גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פייסבוק תחסום את מתנגדי החיסונים? ממש לא בטוח שזה רעיון טוב

חבר בית הנבחרים בארה"ב שפנה לפייסבוק כדי שתגביל את השפעתם של מתנגדי חיסונים מאיר את המתח בין רשויות החוק לבין חברות הטכנולוגיה, שקובעות מדיניות בפועל ● עלינו לשאול את עצמנו: האם אנו רוצים להעניק לענקיות האינטרנט את הרשות והכוח לקבוע מה נכון ומה לא, איזה מידע לחסום או לווסת? ● פרשנות

הריעו לקיסר / צילום: shutterstock אס אי פי קריאייטיב
הריעו לקיסר / צילום: shutterstock אס אי פי קריאייטיב

עורך הדין הצעיר היה מודאג: "בשנים האחרונות, החקיקה התאגידית של חברות הטכנולוגיה משפיעה הרבה יותר מחקיקה של המדינה". את הדברים הללו שמענו בפגישת רקע בחדר ישיבות מפואר באחד ממשרדי עורכי הדין הוותיקים והחשובים בישראל, שאירח את העסקאות הגדולות והחשובות בתולדות המשק הישראלי וגם ראה מקרוב לא מעט דרמות פוליטיות. "פעם, למשל, היינו מוטרדים מחוקי הגבלים עסקיים. היום פרטיות ברשת היא ההגבלים העסקיים החדש".

זו הייתה רק דוגמה. התהליך שהטריד את עורך הדין הוא זה שבו הכוח, כך הוא מאבחן כמתבונן מהצד, עובר מהמדינה לתאגידים. כשהוא מדבר על חקיקה תאגידית הוא מתכוון לא לחקיקה שעוסקת בתאגידים, אלא לכללים שקובעים תאגידים בעצמם, עבור עצמם - ובכך גם עבור שאר העולם. אלו כללים שמסדירים נורמות שמשפיעות על חיי אזרחים, בדומה לאופן שבו משפיעים עלינו חוקים של הרשות המחוקקת.

השבוע פורסם בבלומברג כי בארה"ב, חבר בית הנבחרים אדם שיף שלח מכתב למנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג, שבו הביע דאגה שפייסבוק ואינסטגרם מאפשרות הפצת מידע מטעה ומעורר פחד סביב אחת הסוגיות שמסעירות את הרשת בישראל ובעולם: חיסונים, ובפרט החיסון למחלת החצבת. בינתיים פייסבוק ציינה בלקוניות כי תבחן את הנושא. שיף שלח מכתב דומה למנכ"ל גוגל, סונדאר פיצ'אי, בנוגע להפצת מידע ביוטיוב.

שיף הזהיר שהמידע שהפלטפורמות הללו מפיצות עלול לגרום להורים להתעלם מהמלצה לגיטימית לחסן את הילדים. דבריו של שיף באו בהמשך לדיווח ב"גארדיאן" על פיו, בין השאר, אלגוריתם ההמלצות של יוטיוב הוביל אל תכנים של מתנגדי חיסונים. הסיבה לעיסוק הנוכחי בשאלה היא התפרצות מחלת החצבת במדינת וושינגטון, שבה נדבקו 53 בני אדם, 47 מתוכם לא חוסנו בעבר.

על מי מוטלת האחריות?

אלא שהדיון הספציפי בשאלת החיסונים מפספס את הנקודה לחלוטין. העיסוק רק מאיר את המתח ההולך וגובר בין מי המחוקקים הנבחרים, שאמורים להיות הריבון, לבין מי שהרגולציה הפנימית לכאורה שלו, היא זו שמשפיעה בפועל על חיינו - התאגידים. מתח זה שמור לא רק לגבולות הפרטיות ברשת, מכירת מידע כמו בפרשת קמברידג' אנליטיקה או חיסונים, אלא לשאלת הכללית יותר לגבי האופן שבו זורם המידע בעולם, והשאלה היותר קשה: על מי מוטלת האחריות לווסת אותו במקרה הצורך.

עצם הפנייה של חבר בית הנבחרים במכתב למנהלי החברות רק מדגיש את אזלת היד, שלא לומר הרפיסות, של מי שעל פי כל ספרי הלימוד אמור להיות הריבון. נבחרים פונים אל פייסבוק בבקשות בנוגע לדברים שאמורים להיות בתחום האחריות של הממשלה - שמירה על טוהר הבחירות, אחריות למניעת הסתה, ומאבק (אם נדרש כזה) במתנגדי חיסונים. אלה לא דברים שחברה עסקית אמורה להתעסק בהם, אבל מי שנותנים לה כוח והופכים אותה למי שבאפשרותה לשנות את העולם, לשנות מדיניות, לשנות דעות - היא הנבחרים שלנו בעצמם. אותם נבחרים שעל פי הודאת פייסבוק בעצמה מוזמנים (וגם מגיעים) לשיחות הדרכה של עשה ואל תעשה ברשת.

