"קטשופ יהיה רלוונטי גם בעוד 50 שנה", אומר דן פרופר, מוותיקי ובכירי תעשיית המזון הישראלית ויו"ר אסם, בראיון ל"גלובס" בתגובה לצלילת מניית ענקית המזון קראפט-היינץ . עם זאת, לדבריו, "הלקח הגדול לכל תעשיית המזון חייב להיות - אתה לא יכול לנוח על זרי הדפנה, ולא לעולם חוסן. אחת הבעיות הרציניות ביותר של היינץ היא הירידה הדרסטית בשווי המותגים שלהם. זה קרה על רקע אי-עדכניות המותגים ואי-ההתאמה שלהם לזמן".
עוד על הטלטלה של קראפט-היינץ:
● עתיד יותר טרי: מחיקת הענק של ענקית הקטשופ שיגרה קריאת השכמה לכל תעשיית המזון
● משרד הבריאות לוחץ, אבל המוצרים הבריאים יקרים
● נפילת היינץ חשפה את נקודת התורפה של הקרן שבה השקיע באפט
כמי שעומד במשך שנים ארוכות בראש קבוצת אסם-נסטלה ששולטת בשוק הקטשופ בישראל, פרופר משוכנע כי בהיינץ לא נעשו ההתאמות הנדרשות, כפי שהיה מתבקש מחברת מזון עולמית. לדבריו, שתי מגמות מרכזיות שקראפט היינץ החמיצה היו חדשנות והטרנד הבריא. "זה צריך להיות סימן לכל תעשיית המזון", הוא אומר, "באסם אנחנו עובדים עם יותר מ-100 מהנדסי מזון כדי להעלות את הערך התזונתי של המוצרים שלנו, דוגמת הפחתת שומן ומלח והוספת חלבון".
פרופר מאמין כי אשם מרכזי במצב שאליה הגיעה קראפט-היינץ הוא הלחץ של בעלי המניות להעלות את שווי החברה על חשבון השקעות עתידיות, מה שהוא מגדיר כ"חציית קו אדום". "חברת 3G נותנת את הטון בהורדת ההוצאות והגדלת הרווחיות והביאה לצמצום משמעותי בהשקעות ארוכות-הטווח, מה שהביא לכך שנחצה קו שמאוד מסוכן לחצות אותו. אסור להגיע למצב שבו אנחנו מוכנים לחתוך בפיתוח ושיווק כדי לחסוך בהוצאות היום, אלה דברים מסוכנים לעתיד המותג והחברה. האחריות שלנו היא לראות קדימה מה הציבור ירצה ולכוון לשם את מאמצי הפיתוח".
גם בהנחה שהקטשופ יישאר רלוונטי, פרופר מאמין שהוא "ישתנה יותר ויותר לכיוון הבריאות, וכנ"ל לגבי מוצרים אחרים. בישראל הקטשופ של אסם שולט בשוק, למרות שהיינץ נמכר כאן (אסם אוחזת בנתח שוק של כ-70%, ש"מ). אנחנו מבצעים את ההתאמות הדרושות: יותר חריף, יותר מתובל, מוצר שמפחית את הסוכר ב-50%".
הוא מוסיף כי "אני מכיר הרבה מאוד מזונות מעובדים עם ערכים תזונתיים לא פחות טובים מאשר מזון מהשדה, שגם בו עשויים להיות שאריות חומרי הדברה".