בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה ערעור של בעלי נכס באזור התעשייה בחולון, שמשתמשים בו להשכרת חדרים לפי שעה ו/או לספא. זאת, משום שהגדיר את הקטגוריה של עסק זה "מלונאות", שאסורה על-פי תוכנית בניין העיר של הסביבה וגם על-פי היתר הבנייה שניתן למבנה. לאור זאת נאסר על בעלי הנכס להמשיך בשימוש הזה.
בדצמבר 2018 קיבל בית המשפט לעניינים מקומיים בחולון את בקשת הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה חולון, והוציא צו סגירה שיפוטי לבית העסק, וזאת בעקבות שימוש חורג שנעשה בנכס מתוכנית הבניין שחלה באזור וכן בגין שימוש חורג מהיתר הבנייה של הנכס. המשתמשים ובעלי הנכס הגישו באמצעות עו"ד שי אלמוג ערעור על החלטה זו וביקשו לעכב את ביצוע סגירת הנכס.
ואולם שופטת בית המשפט המחוזי, מרים סוקולוב, דחתה את טיעוניהם בערעור, לפיהם כשמדובר בעסק שאינו מפריע או מסכן, הפרשנות שיש לתת לתב"ע צריכה להיות של אדם סביר ולא של מומחים; ואת טענתם כי הם נפלו קורבן לאכיפה בררנית. כמו כן טענו המערערים כי "אלמלא החשד המופרך למתן שירותי זנות בבית העסק, הבקשה לא הייתה מוגשת כלל".
"אין פגם בקביעתו של בית המשפט קמא, לפיה השימוש שעשו המערערים במקרקעין הוא שימוש הנופל בגדר 'מלונאות' ואיננו אחד מהשימושים המותרים על-פי תוכנית התב"ע", קבעה השופטת סוקולוב. זאת ועוד, "היתר הבנייה אשר חל על הנכס הוא היתר לבית מלאכה שימוש מסוג תעשייה, ושימוש מסוג מלונאות או אחר אינו שימוש מותר על-פי היתר בנייה זה", פסקה.