אחד הביטויים הקיצוניים לכך הייתה השמועה, שפייסבוק הכחישה, לא יותר מדי נמרצות יש לומר, שמי שהשפיעה על ראש הממשלה בנימין נתניהו לעצור את חקיקת "חוק הפייסבוק" (הצעת החוק שביקשה לאפשר לרשויות המדינה לבקש משופט בית משפט מחוזי צווי הסרה של פרסומים ברשת במעמד צד אחד, מבלי להציג ראיות קבילות לעבירה פלילית), היתה ג'ורדנה קוטלר, אחראית המדיניות של פייסבוק בישראל.

מבלי לכנס לשאלת יחסי האינטרסים בין נתניהו, שהוא ובנו עושים שימוש אינטנסיבי בפייסבוק לשם קידום ענייניהם - לבין ענקית הרשת החברתית - התקרית שהייתה או לא הייתה מעלה את השאלה האם בכלל אנו כציבור אמורים לקבל את התפקיד שממלאת פייסבוק בשיח הציבורי? האם ראוי לקבל כמובן את התפקיד שממלאת "אחראית המדיניות של פייסבוק בישראל" כאילו היה מדובר בשגרירת השלטון הכל יכולה? הרי החברה אפילו לא מחזיקה בארץ מערך שירות לקוחות או פניות ציבור.

אזרחי ישראל, כמו גם אזרחים בשאר העולם הדמוקרטי, צריכים לשאול את עצמם האם הם מוכנים לאפשר לפייסבוק להפוך גם למחוקקת וגם לאוכפת החוק של עצמה. מדובר בחברה שאחראית אך ורק לבעלי המניות שלה, שפעם אחר פעם כושלת בהתמודדות בזמן אמת עם ניצול הפלטפורמה שלה לרעה, תוך שהיא זורה חול בעיני הציבור ונבחריו ומעמידה פנים שהיא לוקחת ברצינות את הטענות כלפיה - בין אם זה בפוסטים מתקתקים של המנכ"ל צוקרברג בפייסבוק, או בהופעותיו המתחמקות והמתחכמות בסנאט.

אל תתנו לענקיות האינטרנט לקבוע

גם אם הציבור ונבחריו מקבלים את מצב עניינים זה כגזרת גורל, לא ניתן להימנע מן השאלה האם פייסבוק בכלל מסוגלת לעמוד בנטל שעל כתפיה? בשיחת רקע אחרת עם גורם ממשלתי שפועל מול ענקיות המדיה החברתית שמענו, למשל, שהגורמים מולם הם צריכים לעבוד בתאגידי האינטרנט הם צעירים חסרי הבנה בסיסית של ההקשרים בסדר היום המקומי, וכי השיח עמם הוא טכני בלבד.

וזה עוד לפני שהגענו לשאלה האם נכון לאפשר לפייסבוק, לגוגל או לטוויטר להיות אלו שיקבעו את הרגולציה של חופש הביטוי גם אם כל אחת מהן הייתה ממלאכי השרת של האמת, הצדק וההגינות. האם לנוכח החשש מהתפרצות מגפת חצבת או הטיית בחירות אנו רוצים להעניק לענקיות האינטרנט את הרשות והכוח לקבוע מה נכון ומה לא, איזה מידע לחסום ואיזה לווסת?

כי בסופו של דבר, עם כל הזלזול כלפיהם, באחריות המדינה הדמוקרטית להגן על היכולת של מתנגדי החיסונים להביע את ספקנותם. ואם הספקנות הזאת הפכה מספקנות בריאה לממאירה, זו תפקידה של המדינה בלבד להגבילה. אחרת, בשביל מה בכלל אנחנו בוחרים כנסת או ממשלה? 

עוד כתבות

מה גבולות חופש הביטוי של עובדים ברשתות? / אילוסטרציה: גלובס

בית הדין משרטט את הגבול: מתי מותר לפטר עובד בגלל פרסומים ברשת חברתית

בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעתו של עובד שפוטר סמוך ל־7 באוקטובר לאחר שפרסם פסוקים מהקוראן, אשר התפרשו כקריאות הסתה לטרור ● מומחים עומדים על השלכות פסק הדין החריג על חופש הביטוי, ומסבירים מדוע עניינו של מורה שפוטר בנסיבות דומות נגמר אחרת

הפגנה פרו־פלסטינית בבראון. לחץ הסטודנטים הניב פרי / צילום: Reuters, Anibal Martel

האם אוניברסיטאות אמריקאיות מפתחות נכונות לשאת ולתת על החרמת ישראל?

