאנקי", כפי שהוא כונה באותן שנים עליזות. גם אז היא נאלצה לספוג בדיחות מוטוריות בנוסח "אם אתה רוצה להכפיל את הערך של פינטו, מלא את מכל הדלק".
אבל היום, לא בטוח מי צוחק אחרון. לא מעט לקוחות נוסטלגיים חוזרים למכוניות נעוריהם מאותה תקופה והמכוניות המעטות שניצלו ממכבש הגריטה ונותרו במצב סביר משיגות מחירים לא רעים. בסקוטסדייל נמכרה השנה פינטו 3 דלתות, מודל 1974, ששמרה על הצבע המקורי "GARBBER BLUE", מעין טורקיז מזעזע בשילוב עם גג לבן מצופה ויניל - עוד שיקוץ של אותן שנים.
המכונית מצוידת במנוע ה-2.3 ליטרים המקורי שלה, עם הספק מרשים של 90 כ"ס, ומשודכת לתיבה אוטומטית בת 3 מהירויות. האקזמפלר הזה היה בבעלות משפחה אחת במשך 42 שנים מאז רכישתו ועבר כ-25 אלף מייל מקוריים בלבד. הוא צויד בחבילת "לקצ’רי דקור", מה שאומר מושבי ויניל כחולים, רדיו AM מהודר ואפילו מאפרה במושב האחורי. במכירה היא השיגה כ-18 אלף דולר, הרבה יותר מדגמים של מרצדס, קאדילק וב.מ.וו מאותה תקופה.
חיפושית ספורט יקרה יותר מלימוזינה מפוארת
פולקסווגן "פייטון" הייתה פרי יוזמתו של פרדיננד פייך, היו"ר המיתולוגי של קבוצת פולקסווגן, שהחליט בשלהי שנות ה-90 כי הגיע הזמן שלמותג הדגל של הקבוצה תהיה נציגות ראויה בפלח מכוניות הסלון-פאר הייצוגיות. מפעל חדש וסופר מתוחכם, עם הרבה גימור ידני, הוקם מהיסוד בעיר דרזדן, מיטב המוחות פיתחו קונספט שיווקי יצירתי בקבוצה וכל המשאבים ההנדסיים רוכזו כדי לפתח ולייצר את "מכונית הפאר הטובה בעולם", לא פחות.
המכונית הסדרתית הוצגה לקהל ב-2002, יצאה לשוק זמן קצר לאחר מכן - ונעלמה. התברר שהלקוחות בפלח היוקרה עדיין מציבים את שם המותג בראש, ומכונית עם המותג פולקסווגן, ועיצוב שנראה כמו גרסה מוגדלת (מאוד) של פאסאט, לא שכנעו אותם. ב-2006 קיפלה פולקסווגן את הזנב וגנזה את הפרויקט לאחר שרק כ-25 אלף מכוניות יוצרו. העובדה הזו, והמאמצים שהושקעו, הופכים אותה ליצירה די נדירה, אבל שוק הרכב המשומש לא מאיר לה פנים יותר משוק הרכב החדש בזמנו. בסקוטסדייל נמכרה "פייטון 2004" במצב מושלם עם פחות מ-20 אלף מייל, מנוע V8 בנפח 4.2 ליטרים וכמעט כל תוספת אפשרית ב-6,000 דולר.
בקיצוניות השנייה עוד פולקסווגן, הפעם עממית, שעונה לשם KARMANN GHIA. הפיתוח שלה ממחזר את החיפושית המפורסמת, עם אותו מנוע עצל ומקורר אוויר שנמצא בחלק האחורי. על הבסיס הזה בנתה סדנת קארמן עיצוב מרהיב ושופע קימורים, שהפך לקלאסיקה מיידית ומצליח עד היום לשבות את ליבם של חובבי המכוניות הקלאסיות - כולל כמה עשרות יחידות שנמצאות בישראל. העובדה שהמכונית חולקת חלק נכבד מרכיביה עם החיפושית, שחלפים עבורה היו ועודם זמינים בשפע, הפכה אותה ל"פרויקט שיפוץ למתחילים" פופולרי.
בסקוטסדייל השנה נמכרה אחת בגרסת קבריולה ממודל 1974, שנת הייצור האחרונה של המכונית, עם מנוע ה-1.6 ליטרים של החיפושית. המחיר: כ-27 אלף דולר, כמעט פי 5 מהפייטון.