לפי שעה רק קומץ של אוניברסיטאות ומכללות הציעו למפגינים האנטי־ישראלים להתפנות תמורת חשיפת אחזקותיהן ומשא ומתן על משיכת השקעות ● אבל ביניהן נמצאות לפחות שתי ענקיות, עם תיקים של 20 מיליארד דולר ● עצם נכונותן הפרגמטית לשקול זאת צריכה לעורר חשש

ראש ממשלת בלגיה, אלכסנדר דה-קרו / צילום: ap, Jean-Francois Badias

ראש ממשלת בלגיה: "לא יכולים להמשיך בעסקים כרגיל עם ישראל"

ראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה-קרו שינה את עמדתו ושוקל כעת הטלת סנקציות הכוללות איסור יבוא מוצרים מהתנחלויות, בשל הפעילות הישראלית בעזה ● הסביר כי שינוי העמדה שלו נובע מכך שיש "יותר מדי קורבנות כתוצאה מהפעולות הצבאיות הישראליות" ● ההערכות הן כי יוזמה כזו תיכשל ברמה האירופית

שרוול אשפה לפינוי שיפוצים / צילום: תמר מצפי

הקבלן איחר במסירת דירה בפרויקט תמ"א. זה פיצוי הענק שיקבלו הרוכשים

ביהמ"ש קבע כי סעיף 5א לחוק המכר, הנוגע לאיחור במסירת דירה, חל גם על פרויקטי תמ"א 38, אף שבעבר נקבע בפסיקה כי בפרויקטים כאלה מדובר בהתקשרות למתן שירותי בנייה, שעליה חל חוק חוזה קבלנות

פרויקט TechMod / הדמיה: 3division

בהשקעה של יותר ממיליארד שקל: הפרויקט שצפוי לשנות את מודיעין

פרויקט TechMod בשטח של יותר מ־100 אלף מ"ר יוקם בפארק הטכנולוגי במודיעין, על קרקע בשווי של כ-62 מיליון שקל ● השותפים בפרויקט מאמינים כי הוא יתן מענה לאחד החוסרים הגדולים בעיר - מקומות תעסוקה ● כיום יותר מ־75% מתושבי העיר עובדים מחוץ לה

מכוניות חדשות ממתינות לייצוא בנמל טיינג'ין בסין / צילום: Shutterstock

כל רכב חמישי שנמכר בארץ הוא מסין: הסיבות והחששות מאחורי הנתון החריג

למרות הרוחות הצוננות שנושבות מבייג'ין, נתוני מסירות הרכב מתחילת השנה מגלים ששוק הרכב הישראלי הופך להיות "סיני" במובהק ● עד כמה המגמה תלויה ביציבות הביקוש לרכב חשמלי בישראל והאם התדרדרות נוספת ביחסי ישראל–סין "תקרר" את הביקוש וההיצע

בבסיס סודי שמתרחב במהירות: כך נערכת איראן למתקפה הבאה נגד ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: מה גורם לצבאות של מדינות הערביות להיות לא יעילים, הבסיס הסודי של איראן וסיפורה של ניצלות שואה שהייתה בקיבוץ מפלסים ב-7 באוקטובר ● כותרות העיתונים בעולם 

נגמ''שים של צה''ל בצפון הארץ / צילום: ap, Gil Eliyahu

עסקה בגודל פי 2 משווייה: החברה הביטחונית שמזנקת

לפני פחות משנתיים סבלה החברה הביטחונית אימקו מתחלופת מנהלים וקשיים תזרימיים, אבל מתחילת המלחמה התמונה התהפכה ומנייתה נהנית מתנופה בבורסה ● כעת היא קיבלה הזמנה של 377 מיליון שקל ממשרד הביטחון - פי שניים מהשווי של החברה כולה ● מניית אימקו זינקה ביותר מ-200% בשנה האחרונה

נגמ''ש צה''לי / צילום: צילום מנתק

עסקת הענק של משרד הביטחון בתחום השריון

קבוצת אימקו ומשרד הביטחון הודיעו על הסכם מסגרת רב־שנתי בסך 377 מיליון שקל ● ההסכם החדש צפוי יותר מלהכפיל את צבר ההזמנות של הקבוצה לסך של כ־725 מיליון שקל ● בעקבות העסקה, מניית אימקו זינקה ב-19% ● ובאיזה חוזה זכתה היום אלביט?

השקל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר יגיע ל-3.8 שקלים? איך תשפיע כניסה לרפיח על שער השקל

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים: "האירועים הביטחוניים החזירו את הדולר במהירות לרמה גבוהה; אולם על רקע היצעי המט"ח של יצואנים לתשלומי שכר ומסים, הרי שפוטנציאל הפיחות בטווח המיידי נותר מוגבל" ● גם יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, מסכים כי השקל לא יגיב בעוצמה רבה מדי

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: דיויד קארב, Shutterstock

המניה קרסה בוול סטריט, וחברת האוטוטק מגייסת חוב בת"א

ארבה רובוטיקס של קובי מרנקו תנסה להנפיק אג"ח ב־120 מיליון שקל ולהירשם בבורסה בת"א, לאחר קריסת המניה בנאסד"ק ● כספי הגיוס יועברו לחברה בכפוף לחוזה עם יצרן רכב מוביל

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

נשק, כסף ורכבים: הסודות האמיתיים של רפיח נמצאים מתחת לעיר

ישראל החלה בפינוי אוכלוסייה אזרחית מהשכנות המזרחיות ברפיח לקראת כניסת צה"ל לאזור ● מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

לספר לדור הצעיר את סיפור השואה אחרי ה-7 באוקטובר - זו לא רק זכות, אלא חובה

השנאה כלפי מדינת ישראל מרימה ראש בכל כמה דורות ● לצד האסונות טבועה בנו, כחלק בלתי נפרד מה-DNA שלנו, היכולת המופלאה והחוסן לקום מהאסון הכי גדול ולהצליח לעשות ממנו נס ● גם הפעם, הדור הצעיר הוא שיכתבו את פרק התקומה

שר החוץ הטורקי, הקאן פידאן / צילום: Associated Press, Bilal Hussein

האינטרס המשותף של טורקיה ואיראן נחשף בראיון של שר החוץ

בתקופה האחרונה, רבים הרימו גבה בשל הפגישות התכופות של בכירי טורקיה דווקא עם מקביליהם האיראנים ● כעת מתברר כי שר החוץ של טורקיה טען בראיון, כי הוא מאמין שהמיליציות הפרו־איראניות בעיראק יכולות לפעול כנגד המחתרת הכורדית באזור סינג'אר שבצפון עיראק

ההפגנות בקמפוסים בארה"ב העירו את תעשיית הפייקים

המחאות בקמפוסים הפכו לוויראליות. אבל לא כל מה שפרסמו עליהן נכון ● המשרוקית של גלובס

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: יוסי גם זו לטובה, אורן דאי, אייל טואג, ראובן קפוצ'נסקי

אלו החברות שהכי מעניינות משקיעים בת"א

כך עולה מנתוני הפעילות באתר הבורסה ● עוד עולה מהנתונים כי כ-20% מהחברות הנסחרות בת"א המתינו עם פרסום הדוחות השנתיים עד לרגע האחרון, ושיעור נמוך יותר תרגמו את הדיווחים לאנגלית ● וגם: מי החברה שאחריה עוקבים הכי הרבה משקיעים באופן קבוע

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

החלטת ארדואן לאסור סחר עם ישראל הדהימה את גורמי המסחר בשני הצדדים, שפועלים עתה למציאת חלופות ● בעוד שאנשי עסקים באנקרה מקווים שמדובר בגל שיחלוף, בממשל מנסים להשיג באמצעות המהלך השפעה על עזה ● 3 הערות

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קלנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

זוג הורים הגיעו לביהמ"ש לאחר שלא הצליחו להסכים אם לחסן את בנם בחיסוני שגרה המומלצים ע"י משרד הבריאות ● חנות בחיפה הציבה קלנועיות בחניות ציבוריות הסמוכות אליה, כך שיישמרו ללקוחותיה, לאחר שנקנסה 7 פעמים ביקשה להישפט ● ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תיעד בווידאו דיונים ועורר ביקורת ● 3 פסקי דין בשבוע  

בניין שרוסס במגני דוד, בפריז (דצמבר 2023) / צילום: Reuters, LUCIEN LIBERT

דוח חדש: "העולם עד לגל הגרוע של תקריות אנטישמיות מאז מלחמת העולם"

ב־2023 נרשם זינוק של עשרות אחוזים במספר התקריות האנטישמיות מכל הסוגים, כך מגלה דוח של אוניברסיטת תל אביב והליגה נגד ההשמצה ● לפי הדוח, יותר ויותר אמריקאים מסכימים עם סטריאוטיפים אנטישמיים, והרשתות החברתיות "הפכו לקרקע פוריה לשנאה ורדיקליזציה"

רם בלינקוב, מנכ''ל משרד האוצר לשעבר / צילום: שלומי יוסף

בוגרי אגף תקציבים מוחים נגד המדיניות הכלכלית של הממשלה

בוגרי אגף התקציבים במשרד האוצר יתאספו מחר (ג') למחות על כך שהאגף אינו שומר על הקופה הציבורית ● גורמים באגף בתגובה: "צריך לתת לנו גב"