מרצדס עם חתיכת ייחוס
אם אתם עושים את צעדיכם הראשונים בשוק אספנות הרכב, או האספנות בכלל, כדאי לכם לשנן את המושג "PROVENANCE" - כלומר ההיסטוריה המתועדת, או אילן היוחסין, של הרכב שאותו אתם רוכשים. לעיתים קורה שהיסטוריית בעלות ייחודית, או "סיפור צבעוני" מתועד היטב, יכולים להוסיף מאות ואלפי אחוזים לשווי המציאה שלכם.
קחו למשל את מרצדס SL230, שהושקה ב-1963. זו הייתה מכונית נאה וחדשנית לזמנה שיוצרה בייצור סדרתי, נמכרה בכמויות נאות ולא זכתה לתהילה של קודמותיה דוגמת ה-300SL. מכוניות כאלה ידועות בנטייתן להחליד טוטאלית, אבל הן עדיין חביבות מאוד על אספנים ומשפצים ומחליפות ידיים תמורת כ-30 עד 60 אלף דולר בהתאם למצב. אבל המכונית הסדרתית ממודל 1965 שנמכרה השנה הגיעה עם "אילן יוחסין" ייחודי. היא הייתה הרכישה המוטורית "הרצינית" הראשונה של ג’ון לנון, לאחר שהחל לצבור סכומים משמעותיים מפעילותו המוזיקלית במסגרת הביטלס.
התיעוד מראה שהיא הוזמנה מהמפעל, הגיעה לאנגליה עם הגה ימני ומשם יוצאה לקליפורניה והחליפה כמה וכמה בעלויות, כולל אחת של מוזיאון, שהקפידו לשמר את מקוריותה. חבילת ה-PROVENANCE של המכונית כללה את רישיון הרכב המקורי עם חתימתו של לנון, תיעוד המכונית בתמונות אישיות וקבוצתיות של הביטלס, הערכות מומחים לגבי מקוריות הרכב ועוד. כל אלה סייעו לרכב להשיג השנה בסקוטסדייל סכום מכובד מאוד של 187 אלף דולר, אחד הגבוהים שהושגו אי פעם למכונית כזו.
הכסף הגדול של הפרויקטים המיוחדים
"הגביע הקדוש" של אספני הרכב הרציניים הם כלי רכב שמכונים "PRE-PRODUCTION". אלו הם דגמים שיצרני הרכב מייצרים בסדרה מוגבלת לפני הייצור הסדרתי, לעיתים ביחידות בודדות, כדי לבחון את דיוק מערכת הייצור, לתקן "באגים" ולהציג באירועים פומביים כמו תערוכות חשובות. כלי הרכב הללו לא אמורים להימכר ובעצם גם לא לצאת מבעלות החברה ורובם מפורקים ו/או נגרסים בתום השימוש הפנימי בהם. אבל לעיתים קורה שדגמים כאלה מצליחים להסתנן לשוק הפתוח בשל איזו פרצה או פרוטקציה למנהלים בכירים וכאשר מדובר במכוניות קלאסיות, הביקוש להן אסטרונומי.
בסקוטסדייל השנה הוצע למכירה פורד מוסטנג "הארדטופ" 1965, שיוצרה על-ידי מפעל ה-PILOT של פורד, שהתמחה בייצור של רכבי טרום-ייצור. המכונית נושאת את מספר השלדה 001, שאומר שהיא הראשונה מסוגה שנבנתה, ואחת משלוש בלבד ששרדו. המכונית הזו הייתה במשך 20 שנה בבעלותו של "היסטוריון מוסטנגים" ומחבר ספרים, הגיעה למכירה עם קלסרים שלמים של תיעוד ההיסטוריה שלה ושופצה על-פי המפרט המקורי, כולל מנוע 6 צילינדרים בהספק 170 כ"ס. מוסטנג סדרתית דומה במצב טוב מאותו שנתון אפשר לרכוש כיום ב-50-25 אלף דולר. מספר 001 נמכרה השנה ב-192 אלף דולר.
ומה לגבי אקזמפלר במצב מצוין של פורד GTX-1, גרסת רודסטר של הפורד GT האגדית, שפותחה על-ידי צוות הנדסי בפורד עצמה והוצגה לראשונה בתערוכת SEMA בשנת 2005? היא הייתה מכונית תצוגה מעיקרה, אבל יוצרה בהיקף מוגבל ונמכרה ללקוחות בכמה עשרות יחידות "זהות למקור מהתערוכה", עם מנוע V8 בנפח 5.4 ליטרים, שמייצר 550 כ"ס ועם אחריות מקורית של היצרן. המכונית שנמכרה בסקוטסדייל השנה השיגה 319 אלף דולר, מחיר מציאה בהתחשב בכך שאחת זהה במצב כמעט חדש נמכרה לאחרונה בנסיכויות המפרץ ב-540 אלף.